ארכיון חודשי: דצמבר 2018

סיבוב בשני בתים בהדר הכרמל

רציתי לראות חלק מהבניינים עם הדס אבל היא לא חזרה אלי. כבר הייתי נעול שאני חייב לראות ולהכיר מקרוב את אותם בניינים שתכנן האדריכל תיאודור מנקס, או לפחות את חלקם, אז בדרך לביקור בצפון, עצרתי ברחוב בר גיורא בשכונת הדר הכרמל בחיפה. אפשר לבלות כאן שעה ארוכה בכל בניין ויש כאלה שאפילו כמה שעות לא יספיקו כדי להכיר אותם מקרוב (כמו המתחם שתכנן "לב הכרמל" שהוקם בשנות החמישים), אבל גם בזמן קצר אפשר להספיק הרבה.

מקבץ הבניינים הגדול ביותר שתכנן מנקס שוכן ברובו ברחוב בר גיורא, כך שמרחק ההליכה קצר וקל יחסיתלרוב ידוע "בית הזכוכית" שתכנן וממוקם במגרש שבמרכז הרחוב, אך הוא תכנן עוד עשרות בניינים באזור שככל הידוע לי טרם נכתב עליהם. כל בניין שתכנן שווה להתעכב עליו וברשימות הקרובות אציג כמה מהם, כשכאן בחרתי באחד מהם המורכב למעשה משני מבנים צמודים כשהכניסה לאחד מרחוב בר גיורא 34 והכניסה לשני היא מרחוב רש"י 2. הבניין השני גם הוא חלק מזוג ולא התברר לי לגמרי זהות האדריכל שתכנן אותו – יתכן והיה זה מנקס שגם תכנן את המבנה הצמוד לו ויתכן שהיה זה האדריכל יוסף גבעוני – הדבר דורש בירור נוסף.

ועל כך ברשימה זו. 

.

בית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברחוב פיארברג 32-30 בתכנון יצחק רפופורט

השקט התמידי ששורה על רחוב פיארברג המקביל לשדרות רוטשילד, הופך אותו לאחד מהרחובות המבוקשים בתל אביב. אפשר למצוא בו מבנים בסגנון הבינלאומי אותם תכננו טובי האדריכלים בשנות ה-30. אחד מהם הוא הבניין השוכן על שני מגרשים במספר 30 ו-32 ותכנן אותו האדריכל יצחק רפופורט, מהפוריים שפעלו בתל אביב באותן שנים.

המייחד את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1936 וכלול ברשימת המבנים שהוכרזו לשימור ב-2008, הוא צורת האות ר' שעל פיה תוכנן, כשהוא עוטף חצר הפתוחה לרחוב. החצר במקור היתה גינה פרטית. אך מצוקת החניה הפכה אותה למגרש חניה. עוד דבר מיוחד בבניין הוא הטיפול השונה בשני חדרי מדרגות: האחד כולל חלון אנכי רציף. השני כולל סדרה של חלונות אנכיים עם מדפים לשבירת קרני שמש ישירות, כשכל אחת משתי מדלתות הכניסה עוצבה בהשראת פתחי החלונות המתנשאים מעליה. לא מדובר במבנה הכי מובהק או מפורסם שתכנן רפופורט, אלא בבניין לא מוכר וברחוב צדדי ודווקא מהסיבות האלה בחרתי להתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הלילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם המגורים המדורג בנצרת עילית

שתי זירות עיקריות לניסויים באדריכלות עמדו לרשות אדריכלי ישראל באמצע המאה הקודמת. האחת בבאר שבע והשנייה בנצרת עילית. שתיהן היו מספיק מרוחקות מהמרכז אך לא יותר מידי. משרד השיכון התיר וכנראה גם עודד כאן אדריכלים לאמץ גישות תכנון חלופיות לאלה שהיו מקובלות בשעתו, וטובי האדריכלים נענו להזדמנות. ניתן גם היום להתרשם מההעזה של המתכננים ושל מקבלי ההחלטות, ובעיקר להצטער שכיום התכנון הוא כל כך צפוי ומקובע.

במתחם המגורים בשכונה הדרומית של נצרת עילית תכנן האדריכל קרול קרישן מבנה מגורים מיוחד לזמנו ולמקומו שבנייתו הושלמה ב-1972. הוא תכנן מבנה קופסתי שנראה מכיוון הרחוב טיפוסי לשיכונים, גם אם במבט שני מתברר שהוא לא סטנדרטי. כשפונים לשבילים הצרים שבין בניין לבניין, מתגלה כי כל בניין ממשיך ומתפתח לאגף מדורג הפונה אל הנוף ומנצל את המדרון הטבעי והחד.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות לגן עדן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דברת

הגשם ירד בלי הפסקה אבל לא הפריע לי להסתובב בחדר האוכל של הקיבוץ שעדיין פעיל אך איבד משהו מזוהרו המקורי לאחר שעבר שינויים לא מוצלחים. את הבניין תכנן האדריכל מרדכי זברודסקי, ששימש בשעתו בתפקיד אדריכל ראשי של תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים". זברודסקי נהג לתכנן חדרי אוכל בסגנון כפרי ומרשים, דבר שבולט גם בחדר האוכל שתכנן בדברת.

בצד השני של המדשאה הגדולה ניצב המועדון שתכנן האדריכל פרדי כהנא קצת פחות מעשור מאוחר יותר. המועדון עדיין משרת את החברים והוא מתוכנן כמונולית המשוחרר מזויות אורתוגונליות ועם השפעה של אדריכלות יפנית עכשווית לאותה עת.

המבנה היחיד בדברת שלא שרד ויתכן והוא המשמעותי שבהם, זה הפונדק שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד. עבודת מפתח ביצירתה של אחת האדריכליות הייחודיות שפעלו בתנועה הקיבוצית. הבניין המיוחד שימש כפונדק דרכים וחנות מזכרות והיה בצורת עיגול. הוא נהרס בשנות התשעים לטובת הקמתו של פונדק חדש וגדול יותר, שנקרא היה "אורחן דברת", פעל שנים ספורות עד ששבק חיים. כיום הוא ניצב נטוש וחצי הרוס בכניסה לקיבוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

ירוק מאד, אפור מאד ועבר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בזוג שווקים תאומים לא זהים בורשה

בתחילת המאה העשרים נבנו כמה שווקים מקורים במרכז ורשה. המהלך לא היה יוצא דופן, היות וכאלה הוקמו בכל רחבי אירופה ועל אחדים מהם אכתוב כאן בהמשך. בניינים אלה, במיוחד בבירת פולין, מספרים את סיפורה של העיר. מבנייני מסחר הם הפכו בזמן מלחמת העולם השנייה למפעלים לשרות מכונת המלחמה. הם הופצצו ועמדו חרבים שנים עד שחודשו באופן חלקי והמשיכו בתפקודם המסחרי, אך לא זכו לפופולאריות מהם נהנו בשנותיהם הראשונות. כעת, עם השגשוג הכלכלי והתיירותי הם משנים את פניהם.

לאחרונה חודש באופן יסודי אחד מהם, הלה קוסזיקי (Hala Koszyki) שנחנך במקור ב-1909 בתכנון האדריכלים בולסלאב מיקובסקי, לודוויג פאנזאקייביץ', אפולוניוז נייבסקי ולאדיסלב קוזלובסקי. הוא הפך כעת לגרסה פולנית למה שאנחנו מכירים בשוק שרונה. לעומתו, השוק השני, הלה מירוסקי (Hale Mirowskie) שנחנך ב-1902 בתכנון האדריכל יוליוס דז'ירזנובסקי, נותר כמו בימים שהקומוניסטים שלטו כאן. לשניהם יש קסם מיוחד ולכן שווה להתעכב בהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

אצא לי השוקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסככת בטון בנצרת עילית

לאן הגעתי? בוויז ובשילוט זו עדיין נצרת עילית. אבל אתמול פורסם שהעירייה תבחר שם חדש לעיר מבין חמש הצעות. השמות הם: נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל. האווירה היא של כוכב הקופים כי הנוף שרואים באזור הזה מורכב מאוסף של בניינים מוזנחים שרחוקים שנות אור מאווירה פסטורלית של גליל המיושב בעם סגולה. אולי עדיף כבר לתת שם עם צליל ערבי, כי המגמה בנצרת עילית היא עזיבת האוכלוסיה הישראלית והפיכתה לפרבר שינה של נצרת. כדי לא לתת לערבים תחושה של ניצחון מתוק, אז המדינה דאגה שבסופו של דבר הם יתקעו בעיר עם חרדים.

הגעתי לפגישה במשרד השיכון והיו לי עשר דקות לראות איזה מתחם מגורים בעיר. בחרתי במתחם  של בניינים מדורגים שנמצא ממש מול מתחם הקסבה שתכנן האדריכל אברהם ונטורה. אבל הפעם אתעכב על תחנת אוטובוס בלבד שנמצאת ממש מול המתחם בו בחרתי לבקר.

ועל כך ברשימה זו.

.

נופי בטון

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ברחוב ארלוזורוב בחיפה

רבים מהאדריכלים החיפאים מכירים את הבניין השוכן ברחוב ארלורוזוב 65-63 בחיפה: מדובר בבניין מגורים גדול יחסית השוכן על שני מגרשים צמודים, חזית סימטרית שמוסיפה לנוכחותו. ללא ספק מדובר באחד מהאדריכלים המוכשרים ויצירתיים שפעלו בחיפה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

הבניין שעוצב בסגנון הבינלאומי ניצב מוזנח כמו רבים מהבתים בשכונת הדר אך הוא תחנת חובה לכל מי שרוצה להתרשם ממבני הסגנון בעיר. ניסיתי לגלות האדריכל שתכנן אותו. בתיק הבניין בעירייה לא שרדו מסמכים מקוריים. פניתי לשני אדריכלים שמכירים היטב את המורשת הבנויה של חיפה, פארה גולדמן וגיא שחר. שניהם נענו לפנייתי, טרחו וניסו למצוא, אך לא הצליחו לגלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

מוזנח ומיוחד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב לכבוד 40 שנה לפסל שהעניקו שלום עכשיו ויגאל תומרקין להתנחלות שילה

במבצע חשאי עלו אל ההתנחלות שילה שבשומרון אלפים מחברי ותומכי תנועת "שלום עכשיו" והציבו בכניסה פסל שיצר יגאל תומרקין. מאז ניצב היה הפסל כמעט ללא התייחסות תושבי האזור. אלא שלאחרונה, לכבוד 40 שנה להצבתו באתר, החליטו אדוני הארץ לחדש את הפסל שלא תוחזק באופן ראוי ולהפוך אותו לנקודת ציון ששווה לעצור בה.

אז בדרך חזרה מפגישה ב"מינהל האזרחי" (הזרוע של מינהל התכנון הישראלי בשטחים שמשרדיו שוכנים בכניסה לבית אל), עצרתי לראות מה חדש עם העבודה של תומרקין. הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה כשבקרתי כאן לצורך כתבה על מרכז המבקרים שהוקם בתל שילה. הפסל שנראה כמו שובך יונים ריק הממתין ליונים ומכאן גם שמו, הוא חלק מסדרת עבודות שיצר תומרקין בסביבות שנת 1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

שובך

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: