סיבוב בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים

במקרה של היכל יהדות ווהלין הלכו עד הסוף. קשה להתעלם מגוש הבטון הענק שמונח לצד רחוב כורזין בגבעתיים. זוהי אולי עבודת הבטון הברוטליסטית הקיצונית ביותר שבוצעה בארץ. המבנה אמנם שומר על פשטות צורנית, אך רחוק מעבודות הבטון הקלילות והצנועות שביצעו האדריכלים הישראלים בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. אולי מלחמת ששת הימים עם אווירת הכיבוש ושכרון הכח שהביאו את היוצרים הישראלים להתחיל לבנות פירמידות ואנדרטאות ענק, אולי זו סתם בהמיות.

האדריכל ישראל לוטן שתכנן את הבניין, תכנן מבנים נוספים שהתאפיינו בחוסר שגרתיות ובניסיונות מרשימים להמציא את הגלגל מחדש: שכונת קיראון, תחנות אוטובוסים מרכזיות ברמלה (נהרסה), כפר סבא ונתניה, כיכר המדינה ובית יד לבנים בתל אביב. ביד לבנים היה שיתוף פעולה מעולה עם אדריכל הנוף שפיתח גן סביב למבנה, אך כאן בגבעתיים יש נתק בין הגן לבניין. יתכן והם הוקמו בתקופות שונות, ואולי סתם לא שיתפו פעולה. במקרה של היכל יהדות ווהלין, לא רק שאין קשר אל הגן הצמוד, אלא המבנה הכבד והאטום לא שימושי במיוחד, לא גמיש לשינויים ובעיקר כבד מידי לחיי היום יום שמתנהלים כאן. זה דומה להבדלים בין "אוהל יזכור" הישן והכבד שתכנן אריה אלחנני ובין "המוזיאון לתולדות השואה" החדש והקליל שתכנן משה ספדיה.

הייתי צריך להיפגש עם יועצת תחבורה בבניין ממול, אז עצרתי קודם לבקר כאן. עברתי בחוץ ותהיתי מה הולך בפנים הרבה פעמים, רציתי לנצל את ההזדמנות ולהכנס.

.

IMG_6162

ספינקס בגבעתיים? שאול רואה כאן ראש ורגליים עבות וגדולות. העצים קצת מסתירים.

.

הצמחיה שהתפתחה בפראות ללא כל מחשבה עיצובית מסתירה את הבניין, במיוחד את חזיתות הצד. לכן קשה לראות את כולו במבט אחד. המבנה מורכב מתיבת בטון גדולה, מלבנית ואטומה, שכדי לרכך את גודלו של הגוש הקשה, פסים אופקיים מחלקים את חזיתותיו. הגוש הגדול רוכב על מעין שתי רגלי בטון רחבות בעלות גוון כהה יותר, כשהחלק הקדמי של הבניין הפונה לרחוב כורזין מרחף מעל הקרקע – כאן גם ממוקמת רחבת קטנה. לרחבה זו פונה אולם הכניסה כשביניהם מפריד קיר מסך זכוכית. נסיגה דומה של קומת הקרקע אך פחותה מזו שבחזית הראשית קיימת גם בחזית האחורית, אלא שאם החזית הראשית מדמה את הראש של הבניין, הרי שהאחורית היא הזנב. שאול טוען שהבניין הוא הפשטה של ספינקס. יש דמיון?

היכל יהדות ווהלין שתכנן האדריכל ישראל לוטן הוא מבנה כבד שאולי רוצה לייצר איזו מועקה ברחוב. מולו מצוי המתחם המסחרי התוסס שלא נותן לשום דבר לעצור אותו, אפילו לא להזנחה ולבעיות התנועה והחניה שסביבו. אזור המסחר הזה תוכנן כקרית מלאכה ונפתח ב-1964. לידו תכנן ביוזמת האחים היהלומנים למשפחת מולדובסקי האדריכל יצחק פרשלטיין (שתכנן בין השאר את מגדל שלום וחלקים משכונות רמת אביב) את מלטשת היהלומים הגדולה בארץ, שכיום משמשת למשרדים.

מאז 1975 שוכנת בהיכל יהדות ווהלין שלוחת בית הספר להוראת השואה של יד ושם. לפי אתר יד ושם השלוחה "משלבת עשייה חינוכית ייחודית עם הנצחת השואה ופונה למגוון רחב של קהלי יעד". ואכן, כשבקרתי בבניין שנראה אטום ומת מבחוץ, בפנים התקיימו מספר הרצאות במקביל שאכלסו עשרות מאזינים. השומר בכניסה ביקש פרטים ואמר לי לא לצלם, לכן הסתפקתי רק בכמה תמונות מהמבנה.

האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין? א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיבי ובמרכזו עץ זית (כמו וילה ממוצעת של אדריכלית), או מקסימום בטון חלק אבל גם עם חצץ ועץ זית (כמו יד ושם בירושלים או מוזיאון תל אביב). ב. האדריכל גם הוא לא יעז ליצור עבודה לא שגרתית, אלא יעדיף כמו היזמים תכנית שגרתית כשאת הגגון הוא יעצב בדומה למה שראה בז'ורנל שהוא מקבל בדואר מידי חודש או חודשיים.

בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה. חלפו 40 שנה והאדריכלים השתתקו כמעט לחלוטין. שבוע שעבר נאלצתי לשבת עם עוד איזה אדריכל לצורך הכנת כתבה. אדריכל כבן 50, שלא הפסיק להלל את עצמו ואת עצמו. הוא לא חריג, כל הדור הזה של בני 70-60-50 שייצרו לנו את המציאות הדפוקה שבה אנחנו נאלצים להתנהל, מלאים מעצמם. סוג של רון חולדאים כאלה שיודעים להטיס מטוסים ולהפגיז.

לפני שבועיים ישבתי עם סכיזופרנית, גם כן מאותו מקצוע וגיל, שלא הפסיקה ללכלך על האדריכלים בעיקר הצעירים. היא טענה שהם לא מקצועיים ולא יסודיים… כשמתבוננים בעבודות הגרועות שלה שמנוגדות לכל ערך חברתי, תרבותי, עיצובי או ארגוני, לא מובן איך יש לה אומץ לרדת על הדור החדש שדווקא אצלו רואים את הערך התרבותי, החברתי והסביבתי וגם העיצובי שמופיעים כמה רמות מעל "יצירות הפאר" שלה, שלצערי מעטרות כמה מקומות בארצנו. ב'לרדת' על הצעירים ולהלל את עצמם – לדור הזקנים יש המון אומץ ותעוזה (אולי מפחד וחשש שיתפסו את מקומם), אבל בתכנון לצערנו כל התעוזה והאומץ נעלמים.

אפסיק כאן. תיהנו מהתמונות (או שלא).

ביי בינתיים.

.

IMG_6174

החזית הראשית ובמרכז עמוד תאורה

.

IMG_6417

יהדות ווהלין

.

IMG_6418

בטון

.

IMG_6165

בטון

.

IMG_6173

החזית המערבית הראשית והחזית הצפונית הצדדית (כאן שאול מזהה את הרגל השניה של הספינקס)

.

IMG_6168

רחבת הכניסה הפתוחה

.

IMG_6171

דלת הכניסה

.

IMG_6218

הגדר וחזית מפלס הקרקע הכולל שורה חלונות

.

IMG_6220

פתחי החלונות מחולקים כנראה על פי חתך הזהב או מודול כלשהו

.

IMG_6228

החזית המזרחית האחורית (שאול מזהה כאן את אחורי הספינקס, אולי הזנב)

.

IMG_6226

שורת החלונות בקומת הקרקע הפונה למזרח

.

IMG_6217

אולם הכניסה עם קיר מסך זכוכית הפונה לרחבה החיצונית שלצד רחוב כורזין

.

IMG_6216

על הקיר שמול הכניסה מופיעים שמות הקהילות בווהלין שהוחרבו בשואה

.

IMG_6215

ויש גם חזית של בית כנסת

.

IMG_6205

המפלס הכניסה ממוקמות כיתות ומשרדים משני צידי אולם צדדי

IMG_6206

באולם הכניסה מדרגות המובילות לקומה העליונה. התכנון הלקוי לא איפשר גמישות ולכן אין מעלית בבניין ואין נגישות לעגלות ולנכים לספרייה, לחדרים העליונים ולאודיטוריום

.

IMG_6211

מהקומה התחתונה עולים במדרגות לחדר הזה בו כל הקירות מכוסים בלוחות זכרון

.

IMG_6208

לוחות זיכרון

.

IMG_6212

הכניסה לספריה

.

IMG_6214

לוחות זיכרון נוספים

.

.

IMG_6187

האודיטוריום

.

IMG_6190

על הקירות תצלומי ענק של ילדים בשואה

IMG_6188

המושבים

.

IMG_6194

ילד עם כובע, מחזיק חבילה ובלי רגליים

.

IMG_6197

סיליקט

.

IMG_6189

מנורות

.

IMG_6199

מנורת ששה קנים לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה, בעיצוב האמנית כלת פרס ישראל (בגיל 39) זהרה שץ. מנורה דומה נמצאת ביד ושם והפכה לסמל המוסד.

.

IMG_6184

האולם מכיוון הבמה

.

.

ויש גם סרטון קצר שצלמתי:

.

IMG_6176

מאחורי הקלעים

.

.

צמוד להיכל ניצבת כבר כמה שנים אנדרטה של אבן ורודה המורכבת מזוג קירות: קיר אחד עם טקסט וקיר שני עליו מודפסת הגדלה גרוטסקית של רישום משנות ה-40. בצד יש באותיות גדולות קרדיט לשני הגאונים שעיצבו את יצירת המפות: איילת ביתן שלונסקי שמצוין גם שהיא פסלת ומעצבת ומיכאל אלקוב שכתוב שהוא אדריכל.

אם אתייחס לצורת האנדרטה, אז הקיר האופקי מועצב בצורה שמאפיינת אנדרטאות רבות וגם כאלו בארץ. רק לפני שבועיים כתבתי כאן על האנדרטה ללוחמי ניצנים שעיצבו יחד אברהם יסקי, שמעון פובזנר ומשה ציפר בבית הקברות ליד ניצן שבהיבט הצורני דומה מאד. אז מה ההבדל בין העבודות הוותיקות לזו שכאן? אז השתמשו באמנים ואדריכלים אמיתיים שפיסלו באבן תבליטים ועיבדו את קיר האבן באופן מוגדר וברור, וכאן בחרו להדפיס רישום משנות ה-40 ולהשתמש בלוחות אבן ורודה שלא ברור לי מהיכן היא.

.

IMG_6429

צמוד לבניין אנדרטה

.

IMG_6161

האנדרטה עם ההדפס של הרישום, וברקע היכל יהדות ווהלין

.

IMG_6423

אבן ורודה

.

IMG_6421

ובצמוד הקרדיט למקימי האנדרטה

.

IMG_6427

מבט מהאנדרטה לכיוון מבני המסחר והתעסוקה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי זקהם  On 11/03/2013 at 22:08

    פעם באמת לקחו אותנו מהבית ספר לשם

  • אסתר  On 11/03/2013 at 22:21

    הייתי שם פעם בכנס והיה בסדר גמור מבחינת ההתאמה לאירוח כנסים צנועים. גם שלוחת יד ושם מתפקדת שם היטב. מתוך הכתבה לא הבנתי מדוע הקימו את הבניין בכלל, כלומר, מה הייתה מטרתו המקורית? לאחסן את השלוחה של יד ושם?

  • bddaba  On 11/03/2013 at 22:57

    אהבתי במיוחד את הפיסקה המלאה הזו שלך שמתחילה ב-"בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד." גם את זו שלפניה וזו שאחריה. הביקורת מאוד במקום. כמו כן שעשעת אותי בכמה מילים ומשפטים שם ובתמונות. שרון

  • יובל  On 12/03/2013 at 13:06

    אחח… מעולה!
    (-:

  • jj  On 12/03/2013 at 16:14

    ואני שואל, מי זו הסכיזופרנית המסתורית …? (:

  • ברק  On 13/03/2013 at 10:54

    האם ברור לך שבין 50 ל 70 יש הבדל כמו בין 30 ל 50 ?

    • מיכאל יעקובסון  On 13/03/2013 at 16:47

      כל אלה נראים לי אותו זבל.

      • נעמי  On 15/03/2013 at 11:05

        הכללות הן עניין בעייתי. וגם המילה זבל בעייתית. מה קורה מיכאל?

        • מיכאל יעקובסון  On 15/03/2013 at 12:44

          דוקא הייתי עדין ואני חושב שצריך היה להיות הרבה יותר בוטה. את יכולה לפתוח חלון ולראות מה קבלנו מהדור הזה. המקור הוא כמובן במורים גרועים בטכניון שפעלו כאן בשנות ה-80-60 אבל זה לא מנקה את אותו הדור מאשמה. רוצה לקפוץ איתי לקניון?

          • נעמי  On 15/03/2013 at 13:18

            אז זהו, שאני לגמרי מסכימה אתך שהמפלצות בכל הארץ מעוררות דכאון .אלא שלא כ ל הדור אותו דבר. גם הדור הנוכחי וזה שיבואו אחריו לא "כולם אותו דבר", לטוב ולרע. ולכתוב או להגיד "זבל" על מישהו לא מקובל עלי מחוץ לשוק, גם לא בטוקבקים. עברית שפה עשירה. אני מסכימה אתך במאה אחוז שיש בארץ יותר מדי אדריכלות פרטית וציבורית שאתה מסתכל ושואל את עצמך אם באמת הגענו לנקודת אל חזור בה לאף אחד לא חשוב מה נמצא מעל הקרקע (הידד, יש נדל"ן!) ומישהו גזר קופון עליה במקום להשגיח מה קורה. אבל יש הרבה דברים טובים וגם כאלה שקורים ברגעים אלה ממש. "לקוחות טובים עושים אדריכלות טובה", כבר שכחתי מי הראשון שאמר. ובאותו עניין בעצם, היינו לאחרונה במוזיאון לאמנות בפ"ת (אוהבת מאד את המקום) והבנתי ישר לקישקעס עד כמה מראהו המרוסק והמבוזה של חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה (אריה שרון) שעד היום שומר על הדר יוצא מן הכלל, מסמל את המצב. נראה שההדר הזה וההיסטוריה שהוא מנכיח ממש מציקים למישהו.

  • דודי  On 13/03/2013 at 11:18

    תיקון קטן: שם הרחוב הוא כורזין, לא ששת הימים

  • kfirvax  On 14/03/2013 at 11:01

    מיכאל אולי אתה לא מטיס מטוסים אבל גם אתה יודע להפגיז ואתה עוד לא בן 50…יכול להיות שיש קשר בין הברוטליזם של המבנה לברוטליות שהוא הוציא ממך? רשימה מעולה!

  • עמית  On 21/03/2013 at 20:02

    האם באמת היה צורך באמירה הסקסיסטית "וילה ממוצעת של אדריכלית"?

  • עמית  On 23/03/2013 at 12:00

    כן, אם היית כותב "של אדריכל" זה היה בסדר, רק בגלל השימוש הרווח בלשון זכר לתיאור כוללני.

    אני אומר את זה דווקא כי הרשימה מעניינת וראויה, וכי לשנינו ברור שהאמירה הזאת אינה תמימה לגמרי או חפה מזלזול וסרקזם. לא חושב שיש לכך הצדקה, אבל אולי זה רק אני.

  • אסף  On 19/09/2014 at 20:11

    אני גר כמה מאות מטרים מהבניין ואני חייב להגיד שכל יום אני מתפעל מהיופי של האתר הזה, כתבה מעולה, למרות שאני חייב לציין מביקורי במבנה שמבפנים הוא פונקיונאלי יותר ממה שתיארת.

  • זיוה פלוק ויינר  On 20/03/2017 at 4:26

    חסרים בכתבה המעניינת צילומים של חדרי ההנצחה, חדרי הקהילות, שישנם בהיכל ווהלין שבגבעתיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: