סיבוב במתחם המגורים בגבעתיים שתכנן שמואל מסטצ'קין

מתחם המגורים שתוכנן עבור יוצאי הפלמ"ח ב-1963 בגבעתיים לא לחינם מזכיר במשהו אווירה של קיבוץ. ארבעת בנייני המגורים בנויים על במה רחבה, שמנותקת מהרחובות המקיפים אותה. הבניינים הנראים כמו צפים בשטח על גבי עמודים זעירים, טובלים בדשא שבו נטעו מגוון של עצים. שבילים קטנים מתפתלים בגן הרחב בין הבניינים ומתחברים בקצותיהם במדרגות כמעט נסתרות אל הרחובות המקיפים את המתחם.

לאווירה הקיבוצית אחראי האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי של המחלקה טבכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שאת המתחם תכנן במשותף עם האדריכל גבריאל ססובר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1963)

.

סיבוב בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים

במקרה של היכל יהדות ווהלין הלכו עד הסוף. קשה להתעלם מגוש הבטון הענק שמונח לצד רחוב כורזין בגבעתיים. זוהי אולי עבודת הבטון הברוטליסטית הקיצונית ביותר שבוצעה בארץ. המבנה אמנם שומר על פשטות צורנית, אך רחוק מעבודות הבטון הקלילות והצנועות שביצעו האדריכלים הישראלים בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. אולי מלחמת ששת הימים עם אווירת הכיבוש ושכרון הכח שהביאו את היוצרים הישראלים להתחיל לבנות פירמידות ואנדרטאות ענק, אולי זו סתם בהמיות.

האדריכל ישראל לוטן שתכנן את הבניין, תכנן מבנים נוספים שהתאפיינו בחוסר שגרתיות ובניסיונות מרשימים להמציא את הגלגל מחדש: שכונת קיראון, תחנות אוטובוסים מרכזיות ברמלה (נהרסה), כפר סבא ונתניה, כיכר המדינה ובית יד לבנים בתל אביב. ביד לבנים היה שיתוף פעולה מעולה עם אדריכל הנוף שפיתח גן סביב למבנה, אך כאן בגבעתיים יש נתק בין הגן לבניין. יתכן והם הוקמו בתקופות שונות, ואולי סתם לא שיתפו פעולה. במקרה של היכל יהדות ווהלין, לא רק שאין קשר אל הגן הצמוד, אלא המבנה הכבד והאטום לא שימושי במיוחד, לא גמיש לשינויים ובעיקר כבד מידי לחיי היום יום שמתנהלים כאן. זה דומה להבדלים בין "אוהל יזכור" הישן והכבד שתכנן אריה אלחנני ובין "המוזיאון לתולדות השואה" החדש והקליל שתכנן משה ספדיה.

הייתי צריך להיפגש עם יועצת תחבורה בבניין ממול, אז עצרתי קודם לבקר כאן. עברתי בחוץ ותהיתי מה הולך בפנים הרבה פעמים, רציתי לנצל את ההזדמנות ולהכנס.

.

ספינקס בגבעתיים? שאול רואה כאן ראש ורגליים עבות וגדולות. העצים קצת מסתירים.

.