ארכיון חודשי: מרץ 2022

סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ מגן עם בנימין יסעור לכבוד ספרו החדש על המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי

החל משנות ה-40 התנועות הקיבוציות הובילו את התכנון בקיבוצים, ולצורך כך הוקמו שלוש מחלקות לתכנון בכל אחת משלושת התנועות הגדולות. המחלקה הגדולה והמשוכללת ביותר היתה זו של הקיבוץ הארצי, ואחת הדמויות הבולטות בה – בנימין (בנג'ילה) יסעור, חבר קיבוץ מגן, פרסם לאחרונה את הספר "עולם חדש נקימה – סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי" (יד יערי).

בנג'ילה היה מנהל המחלקה בתקופת השיגשוג הגדולה. הוא לא אדריכל, לא מהנדס וגם לא היסטוריון, אך יש לו ידע רחב בבנייה ובפוליטיקה של הבנייה והוא גם מאחרוני המחלקה. לכן, קפצתי לסיבוב אצל בנג'ילה – גם כדי לשמוע על המחלקה וגם כדי לראות את חדר האוכל שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין. בסמוך מצוי המועדון שאותו תכנן האדריכל חיליק ערד – שניהם אדריכלי המחלקה הטכנית.

ועל כך ברשימה זו. 

.

‏‏277354215_5531590643537139_33801018 - עותק

1976/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני

השותפות המקצועית הפורייה של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שנמשכה תשע שנים בלבד (1965-1956) הצליחה להניב שורה ארוכה ומוצלחת של עבודות. פרק מרכזי ביצירתם המשותפת הוקדש לבתי דירות שנבנו בעיקר בתל אביב, אחד הבולטים שבהם הוא זה שלפנינו ונבנה במפגש הרחובות הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 ובנייתו הושלמה ב-1959.

הבניין נעדר את הפלסטיות שאפיינה את הברוטליזם התקופתי, זה שהופיע ביתר נוכחות זמן קצר מאוחר יותר. הוא שומר על הגושניות התיבתית המרחפת על עמודים דקיקים, זו שאפיינה את המודרניזם ובמיוחד את זו שהגה לה קורבוזיה ששני אדריכלים אלה העריצו. אך עיצובו החזותי יוצא הדופן שהשתמר לכל אורך השנים באופן מצוין יחסית, הופכים אותו לאחד מבתי הדירות הבולטים והמוערכים שנבנו בעיר. לסיום – שני בתי דירות נוספים ברחוב, מוקדמים יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

277143628_5522423064453897_3093209366286088215_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הליבה שברחבת הכותל המערבי

המולה והתנגדויות ליוו את הקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים, שאותו תכננו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ומתן ליפמן. לאותם מתנגדים לא התאים הרעיון שעמותה תקים מבנה שכל כולו נועד לחזק את אחיזתה במקום ועוד בשטח הציבורי הפתוח ועל אתר ארכאולוגי. לחלקם גם הפריע שהבניין יסתיר את הרחבה שהיתה חשופה לעיניהם לאורך השנים. כמובן שכל אותן התנגדויות נהדפו והשפעתן על התכנית היתה משנית, כי כך זה כשאתה קם על ארגון שהמחזור השנתי שלו הוא 62,645,000 ש"ח.

מאופק ככל שיהיה ניצב "בית הליבה" או בשם אחר שניתן לו – "בית מורשת הכותל המערבי" פנים אל מול פנים עם הכותל. בהיבט הפרוגרמטי למעט כמה חדרונים עורפיים שנועדו למדריכים שפועלים במסגרת העמותה ושבמקור היו הנימוק המרכזי להקמת המבנה, הוא מכיל בעיקרו אולמות התכנסות בחלקיו העליונים ואתר ארכאולוגי בחלקו התחתון. את החדר במיקום הטוב ביותר – ממש מול הכותל, קיבל כמובן "רב הכותל המערבי".

ועל כך ברשימה זו.

.

275724443_5497880420241495_2287127490981661249_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי גדוד שיריון 46 בעין הבשור

40 שנה לאחר שנחנכה, עצרתי לסיבוב ביום שישי האחרון, באנדרטה לחללי גדוד שיריון 46 שעיצב האדריכל ישראל גודוביץ. קבעתי עם בנג'ילה שניהל בעבר את המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי לשעה 9, היות והקדמתי בחצי שעה אז בחרתי להתעכב בשני אתרים – האחד הוא האנדרטה המדוברת שנמצאת בכניסה למושב עין הבשור, האתר השני הוא מבנה קבר ערבי נטוש שממוקם בשוליים של קיבוץ מגן ועוד שנייה עלול להתמוטט (בנג'ילה נימק לי את ההזנחה בכך שקיים חשש שהבדואים יאמצו את האתר, לכן מעדיפים שיתפורר ויעלם בשקט).

גודוביץ תכנן בכל תחום כמעט, אבל את אתרי ההנצחה הוא תכנן בתקופת זמן מאד מצומצמת – בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, כשהאנדרטה שלפנינו היא מ-1982. ארבע עבודות הנצחה הוא תכנן בסך הכל – שלוש אנדרטאות לזכרם של חיילים שנפלו במלחמות ופיגועים, ששתיים מהן מצויות כאן במישור חוף הנגב ובסמוך מאד לגבול עם מצרים ורצועת עזה. העבודה הרביעית היתה מצבת קבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

Screenshot 2022-03-14 065928

1982

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הארכאולוגי שתכנן האדריכל פיטר צומטור בעיר כור שבשווייץ

באזור הזה של שווייץ מפורסם במיוחד אתר המרחצאות שעיצב האדריכל פיטר צומטור, מהאדריכלים המוערכים ביותר שחיים כיום בעולם. באזור זה מרוכזים מירב העבודות שתכנן האדריכל, שבחודש הבא יהיה בן 79 והיקף עבודותיו קטן יחסית לגודל הפרסום לו הוא זכה. אך לא רחוק מאותן מרחצאות ובמרחק של חמש דקות נסיעה ממשרדו מצוי אחד הפרויקטים היפים שתכנן – מבנה ציבורי שהקים על אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית בעיר כור (Chur), ושבנייתו הושלמה ב-1986.

כמו כל שאר עבודותיו, גם כאן מדובר באדריכלות מאופקת, על-זמנית, שעושה באופן הנקי והברור ביותר את כל מה שאדריכלות טובה יודעת ליצור: מקום. כדי לבקר באתר צריך לעצור בתחנת הרכבת שבמרכז העיר ולהשאיל את המפתח בתמורה להותרת פיקדון + 3 פרנק דמי כניסה.

ועל כך ברשימה זו.

.

275512548_5485114694851401_5930963475170721759_n

1986

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות הנטוש שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בבית דגן

לאחר שמתחם התערוכות שבק חיים, הוחלט להקים בסמוך לצומת בית דגן את "בית הפועל החקלאי". שנים אחדות קודם לכן, ב-1956, הוקם באתר בית תרבות של ההסתדרות לצורך הכשרה חקלאית, שאותו תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. ב-1965 הצטרפו אליו מבני חדר אוכל ושני מבני מעונות זהים. לאחר עוד כמה שנים נוסף מבנה מעונות חדש שאותו תכננו הנדלרים עם שותפם החדש – האדריכל שמואל ביקסון.

תחילה יועד המתחם לבעלי משקי עזר שהיו פזורים בכל רחבי הארץ ונזקקו להכשרה ולסיוע מקצועי. עם הרחבתו הרחיב את פעילותו ונועד לכלל פועלי החקלאות הארץ. כבר בשנות ה-70 החל המקום כמו החקלאות לאבד את מעמדו, עד שנסגר וננטש. המבנים כיום פרוצים, בית התרבות נשרף, והטבע חזר ותפס את מקומו ובלע לתוכו את המבנים המתפוררים.

ועל כך ברשימה זו.

.

275467159_5482395365123334_1183662633344389309_n

1956

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם התערוכות הנטוש בבית דגן

בין ערימות האשפה והשיחים שגדלו פרא במהלך שישים השנים האחרונות ניתן למצוא את שרידי מתחם התערוכות בבית דגן שננטש לאחר תקופה קצרה של פעילות. ארבע תערוכות עיקריות הוצגו כאן: חקלאות, עיצוב הבית, האטום ונשק שנלקח שלל במלחמת סיני. ארבעתן נולדו כיוזמה ממשלתית ונועדו למשוך קהל מקומי ומחו"ל.

מבני המתחם תוכננו כולם על ידי האדריכל אריה אל-חנני, חתן פרס ישראל לאדריכלות, מי שתכנן גם את יריד המזרח – מתחם התערוכות של תל אביב בסמוך לנמל תל אביב ולאחר מכן את גני התערוכה בשדרות רוקח. אך סככת ענק אחת עגולה היתה מרשימה מכולם. כך גם שער הכניסה הגדול, שבו משולבות הקופות ויצירת אמנות מעשה ידי האמן פרלי פלציג, ושני אלה שרדו עד היום. הריחוק מהערים ובעיקר תחרות קשה הובילו להפסקת הפעילות במתחם ולנטישתו. בסך הכל פעל המקום שלוש שנים, בין השנים 1956 ו-1959.

למרות התערוכות שהצליחו למשוך קהל רב וזכו בשעתו לפרסום, בהיבט האדריכלי פרויקט זה לא זכה לפרסום באף אחד מספרי האדריכלות ובכתבי העת המקצועיים והוא נשכח. בנוסף, ישנן אמנם תמונות של התצוגות, אך לא הצלחתי למצוא אפילו תמונה אחת שהציגה את המבנים והביתנים שהוקמו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

275105282_5469638823065655_409004198226445675_n

1956

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הקליטה בית מילמן ברמת אביב שהוסב למעונות סטודנטים

ב-1971 היה בית מילמן שנחנך באותה שנה ברחוב טאגור 32 לבניין הגדול והמרכזי בשכונת רמת אביב ב' שבצפון תל אביב. את הבניין שהוקם כמרכז קליטה למהגרים תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן את תכנית השכונה ואת מרבית הבניינים שבה. חזיתו נמתחת לאורך יותר מ-80 והוא מתנשא לגובה של שמונה קומות. הוא הוקם בין שני שטחים רחבי ידיים שתוכננו כגנים ואלה פותחו בעשור הבא. כיום הוא משמש למעונות סטודנטים, הודות לקרבה הגדולה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

טרגדיה שהתרחשה בבניין הובילה בשנות ה-80 לשינוי בכל המעליות בישראל. בעקבות תאונה שהתרחשה במעלית של בית מילמן ובו קיפחה את חייה ילדה קטנה, עולה חדשה מאתיופיה, נקבעה חובת התקנת דלת אוטומטית כפולה. כאן גם נחשפה שחיתות נוספת בתחילת שנות ה-70, כשהתגלה שדיירים במעונות הם בכלל ישראלים רגילים שמכרו דירה וטרם הספיקו להכנס לדירה החדשה ובקומבינת קשרים עם בכיר בסוכנות הצליחו לקבל כאן דירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

274957574_5461116733917864_2440722458193311152_n

1971

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: