מוזמנים לסיור חד-פעמי בשכונת גילה

באופן חד-פעמי אתם מוזמנים לסיור שיתקיים ביום שישי הקרוב, 5.4, בשעה 13:30 במסגרת אירועי "בתים מבפנים", שהשנה יתקיימו במהלך שני סופי שבוע. הסיור יכלול כמה מהמבננים המיוחדים שנבנו במרכז שכונת גילה שבדרום העיר, והוא שונה מהסיור שהתקיים באירוע הקודם לפני שנתיים ונערך בחלק המזרחי של השכונה.

הפעם יערך הסיור בחלקה המרכזי של גילה. הוא יכלול מבננים משנות ה־70, שאותם תכננו האדריכלים רם כרמי, יסקי-גיל-סיון, סלו הרשמן, משה לופנפלד וגיורא גמרמן. הסיור יחשוף את עקרונות התכנון ויבחן את ערכיהם במבחן הזמן. נקודת התחלת הסיור במפגש הרחובות אונטרמן והגננת.

על כך ועל המלצות נוספות לסיורים ב"בתים מבפנים" ברשימה זו.

.

5.4.2024

.

סיבוב בהיכל ולדייר במערה שבג'נגה במרכז איטליה

הנסיעה לא קצרה והדרך מתפתלת בין ההרים. בסיומה של הליכה בעלייה במשך עשרים דקות מתגלה אחד המקומות הייחודיים שמפגיש באופן הרמוני בין אדריכלות ובין טבע. לאתר ישנם כמה שמות האחד הוא Eremo di Santa Maria Infra Saxa וגם Tempio di Valadier על שמו של האדריכל שבטעות יוחסה לו עבודה זו.

המערה מצויה בסמוך לעיירה ג'נגה (Genga) שבמחוז מארקה (Marche), בקרבת העיר אנקונה, שלוש שעות נסיעה צפונה מרומא. היא מורכבת בחזיתה מאולם ענק המעוצב כמו תיאטרון קלאסי. במרכז הבמה שבפתח המערה, נטוע מבנה אבן המתנשא לכל גובהה, כמה עשרות מטרים, בעל תכנית מתומנת ומקורה בכיפת אבץ שקודקודה נוגע בתקרת המערה. תכנון היכל התפילה הייחודי הזה המעוצב בסגנון נאו-קלאסי נערך כל-ידי האדריכל קארלו דונטי (Carlo Donati, 1790-1825) ובהנחייתו של האפיפיור לאו ה-12.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1827)

.

סיבוב בתחנת כוח שהוסבה למוזיאון פסלים עתיקים ברומא

מחוץ למסלול השגרתי של אתרי הביקור שאותם פוקדים מיליוני התיירים ברומא, מצוי מוזיאון יוצא דופן, כזה שמפגיש בין פסלים וממצאים ארכאולוגים בני אלפי שנים ובין תעשייה, טכנולוגייה ואדריכלות מודרנית. תחנת הכוח Centrale Montemartini שהוקמה בלב הרובע העשירי, רובע אוסטיינס, ונחנכה ב-1912 נועדה לייצר חשמל לסביבה התעשייתית שבליבה היא ניצבה. אלא שלאחר יובל שנים הוקמה תחנה אחרת חדישה יותר, וזו הוותיקה נסגרה ונעזבה. שלושים שנה מאוחר יותר, ב-1997, נפתחה התחנה מחדש – הפעם לציבור וכמוזיאון זמני (שהפך לקבוע) לתצוגת פריטים ארכיאולוגים שהתגלו ברומא, המורכב בעיקרו מפסלי אבן פיגורטיביים.

האוסף ענק ומרשים, אך ללא הדרכה ממוקדת אפשר להתעייף במהירות. ועדיין, תחנת הכוח היפה, השתמרה היטב, אולמותיה שטופים באור טבעי, וכל מרכיביה שמזמן שבקו חיים מהווים רקע מקורי לפסלי האבן העתיקים שמבהיקים בלובנם.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1997/1912)

.

סיבוב בבית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ

תשכחו מצניעות או הסתפקות במועט, בית המדרש החדש שהקימה לעצמה לאחרונה חסידות ויז'ניץ בבני ברק הוא מהגדולים והנוצצים מסוגו בארץ. גודלו של בית המדרש והפעילות התוססת בו מעוררים רושם והתפעלות. מפגן של עוצמה שבו הדגש ניתן על הוד ופאר. תכנית הבניין לעומת זאת נותרה פשוטה וחסרת תחכום או חדשנות, והרי כל מהותו של בית מדרש הוא לחדש חידושים בתורה.

האדריכל אהרן אסטרייכר, אדריכל הפרויקט ובעצמו חסיד בעלז, מתמחה בתכנון בתי מדרש. כמנהגו הקפיד אסטרייכר גם כאן על גימורים קישוטיים – בחזית, בריצוף ובתקרות. אלא שרמת הגימור בעיצוב ובביצוע נראית נמוכה, וקשה שלא להיות ער לסתמיות המסתתרת מתחת לאותה שכבה של איפור כבד.

זהו השלב הראשון והעיקרי של הבניין שעלות הקמתו הגיעה ליותר מרבע מיליארד שקלים. לא פורסם היקף המימון שמקורו בקופת המדינה. בשלב הבא מתוכנן לקום אגף צמוד, שישלים את צורתו הריבועית של הבניין, ויכיל בעיקרו מבואת כניסה מרווחת ומעליה אולם מרכזי לעריכת טיש של ליל שבת ומועדים חגיגיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (2021)

.

סיבוב במבואת הכניסה לגימנסיה הרצליה בתל אביב

מדובר באחד מהמוסדות המפוארים בתל אביב, בו לומדים קרוב לאלפיים תלמידים, ועוד כזה שיציין בקרוב 120 שנה להקמתו. בהיבט הפיסי מצבו של בניין גימנסיה הרצליה הוותיק מתקשה להתחרות עם מוסדות החינוך החדשים, הנוצצים והמשוכללים שהוקמו בעיר לאחרונה. ובכל זאת, אם מסתכלים במה שמצוי בקנקן, אז נקודתית התרשמתי לטובה ממגמת אדריכלות וסביבה שפועלת כאן ואותה מרכזת האדריכלית עירית רון.

בניין הגימנסיה הקודם פעל במשך יובל שנים בקצה רחוב הרצל והיה יצירה ייחודית שהפכה לחלק מהמיתולוגיה המקומית. לעומתו, הבניין הנוכחי שהוקם ברחוב ז'בוטינסקי בתכנון האדריכלים ישעיהו ביקל ולאה גינזבורג ונחנך ב-1961, הוא מבנה שמשרה עגמומיות. הוא חסר את הערך העירוני, הפונקציונלי והייצוגי, שנשא הבניין הקודם. בעיצובו הוא דומה למבנה משרדים מיושן ומנוכר, ולא מוסד שבו מתחנך הדור הבא.

מבואת הכניסה הראשית לבית הספר היא אולי אחד המקומות הבודדים בבניין שניתן למצוא בו שאר רוח, כזה שהוא מעבר לכתה/מסדרון. היא מוארת היטב באור טבעי, מהווה נקודת מפגש של כמה צירים בבניין, וגם משולבות בה שתי יצירות אמנות. האחת מבכה את התלמידים והבוגרים שנפלו במערכות ישראל ואותה יצר מורה בגימנסיה, האמן אריה אלואיל. היצירה השניה שאותה יצר בוגר הגימנסיה, האמן נחום גוטמן, מבכה את הבניין ההיסטורי בקצה רחוב הרצל שנהרס לטובת הקמתו של מרכז מסחרי ומגדל, ובכלל מבכה את העלמותה של תל אביב הקטנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1961)

.

סיבוב בחדרי האוכל בקיבוץ בית אורן

הצניעות ובעיקר מגבלה כספית הביאו לכך שבקיבוץ בית אורן שבמרומי הכרמל, פעל חדר האוכל בצריף עץ לאורך כל השנים שבמהלכן ניתן השירות של הסעדה שיתופית, שבעה עשורים. עם סגירת חדר האוכל במסגרת תהליך ההפרטה, הוסב המבנה לאולם וגן אירועים שנקרא "בקתה ביער" וכמעט ולא נערכו בו שינויים.

בקיבוץ הוקם חדר אוכל נוסף, אך לא כזה שיועד לחברים, אלא לאורחים בלבד, כאלה שהתארחו בבית ההבראה שנוסד בקיבוץ סמוך להקמתו. בשונה מהצריף, את חדר האוכל מ-1961 תכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק), אדריכל המחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד. הוא יצר כאן מבנה ייחודי, שבו ניתן דגש לקשר בין אולם ההסעדה ובין הנוף המרהיב הנשקף מהכרמל.

ביקלס היה "אדריכל הבית" של הקיבוץ במשך 35 שנה. הוא ערך את תכנית המתאר הראשונה עוד ב-1940, תכנן בה מבני ציבור ובראשם את היכל הכרמל (שנשרף), כאמור את חדר האוכל בבית ההבראה, וכן את מבנה המועדון והספרייה שבמרכז הקיבוץ. הוא גם התאים לטופוגרפיה המקומית את תכניות דגמי המבנים החזרתיים שהתקבלו מהמוסדות המיישבים. עוד בקיבוץ תמצאו את פסל "שילוב הדורות" (1946) שיצר הַפַּסָּל דוד פולוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1961)

.