סיבוב בהדרכת ניסן בתחנה המרכזית החדשה

כבר חודש שקבוצה של יוצרים מוסיפה רובד חדש לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. הם בנו ספרייה מרשימה ומצליחה, ספסל גדול שאין רגע שלא יושבים עליו, הציבו אוטובוס צבעוני עם גג ירוק וגם עורכים סיורים בתחנה. "התחנה הבאה", כך נקראת היוזמה שתינעל בסוף החודש.

בניין התחנה המרכזית הוא בניין שראוי לחזור אליו וכל ביקור בו חוזר חושף מקומות ומראות חדשים (כמו ארובת האור שבתמונה כאן למטה). העניין שיוצרת התחנה נובעת גם מגודלה וגם בגלל העובדה שהיא משתנה ללא הפסקה. לא ידוע לי על פרויקט דומה בישראל שביקור בו מציף במקביל סוגיות חברתיות, תחבורתיות, תרבותיות (או רב-תרבותיות), מסחריות, נדל"ניות, אדריכליות ועיצוביות. לכן, למרות היכרותי הארוכה והמעמיקה עם התחנה, לא היססתי והצטרפתי לסיור שערך ניסן אלמוג.

ועל כך ברשימה זו.

.

ארובת אור

.

סיבוב בכמה פרויקטים בבנייה בתל אביב ועוד

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות שני פרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה (שניהם בתכנון האדריכל אבנר ישר): (1) בניין המגורים שנבנה במקום בו עמד קולנוע תל אביב (2) מתחם מגורים שנבנה במקום בו עמדו שוק בצלאל ומכבי הישן. בדרך לשם עברנו בכמה גלריות ועשינו כמה סידורים.

פתחנו את הבוקר בחומוס של אבו חסן. שאול שם לב שבזמן האחרון כמות החומוס בצלחת צנחה. היות וחומוס הוא זול, הסיבה לכך (כך אנחנו משערים) נובעת מהרצון שנגמור מהר ונפנה את השולחן. שאול התעצבן, כי רק עכשיו נפל לו האסימון שדופקים אותו ואולי הוא גם התאכזב ונעלב. נראה לי שנעבור לאכול חומוס במקום אחר. את הבוקר סגרנו אצל אמא של שאול שהגישה לנו בוריקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבור בפרויקט בצלאל

.

סיבוב במתחם סינג סינג באילת

כן יהרסו או לא יהרסו – זו שאלה שכבר הרבה זמן דנים בה באילת, אבל בינתיים מתחם המגורים המכונה סינג סינג (נבנה ב-1961) ניצב על תילו, מתפורר ומסריח את האזור. בזמן שכולם רואים במתחם הזה רק מדרגות שבורות, מזרנים שרופים, אשפה מפוזרת ועכברושים שבורחים מהחתולים, אפשר למצוא כאן יצירה אדריכלית פשוטה ומקורית, שהאיכות שלה היא כנראה גם אחד המרכיבים המרכזיים שדרדר אותה למצבה העגום.

שמוליק תגר עשה לי סיבוב קצר בעיר ואחת מהתחנות היתה סינג סינג. לא התעכבנו יותר מידי והמשכנו בדרכנו. שעה אחרי הביקור הראשון, כבר חזרתי לכאן שוב, הפעם בלי שמוליק שמיהר להדריך קבוצת מטיילים (שבסוף הבריזה לו).

ביקרתי כבר בהרבה שכונות שאמרו לי 'יותר גרוע מזה לא תראה'. היה מתחם "שם הגדולים" ביפו עם משפחות ערביות, ודירות מהגרים אריתראים בשכונת שפירא ובבורסה ברמת גן, והייתי במגורי פועלים סינים בנס ציונה. כל אחד מהמתחמים היה מסריח ומטונף, אבל המקרה של סינג סינג הוא כנראה המצב הכי רע שאליו יכולה להגיע שכונה. אין פלא שהמקום זכה להיקרא בשמו של בית הסוהר הידוע לשמצה שפועל בניו יורק, והתאפיין בעבר בתנאי כליאה ירודים. מבדיקה ברשת של תמונות סינג סינג המקורי, מצאתי שאין דמיון בין השניים. הכלא הרבה יותר נקי ומרווח.

.

סינג סינג ישראל

.

פרס רכטר

בתחילת שבוע שעבר זכיתי לקבל שבחים מדרגים גבוהים, על פרויקט גדול שתכננתי במרכז הארץ. מדובר בתכנית מתארית על שטח השווה בגודלו לשטח העיר הרצליה. התכנית ארגנה מחדש בצורה פשוטה ובהירה שטח גדול וסתור שלא זכה להתייחסות ארגונית ותפקודית כוללת במשך כמעט שבעים שנה. לתכנית שנראית במבט ראשון רחוקה ממימוש וקשה לביצוע, הכנתי מצגת מלווה שמסבירה כיצד מגיעים מהמצב הקיים למצב המוצע, וכך הצלחתי לשכנע גורמים שאינם בקיאים בנושא, להבין מיד את התכנית ולקבל אותה (שזה הישג לא פחות חשוב מהתכנית עצמה). לצערי, אני לא יכול לפרסם את הפרויקט בגלל הסיווג שלו, דבר קצת מעצבן אבל אין לי מה לעשות בנידון.

יומיים לאחר מכן התבשרתי שזכיתי בפרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014, זה החלק בעבודתי שאני כן יכול לחשוף. את הפרס קבלתי על מכלול הכתיבה שיצרתי בחמש השנים האחרונות (עוד חודש כבר שש) בעיקר כאן בבלוג חלון אחורי, וכולל כמובן גם את הכתיבה במגזין האדריכלות xnet, בכתב העת הד החינוך וכן במחקרים ובספרים שהשתתפתי בהם.

.

פה ושם

.

סיבוב במצודת משטרה נטושה בגליל

במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר במסגד עם צריח מוזר, אבל זו מצודת משטרה שהקימו הבריטים לפני שמונים שנה, במטרה להגן על גבול הצפון. המצודה שלמה ונטושה וניצבת בקצה מושב שקט ונעים, מושב שפר. היא בנויה כולה מבטון ובולטת בנוף הודות למגדל התצפית בצורת משושה המתנשא מעליה, והוא שמזכיר קצת צורה של מסגד.

החניתי את הרכב בקצה המושב, עזבתי את האספלט מאחור ונכנסתי לחורש טבעי שמוביל בדרך לא דרך (מרחק הליכה של 100 מטרים) אל מתחם המצודה. מידי פעם הצריח המיץ בין צמרות העצים הצפופים וכוון את דרכי. כמה מטרים עלייה במעלה הגבעה והגעתי לגדר פרוצה, דילגתי מעליה ועמדתי למרגלות הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

מצודה

סיבוב במנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט

שלום,

המרחק בין תל אביב ובין סצנה מאינדיאנה ג'ונס הוא שבעים דקות נסיעה. לא רחוק מנבי מוסא (עליו כתבתי כאן) נמצא חניון, שם מחליפים את הרכב בחמור ואחרי רכיבה לאורך ואדי קלט שנמשכת חצי שעה, מגיעים למנזר סנט ג'ורג'.

אין הרבה בניינים בארץ שבנויים בהר ועדיין מאוכלסים. מר סבא במדבר יהודה הוא גם כזה, אך פחות נגיש ומתוייר ממנזר סנט ג'ורג'. חוץ מהעובדה שהם שניהם שוכנים לצד ואדיות עמוקים ויפים, בשניהם יש קאפלה קטנה עם תיבת זכוכית בה מונחת כבר שנים גופתו החנוטה של נזיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

מנזר סנט ג'ורג'

.