סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד

מה שנשאר לי בראש זו האוטוסטרדה שחוצה את קרית טבעון. הייתי שם רק שעה קלה ועצרתי כדי להתרשם מגן זיכרון ומהאנדרטה. עוד אנדרטה. כביש 75 חוצה את היישוב ממערב למזרח והוא הופך עם הזמן להיות יותר ויותר סואן. נקודת המפרק של היישוב, היא מעצור בתוך זרם המכוניות האין סופי החוצה את קרית טבעון ומפריד בין הקריה מדרום לטבעון שמצפון.

בנקודת המפרק יש את גן הזיכרון הגדול והסתמי, ולצידו ספריה ומרכז הנצחה. מהעבר השני של הכביש שוכן המרכז המסחרי, ועוד מסחר שזלג לרחוב וכן גן ציבורי נוסף (גן חנה סנש). המציאות היום לא מעודדת תנועת הולכי רגל ולא נעים להסתובב עם כל הרעש של המכוניות והסכנה הכרוכה במפגש אתם. בינתיים בשטח, לא נראה שמישהו חושב למתן כאן את התנועה או למצוא פתרון כדי לשפר את המצב המאתגר. אבל נראה לי שאם קרית טבעון רוצה לחזק את המרכז שלה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים שרוצים להסתובב ביישובם מבלי לפחד שהם יהפכו לפיתה, כדאי לטפל במקום הזה. חוץ מבעית הביטחון המכוניות גם מייצרות רעש וזיהום אוויר כשהן נעצרות ואז מאיצות, כשבין לבין פולטות את מה שהן רגילות לפלוט.

אז אחרי שפתחתי עם משהו אחד, אני עובר למשהו אחר. למרכיב שמצד אחד הוא שולי ביישוב, אך לעומת זאת הוא עוגן של זיכרון, שער ליישוב. במקום אותיות לבנות גדולות של "קרית טבעון" (כפי שעשו בגבעתיים, רחובות וערים רבות אחרות), בחרו להציב פסל וגן בכניסה ליישוב. היתה כאן בזמנו הצהרה שהפנים של היישוב מורכבים ממרחב של פנאי ותרבות. עברו השנים ולא השכילו לעדכן את המרחבים האלה לזמנים וההרגלים שהשתנו וחבל. בשעת ערב נעימה הגן היה ריק ורק באנדרטה ישבו זוג צעירים ערבים ושוחחו על החיים.

איך הגעתי לכאן ולמה? בדרך לטיול ברמת הגולן חלפתי על פני קרית טבעון. קלטתי את האנדרטה שתכנן האדריכל חיליק ערד עליה קראתי בספר החדש שיצא עליו, ומיד פניתי שמאלה כדי לבקר בה.

.

IMG_20130613_172315

X

.

האנדרטה לזכר חללי היישוב, הוקמה ב-1971 ונחנכה שנתיים מאוחר יותר בעקבות תחרות. ההיבט המרכזי בה הוא הכוחניות, אולי זו של ישראל ואולי זו של המלחמה. אני חושב שזו הכוחניות שחיליק ערד, חבר קיבוץ סער, מייצג והיו אלה פרפורי הגסיסה שלה. כשהעגלה הריקה לא הצליחה אפילו כבר לזוז ונאלצה לפנות את מקומה לעגלה מלאה שתפסה את מקומה על הדרך.

היות והאנדרטה מפלדה אז כשצועדים למרגלותיה, עולות מחשבות האם העוצמה כאן באה למזער את כוחו וחשיבותו של האדם. בספר החדש שיצא על עבודותיו של ערד (ועליו כתבתי כבר כאן), הוא מציין שבמקור רצה שהאנדרטה תורכב מבטון – החומר המועדף עליו, אך לאחר שגילה כי קורות בטון לא יהיו מספיק עמידות, הוא המיר את הבטון בפלדה. עדיין, הבטון הוא הלב של האנדרטה המחולקת לשני חלקים: חלק 1 – שלוש קורות פלדה שמנסות כל אחת מהן להגיע לשמיים. חלק 2 – חדר חצי פתוח המצוי בין הקורות ויוצר דימוי של אוהל. הוא מורכב מקירות בטון עליהם מצוינים שמות החללים, פסוקים וקטעי טקסט שונים. במרכז החדר נר יזכור שפועל על גז ונדלק בשעת הטקס המתקיים כאן אחת לשנה. עכשיו הוא כבוי.

בעת הביקור זוג צעירים ערבים ישבו מחובקים בחדר ושוחחו. כשראו שאני מצלם, הם שאלו אם הם מפריעים ואני רוצה שיזוזו. עניתי שלא והם המשיכו בשלהם.

.

IMG_20130613_171841

זוג מתבודד בתוך האנדרטה

..

באתר של קרית טבעון מוצג סיפורו של הזיכרון המקומי ואין לי רצון להעתיק ולחזור עליו. אביא כאן את הדברים הקשורים לאנדרטה עצמה. הצעתו של חיליק ערד, חבר קיבוץ סער, גברה על שתי הצעות אחרות שהגיעו לשלב הגמר בתחרות לעיצוב גן הזיכרון והאנדרטה. התקציב להקמתה לא הספיק והרשות המקומית פנתה לתושבים לפתוח את הארנק ולהשתתף במימון. חיליק ערד עיצב את הפסל ואת הגן עיצבו צמד אדריכלי הנוף זאב פולק (תושב היישוב) וחיים פרוכטר, שניהם זכו לימים (1979) בפרס קרוון לאדריכלות נוף.

על חיליק ערד יצא עכשיו ספר ופועלו יישמר לעוד שנים רבות. על צמד אדריכלי הנוף לא נכתב דבר ולכן כבר עכשיו לא ניתן לקבל עליהם פרטים. זאב פולק היה אדריכל נוף פעיל שעבד בין השאר עם נחום זולוטוב על בית התרבות והזיכרון בניצנים. הוא ניפטר בתחילת העשור הקודם ואין עם מי לדבר. חיים פרוכטר (88) חי עם אשתו בחיפה. התקשרתי אליהם, אך הם כבר לא זוכרים כלום. התקשרתי לפרופ' רות אניס (85), ממייסדות המסלול לאדריכלות נוף בטכניון והמומחית הגדולה לאדריכלות הנוף הישראלי, אך גם היא לא ידעה עליהם דבר (למרות שהכירה היטב את פרוכטר). אלה הפרטים היחידים שהפרוכטרים כן זכרו ואני מביא אותם פה כי אולי משהו בעתיד ירצה להמשיך לטפל בנושא: חיים פרוכטר נולד ברומניה ב-1925 והיגר בגיל צעיר לאוסטריה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב עם בכפר חסידים. בתחילת דרכו עבד בגן הבוטאני שבמקוה ישראל ללא הכשרה מקצועית, ולאחר תקופה מסוימת עבר את בחינת הרשויות והפך לאדריכל נוף מורשה. ב-1964 החל לעבוד בשותפות עם פולק, שהיה מבוגר ממנו ב-12 שנה. ב-2001 פרש מעבודתו. הוא לא זוכר אף עבודה שתכנן.

.

.

tivon_gray sketch

תכנית הפסל (מתוך הספר על חיליק ערד (מקור: נעמי מורג, חיליק ערד)

.

02

מודעה מ-1970 על הקמת האנדרטה

.

תכנית גן הזכרון והאנדרטה (1)

תכנית הגן כפי שהופיעה בכרזה שהפיקה הרשות המקומית (באדיבות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון שבמרכז ההנצחה)

.

יום הזכרון באנדרטה 1974 (1)

טקס באתר בשנת 1974 (באדיבות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון שבמרכז ההנצחה)

. . . 

ועכשיו תמונות מהיום:

.

IMG_0951

הכניסה לאתר מכיוון הצומת

.

IMG_0954

המבט הראשון

.

IMG_0946

מראה כללי

.

IMG_0943

בחלק המזרחי של האתר את הדשא מחליפה רחבה מרוצפת לטקסים

.

IMG_0912

פלדה

.

IMG_0922

חלקו האחורי של "האוהל"

.

IMG_0923

פלדה

.

IMG_0925

חתימה

.

IMG_0924

משתמשים

.

IMG_0942

האוהל

.

IMG_0927

בתוך האוהל

.

IMG_0930

הבן יקיר

.

IMG_0929

בטון

.

IMG_0928

פלדה ובטון

.

IMG_0934

זכר

.

IMG_0931

הקרשים ששימשו כתבנית ליציקת הבטון הפכו לחלק מהעיצוב ואחרי שפורקו נותר זכרם

.

IMG_0939

שמות החללים ובחזית נר הזיכרון

.

IMG_0941

זוג

.

IMG_0936

שמות

.

IMG_0933

זוג

.

IMG_0926

לקראת שקיעה

.

מכאן המשכתי צפונה. בבית זרזיר מומלץ לעצור ברחוב הראשי אצל "אל סולטן". חומוס מעולה.

.

IMG_20130613_175742

חומוס בזרזיר

.

אנדרטאות והיכלות זיכרון נוספים:

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (משה גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

. . .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד כהן  On 24/06/2013 at 15:48

    על פי המידע שכתוב כאן- http://www.ktv.org.il/?CategoryID=343&ArticleID=855 קצת מוזר שיש חתימה של חיליק.. יש לך הסבר לזה?

    • מיכאל יעקובסון  On 24/06/2013 at 15:51

      החתימה היא על חתיכה פלדה שנוסרה מהאנדרטה המקורית ושילבו אותה כעת בגוף החדש. חיליק נהג לחתום על האנדרטאות שיצר ולציין גם את שנת הקמתן. דוגמה לכך אפשר לראות גם באנדרטת חטיבת יפתח בנגב.

  • מניה שוחד  On 24/06/2013 at 22:15

    חבל מאד שצילמת את הזוג הצעיר.
    נקווה שלא נקרא על הבחורה בהקשר של "כבוד המשפחה".

  • Dor Ben Zvi  On 25/06/2013 at 9:13

    כתושב קרית טבעון עלי לציין כי עליתה על אזור בעיתי בישוב,
    כל שכתבתה נכון לאזור זה אבל.
    יש הרבה מה ללמוד על טבעון, הרבה מעבר לכביש 75 והאנדרטה
    אני ממליץ לך בפעם הבאה להיכנס למרכז הישוב, בייחוד ביום שישי באביב או ביום חורף שימשית, ולראות חיי רחוב תוססים ויפים, הכל במינון מקומי, הכל מאוד של פעם.
    ישוב שמנסה לשמור על מסחר מקומי בקושי רב, למרות הקניונים הרבים שנפתחים מסביב, לבוא לקפה במרכז טבעון זו חוויה ישראלית מיוחדת, ואין כאלו רבות בארצנו.

    אכן הישוב סובל מהכביש החוצה אותו, אך כשהיתה הצעה למנהר או להנמיך את הכביש יצאו תושבים רבים כנגד הדבר והנושא נפל.
    הקניון שכתבתה עליו מכיל 2 חנויות , בית קפה מקומי ומרכז רפואי – לזה לא קוראים קניון.
    בצידה הצפוני של טבעון הוקם קניון – קטן אך כושל, למרות התנגדות התושבים,
    תודה על הכתבה המענינת
    דור

    • מיכאל יעקובסון  On 25/06/2013 at 9:21

      דור שלום, המילה קניון לא הוזכרה ברשימה אלא מרכז מסחרי ואכן שתי חנויות וכו' זה רק מוקד מסחרי ולא יותר מזה. אני לא חושב חושב שמינהור הוא פתרון טוב, היות והבדלי הגובה הגדולים בין האזור שמצפון והאזור שמדרום ידרשו פתרונות שיפגעו לדעתי אפילו עוד יותר במרחב. הפורטלים למנהרות הם אסון שתמיד עדיף להימנע מהם, כל עוד מתכנני התחבורה הישראלים דורשים שיפועים כל כך מתונים מה שהופך את הפורטלים לגבול מכוער שפוצע את כל הסביבה שלו. בבלוג יש רשימה נוספת על קרית טבעון ושם תוכל לראות שכבר הייתי ביישוב ומאד נהניתי מהחיבור בין היישוב לשדות המקיפים אותו. מיכאל

  • אודי אורון  On 25/06/2013 at 9:46

    מיכאל שלום!

    תודה על הכתבה.
    יפה שהתייחסת לפארק ולאנדרטה בקונטקסט של הכביש והמרכז המסחרי ("מרכז זייד") הקטן.
    לדעתי העיסוק באנדרטה ובפארק אינו שלם בלי הכללת דיון במרכז ההנצחה והספריה הקרובים – שמהווים מרכז פעילות תוסס יחסית.
    הרחבה שצילמת מארחת מדי שנה את אירועי שבוע הספר דרך אגב.
    כפי שציין דור למעלה, תושבי טבעון אינם מתייחסים לאזור זה כמרכז הישוב, אלא כפריפריה של הישוב בלבד, ובהחלט אפשר להבין זאת לאור התנועה הסואנת בכביש.
    מתחת למרכז המסחרי דרך אגב מסתתר אולם זוהר, הסינמטק המקומי, שגם הוא מהווה מוקד משיכה לפעילות רבה.
    לסיום, תמונה משעשעת (?) מהמקום שצילמתי לפני מספר שנים ותיארה בעיה גדולה בהרבה, אשמח להרחיב אם יש עניין:
    Solve This!

    להת'
    אודי

    • מיכאל יעקובסון  On 25/06/2013 at 10:16

      מציאות מוכרת בישראל… אף אחד לא יחשוב על ביטול אחד משלושת נתיבי התחבורה כדי לאפשר להולכי רגל ללכת בביטחון ובנוחות.

  • mikisteiner  On 25/06/2013 at 10:23

    תמיד נרתעתי מאנדרטאות ודרך הרשומות שלך אני מבינה למה (וגם קצת מתחילה לחבב אותן באופן מפתיע…). תודה!

  • jj  On 01/07/2013 at 10:08

    אוטוסטרדה?? האם ביקרת לאחרונה באיילון על מנת להבין את הפרופורציות של אוטוסטרדה בישראל? על מה אתה מדבר? הכביש הוא כביש ראשי לכל דבר, מגשר בין חיפה לעפולה, אבל משם אני לא רואה שום ים! אז למה אתה נסחף?? אם הוא סואן יותר ויותר זה מכיוון שטבעון ורמת ישי במיוחד הופכים להיות יותר ויותר מפותחים ומושכים אליהם יותר אנשים. זרם מכוניות אין סופי?? באיזה שעה ביקרת, שישי 13:00 בצהריים? חבל שלא חיכית כמה שעות כדי למדוד ביתר דיוק את כמות המכוניות על אותו כביש, מכיוון שביתר הזמן, אותו כביש בדיוק יכול להיות גם כמו בית קברות עירוני.

    גן הזיכרון הגדול והסתמי??
    כן, הוא גדול. אבל אל תמהר לשפוט מהתבוננות של שעה ביום את מידת הסתמיות שלו… המדשאה הזו משרתת את תושבי טבעון בימי זיכרון וגם בשמחות! הם לא קורים כל שני וחמישי בשבוע אלא פעמיים בשנה. אגב, זה הוא לא המרכז המסחרי, שכן זה הוא המרכז המסחרי הישן, העונה לשם "חנניה" ומצידה השני של טבעון- נמצא לו המרכז המסחרי החדש, המפותח יותר והמתפתח, המושך לתוכו לא מעט אנשים ביחס לכמות התושבים בטבעון. אני לא יודע למה ציפית, אבל בקריה המאכלסת כ15,000 משפחות שלרובן המוחלט יש חיים… (בניגוד, כמובן, לתושבים הרבים וחסרי החיים המציפים אי לכך את העיר תל אביב…), לא יקרה מצב שבו תראה את הולכי הרגל הרבים של טבעון, בפרט בשל העובדה שקרית טבעון היא קריה של משפחות צעירות וותיקות, כן, לרוב ממוסדות, ולרובן המוחלט, שוב, יש גם מכוניות. כך שרוב תושבי טבעון, לרבות הילדים, מתניידים ברכב המשפחה. נכון, זאת לא תופעה חיובית במיוחד אבל כנראה השתנו הזמנים בהם אני, כילד וכנער, הייתי משתמש ברגליי על מנת לתייר במקום הולדתי.

    רעש המכוניות והסכנה? המצב המאתגר?? כל הכבישים המעטים בקרייה מצויידים במעברי החציה וברמזורים מהדור החדיש ביותר! אני לא רואה דרך אחרת לחצות כביש ראשי… אבל אולי נק' המבט שלי פרמיטיבית מדי… ואם סיטואציה כזו מאתגרת אותך מיכאל… …

    ביטחון התושבים?? לי יש בעיות של התקפי פאניקה! רשום. אבל הדבר האחרון שאני חושב עליו כשאני מתהלך בטבעון זה להפוך לפיתה! נראה לי שמתקפת החומוס של זרזיר פקדה את מיכאל מוקדם ממה שחשב, מה שגרם לו להזיות… על פיתה!

    לגבי זיהום האוויר, אני לא יודע על איזו פלנטה חיית עד עכשיו, אני בהחלט הייתי רוצה לדעת, כמו גם איך מגיעים לשם! אבל בפלנטה שאני חי בה, עדיין לא ניתן אישור כלכלי/ הומני/ פוליטי או אחר למכוניות חשמליות. עד אז, נראה לי שהמציאות תישאר כפי שהיא.

    תודה ושלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: