ארכיון חודשי: פברואר 2019

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בהתנחלות עלי

המציאות הטופוגרפית הביאה את מתכנני היישוב לפרוס את הבינוי על שיפוליה של שרשרת גבעות סמוכות. בשתי פסגות הגבעות שיושבו בשנותיה הראשונות של עלי יש בפסגה אחת אתר ארכאולוגי לא מפותח במיוחד ובפסגה השניה הוקם מתחם המכינה הקדם צבאית "בני דוד". בשני העשורים האחרונים, עם עליית איכות החיים והצורך הפחות במבני ציבור נוספים, השתנתה הגישה והפסגות נתפסו על ידי מגורים.

בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד נופר הוקם באזור הוותיק של ההתנחלות שעלתה על הקרקע ב-1984. הקמתו התממשה רק באמצע העשור הקודם בשלב מאוחר יחסית. בניין בית הכנסת שתכנן נופר הוא גרסה רזה לבניין בית המדרש של ישיבה שתכנן במקביל בטבריה. בעיקרו הוא מתאפיין בחוסר צורה, או יותר מדויק יהיה לתאר אותו ככזה המורכב מאוסף של גופים, שהמאחד אותם הוא חיפוי האבן. פתחי החלונות הם האלמנטים הבולטים בבניין וגם הם מייצגים את העיסוק הצורני שאני מודה שלא כל כך הצלחתי להבין. לכן הרמתי טלפון לנופר כדי לברר כיצד הוא תכנן את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 27: בית הספר היסודי במושב אביחיל

בית הספר היחיד בישראל בו תמצאו קבר נמצא במושב אביחיל, בצמוד לנתניה. הקבר מודגש באמצעות גינה מלבנית ועמוד אבן עתיק שבראשו מתנוססת מנורה. מתחתיו נטמנה גופתו של יוסף בנימיני, שנרצח בעת שיצא להגן על המושב מפני התקפה של שכנים בדואים. בשנות השלושים ביקשו המוסדות הציונים לחזק את מעמדו של הקבר ושאפו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל לאומי. המטרה היתה כפולה: ליצור מוקד משיכה דומה למוקד המוצלח בזמנו בתל חי, שם הוצב מעל קבר אחים פסל של אריה שואג, ולהפוך את דמותו של בנימיני לגיבור לאומי. כידוע, באביחיל הניסיון לא צלח, הקבר שידוע למעטים נבלע בבית הספר שהוקם סביבו ובנימיני נשכח.

את השלב הראשון בבית הספר תכננו ב-1941 האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד. בהמשך השנים נבנו במתחם מבנים נוספים כשלכל אחד אופי שונה, כשהתוספת האחרונה היא מבנה אקולוגי שבבנייתו השתתפו התלמידים והוא המרהיב והמוצלח לטעמי מבין כל המבנים. חוסר הסדר במתחם בשילוב העצים הוותיקים, הפכו את בית הספר לאתר עם קסם ייחודי ששווה להסתובב בו. שנה שעברה היתה לי הזדמנות, ורק עכשיו מצאתי את הזמן לכתוב גם כמה מילים עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

עושים חיל באביחיל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ עין חרוד מאוחד וגם: חברים מספרים על מילק

הרשימה ה-801 בבלוג שמציין החודש 10 שנים.

כתיבה על אדריכלות בעין חרוד מאוחד דורשת מחקר בפני עצמו. כשהייתי סטודנט, אז בדרך לסיור בעין חרוד, אחד המרצים הוותיקים, אריה סיון, עצר וציין שלטעמו כאן מצוי מקבץ של מבנים מהמשובחים שנבנו בקיבוצים. הוא לא טרח לפרט מה הופך את אותם מבנים לכאלה משובחים, וכך נותרתי ללא מענה. ברשימה זו אאיר רק חלק מהמבנים שכנראה סיון התכוון אליהם.

את ההיקף הגדול ביותר של מבני ציבור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) – שהשנה ימלאו 110 שנה להולדתו, אפשר למצוא בקיבוץ עין חרוד מאוחד, וזה אולי מה שהוביל את סיון לקבוע את מה שקבע. אולי הוא היה מעריץ גדול של ביקלס ושל עבודותיו. ביקלס היה בכלל חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, אלא שבקיבוצו שלו מנעו ממנו לא פעם מלתכנן. על עבודותיו בעין חרוד מפרטת אביטל אפרת שחקרה את יצירתו של ביקלס: "בעין חרוד הוא תכנן את המשכן לאמנות, את חדר האוכל ואת בית ציזלינג שהיו שלושת המבנים החשובים. חוץ מהם הוא תכנן בכניסה את מבנה הקואופרטיב שמתחולל עליו מאבק שימור רציני בגלל הצורך להרחיב את כביש 71. הוא תכנן חדר פיזיקה וחדר כימיה שהיום הם חנות ישראליאנה מדהימה ומיוחדת, מכבסה ומחסן בגדים שהיום הם כל-בו והיתה לו גם מעורבות בתכנון של בית שטורמן".

ההיבט הנופי הוא חלק בלתי נפרד מתכנית חדר האוכל. האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את חדר האוכל הראשון של עין חרוד כבר ב-1928 שבנייתו הושלמה שלוש שנים לאחר מכן. אלא שבשנות החמישים חדר האוכל היה קטן לחברים וגם היה רצון להתחדש לעומת הקיבוץ המתחרה שקם בסמוך. ב-1961 נחנכו אגפיו החדשים של חדר האוכל בתכנונו של ביקלס. בהתאם לתכניתו של קאופמן ניצב הבניין בקצה של שדרה סימטרית וארוכה, המורכבת ממדשאה משופעת ושני מטורים כפולים של עצי דקל. מדרגות רחבות וחגיגיות מקשרות בין המדשאה ובין הבניין, שעוצב כולו כמו מרפסת גדולה ומורכבת. לאורך השנים שמר חדר האוכל על איכויותיו וגם היום הוא ממשיך לשמש לייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במדבר דברים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית שומר גן החיות בורשה

סיפורו של "בית ז'בינסקי" הוא מהסיפורים ההירואיים והמרגשים ביותר שתוכלו לשמוע בורשה ולאחרונה אפילו הפיקו בעקבותיו סרט קולנוע שזכה להצלחה. גן החיות של ורשה התפרסם בשנות ה-30 הודות לפעילותו של הזואולוג יאן ז'בינסקי (Żabiński) שהתגורר במרכז גן החיות בוילה שנבנתה ב-1931 במיוחד עבורו. גן החיות שהוקם ונפתח לציבור ב-1928 נחשב היה לאחד המודרנים מסוגו בעולם, וגם היום הוא נחשב לאטרקציה מוצלחת. אך מי שמתעניין באדריכלות ובהיסטוריה, סביר להניח שלא יפסח על ביקור ב"בית ז'בינסקי" שנשמר באופן קפדני על תכולתו.

יופיו של הבית הוא גם בערכיו האדריכליים. זהותו של מתכננו אינה מוחלטת. הבת של בני הזוג ז'בינסקי טענה לימים כי את הבית שתוכנן בסגנון הבינלאומי עיצב האדריכל יאן רוגויסקי (Rogoyski), שהיה חבר משפחה. הבית עוצב בגישה דומה לזו שהיתה מקובלת בארץ ישראל באותן שנים – מינימליזם פשוט, פונקציונלי וצנוע שמורכב מגושי בניין בסיסיים, ללא עיטורים ופרטים מושקעים במיוחד. בין השנים 1944-1940 קיבלו בני הזוג ז'בינסקי את ההחלטה הנועזת לסכן את חייהם ואת חיי קרוביהם, כשבחרו להציל קרוב ל-300 יהודים. את חלקם הם הבריחו מורשה ואת חלקם אירחו בסתר בביתם שבמרכז גן החיות הנטוש עליו שמרו. לימים, סיפרה בתם, כי הוריה חיו בפחד מתמיד, אך ראו בפעילותם אחריות להגנה על החיים והאמינו בכנות שהצלת אנשים ממוות היא המטרה החשובה ביותר.

"בית ז'בינסקי" עבר לפני שנים אחדות תהליך של שימור. הוא פתוח כיום לביקורים הממחישים לא רק את סגנון החיים בבית שבמרכז גן החיות בשנות ה-30, אלא גם את סיפור ההצלה המרתק שהתרחש בין כתליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

קוביות לבנות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העוגן ברחוב פינסקר 23

"יש לבניין סיפור היסטורי ויש לו גם חזית ראשית סימטרית עם משחק יפה של אריחי פורצלן שחורים שלא ראיתי במקומות אחרים", מונה האדריכלית ניצה סמוק את האיכויות הייחודיות של "בית העוגן". קשה לפספס את החזית המרהיבה המורכבת ממסך זכוכית הנמתח לכל גובה הבניין ומייצג מפגן מרשים של אדריכלות מודרנית. התמונה שצולמה עם גמר הבנייה ב-1936, מגלה איכויות נוספות שתכנן האדריכל פנחס היט ונמחקו עם השנים, כמו המרפסות השקועות שנאטמו כולן בתריסי פלסטיק.

הבניין יועד למגורי בנות בודדות שהיגרו לתל אביב בעלייה החמישית וכאן מצאו דירת חדר, עם חדר אוכל ומטבח לשירות הדיירות. בקרתי בבניין בסיור קצר שערכתי עם שרון בסביבה. זה אחד הבתים האהובים עליה באזור וזו היתה הזדמנות להתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב עשירי על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. יצא שצברתי תמונות שלהם ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. מופיעים כאן 21 אדריכלים, הנדסאים ואמן שצלמתי.

זו רשימה תשיעית (1234567, 8, 9) שנפתחת עם האדריכל איל זיו במשרדו שברחוב בית אשל ביפו. הרשימה מסתיימת באדריכל גדעון פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

#10

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: