סיבוב באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל

קורא יקר, ביום שלישי עליתי לירושלים. סיימתי את עסקי והשעה עדיין לא היתה אפילו 4. החלטתי לטייל במקום בו כל תייר מזדמן ירצה לבקר: בית הקברות הצבאי בהר הרצל.

אם יש חמישה מבנים שהייתי ממליץ לבקר בהם למי שרוצה להכיר את העיצוב הישראלי בשיאו, הרי שהייתי ממליץ בין השאר על ביקור באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל.

הייתי כאן רק פעם אחת לפני הרבה שנים. זכרתי את הרושם שהשאירה עלי האנדרטה של דקר והמטרה היתה לבקר בה שוב ולראות הכצעקתה. תחילה עליתי לקברם של בני הזוג יצחק ולאה רבין (אדריכל: משה ספדיה), אחר כך קברה של גולדה מאיר (היא כאן בודדה) ומשם ישר אל דקר.

הצוללת אח"י דקר נבנתה ב-1945 עבור חיל הים הבריטי. היא טבעה בים התיכון בדרכה מבריטניה לחופי ישראל בינואר 1968. ירדה בדממה אל המצולות יחד עם כל 69 אנשי צוותה. חודשים ספורים לאחר מכן נערכה תחרות לעיצוב האנדרטה. הצעתו של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס זכתה במקום הראשון.

.

האולם התת-קרקעי בבטן האנדרטה

.

פרט אישי: לאבא שלי היה בן דוד ששרת בדקר. סגן גדעון סגל, יליד קיבוץ ניר-עם ובוגר בית ספר "מבואות ים" במכמורת. היה קצין טורפדו ועם הדקר צלל אל מעמקי הים קודם שמלאו לו 24.

אני לא רוצה להכנס לכל הסיפור ההיסטורי. בויקיפדיה יש ערך מפורט ומקיף באופן חסר תקדים לאנציקלופדיה החופשית על טביעת הצוללת דקר. יש שם גם ערך על תולדות הצוללת ואפילו ערך על האנדרטה. מי שרוצה ללמוד על חייה ומותה של דקר וגם על השירים שנכתבו עליה – החומר נגיש יותר מאי פעם.

.

דוד אנטול ברוצקוס (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

ברוצקוס ניפטר מזמן. הוא נולד ב-1910 ברוסיה ומת ב-1999 בירושלים. היות ואני לא מדבר עם המתים, התקשרתי באחד מערבי השבוע לאדריכל נחום מלצר, שעבד והכיר אותו שנים רבות. מלצר הצטרף כשכיר למשרדו של ברוצקוס בחודשים האחרונים בהם נערכו התכניות לאנדרטה, אך לדבריו לא היה שותף לתכנון.

נחום מלצר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם התת-קרקעי כניסת האור מתבצעת מבעד לחריץ דק בתקרה. יש כאן אזכור למבני קבורה עתיקים כמו קבר אגממנון במיקנה שבדרום יוון [יש סרטון מצוין שמראה את הדרך אל הקבר, י"מ]. יש כאן איזכור למהלך הירידה והכניסה למבנה אבל ובמקביל אזכור פורמאלי של צוללת מתחת לפני הים, אלא שכאן זה מתחת לאדמה".

מ"י: מה הדבר החשוב ביותר שאתה זוכר מברוצקוס כאיש מקצוע?

נ"מ: "הוא היה אדם וצייר אקרוולים נפלא. אדם חכם ובעל תרבות שהתחנך בברלין. הוא למד אדריכלות ובמקביל למד אמנות אצל יוהאנס איטן שלימד קודם לכן בבאוהאוס. כשעלה לארץ הוא התרכז בעבודתו בירושלים. כאן ניסה להתמודד בדרך חכמה ופשוטה עם הבנייה באבן. הנושא השני החשוב שברוצקוס עסק בו היה השמירה על העמקים הירוקים והבניה על הרכסים. הוא היה מעורב בראשית ימי המדינה בתכנית המתאר הראשונה של ירושלים, ולאחר מכן גם בתכנית עמ/9 שהיתה תכנית המתאר לעיר העתיקה והסביבה".

שיחת טלפון אחרת קטעה את השיחה הקצרה.

כל מילה נוספת תהיה מיותרת, שווה פשוט ללכת ולבקר.

 

 

אח"י דקר בעת יציאתה מנמל פורטסמות' לחיפה, 9 בינואר 1968 (מקור התמונה: מוזיאון ההעפלה וחיל הים, חיפה)

.

מראה כללי של האנדרטה זמן קצר לאחר השלמת בנייתה (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

חתך רוחב וחתך אורך (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

מבט פרספקטיבי על האולם התת-קרקעי (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

בספר המסכם את עבודתו של ברוצקוס, מובא ציטוט שכתב בעבר וכותרתו "ציור וארכיטקטורה":

"בעיניי, הציור הוא כמו מחול. הנוף, המודל, הרגשות והמחשבות הם המוסיקה והריקוד הוא צבע, אור וצל. לציור ולארכיטקטורה יש השפעה הדדית מבורכת. הציור מעמיק את הניתוח ומוסר דבר רגשי שניתן לבסוף לאבחנה רציונלית, וזו בתורה מסייעת ליצירה הארכיטקטונית. כבכל יצירה, הרעיונות המוצלחים נולדים באופן ספונטני ומתוך אינטואיציה".

.

רישום המציג מבט כללי על האנדרטה (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

תצלום של המבנה לאחר השלמתו, כמעט דבר מאז לא השתנה (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

-8-

לפני שנגיע לדקר, נבקר קודם באנדרטה לחללי הרובע היהודי שגם אותה תכנן ברוצקוס והיא צמודה לאנדרטת חללי דקר:

.

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

.

קודם שנגיע לאנדרטה לחללי דקר, בצמוד לה אנדרטה נוספת שעיצב ברוצקוס לזכר חללי הרובע היהודי במלחמת העצמאות. שונה לגמרי אך גם בה חלל פנימי שהופך אותה מסתם עוד אנדרטה למקום מיוחד.

.

אנדרטה לחללי הרובע היהודי בירושלים והלוחמים שהובאו לקבורה בהר הזיתים

.

באנדרטה חקוקים שמותיהם של 76 מהנופלים במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות שנטמנו בהר הזיתים ובהם 32 לוחמים שנפלו בקרב על הרובע היהודי הנצור

.

בהיבט האדריכלי הנושא העיקרי של האנדרטה הזו הוא הטיפול באבן הירושלמית – נושא שהעסיק רבות את מתכנן האנדרטה ברוצקוס

.

ועכשיו האנדרטה לחללי דקר:

.

מראה כללי של האנדרטה שצורתה כצורת צוללת

.

שילוב של בטון חשוף עם חיפוי של אבן

.

שני שרידים של הצוללת שנמצאו במהלך השנים, נוספו לאנדרטה. נראה לי מיותר.

.

דקר

.

דקר

.

רק אחרי שמקיפים את המצבה הגדולה, מגלים בקצה מאחור פתח ירידה אל מתחת לפני הקרקע

.

פתח אפל וצר מנתק את המבקר מהסביבה הטבעית לה הוא רגיל ומוריד אותו אל הסביבה המוכרת לאנשי הצוללות: סגור וחונק

.

בקצה המסדרון פתח עם קווים מעוגלים

.

הפתח מוביל לאולם מוארך, כולו מבטון אפור ורק לוחות האבן עם שמות החללים והאור הבוקע מהחריץ

.

הקווים המעוגלים שמאפיינים את דפנות האולם מנוגדים לגוש הבטון המרכזי המתאפיין בקווים ישרים וחדים

.

בין התקרה לגוש- מצבת הבטון ישנו חריץ צר המחדיר את אור היום ויוצר הילה מסביב למצבה

.

דקר

.

דקר

.

דקר

.

מפגש של הקיר עם הרצפה

.

דקר

.

פתח היציאה דומה לפתח הכניסה ומתאפיין גם הוא בקווים מעוגלים

.

שוב מסדרון צר מוביל אל החוץ, אלא שהפעם קצה המסדרון מואר בחוזקה

.

בניגוד לבטון האפור והקשה שעוטף את המבקר באנדרטה, היציאה היא אל מרחב יותר רך: אבן, אדמה וצמחיה

.

… וגם דגל המדינה

.

ורגע לפני שנפרדים עד הפעם הבאה, הנה האנדרטה לחללי דקר שהוקמה לאחרונה בגינה ציבורית בגבעת שמואל:

.

אנדרטה בגבעת שמואל לזכר הצוללת דקר

.

אנדרטה נוספת שאני ממליץ לבקר בה היא אנדרטת עוצבת הפלדה שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ ליד כרם שלום. ועד שתגיעו לבקר בה אתם מוזמנים לראות אותה ברשימה שכתבתי עליה לפני שנתיים כאן.

-8-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bddaba  On 24/06/2012 at 7:30

    יפה. מעניין. לא היכרתי ותודה שהבאת. סיפור עצוב. אני חושב שהעיצוב כאן די נכון, עם השקיעה הזו, ה-מתחת לאדמה הזה, פשוט מאוד אך לא פשטני. הולם. האדריכל והמעצב הסקוטי צ'ארלס רני מקינטוש היה משתמש במניפולציות כאלו בבתים שלו, של הכניסה הצפופה, קטנה, נמוכה ואז הפתיחה לחלל גדול יותר שמיד נראה גדול מכפי שהוא אחרי הכניסה הצרה. כאן זה גם מתאים מבחינת הכאילו כניסה צרה לצוללת, לזיכרון של צוללת, דחוק, קשה, צר ואז פתיחה לחלל של החללים. שרון

  • dot  On 24/06/2012 at 13:11

    יפה.
    נראה לי שישנן כמה אנדרטאות בארץ המוצפת שלנו שיש להן יחוד ומשמעות כוללת…בהן יש בדרך כלל מחשבה אדריכלית תלת מימדית ואיפוק צורני מאחוריהן.. ניתן לרכז אותן ביחד..
    אני תוהה ביני לבין עצמי אם הקיום המאופק אחראי להתרגשות והחוויה במקום או שזו אופנה חולפת..

  • ליאור כ.  On 26/06/2012 at 13:32

    ברוצקוס, ארכיפורום 1983: "מה נשאר לנו? לחלום ולתכנן, לחלום ולתכנן, לחלום ולתכנן".

  • יון  On 28/06/2012 at 10:08

    תודה על סקירה של יצירת מופת, ממליץ להביט בספר האקוורלים המדהים שלו.

  • ד״ר אבי עילם  On 08/06/2014 at 5:20

    התרגשתי מאד לקרוא את הדברים שלך. בזמנו למדה איתי בחורה בשם ורדה סגל אחותו של סגן גדעון סגל ז״ל. פגשתי אותה בשנת 1976. אם יש לך מושג אודותיה אשמח לקבל את המיל שלה ולדעת מה קרה בעולמה.
    שמי: ד״ר אבי עילם, אני חי בקליפורניה והמיל שלי הוא:
    avieilam@gmail.com
    תודה לך

    • מיכאל יעקובסון  On 08/06/2014 at 8:13

      אבי שלום, אין לי מושג מה מצבה של אחותו של סגן גדעון סגל. אגב, הם קרובי משפחה יחסית קרובים שלי, אבל אין לנו שום קשר. אנסה לברר היום אצל משפחתי אם יש מידע כלשהו. מיכאל

      • Dr. Avi Eilam Amzallag  On 08/06/2014 at 8:56

        תודה רבה לך על הכל.
        אשמח מאד לדעת מה איתה. בהזדמנות זאת תוכל גם אתה לדעת על קרובי משפחתך. בשנת 1976 ואני עדיין סטודנט נפגשנו באיזה שיעור באוניברסיטת תל אביב וסיפרה לי מעט. נדמה שבאותו זמן היא גם עברה איזו תאונת דרכים.
        מעניין מי אתה איך הגעת להתעניין ולחקור בחומר הזה ולתאר אותו כל כך טוב. אני חי בקליפורניה יש לי נכד ואנחנו מצפים לנכד נוסף ממש בימים אלה.
        אני מקווה שורדה סגל נישאה והקימה משפחה וכי היא בריאה ושלימה. היתה אדם נעים ועדין מאד. אם תוכל להעביר לה את המיל שלי זה יהיה נפלא.
        תודה לך
        אבי

        Dr. Avi Eilam Amzallag
        17026 Mimosa Drive
        Morgan Hill, CA 95037
        Cell: (1)646-963-3396
        Tele-Fax: 408-763-8003

        >

  • יואב  On 31/07/2014 at 15:28

    האנדרטה לחללי הרובע היהודי תוכננה על ידי האדריכל אשר חירם, לא על ידי אנטול ברוצקוס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: