ארכיון חודשי: יוני 2022

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו למחזור מבני תעשייה נטושים

העניין במבני תעשייה שאיבדו את מעמדם וננטשו מעסיק יזמים ואדריכלים כבר שנים, אלא שבארץ העניין התעורר רק בשנים האחרונות. לפני 14 שנה היתה זו האדריכלית פרופ' טלי חתוקה שפרסמה את הספר "המפעל" (הוצאת רסלינג) שהוקדש למפעל הטקסטיל "ארגמן" ביבנה שתכנן האדריכל רם כרמי. רק לאחרונה נחנך ברמת גן מוזיאון לאמנות בבניין שהוקם במקור כבית חרושת ותוכנן מחדש כמוזיאון במשרד אפרת-קובלסקי.

בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת אריאל הקדיש הסמסטר האדריכל יאיר ורון את הסטודיו שאותו הוא מנחה לנושא חידוש מבני תעשייה. בקורס השתתפו 14 סטודנטים משנים ג' ו-ד' והבחירות שלהם היו מגוונות וכללו מפעלי טקסטיל, מים, תחמושת, מחצבים וטחנות קמח. אלה הפכו תחת ידיהם למרכזי תרבות ובילוי (זה הייעוד הפופולארי ביותר אצל רובם), מלונות, מרכזי מחקר וגם בית ספר למוסיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תמונה1

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטיין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטיין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באמפי צמח ובאתר ההנצחה העזובים

סביבת צומת צמח היא מהמקומות המתסכלים שמיד מזהים את הפוטנציאל האדיר והייחודי של המקום ועד כמה הוא מבוזבז. יש כאן מרכז מסחר והסעדה עלוב עם חניון שזולל שטח, מכון גרעינים עצום ולידו אולם ספורט שאינו פעיל בגלל ליקויים/הזנחה, מלתחות ומזנון נטושים של חוף צמח, תחנת משטרה בריטית מאלה שמכונות "מצודות טיגארט" נטושה ועזובה, בעורפה יש גם מתחם של מבני תעשייה שברובם נטושים גם הם.

גולת הכותרת של המקומות העזובים שבסביבת צומת צמח הם האמפי הענק שנחנך ב-1953, אירח עד לפני עשרים שנה את המוסיקה והמזמוזים של הקיץ בצפון וכיום שולטת בו דממה ענוגה. לצדו מצוי אתר הנצחה רומנטי שנחנך במקור ב-1957 ובו קיר האמנות שיצר דב פייגין. את שני האתרים האלה תכנן האדריכל שמי אלמוזנינו.

ועל כך ברשימה זו.

.

288647211_5769933699702831_6097218118552212064_n

1953

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה מוזיאונים חדשים בציריך

מיקומה המרכזי של שווייץ בין מזרח ובין מערב היבשת, הנייטרליות, העניין הרב שיש לשוויצרים באמנות כמו גם מספר האמנים המעולים שצמחו בה, כל אלה הצביו אותה כמוקד מרכזי ותוסס של אמנות. בשווייץ עצמה ישנה תחרות לא סמויה בין העיר הגדולה – ציריך, ובין העיר השוכנת על משולש גבולות – באזל, שבה בין השאר מתקיים כבר שנים יריד אמנות בינלאומי מצליח.

לאחרונה נראה כי ציריך הצליחה לעקוף את באזל, עם התחדשותם של כמה מוקדים שמומלץ לבקר בהם. כאן אתמקד במוזיאונים לאמנות ואדריכלות, אך אלה רק המקומות שהספקתי להסתובב בהם במשך אחר צהריים אחד לפני חודש. בקרתי בהם בסדא שמופיע כאן וזמן ההליכה בין אתר לאתר הוא של כ-15 דקות. רשימה נפרדת אקדיש לשני מוזיאונים חדשים אחרים שאינם קשורים לאמנות אלא למורשת ושוקולד.

הפעם אתמקד ב: (1) מוזיאון לאמנות קונסטרוקטיבית שפועל במבנה ששימש תחנת חשמל (2) המוזיאון לאמנות של ציריך שהכפיל את שטחו בבניין חדש שתכנן האדריכל דיוויד צ'יפרפילד, וגם (3) ביתן לה קורבוזיה בתכנון לה קורבוזיה שנחשב לעבודה האחרונה שתכנן טרם מותו ונפתח כעת לאורך השבוע (ולא רק למשך שעתיים אחת לחודש כפי שהיה עד לאחרונה).

.

287926680_5758973584132176_8483956869067162993_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב המתמיד 32-30 ברמת גן בתכנון רפאל מגידוביץ

מידי פעם ממליצים לי קוראים על מקומות שכדאי להסתובב בהם ואולי אמצא בהם עניין. פנייה כזו קבלתי על שני מבני מגורים סמוכים ברחוב המתמיד 30 ו-32 ברמת גן. נעניתי להצעה ואכן גיליתי מבנים יוצאי דופן, גם אם מוזנחים, אך ההזנחה אינה דבר חריג ברמת גן. ביחידה לשימור מבנים ואתרים בעירייה סייעה לי האדריכלית מישל ווסטון לאור לאתר את תכניות המבנים ולגלות את זהות המתכנן.

המתכנן כך התגלה הוא האדריכל רפאל מגידו (מגידוביץ), מי שהיה מהנדס העיר וכן בנו ושותפו של אביו האדריכל יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר תל אביב הראשון. קודם האב ואחר כך במשותף עם בנו תכננו השניים כמה מהפנינים האדריכליות והמרהיבות שנבנו בתל אביב בשנות ה-20 וה-30. על עבודתם ברמת גן טרם נכתב ובכלל פרק זה ביצירתם טרם נחקר ונותר עלום.

בתפר שבין שנות ה-40 וה-50 תכנן מגידו שני מבנים ברחוב המתמיד בצורת האות ח' שהקיפו חצר רחבת ידיים שבה נשתלו עצים שצמחו עד מהרה וצמרותיהם חצו את קו גובה המבנים. ההזנחה של בעלי הדירות והדיירים וכן הכוונות להרוס את המבנים לטובת בינוי חדש לא הצליחו לפגוע באיכות הבסיסית של המקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

287219267_5750495298313338_6198502310455673578_n

1950

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ תל קציר

כמו הקיבוצים עין-גב, מעגן והאון, גם קיבוץ תל קציר הוקם למרגלות הגולן ובצדו המזרחי של אגם הכנרת, כשהוא משיק לקו הגבול עם סוריה. לקרבה היה מחיר ובמלחמת ששת הימים לא היה בניין בקיבוץ שהצליח להתחמק מפגיעה ישירה של פגז. במהלך המלחמה פגע פגז סורי בצריף חדר האוכל והוא נשרף עד היסוד. במקומו הקימה הסוכנות היהודית מבנה חדש (1968) שבהמשך הורחב באופן משמעותי (1988) בידי האדריכל אילן בר-אילן מהמחלקה לתכנון של התק"ם.

ב-2003 הופרט הקיבוץ וחדר האוכל הפסיק את פעילותו במתכונתו המקורית. חלק קטן מאולם האכילה נותר לשרת את הקהילה, אך רובו פוצל לחדרים והוסב למשרדים ומעבדות. בסמוך לו ניצב בית התרבות (1980) – מבנה תלת-מפלסי שתכנן האדריכל שמשון הלר, גם הוא מהמחלקה לתכנון, וגם היום הוא כולו משמש בייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

285348223_5721265394569662_6357755197859292860_n

1980

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: