סיבוב באולם הספורט והתרבות הנטוש בקרית שמונה

מצבו העגום של "האיגלו", כך כינו בקרית שמונה את אולם הספורט והתרבות שנחנך ב-1960, מייצג במשהו את מצבה של העיירה הצפונית. את המבנה בעל הצורה המיוחדת שברחוב הירדן, סמוך לאצטדיון העירוני, תכנן האדריכל מתי שילון והוא כיום נטוש, עזוב ופרוץ. במהלך השנים נערכו בו שינויים פנימיים וחיצוניים, וכעת גם הצמחייה מכסה עליו, כמו מצבת קבורה נשכחת.

בשונה מקיבוצים ומושבים וערים, אך בדומה לערי פיתוח אחרות, לא קיים בקרית שמונה ארכיון או דמויות כאלה שעוסקות במורשת המקומית. העניין המועט אם בכלל במורשת המקומית מצביע על אדישות, של אנשים למקום שבו הם חיים בהווה או בעבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1960

.

סיבוב בבית קורקס ברעננה

הניסיון לצקת ערך עירוני המתייחס לסביבת עבודה בבניין משרדים, היה רק חלק מהמהלכים שאותם ביקש האדריכל ישראל גודוביץ להנחיל ב"בית קורקס" שאותו תכנן כחלוץ המבנים באזור התעסוקה שבמזרח רעננה. לבד מערך עירוני, העניק האדריכל לבניין חשיבות לערכים עיצוביים וסמליים מקוריים. באמצעותם ייחד אותו בצורתו יוצאת הדופן שביקשה ליישר קו עם אדריכלות עכשווית בעולם באותה העת שבה הוקם ב-1995, אך גם לקשור אותו למבנים היסטורים מקומיים.

תקוותם של יזמי הפרויקט וכך גם של האדריכל היתה כי הבניין היומרני בצורתו ובתכניו ימשוך גם את שאר היזמים שבאו אחריו ויעניקו לאזור יצירות אדריכליות מקוריות. אלא שלבסוף, באופן לא מפתיע הוקמו בזה אחר זה אך ורק מבנים סתמיים, חסרי יצירתיות, עומק או תוכן מלבד מה שהם – בנייני משרדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1995)

.

סיבוב בגן הסלעים שבפארק הירקון עם אדריכל הנוף גדעון שריג

כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.

בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1992)

.

סיבוב בבית ציפורי הנטוש בקיבוץ כפר גלעדי – אולם הספורט הראשון בגליל

מרכז הספורט והתרבות של קיבוץ כפר גלעדי ששכן בקצה הצפוני של ההתיישבות העברית, היה גם למרכז של הגליל המזרחי כולו. "בית ציפורי" שנקרא על שמו של חיים ציפורי (1938-1903), ממייסדי ארגון "הפועל", חבר הקיבוץ וממגיניו שנפל בעת מילוי תפקידו, תוכנן בשנות ה-40 בידי המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס, מבכירי "הלשכה הטכנית" של תנועת הקיבוץ המאוחד שפעלה בקיבוץ עין חרוד.

ימי תהילתו של בית ציפורי חלפו ועברו. כבר יותר מעשרים שנה שהוא ניצב נטוש ומוזנח. סיבוב בבניין מגלה שהבמה מכוסה בחפצים שונים ומשונים, אך עדיין תמצאו בו מתקני התעמלות שנבנו במיוחד לאולם. הפרגוד האדום דהה ונקרע. מאות המושבים מכוסים באבק וחלק מהתקרה האקוסטית קרס על המושבים והמעברים.

כעת עולה איום הריסה. במועצה אזורית הגליל העליון מבקשים למחוק את המבנה ההיסטורי ולפנות את השטח לטובת מבנה כיתות חדש. חברי הקיבוץ זועמים על ההחלטה ויוצאים למאבק. יחד עם "המועצה לשימור אתרים" הם מבקשים לבטל את ההחלטה וקוראים לשמור על המקום שממנו צמחה התרבות העברית הגלילית המתחדשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1951)

.

סיבוב בסטודיו של יעקב דלווה בונה הדגמים

במובן מסויים בניית דגמים העסיקה את יעקב דלווה עוד בילדותו באלכסנדריה בשנות ה-30. צעצועים בשפע לא היו, ולכן כילד בנה לעצמו מחומרים זמינים דגמי מכוניות ומטוסים. כשנקלט בבגרותו בקיבוץ, ביקש לעבוד בנגריה ושם במשך חמש שנים הוא למד את רזי המקצוע. המלחמות האידיאולוגיות לא התאימו לו והוא עזב את הקיבוץ ובחר לקבוע את משכנו בתל אביב. אז הוא הצטרף לסטודיו להקמת תערוכות ודגמים וב-1961 יצא לדרך עצמאית.

במשך קרוב ל-60 שנה בונה דלווה דגמים ארכיטקטונים בסטודיו שברחוב ארלוזורוב 61 בתל אביב. בעשורים האחרונים קצב הזמנות העבודה נחלש, והעובדים שפעלו לצדו אינם כאן עוד. בימים אלה מצוי על שולחנו דגם של משכן נשיאי ישראל. למעשה הדגם חזר אל השולחן בסטודיו שעליו הוא נבנה לפני 55 שנה בהזמנת האדריכל אבא אלחנני. כעת, לקראת תערוכה שמתוכננת להתקיים במשכן הנשיא, חזר לכאן הדגם לרגע, רק לצורך שיפוץ וחידוש.

באתי לסטודיו של דלווה כדי להתרשם מהדגם המחודש. זו היתה גם הזדמנות להפגש ולשמוע ממנו קצת על דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי

כ-20 שנה פעל חדר האוכל החדש שבקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה במתכונתו המלאה, עד שהופסקו בו הארוחות בזו אחר זו והוא נותר ריק. הבניין הגדול מוקף במדשאה מוריקה ודבר לא מרמז על נטישה. גורלם של שלושת חדרי האוכל שקדמו לו ושרתו את הקיבוץ בחמישים שנותיו הראשונות היה פחות טוב, היות ושניים מהם נשרפו.

מאז שנות ה-50 תוכננו מרבית חדרי האוכל בקיבוצים בידי מחלקות התכנון של תנועות הקיבוץ השונות, ועדיין, לא מעט תוכנן בידי אדריכלים עירוניים פרטיים. קבוצה של חמישה חדרי אוכל בקיבוצים תוכננו בחברת אפשטיין ובניו, כשעל התכנון הופקד האדריכל אהוד שחורי (שבהמשך תכנן באופן פרטי חדר אוכל שישי). זה שלפנינו בקיבוץ נאות מרדכי היה השני בחדרי האוכל שתכנן שחורי ונחנך ב-1982. מבנים אלה, שתוכננו בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הותירו רושם עז, גם קצת קנאה, אצל חברי קיבוצים אחרים וגם אצל אדריכלי התנועה הקיבוצית. אלה חדרי אוכל דומים בצורתם זה לזה שהעניקו פרשנות למבנה מרכזי במרחב הכפרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1982)

.