Monthly Archives: נובמבר 2015

סיבוב בתחנת הרכבת ורשבה פובישלה בורשה ומגדל מגורים סמוך

רשימה מס' 518

יומני היקר, את כל שמונה תחנות קו הרכבת שחוצה ורשה תכננו צמד האדריכלים ארסניוש רומנוביץ ופיוטר שימניאק. גולת הכותרת של יצירתם היתה התחנה המרכזית, אבל דוקא תחנה קטנה יחסית הפכה לחביבה במיוחד על שוחרי אדריכלות: תחנת ורשבה ופובישלה (Warszawa Powisle). היא תוכננה בשנת 1954 ובנייתה הושלמה ב-1963. בכל התחנות הרשו לעצמם האדריכלים ליצור מבנים בולטים וקיצוניים בצורתם, וכאן הודות לטופוגרפיה בה שפיצלה אותה לשני מבנים, קיבלה התחנה שני פנים.

לאחרונה חודשה התחנה באופן מוצלח ואף זכתה בחלקה לקבל פרשנות חדשה. מתחנת מעבר הפכה למקום של מפגש ובילוי. ביתן הכרטיסים הייחודי הוסב לבר שהשיב את המבנה להיות מוקד. אלא שהפעם המוקד הוא חלק מהתחדשות השכונה המקיפה אותו.

ועל כך ברשימה זו.

905666_1165664693463111_707013129573547463_o

ביתן הכרטיסן הפך לבר שכונתי

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בתכנון נוימן והקר

עוד כמה שבועות הבלוג בן 7. הזדמנות לנקות את המחסן.

אחת הרשימות הראשונות שכתבתי לבלוג עוד ב-2009 נותרה במחסן הטיוטות. הרשימה מציגה את בניין המעבדות של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בחיפה, שהושלם ב-1967 בתכנון האדריכלים אלפרד נוימן וצבי הקר. בקרתי בה עם רוני כשהיינו באיזה כנס בטכניון. בזמנו סדרתי את התמונות, אספתי הרבה חומר, אולי יותר מידי, אבל רק לא כתבתי את הטקסט.

בין השאר שוחחתי עם האדריכל צבי הקר על תהליך תכנון וביצוע הבניין. לא אביא כאן את כל מה שהקר תיאר והסביר. הוא רק סיים שהפרויקט לווה בזלזול מצד הנהלת הטכניון שבחרה לשנות מהתכנית המקורית ללא הסכמת האדריכלים. התוצאה הובילה בין השאר את הקר לחדור לבניין בשעת לילה ולפגום ב-16 מסגרות חלונות בבניין כמחאה (ההנהלה לא ידעה מי פגע עד שהקר בעצמו סיפר את המעשה לאחר זמן קצר בראיון עיתונאי), להופיע בטקס חנוכת הבניין עם מברשת ודלי צבע צהוב ולצבוע את הבניין לפני כל האורחים ולהיאבק בטכניון במשך שנים ארוכות ולהפסיד סכום כסף גדול. פרופ' נוימן לעומתו היה פחות אקטיבי אך יותר נחרץ. הוא עזב את משרתו הבטוחה בטכניון והיגר לקנדה שם הוא חי שנה וקצת, גסס מסרטן ונפטר.

השבוע נזכרתי ברשימה. הוספתי שתי תמונות, שיר לסיום והשארתי את הרשימה כפי שהיתה.

.

IMG_20131230_202105

אולם העבודה המרכזי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

בתוך כל ים הבטון שמאפיין את אוניברסיטת בן גוריון, בולט בניין מדעי ההתנהגות בצפון הקמפוס. הבטון בו הוא רק חלק ולא עיקר. מאז הושלמה בנייתו של הבניין ב-2008, נבנו כבר עוד כמה בניינים שהזכוכית היא חומר עיקרי, אבל כנראה שהבכורה הולכת לבניין הזה.

הוא בולט לא רק מהסיבה החומרית, אלא גם בגלל ובעיקר מהסיבה העיצובית: הבניין ממוקם לצד כביש הגישה הצפוני של הקמפוס, ולצד המפגש עם כביש נוסף החוצה אותו. הודות לכך בחרו האדריכלים לעצב לו את החזיתות הדרומית והמזרחית באופן הפתוח אל הצומת והקמפוס ומדגיש באופן מוצלח את מעמדו בסביבה. מה שפחות מוצלח היא החזית המערבית החד-גונית והאטומה הפונה לשיכון המגורים המצוי כמה מטרים בודדים מהבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_PS179Y

00000

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אוורבוך

בדרך כשחצינו את העמק, בין הביקור באולם התרבות הנטוש בחפציבה (שתכננה אדריכלית אחרת, זיוה ארמוני), הגן בחזית בית הכנסת העתיק (בתכנון יהלום-צור), ובין תליית התערוכה "באר בקיבוץ" במוזיאון באשדות יעקב, עצרנו לראות את בית הכנסת בעין הנצי"ב.

האם זה בית הכנסת הראשון בעולם שתכננה אשה? בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק הירדן מתהדרים בעובדה הזו. אך למעשה זהו ככל הנראה הבית כנסת השני, היות ובחדרה ניצב בית הכנסת הגדול שאותו תכננה כבר ב-1935 האדריכלית יהודית שטולצר סגל.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה ומומשה לכיכר, היתה לא רק אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, אלא גם מרחב ציבורי יחיד במינו. בסוף דרכה המקצועית תכננה גם את בית הכנסת בעין הנצי"ב, מבנה בסגנון הברוטליסטי שהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12139939_1151736524855928_7931867863663271870_o

בבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע על אדריכלות, צילום וקיבוץ

קוראות וקוראים יקרים,

מוזמנות לאירוע חד פעמי שיתקיים במסגרת התערוכה "באר בקיבוץ" שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. באירוע ישתתפו לבד מאדריכל מנחם באר בן ה-90 שממשיך לתכנן, גם מוטי הורוביץ שליווה את באר בתפקיד רכז הבניין בקיבוץ בית אלפא במשך יותר מ-30 שנה, מוקי צור ויובל דניאלי שפרסמו את הספר המקיף על יצירתו של באר (צור חבר עין גב היה בעבר מזכיר התנועה הקיבוצית ודניאלי חבר המעפיל הוא אמן בפני עצמו). שרה פילר מהחוג לצילום במכללת הדסה בירושלים תתייחס ליצירתו של עמרי טלמור על רקע תולדות הצילום.

בית אורי ורמי נחושתן הוא פנינה של תרבות בעמק הירדן שכעת נתונה בסכנת סגירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

MB-Invitation-2

הזמנה – לחצו להגדלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסיית אלכסנדר הקדוש בורשה שהעתיקה את הפנתאון ברומא

היא מוזרה לא רק בגלל שפשוט היא העתקה של הפנתאון ברומא, אלא גם בגלל מיקומה באמצע אי-תנועה סואן במרכז ורשה. בקרתי בה עם הוברט זמן קצר לפני שהשמש שקעה בשעה שנערך בה טקס עם קהל מצומצם.

היו לנו עוד כמה דברים לראות והיינו צריכים בסוף גם להגיע לתערוכה ולכן לא התעכבנו בה יותר מכמה דקות. לא הספקתי לראות בה הכל, לא הספקתי לעלות למעלה אל קומת הגלריה שנראה לי שהיתה פתוחה. גם לא הספקתי לרדת לקריפטה, שהכניסה אליה היתה ממקום אחר באי התנועה והיתה כנראה נעולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12185027_1155046461191601_1285611163762385350_o

מבט על הדופן הפנימית של הכיפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסיית סנטה מריה אנונציטה במילאנו

ברחוב עלוב ועני ניצבת הכנסייה עם חזות סתמית שבתוכה מסתתר עולם אחר. כשעוברים מהרחוב המואר והחד-גוני אל תוך אולם התפילה האפל והצבעוני, מבינים ששווה היה לנסוע את כל הדרך ממרכז העיר. למרות סביבת המגורים החלשה, נשמרת הכנסייה ומתוחזקת היטב.

האדריכל ג'ובאני מוציו (1982-1893) שתכנן את כנסיית הבשורה בנצרת תכנן גם כמה כנסיות במילאנו, איטליה, בה נולד ומת. כנסיית סנטה מריה אנונציטה שהשלים באחד מפרברי מילאנו ב-1932, היא דוגמה לאדריכלות דתית מודרנית: מבנה פשוט, נקי מקישוטים, עם עיסוק בסיסי במידות קלסיות.

שינוי מהותי עבר הבניין ב-1997 באמצעות שילוב מערכת תאורה חדשה שעיצב האמן האמריקאי דן פלווין (1996-1933). סיבוב בבניין מגלה שהתאורה החדשה היא לא גימיק או תוספת מקומית בבניין, אלא יוצרת מהפך שעוטף את המבקר לכל אורך הביקור. המפגש בין האדריכלות המודרנית הדתית ובין התאורה הפופית חילונית יצרה ארוע חד-פעמי ששווה לחוות.

ועל כך ברשימה זו.

.

456345

כחול ורוד צהוב

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: