ארכיון חודשי: פברואר 2022

סיבוב ביעל 3 בתל אביב שתכנן אוסקר קאופמן ועובר עכשיו שימור

לאחר תכנון תיאטרון "הבימה" ניגש האדריכל אוסקר קאופמן לתכנן לא הרחק מאותו בניין, את ביתה של אחת מהשחקניות שהיתה גם ידידתו – לאה דונקלבלום. כיאה לשחקנית ולאדריכל של תיאטראות, עיצב קאופמן חזית תיאטרלית עם שני גרמי מדרגות חיצוניים היורדים מבמה מוגבהת אל הרחוב. למעשה, קאופמן מימש כאן את דבריו של שיקספיר ש"כל העולם במה".

מאז שהוקם הבית ברחוב יעל 3 במרכז תל אביב, מתגוררים בו בני המשפחה באחת או יותר משבע הדירות המצויות בו. הודות להערכה הגדולה שיש לבניין המיוחד כמו גם לאדריכל, הבניין שהוכרז לשימור מחמיר, עובר כיום תהליך חידוש מוקפד שעליו מופקדים שני משרדי אדריכלים המתמחים בשימור – האחד של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית והשני של האדריכל אורי פדן. לפני כמה ימים הוביל אותי פדן בסיבוב בבית בשלב מתקדם בעבודות השימור והחידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

273567101_5394579993904872_3325875587192939752_n

2022/1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית גורדון בקבוצת דגניה א' – 100 שנים לפטירת א. ד. גורדון

הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100 שנים לפטירתו.

הבניין המקורי בתכנון האדריכל יוחנן רטנר שהוכרז ב-2010 כאתר מורשת לאומית, יוחס עד עתה לאדריכלים אחרים, אך במסגרת העבודה על רשימה זו התגלתה זהותו של האדריכל. רטנר היה בין השאר ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון ומתכנן בית המוסדות הלאומיים בירושלים ולצד הישגיו האדריכליים היה גם מבכירי ארגון "ההגנה".

בית גורדון הורחב ב-1953 כשנוסף לו מגדל מים ובראשו נקבע חדר עגול לתצפית כוכבים. לצד הבניין הוקם בתכנון האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר אולם הרצאות שבחזיתו שולבה עבודת קרמיקה שיצר מירון סימה.

ועל כך ברשימה זו.

.

273015272_5371000539596151_4166312053597539035_n

1953/1936

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל"

עוד רגע ינעלו שתי התערוכות שאצרתי. לכן זו הזדמנות להזמין אתכן לאירוע לכבוד הספר-קטלוג שמלווה את התערוכה המרכזית "מקום, אדריכל, אמן – שילוב אמנות באדריכלות ישראל". הספר שיצא לאור בהוצאה משותפת של אסיה ושל מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבו גם מוצגות התערוכות, הוא שער לתופעה שהיתה כאן ונעלמה.

הספר כולל יותר מעשרים מקרים, מתוך כמה מאות, שבהם שולבה האמנות באדריכלות, לרוב כמהלך משותף של האדריכל, האמן והיזם. יוצרים, טכניקות, מקומות וטיפולוגיות – כולם שונים זה מזה. חלק מהמקרים שבחרתי מפורסמים וחלקם לא ידועים. תצלומיו של ליאור אביטן שצולמו במיוחד לתערוכה ולספר, מביאים את סיפורם העכשווי של כל אותם מקרים, חלקם מתוחזקים היטב וחלקם מוזנחים ומצבם מכמיר לב.

באירוע שיתקיים ב-25.2.22 בשעה 10:30 במוזיאון שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (מבנה שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון), ישתתפו לבד ממני ומהצלם גם שניים מהאמנים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה – משה סעידי ונחום טבת.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-02-10 at 19.48.53

25.2.22

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל התצפית שביער רבין ובמתחם מגורי קשישים במגדל העמק

סופסוף מישהו השכיל לחבר את מגדל העמק עם הטבע המקיף את העיר. במשרד אדריכלי הנוף מילר-בלום כמעט ולא נגעו, רק הוסיפו שבילים ומספר מצומצם של מתקנים. במרכז היער הציבו מגדל תצפית צבעוני במיוחד שאותו יצרו במשותף ארט סהסא שהיו רוסלן סרגייב ואיגור סרני.

במקור הם תכננו מבנה דמוי פטריה. אלא שלדברי סרני בשטח התגלה שגג הפטריה שבוצע כבד מדי לקונסטרוקציה שהוקמה. לכן, הונח הגג האדום על הקרקע בסמוך לגוף המבנה שכבר הורכב באתר, והאמנים ניגשו ליצור גג חדש ושונה. השינוי הביא גם להחלפת שמו של מגדל התצפית ל"דירה להשכיר".

לסיום, אני מביא כאן פרויקט לא מפורסם שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן במרכז מגדל העמק. מדובר במקבץ בתי דירות שיועדו למגורי קשישים. אלה תוכננו בגישה האופיינית לאדריכלים האלה, שבעקביות ביקשו לאתגר את הגישה המקובלת, צורנית וחברתית מבלי לחרוג מהתקציב שהועמד לרשותם. הפרויקט הזה לא נכנס לספר שפורסם זה עתה, מפני שתמונה היחידה שמצאנו היתה מטושטשת ועקומה.

ועל כך ברשימה זו.

.

270037938_5258497784179761_5043628939591972091_n

2017

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין לחקר הסרטן באוניברסיטת בר אילן

אחד הבניינים המוזנחים באוניברסיטת בר אילן שברמת גן ולמעשה המוזנח ביותר שנתקלתי בו באקדמיה בישראל, הוא בניין המרכז לחקר הסרטן שאותו תכנן האדריכל דוד קאסוטו. מדובר באחד ממבני האקדמיה הקטנים בקמפוס, אך הוא ממוקם ממש מול הכניסה השנייה בחשיבותה בקמפוס.

המייחד את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1990, הוא החצר הפנימית והפיסולית שיצר האדריכל בשיתוף פסלת אמריקאית. קאסוטו לא זכר את שמה ואני לא הצלחתי לגלות את זהותה. בחצר זו ניתן למצוא הד לחצרות דומות שתוכננו בארץ בעיקר בשנות ה-60 – כאלה שהפיסול תפס בהן מקום מרכזי וגם מערכת ההצללה היתה מבטון.

החצר היא המחולל של הבניין: היא מקבלת את פני הבאים וניתן להשקיף עליה מהקומה העליונה שמקיפה אותה. עם זאת, חלקים ממנה אינם מתפקדים עוד לאחר שהתפרקו ונעלמו, קירותיה מזוהמים וחיפוי האבן התנתק ממקומו וסביר להניח שיקרוס בקרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

272902147_5370557339640471_8930566722867058399_n

1990

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק המעוגל ברחוב יוספטל בבת ים

השכונות שתכנן האדריכל יצחק פרלשטיין קרובות לליבי. גדלתי באחת מהן ולכן לא משנה אם אני בשכונה שהוא תכנן בתל אביב, אשדוד, נתניה, חולון או בת ים, אני מזהה אותן מיד ומרגיש בהן תמיד בבית.

פרלשטיין גיבש עקרונות תכנון מובהקים שחזרו והופיעו כתבנית בבניינים שתכנן. המבנים בשכונות האלה נבנו ברובם בשנות ה-60 וה-70, בעיקר דיור ציבורי ולכן הבינוי דומה. ולמרות הדימיון והחזרתיות, השכונות שתכנן הן בעיקר שכונות נעימות לתנועה רגלית בזכות שבילי הליכה רציפים שמקשרים בין כל מקום ומקום. את הבינוי עוטף פיתוח נוף מוריק, כזה ששורד גם עם תחזוקה מזערית, שאותו תכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, ששתפו פעולה עם פרלשטיין ככל הידוע לי בכל השכונות שתכנן.

את פני הבאים לבת ים מכיוון מחלף יוספטל, בשדרות יוספטל 120-108, מקבל הבלוק הארוך והמעוגל שתכנן פרלשטיין ובנייתו הושלמה ב-1965. זהו אינו בית דירות טיפוסי לגישתו של האדריכל וגם לא טיפוסי בכלל לבניית המגורים בישראל. לא לחינם הוכרז הבניין לשימור במסגרת תכנית להתחדשות עירונית. קשה לפספס אותו, כי הוא מהווה את הדופן הצפונית של שכונת רמת הנשיא, לבת ים הוא מהווה שער לעיר. זהו אחד מבנייני המגורים הייחודיים שנבנו בישראל ומזכיר בצורתו כמה מהבלוקים המודרניים שנבנו בעיקר באירופה בשנות ה-20 וה-30 בידי טובי האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

272690846_5350786141617591_1403267568941843708_n

1965

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

271605988_5282252768470929_6037897343581265115_n

1978

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: