סיבוב בהוספיס במרכז שיבא בתכנון עדה כרמי

מדובר במבנה האוצר בתוכו את התוכן העצוב ביותר במרכז הרפואי שיבא: הוספיס לחולים סופניים. כאן באים להמתין למוות. לפני כמה שבועות נאלצתי להמתין במרכז הרפואי תל השומר. הסתובבתי בין המבנים עד שנתקלתי במבנה נמוך ומלבני שהתחבא מתחת לצמחיה. עיצוב החזיתות ומסלול ההליכה המוכתב מראש, העידו בברור כי את הבניין תכננה האדריכלית עדה כרמי-מלמד (וכרגע קורא שלח לי מידע כי התכנון בוצע בהתנדבות והאדריכלית האחראית היתה יפעת פינקלמן).

יצא לי לבקר בבניין פעמיים, והתמונות כאן מבוססות על הצילומים משני הביקורים. היות ומאד קשה לצלם את המבנה ובטח למי שאינו צלם מקצועי (לכן גם הורדתי את הצבע ממרבית התמונות), בקשתי מהאדריכלית שתשלח לי את תכנית המבנה. היא לא הסתפקה בתכניות וכתבה גם טקסט קצר שמופיע בהמשך. בהזדמנות זו ברצוני להודות לאדריכלית עדה כרמי-מלמד ולאדריכל גיא תאומי ממשרדה – על ששלחו את החומרים לרשימה.

.

קטע מהחזית הדרומית

.

מוזמנים לסיבוב בירושלים

אתם מוזמנים לסיבוב. במסגרת אירועי "בתים מבפנים ירושלים" (מס' 90 באתר והחוברת) אערוך ביום ששי 8.11.13 בשעה 09:30 סיור חד-פעמי בין שלושה מבנים שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. שלושת המבנים ממוקמים בקדקודיו של משולש עירוני שצלעותיו קצרות ונוחות להליכה.

הסיור צמח בעקבות סיבוב שערכתי כאן לפני חצי שנה (אפשר לקרוא אותו כאן) ובעקבות התערוכה "עבודת צוות" שאצרתי במשותף עם ערן טמיר-טאוויל בגלריה בבית האדריכל ביפו (ותעלה שוב בקיץ במוזיאון). זו הזדמנות להכיר שלוש מיצריות האדריכלות המיוחדות שקיימות בישראל וגם ללמוד דבר או שניים נוספים.

.

בתים מבפנים ירושלים

.

סיבוב קברי צדיקים

בזמן האחרון הסתובבתי קצת יותר בגליל ויצא לי לעצור בכמה קברי צדיקים. חוץ מהתופעה הדתית שהתפתחה סביב הקברים, יש גם תופעה אדריכלית והיא הקמת המבנים העוטפים את הקברים, שהם על פי רוב כוללים מערות קבורה.

דפוס מבני הקבר הוא קבוע ולאחרונה סקרן אותי איך בכל אתר של קבר צדיק, יש פרשנות אחרת לאותו מודל. מהסביבה הפסטורלית והפתוחה, נכנסים אל מבנה לבן ולו כיפה צבועה בתכלת. חדר קטן בו מונחים ספרי תפילה, ועל קירותיו תלויים שלטי תורמים לתחזוקת האתר. מהחדר מוביל פתח צר אל מערה חצובה בסלע הטבעי. לרוב המערה תישאר חשוכה ורק אור הנרות יאיר אותה, לפעמים אור יום יחדור אליה מפתח בחלקה העליון. לפעמים במקום מערה תהיה פשוט מצבה גדולה, אך גם היא תסתיר מערה תת-קרקעית שהגישה אליה חסומה.

את הרשימה הרכבתי משני ביקורים בגליל. אציג כאן אתרי קבורה המיוחסים ל:

(1) חבקוק הנביא

(2) רבינו בחיי ותלמידיו

(3) יוסי בן זמרא

(4) אבא חלקיה וחנן הנחבא

(5) חוני המעגל.

.

מערת אבא חלקיה וחנן הנחבא (נכדי חוני המעגל)

.

סיבוב בחדר האוכל ואתר ההנצחה בקיבוץ שובל

בקיבוץ שובל השוכן כמה מאות מטרים מרהט, צפונית לבאר שבע, ישנו אחד מחדרי האוכל המאוחרים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) ואתר ההנצחה בתכנון האדריכל חיליק ערד חבר קיבוץ סער.

הבאוהאוס דגל בייצור תעשייתי וכך גם נראים מרבית חדרי האוכל שתכנן מסטצ'קין. בדגם של חזית הקשתות, כפי שמופיע כאן, הוא עשה שימוש בחדרי אוכל ברוחמה (אותו שרון צילם עכשיו כאן), ביקום ובגרסה קצת שונה גם באדמית. ערד לעומתו ניגש כל פעם לתכנן אתר הנצחה באופן שונה. ועל כך ברשימה הזו.

.

חזית חדר האוכל בתכנון שמואל מסטצ'קין

.

סיבוב בשתי שכונות מגורים שתכננו הנדלרים בירושלים

לקראת התערוכה על עבודות המשרד "נדלר-נדלר-ביקסון-גיל" משכו את תשומת ליבי זוג שכונות מגורים קטנות שתכנן המשרד בתקופות שונות בשוליים של שכונת גונן בירושלים. למרות שמדובר באותם מתכננים ורק שנים ספורות מפרידות בין השתיים, ההבדלים משמעותיים וצופה מקרי יתקשה לגלות שאת שתיהן תכנן אותו משרד. ברשימה הזו אציג את שתיהן לאחר שבקרתי בהן לפני כמה ימים ואציג את ההבדלים + הסבר לשינוי בתפיסת התכנון.

(1) השכונה הראשונה תוכננה בתחילת שנות ה-60 ברוח המודרניזם. היא מורכבת ממספר שבילי הליכה מקבילים, המקשרים למבנים דו-משפחתיים שמסוככים על השבילים. (2) השכונה השנייה הוקמה בשנות ה-70, בצמוד לזו הראשונה, ובה יש מרקם בנוי שתוכנן בהשראת ערים עתיקות.

על המשרד המתכנן: שולמית ומיכאל נדלר הקימו את משרדם בתל אביב ב-1946 בעקבות זכייתם בתחרות תכנון קמפוס רופין בעמק חפר. לאחר מכן תכננו בין השאר את בית העיתונאים ע"ש סוקולוב ואת בנק חקלאות. באמצע שנות ה-50 זכו להשתתף בצוות שתכנן את הספרייה הלאומית ומאז החלו לתכנן פרויקטים רבים בירושלים: בית תרבות העמים, בית אלישבע, תיכון אורט, בויאר והימלפרב, בית גיורא, שיכוני סטודנטים ברחביה (נהרס), בית ספר לעובדי בזק ותאטרון ירושלים. לשותפות במשרד הצטרפו במשך השנים אדריכלים נוספים: שמואל ביקסון, משה גיל ורינה אלקון. יחד תכנן הצוות עוד פרויקטים רבים, אך לא בהם נעסוק פה עכשיו.

.

גוף תאורה בעיצוב משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל

.

סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

סיבוב בתי ספר 11: ספריות במרכז העניינים

"הדבר היחיד שאתה צריך לדעת", אמר אלברט איינשטיין, "הוא היכן נמצאת הספרייה הקרובה". אך האם האמרה הזאת עדיין מתאימה למציאות החיים היום? כשהחוויות והדמיון מופקדים בידי ערוצי הטלוויזיה והמידע בידי רשת האינטרנט, הגיוני לשער שהספרייה איבדה את משמעותה בחיי היומיום. זה לא כך. "הספריות שינו את תפקידן", מפתיעה ד"ר גבי דותן, ראש המגמה למידע וספרנות במכללת בית ברל. "דווקא כשכל העולם הופך להיות דיגיטלי נפתחות עוד ועוד ספריות, כי הספריות הן כבר לא רק מקום לאחסון ועבודה עם ספרים אלא מרכז מידע רב-ערוצי".

ספריית בית הספר, מוסיפה דותן, בדומה למעבדת בית הספר, היא חדר לימוד עם משאבים. הספרן, בדיוק כמו הלבורנטית, קשוב לתלמידים ומנחה אותם כיצד להשתמש בשירותים שהספרייה מציעה, למשל למצוא מקורות מידע ולעודד לקריאה. הספריות צריכות, לדבריה, להיות ממוקמות במרכז בית הספר, נגישות ונראות לכול, ולהציע סביבה גמישה לשינויים עם פינות ללימוד פרטני או קבוצתי, כולל קבוצות שעוסקות בפרויקטים.

"המקום עם הכי הרבה פוטנציאל לעודד לקריאה ולחנך לקריאה הוא בבתי הספר היסודיים", אומר יובל גורן, בעל חברה המתמחה בעיצוב ובריהוט ספריות. "כאן נמצא קהל היעד. הילדים הצעירים עוד מוכנים לשמוע סיפור או לקרוא אותו, לעומת הגדולים שכבר צורכים טכנולוגיה". גורן, שהקים עד היום מאות ספריות, רואה את הספרייה בבתי הספר היסודיים על טהרת הספר: קריאה מודרכת, שמיעת סיפור, אירוח סופרים. גם את הספרייה העתידית הוא רואה על בסיס הספרייה המסורתית, "אך עם יותר תצוגות ופחות מלאי". את הספרייה בבתי הספר התיכון הוא רואה גם כ"מקום של תלמידים", שנמצא בין החצר ובין הכיתה, משלב טכנולוגיה ומאפשר לתלמידים שחרור ומנוחה. הבעיה, לדבריו, היא שמשרד החינוך מתקצב רק ספריות בבתי ספר חדשים ולא ספריות ותיקות.

במציאות שבה הספריות נדרשות להיות גמישות ולענות על צרכים טכנולוגיים משתנים, רצוי שחלוקת התקציבים המסורתית תישקל מחדש.

.

במרכז העיניינים: הספרייה בבית הספר ברחובות

.

סיבוב בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים

לאחרונה התעניינתי בעבודתו של האדריכל ישראל קומט (1987-1912) עליו גם כתבתי ערך בויקיפדיה לפני שבועיים. קומט התמחה בתכנון מבני דת, אך הוא תכנן גם מבנים רבים אחרים. עיקר פעילותו היתה באזור חיפה ויצא לי לבקר בשבועות האחרונים בשלושה מבנים שתכנן. המבנה הראשון הוא בניין ישיבת כנסת חזקיהו (ישיבה חרדית ליטאית) השוכנת ביישוב רכסים.

זה הביקור הראשון שלי ברכסים המצוי סמוך לצומת יגור, כביש 70 וקרית טבעון (בהמשך מפת התמצאות). היישוב הוקם ב-1951 כיישוב חילוני מובהק, אך לא לזמן רב. בעקבות מעבר הישיבה כנסת חזקיהו מזכרון יעקב לכאן ב-1957 (בברכת "החזון איש", שהיה ממנהיגי העדה החרדית באותן שנים וביקש ליצור מרכז תורה בצפון הארץ), הלך והתחרד היישוב. לפני כעשר שנים נסגר בית הספר החילוני האחרון, ראש המועצה התחלף באחד חרדי והיום בקושי רב תמצאו בו תושבים שאינם חרדים.

הגעתי לרכסים בבקר היום האחרון של חול המועד. בית המדרש היה ריק מתלמידים ורק אם ובנה שטפו את הרצפה. מתברר שלאורך כל הלילה (הושענה רבה) היה כאן לימוד של בני הישיבה. מצד אחד הודות לכך שהמקום היה ריק נכנסתי באין מפריע, אך מצד שני לא היה עם מי לשוחח עם ולקבל התרשמות גם ממשתמשי הבניין.

.

לקראת שטיפת בית המדרש: הסטנדרים ניצבים על הספסלים

.