סיבוב בבניין פלדמן בקמפוס גבעת רם בירושלים

במרכז קמפוס גבעת רם שלטו בעבר האדריכלים הצעירים. אך בכניסה היו אלה דווקא המתכננים בעלי הניסיון והוותק שתכננו את הבניינים הראשונים בשורת מבני הקמפוס, אם לא מכלילים את תחנת האוטובוסים שמקדימה את פני הבאים. אחד מאלה הוא בניין פלדמן (במקור: מכון מייזר ללימודי היהדות), המאכלס כיום את המכון הישראלי ללימודים מתקדמים ואת מרכז פדרמן לחקר הרציונליות. האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד תכננו את המבנה שמתייחד בצורתו ובתוכנו ושבנייתו הושלמה ב-1957. זה גם היה הפרויקט המשמעותי המשותף לשניים, וחתם דרך משותפת ופורייה שארכה 22 שנים.

הסתובבתי בבניין בשבוע שעבר ורגע לפני שהעברתי סיור בספרייה הלאומית הסמוכה. השעה כבר היתה קרובה לשש, והבניין היה ריק כמעט לגמרי. בקומת המרתף עבדו פועלים בשיפוץ וקולותיהם הדהדו אל-על, חדרי החוקרים היו סגורים ורק בקומה העליונה ישב במשרדו אחד מחברי הסגל של המרכז – פרופ' ישראל אומן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1957

.

סיבוב בבית גיורא בירושלים שתכננו נדלר-נדלר-ביקסון שהריסתו בוטלה ויבנה עליו אגף חדש

למודרניזם הירושלמי שאותו ניסחו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון היה אופי מובהק, כזה שבא לידי ביטוי בשורה של מבני ציבור שתכננו בעיר החל מאמצע שנות ה-50 ועד לאמצע העשור הבא. בניין הספרייה הלאומית שבתכנונו השתתפו היה הבולט שבהם, ו"בית גיורא" (1963) שהוקם כמעון לעולים חדשים בשכונת קריית היובל הוא הפחות מפורסם. לכן, ההחלטה שהתקבלה להרוס אותו, עברה מחוץ לרדאר של חובבי השימור. אלא שעיון מקרי של סגן מתכננת המחוז בלשכת התכנון ירושלים במונוגרפיה המוקדשת לעבודות המשרד, הובילה להחלטה להפוך את ההחלטה ושמור על המבנה באמצעות תמריצים לבעלי הנכס.

בימים אלה מקודמת התב"ע, שאותה ערכו ADMA אדריכלים, הקובעת כיצד ישומר הבניין, מה תהיה תכולתו החדשה וכיצד יורחב לגובה ואל תת-הקרקע.

ועל כך ברשימה זו.

.

2021 (1963)

.

סיבוב במרכז המסחרי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

"השכונה לדוגמה" הצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבו לה המתכננים בראשית דרכה. מרבית הבנייה הורכבה מבתי דירות צנועים, כאלה שלרוב אדריכלים בלבד משכילים להעריך אך הם פרצו דרך מקומית בתחום הבנייה המרקמית-מתחמית, בחזות ובתכנון הדירתי. אבל לא כל השכונה נבנתה בגל הבנייה הראשון, וחלקים ממנה תוכננו בשלבים מאוחרים יותר. לאדריכלים שבאו בשלבים המאוחרים השאיפה לחדש כבר לא היתה רלוונטית.

המרכז המסחרי שהוקם בשכונה הוא דוגמה לבינוי המאוחר. בנייתו הושלמה ב-1973, והוא לא עבר שינויים משמעותיים מאז. בשיחה עם האדריכל מנחם כהן שתכנן את המרכז ולאחרונה חגג את יום הולדתו ה-90, הוא מסביר שגישתו לתכנון המרכז היתה מודעת לבחירה לא לחדש ולא לבלוט. לדבריו, הוא העדיף שלא להתחרות עם "שיכון הרבע קילומטר" שהמרכז הוקם למרגלותיו ולכן בחר בפתרון מינורי וצנוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

1973

.

סיבוב בספרייה בקיבוץ כפר מנחם

החגיגיות הרשמית שמפנה מבנה הספרייה בקיבוץ כפר מנחם לכיוון הדשא הגדול, הופכת אותו ליוצא דופן בין מבני הקיבוץ. אפילו חדר האוכל צנוע ממנו ונחבא אל הכלים.

חציו של הבניין נטוש בעקבות צמצום הפעילות לפי טענה אחת, ובעקבות בעיות קונסטרוקטיביות שנובעות מבנייה מהירה וכנראה לא מספיק מוצלחת לפי טענה אחרת. עם זאת, האדריכל אברהם ארליק שתכנן את הספרייה שנחנכה ב-1967, הירבה לתכנן בכישרון שבא לידי ביטוי בפרופורציות היפות שיצק בבנייניו. עיקר פעילותו התקיימה בשלושת העשורים שהיוו את שנות השגשוג הכלכלי, התרבותי והחברתי של הקיבוצים, אך נראה לי שבניין הספרייה הוא המבנה השלם והמונומנטלי ביותר שהוא תכנן. ביום שישי האחרון תאמתי סיור בספרייה עם משה סעידי ששילב בבניין כמה מעבודות הקרמיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

1967

.

מוזמנים לסיור בירושלים והרצאה בקיבוץ הזורע

בזמן שהתרבות שוקעת אין פלא שנזכרים בפנינים מן העבר וגם ביוצרים שנשכחו. בשבוע הבא יתקיימו שני אירועים שאקח בהם חלק – האחד הוא סיור בספרייה הלאומית, השני הוא הרצאה בקיבוץ הזורע לכבוד ספר חדש על האמן רודא ריילינגר.

ביום  רביעי 18.8 תהיה זו הזדמנות לבקר במשכנה של הספרייה הלאומית, רגע לפני הסתלקותה לבניין חדש בצמוד לקריית הממשלה. יומיים קודם מכן, ביום שני 16.8, תהיה זו הזדמנות לבקר באחד הקיבוצים העשירים באדריכלות ובאמנות, וגם לשבת בתיאטרון הפתוח שבחזית מוזיאון וילפריד ישראל (פנינת אדריכלות בפני עצמה) וללמוד על אחד האמנים המרתקים שפעלו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

שני ורביעי

.

סיבוב בגשר של דוד קאסוטו במעלה אדומים

מעלה אדומים יכולה היתה להיות גשר בין העיר ובין המדבר, אך כמו כל שאר ההתנחלויות היא נותרה מקום שנוי במחלוקת ועיר שינה בעיקר למשפחות שעזבו את ירושלים. היא הוקמה בשיאו של עידן הפרברים וכך היא מעוצבת ומתפקדת עד היום. עם זאת, מדובר באחת מהערים המטופחות שהסתובבתי בהן. יש בה גם מבנים של אדריכלים כמו דוד רזניק, סלו הרשמן, שמעון וגדעון פובזנר, אורה ויעקב יער וטומס לייטרסדורף שגם השתתף בתכנון העיר.

גשר אחד מוצלח כן מתקיים בה, והוא נועד לגשר בין השכונה הוותיקה בעיר, שכונת הנחלים, שתוכננה בידי לייטרסדורף (אכתוב עליה בהמשך), ובין קריית החינוך הספורט והפנאי, כשעל תכנון הגשר הופקד האדריכל דוד קאסוטו. לאורך השנים התמחה קאסוטו בתכנון מגורים ובתי-כנסת. משהו מהרעיון התכנוני בבתי-הכנסת שתכנן זלג גם כאן לתכנון הגשר הזה שנחנך ב-2003 בדרך מדבר יהודה, מהרחובות הראשיים בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2003

.

סיבוב בגשר אוסישקין בתל אביב

בדרך לסיבוב בתיכון עירוני ה' עצרתי לרגע בגשר אוסישקין, שתוכנן במשרד קיסלוב קיי אדריכלים. לא זכור לי גשר רכבים שבו ניתן לאדריכלים חופש פעולה ודומיננטיות כפי שניתן למצוא בגשר הזה שהוקם ב-1999, והחליף גשר שהקים הצבא ועמד כאן במשך קרוב ל-35 שנה עד שפורק.

משהו מהגשר ההנדסי הוותיק שפורק, העניק השראה למעצבי הגשר החדש. בהתאם לרוח התקופה הוסיפו אלמנטים עליזים כמו דגלוני מתכת ולוחות עם צורות שונות של כוכבים ולבבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1999

.