סיבוב בתי ספר 20: על נכס עיצובי כדאי לשמור

הונדליזם וההזנחה שמצאתי בחטיבת הביניים "ראשונים" בגני תקווה שפתחה את שעריה רק חודשים ספורים קודם לביקור, היתה הפתעה עצובה. הכרתי את הפרויקט מהתצלומים הנהדרים של יעל אנגלהרט. אצלה הכל לבן ונקי, אבל לא להאמין שרק כמה חודשים מפרידים בין הביקור שלה שנערך רגע לפני פתיחת שנת הלימודים ובין הביקור שלי.

משהו עובר על התלמידים, על הנהלת בית הספר ועל מערכת התחזוקה שלהם (אם בכלל היא קיימת). מה שווה כל המאמץ התכנוני והביצועי של האדריכל ושל הקבלן? מה שווה ההשקעה הכספית הגדולה שמשקיעה המדינה והמועצה המקומית אם הנהלת בית הספר והתלמידים מחריבים את מה שקיבלו. סביר להניח שבמהלך החופש הבניין שופץ, אך אם לא חל שינוי משמעותי אז הונדליזם יחזור.

מי אשם במה שקורה כאן? התלמידים? ההורים? הנהלת בית הספר ואיש התחזוקה שלו? ראש המועצה שכנראה לא טרחה לבקר כאן אחרת סביר להניח שהיתה מתחרפנת מעצבים ואולי גם בושה? שר החינוך? אך גם אם נחפש או לא נחפש אשמים, תצוף השאלה האם יש בכלל תקווה?

ועל כך ברשימה זו.

.

החזית הפונה לרחוב (צילום: יעל אנגלהרט, באדיבות דורון שינמן)

.

סיבוב בשכונת בת גלים

בחודש האחרון ניתנה לי ההזדמנות להכיר מקרוב והיטב את השכונות שבחלק התחתון של חיפה, אלה שמנסות לגעת בים. מיעוטן מצליח, כמו בת גלים, ורובן לא. הסיור המעמיק שערכתי בוצע בחטיבה אחת ולכן איפשר ליצור נקודת מבט רחבה על חיפה ועל המפגש שלה עם הים. המבט הזה מורכב מסדרה של מקטעים, שאחד מהם היא שכונת בת גלים, מהוותיקות בשכונות וכזו שכלואה כבר שנים בין: פסי הרכבת וכביש 4 מדרום, בסיס חיל הים, מרכז רפואי רמב"ם ונמל חיפה ממזרח וצוואר בקבוק עם מחלף אלנבי ממערב.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן אותה בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ולמרות כל אותם חסמים פיסיים שהזכרתי כאן קודם, היא עדיין מתפקדת ומתוחזקת יחסית היטב על ידי העירייה ועל ידי התושבים. יש בה אווירה נעימה כשהים מורגש בה היטב, גם כשהולכים עמוק בתוכה.

הבינוי בשכונה מגוון. בשונה משאר השכונות בתחתית העיר, הוא פחות עלוב ופחות עזוב. אבל כמובן שיש גם בה מבנים נטושים. באזור המגורים ניתן למצוא מבני אבן מלפני 90 שנה, מבנים בסגנון הבינלאומי שאחד מהם, בתכנון האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר, עבר תהליך שימור מרהיב. יש פה גם שיכונים טוריים ובנייה קבלנית מהעשורים האחרונים. יש כמה בתי מלון קטנים, חוף רחצה, מסעדות, טיילת, בית כנסת, תחנת רכבת, מעון עולים, מרכז מסחרי, בקצה אחד יש רכבל ובקצה אחר פקולטה לרפואה (שתכנן האדריכל אריה פרייברגר) ובית חולים (שתכננו האדריכלים אריך מנדלסון, ואחריו גם אריה ואלדר שרון וארד שרון). השכונה קטנה אבל יש בה הרבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חושבים שבחיפה כולם אבודים

.

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

סיבוב בין בתי המגורים של אסכולת אמסטרדם ובבית הספר הפתוח

מחוץ למסלול התיירים הממוצע, ונסיעה קצרה ממרכז אמסטרדם מובילה לשכונה שהוקמה בסביבות 1919 במערב העיר, שבתכנונה היה מעורב האדריכל מישל דה קלרק (de Klerk). לא תמצאו עליו מידע בעברית וגם בקושי בשפה אחרת שהיא לא הולנדית, אבל ההתייחסות המצומצמת אליו לא מפחיתה מחשיבותו. לו ולחבריו היה דיאלוג פורה עם האדריכל אריך מנדלסון המוקדם, ולדה לקרק היתה הודות לפעילותו המקצועית תרומה משמעותית להתפתחות האדריכלות המודרנית באמסטרדם בפרט ובמערב בכלל.

דה קלרק היה יהודי יליד העיר, נפטר בסך הכל בגיל 39 אך הספיק להיות מהבולטים ביותר באדריכלי אסכולת אמסטרדם שהובילה את האדריכלות ההולנדית קדימה אל המודרניזם, כמה שנים לפני שעשו זאת השכנים מצרפת או גרמניה. הבניינים שתכנן פועלים על פי כל העקרונות המודרניים שלא היו מנוסחים או מגובשים עדיין, ומה שעשו באירופה רק עשור מאוחר יותר, דה קלרק כבר עשה אז במסגרת אסכולה ועוד באמצעות לבנים אדומות וחומות מהן בנויה כל העיר.

כמה מטרים מהבניינים שתכנן, ניצב בית הספר הפתוח שתכנן האדריכל יאן דיוקר (Duiker) שנבנה ב-1929 ומצטרף לווילה סבואה של לה קורבוזיה והביתן הגרמני בברצלונה שתכנן מיס ואן דה רוה שנבנו באותה שנה ויצרו מהפיכה פורצת דרך באדריכלות המודרנית. יותר מהם, דיוקר לא רק חידש בעיצוב אדריכלי וטכנולוגיית בנייה אלא גם בתוכן של הבניין ובשיטת הלימוד החדשנית שלמענה הוא נוצר.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין

"הלקוחות רצו חלב וקבלו דבש", מסביר לי האדריכל מרדכי בן חורין על התהליך שהביא לקבלת ההחלטה להקים את המגדל המתנשא מעל רחוב המלך ג'ורג'. למעט כמה מבנים, תל אביב באמצע שנות ה-60 הגיעה בסך הכל לגובה ארבע קומות. אז כיצד קיבלו ראשי התנועה הרויזיוניסטית, לימים הליכוד, את ההחלטה לבנות מגדל מנכר עיניים, בזמן שהמפלגה רחוקה מהשלטון ושלתנועות אחרות יש מבנים צנועים ופשוטים? לטענת בן חורין בשלב הראשון ביקשה הנהגת התנועה רק להרחיב ולשפץ את הבניין הקיים, ומכאן ולשם הצליח אביו של בן חורין – המהנדס משה בן חורין להביא לכך שההשקעה בפרויקט המגדל תהיה דומה. את בגין זה שכנע.

"את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם", פתח מנחם בגין בדברי ההספד למהנדס משה בן חורין שנפטר ב-1972. "זוכר אני את גישתו זו מן השיחות המרובות שניהלנו בקשר עם התכנית להשלמת בית ז'בוטינסקי, הלא היא מצודת זאב בתל אביב. משה בן חורין המהנדס ובנו האדריכל השלימו את הבניין הזה. זכות גדולה היא, חיכינו לכך שלושים שנה, זה בניין מפואר בפשטותו; יש בו הדר מן המסד ועד הטפחות. מדי עברנו על פני בית ז'בוטינסקי, ניזכר בבונהו".

בשבועות האחרונים ערכתי כמה שיחות עם בן חורין שעסקו בתהליך תכנון הבניין. רשימה זו מצטרפת לעוד כמה עשרות רשימות ומאמרים שפרסמתי בשנים האחרונות על עבודותיו שתמיד נראות לי מקוריות וייחודיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

כמה זה יפה מרחוק

.

סיבוב בקניון אייס מול אילת

הכיפה הגאודזית שמקרה את הקניון/אטרקציה שתכנן משרד פייגין אדריכלים, היא הדבר הראשון ששמים אליו לב ברגע שנכנסים לבניין המתפרס על מגרש של 21 דונם. הכיפה עצומה בגודלה ומאפשרת קירוי מלא ללא עמודים או קירות תומכים החוסמים את המבט הרציף והתנועה. כיפה דומה יש גם במפעל המלט "נשר" ברמלה, עליו כתבתי לפני כמה זמן, אבל היא רק דומה.

המקום מלא אנשים שנמאס להם לשבת בחדר או בבריכה במלון. החום בחוץ הבריח אותם מהר למקום עם תקרה ומזגן, מקום בו אפשר להיפרד בשמחה מהכסף. קניתי כפכפים ואכלתי אוכל תאילנדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

באב אלשמס

.