סיבוב בבית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב

הלב הפועם של התנועה הקיבוצית לא היה בקיבוץ הגדול ביותר וגם לא בבירת ישראל, אלא בתל אביב. כמו בצבא גם הוא פוצל לשלושה לפחות: אחד ברחוב סוטין לתנועת הקיבוץ המאוחד, ברחוב דובנוב לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וברחוב לאונרדו דה וינצ'י 13 לקיבוץ הארצי. את הראשון והשלישי תכננו בכירי האדריכלים בכל אחת מהתנועות. את זה של הקיבוץ הארצי תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס שגם היה אדריכל ראשי ב"מחלקה הטכנית" שהיתה מחלקת התכנון של התנועה, למרות שהוא עצמו גר בתל אביב ולא היה חבר קיבוץ.

הבניין שנחנך ב-1969 הוא לא בניין משרדים טיפוסי. המשרדים בקומות העליונות עוצבו באופן שניתן לאחד ולפצל, וגם הדלתות עוצבו בפתיחות בשילוב רפפות ולוחות זכוכית. בקומת המרתף הוקמו פונקציות שיוחדו לו – חדר אוכל כמו בקיבוץ, מטבח, אולם כנסים וגלריה גדולה לאמנות. הגג תוכנן כחצר פעילות והתכנסות תחת כיפת השמיים – בדיוק כמו בבאוהאוס שם למד מסטצ'קין. "בית הקיבוץ הארצי" שכיום מכונה "בית התנועה הקיבוצית", הוא אחד המבנים המשמעותיים ביותר שתכנן מסטצ'קין שהיה מבכירי האדריכלים שפעלו בישראל. זה לא עוד בניין משרדים של איגוד, אלא מבנה שבאמצעותו ביקשה התנועה הקיבוצית לשקף את דרכה הייחודית בעיר הגדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

זה לא סוף של

.

סיבוב בבית הספר הישן של קיבוץ בית העמק

ב-1963 נחנך בקיבוץ בית העמק בית ספר ייחודי שהתאים לסביבה שבה הוא הוקם. האדריכל פרדי כהנא שתכנן את רוב המבנים בקיבוץ שאליו הצטרף ב-1954, תכנן גם את בית הספר. לאחר שהמוסד נסגר, הוא הסב אותו לשימושים אחרים כדי שהמבנים ימשיכו ויתפקדו.

קפצתי לשם עם שאול כדי לראות את האולם הרב-תכליתי שנותר כמעט כמו שהיה ואפילו ילדי הקיבוץ שיחקו בו כדורגל. רק הבמה שהיתה באולם ובריכת הנוי בכניסה חוסלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

שקט

.

סיבוב בהדריון

בית הספר הענק והנטוש שנמצא במרכז שכונת הדר הוא פצע פתוח באחד האזורים העשירים באדריכלות מעולה, אך כזה שהדרדר למצב עגום שאולי אין שני לו בישראל. אפשר למצוא בשכונה מאות מבנים שתכננו אדריכלים מוכשרים שמרביתם לא ידועים והמבנים שתכננו לא זכו לפרסום. בניין הטכניון הישן הוא פסגת האדריכלות של השכונה, ואולי של חיפה. באירועי "באוהאוס חברתי" שהתקיימו לפני כמה שבועות, פתחו לציבור אחדים מאותם מבנים ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

בחזון של הוגי הטכניון היה להקים מוסד אקדמי ובעורפו בית ספר תיכון מקצועי. בית הספר החל לפעול ב-1928 ורק לאחר כמה שנים שולבו בו לימודים תיכוניים הכפופים לטכניון ומאותה עת הוא נקרא בסמת (ראשי תיבות: בית הספר המקצועי ליד הטכניון).

את המבנים תכננו לאורך עשרות שנים כמה אדריכלים, שאת האחרונים שבהם תכנן בשנות ה-60 האדריכל שלמה גלעד, מבכירי האדריכלים בישראל שפעל בעיקר בחיפה והותיר בה כמה יצירות בולטות וחריגות. כיום מבני בית הספר עזובים ושרופים, והיחיד שעדיין מאוכלס הוא מבנה ה"הדריון" שתוכנן כמבנה זכרון וספרייה בצורת מתומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

פסאודואפדרין

.

סיבוב בחנות שוקולד בברלין שתכנן בכיר המורים בבאוהאוס

עדות מקורית לעיצוב מ-1928 של אחד המורים המשפיעים בבאוהאוס, יוהאנס איטן (Johannes Itten), אפשר למצוא בחנות שוקולד בברלין. למרות שחלפו יותר מ-90 שנה ולמרות המלחמה, חנות השוקולד של השוקולטייר אריך האמאן (Erich Hamann) שרדה ונשמרה ללא שינוי. אפילו השוקולדים שמרו על האריזות המקוריות. התצוגה היום עמוסה יותר מזו שתכנן איטן, אבל הכל נותר במקומו כפי שניתן לזהות מהשוואה עם תמונות היסטוריות. ניצב במקומו אפילו השרפרף הקטן בפינה שממתין לקונה עייף.

ועל כך ברשימה זו.

.

כמו פרפר לאש

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר

כבר שנים שחדר האוכל בקיבוץ גשר לא מתפקד, ולמרות זאת היה מפתיע לגלות בפנים סירחון כבד של אוכל מוזר. רק כשפתחתי את אחת הדלתות הגדולות גיליתי שאולם אוכל אחד נותר ריק, והאולם השני הפך למשרד תכנון ענק של חברה סינית שבונה בסמוך מתקן חשמל.

במקור, בשנות ה-50, תכנן את חדר האוכל האדריכל שמואל ביקלס כמבנה בסגנון נאו-קלאסי. אך פחות מעשרים שנה לאחר מכן ולאחר שהמבנה ספג פגיעות ישירות במהלך מלחמת ההתשה, הוחלט להרחיב ולשנות אותו כדי שיהיה גם מקום בטוח והעבודה נמסרה לאדריכלית ארנונה אקסלרוד. היה זה חדר האוכל הראשון שאקסלרוד תכננה בקיבוצים, ומאותה עת ולאורך קרוב לחצי יובל שנים היא תכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל לכל אורכה של הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבהוב

.

סיבוב בשני מבנים במכללת אורנים

הסיבוב שהתחיל בשעת בוקר מוקדמת עמד להסתיים. חיפשנו את "בית מרגולין" שהיה אחד הבתים הראשונים שתוכננו במכללת אורנים. בדרך חלפנו על פני כמה מבנים שמצאו חן בעינינו.

מכללת אורנים היא קמפוס להשכלה גבוהה שתוכנן כמו קיבוץ. אתמקד כאן בשני מבנים שתכנן האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים: תיאטרון פתוח ואולם התעמלות. שניהם עברו לאורך השנים שינויים, אלא שבעוד השינוי בתיאטרון יצא מוצלח, השינוי באולם ההתעמלות הביא לתוצאה עצובה שמייצגת במשהו את מצבה של המכללה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בטון

.

סיבוב בקצה של ארמון תוצרת הארץ המחודש

רשימה 859

יומני היקר, עליתי על הקורקינט ובדרך לקולוסיאום חלפתי על פני מה שנותר מ"ארמון תוצרת הארץ". לא נותר הרבה מהמבנה המרשים ביותר שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, באתר "יריד המזרח" שהוקם בסמוך לנמל תל אביב. רק הקצה של הבניין שרד וכל השאר נהרס. זה היה הבניין שעם חנוכתו ב-1934 קיבל את פניהם של הבאים בשערי "יריד המזרח" שהתקיים כאן בהצלחה מסחררת באותו עשור. למרגלותיו נערכו הטקסים והאירועים החשובים בעיר באותן שנים וגם מאותה רחבה גדולה לא נותר שריד.

לאחר שנים של הזנחה, בימים אלה משלימים את עבודת שיפוץ וחידוש החלק היחיד ששרד מאותו "ארמון" והוא יהפוך כולו למשרדי חברת "אתרים". לא בטוח שהאולם שתוכנן ושימש לתערוכות מתאים היום למשרדים, בעיקר בגלל גובה החלונות שלא תואם למשרד, אבל זה עדיין מרשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלק

.