קרוב ל-80 שנה מאז הנכבה, שרידיהם של עשרות רבות של בתי פרדס נטושים הם עבר רחוק. אבל מי שסבר שאותם פלסטינים שגורשו מכאן יבואו חדורי נקמה ויחסלו אותנו בבוא היום בהצלחה, יכול להיווכח שכיום מספיק אספסוף מבית כדי להחליש ולפורר את ישראל בהצלחה חסרת תקדים.
ההזנחה ושיני הזמן מפוררים את בתי הפרדס, מקומות שהותירו מאחוריהם אנשים שעבדו את האדמה וצימחו בה פירות צפויים להעלם. לבד מבארות מים שקרקעיתן הגיעה עד לשכבת מי התהום, הכילו אותם בתים גם מגורים שניתן עדיין להתרשם משרידי הפאר שהושקע בהם. שני בתי הפרדס שלפנינו מצויים בראשה של גבעה ממזרח לכביש 4, מול הכניסה לאשקלון ובתחומי שטחיו החקלאיים של כפר הנוער כפר סילבר שרגע לפני כן ביקרתי בבית הכנסת שלו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023
.
להמשיך לקרוא ←
בתקופת הסגר לפני שנתיים ניגש האדריכל משה כץ (44) לכתוב מדריך ליצירתיות. הוא לא הראשון, לאורך השנים יצאו מאות ספרים שהציעו לקוראים להכיר כלים לחיזוק היצירתיות. המשותף לרוב אותם מדריכים היתה ההנחה כי יצירתיות אינה כישרון מולד, אלא יכולת נרכשת, וככזו ניתן לשכלל ולפתח אותה. ספרו של כץ אינו חורג מאלה, אלא שייחודו בכך שיצא בשפה העברית ונקודת מבטו היא של אדריכל.
החלקים המושכים בספר הם אלה שבהם פותח כץ צוהר על נבכי חייו, האישיים והמקצועיים. בשש השנים האחרונות הוא מתכנן ומלווה פרויקטים במקומות שונים בעולם, כמו טוקיו והלסינקי, באזורים אקזוטיים כמו חופי הים של זנזיבר וקפריסין. יש גם פרויקט אחד במטולה. כל אלה טרם מומש בפרק הזמן הקצר יחסית שבו כץ פועל, וזו הזדמנות להציץ בהם.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023
.
להמשיך לקרוא ←
חדר האכל בקיבוץ דביר הוא עבודה מוקדמת שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון ואדריכל המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי. בעת חנוכת הבניין ב-1964 היה באר כבר בן 39, ועם זאת עד אז הוא טרם הוביל פרויקטים משמעותיים במחלקה. היה זה האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הבכיר במחלקה, שתכנן עד אז ובאופן בלעדי את חדרי האוכל של התנועה, כמעט כולם על בסיס דגם חזרתי. גם כאן ניתן למצוא הד משמעותי לדגם שגיבש מסטצ'קין – מבנה תיבתי אופקי עם פתחי חלונות צרים וגבוהים עם ביטוי בגג לקמרונות נמוכים לצורך החדרת אור ואוויר אל עומק האולם.
למרות ההפרטה מקפידים בקיבוץ להמשיך ולהפעיל את חדר האוכל שמאכיל את החברים כבר 72 שנה. את המנות שמקורן במטבח ההונגרי או הדרום-אמריקאי שהגישו כאן בעבר כבר לא תמצאו, גם מספר הסועדים מבין החברים הצטמצם, אך עדיין רואים בו את לב הקיבוץ.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1964/1971)
.
להמשיך לקרוא ←
היחס לאדריכלות של מבני תעשייה שאיבדו את ייעודם המקורי משתנה בשנים האחרונות, ומבנים כאלה זוכים להערכה ולחיים חדשים. ברחוב פרוג 6 בשכונת אגרובנק שבצפון חולון הושלם ב-2018 פרויקט מגורים הכולל שני בנייני דירות הצומחים מתוך מבנה ששימש במשך קרוב ל-80 שנה מפעל, מחסן ומשרדים. הוא החל כבית דפוס ומחסן ספרים, בהמשך שימש את הצבא הבריטי ולאחר קום המדינה ובמשך ששים שנה שימש כמפעל שהעסיק קשישים ובעלי מוגבלות.
החלק המפתיע ויוצא הדופן בפרויקט החדש הוא שאולם הייצור הגדול התחדש ומשמש לא רק לדיירי הפרויקט אלא הוא גם פתוח לציבור כמקום שהייה נעים ומיוחד. הפרויקט הוא לא רק רב-דורי בהיבט הפיסי אלא גם בהיבט המשפחתי – בתכנונו החל האדריכל סעדיה מנדל. עם פטירתו השלימו את המלאכה בנו האדריכל יריב מנדל ואתו אדריכל מאור גויכמן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1932/2018)
.
להמשיך לקרוא ←
כבר כמה חודשים שתחנת הרכבת הקלה בן-גוריון, השוכנת על גבול רמת-גן ובני-ברק, ממתינה להפתח לקהל הנוסעים. העיכובים בהפעלת הקו האדום נובעים מתקלות במערכת שנדרשות לטיפול. לכן, בשלב זה מופעלות הרכבות ללא הפסקה כדי לפתור את הבעיות ומועד פתיחת הקו לנוסעים הולך ומתקרב. יש כבר מועד חדש להפעלה: בתחנה מצטטים את דברי שרת התחבורה שציינה את יום העצמאות הקרוב.
אז רגע לפני שהקו האדום מתחיל לעבוד ולחבר בין פתח-תקוה, בני-ברק, רמת-גן, תל-אביב-יפו ובת-ים, זו הזדמנות להסתובב בתחנה מהניילונים, ריקה מנוסעים, נקייה ומצוחצחת. אין כאן אנשים, אין פרסומות, אין בלאי – הכל מבריק ושקט. נכנסתי גם לקומה 2-, הקומה הטכנית שבה ממוקמות המכונות שמאפשרות לתחנה לעבוד. זו קומה ששטחה אלפי מטרים רבועים והיא סגורה כמובן לציבור.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023
.
להמשיך לקרוא ←
חלון אחורי 