סיבוב בשכונת הנחלים במעלה אדומים

מעלה אדומים היא ההתנחלות היחידה שבה טרחו האדריכלים והתאמצו ליצור סביבות מגורים חדשניות לזמנה. העיר השוכנת ממזרח לירושלים ולצד כביש 1, היא כיום ההתנחלות השלישית בגודלה ביהודה ושומרון, אחרי מודיעין עילית וביתר עילית החרדיות. הקמת העיר היתה יוזמה של ממשלת "המערך" עוד ב-1974, ולאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא.

את החלק העיקרי של השכונה שבמרכז היישוב, זו הממוקמת בפסגת הגבעה הגבוהה באזור, תכנן אדריכל מאיר בוכמן בהשתתפות אדריכלית אילנה בהגן. במהלך עבודות ההקמה התגלה בשטח אתר עתיקות ביזנטי והאדריכלים נדרשו לשנות את התכנית. היה יכול להיות נהדר עם העבר העתיק היה משתלב בשכונת המגורים, אלא שמקבלי ההחלטות בחרו להפריד בין השניים. השכונה היא הצלחה, האתר הארכאולוגי הוא כישלון שפוגע בסביבה. אבל מה שמרשים ביותר בשכונה שבסך הכל נמצאת בתחום מדבר יהודה, הוא הפיתוח הנופי שתכנן אדריכל אלישע האוסמן. הפיתוח אמנם לא קשור בכלל לאזור שבו הוא מתקיים, ועם זאת הוא יפה והעירייה ממשיכה לתחזק אותו ברמה והקפדה שלא מצאתי בשום מקום אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1984

.

סיבוב בגשר של דוד קאסוטו במעלה אדומים

מעלה אדומים יכולה היתה להיות גשר בין העיר ובין המדבר, אך כמו כל שאר ההתנחלויות היא נותרה מקום שנוי במחלוקת ועיר שינה בעיקר למשפחות שעזבו את ירושלים. היא הוקמה בשיאו של עידן הפרברים וכך היא מעוצבת ומתפקדת עד היום. עם זאת, מדובר באחת מהערים המטופחות שהסתובבתי בהן. יש בה גם מבנים של אדריכלים כמו דוד רזניק, סלו הרשמן, שמעון וגדעון פובזנר, אורה ויעקב יער וטומס לייטרסדורף שגם השתתף בתכנון העיר.

גשר אחד מוצלח כן מתקיים בה, והוא נועד לגשר בין השכונה הוותיקה בעיר, שכונת הנחלים, שתוכננה בידי לייטרסדורף (אכתוב עליה בהמשך), ובין קריית החינוך הספורט והפנאי, כשעל תכנון הגשר הופקד האדריכל דוד קאסוטו. לאורך השנים התמחה קאסוטו בתכנון מגורים ובתי-כנסת. משהו מהרעיון התכנוני בבתי-הכנסת שתכנן זלג גם כאן לתכנון הגשר הזה שנחנך ב-2003 בדרך מדבר יהודה, מהרחובות הראשיים בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

2003

.

סיבוב בדיזיין סיטי בבנייה במעלה אדומים

הדיסנילנד שמוקם בכניסה לאזור התעשייה של מעלה אדומים מעוצב כהעתק של העתק. לא מדובר בפארק שעשועים אלא במרכז מסחרי – "דיזיין סיטי" שיפתח בעוד שלושה חודשים ויתמחה בעיצוב הבית. האדריכל שלמה גרטנר עיצב אותו לדבריו בהשראת סגנון הבנייה הרומי על הבנייה של המלך הורדוס באזור, אבל בהחלט מורגשת בו השפעת העיצוב של קניונים עכשוויים בארה"ב. לא עוד קופסה סתמית, אלא מקום שמנסה ליצור חווייה יוצאת דופן, עם זאת חדשנות לא תמצאו פה.

יש כאן העתק לחלק המפורסם בוינשיאן – אותו מלון וקזינו בלאס וגאס, שבעצמו מעתיק חלקים ממרכז ונציה שבאיטליה. גם כאן תמצאו סמטאות וגם כאן יש כיכר גדולה שעטופה בתפאורה של חזיתות בתים ותקרה שעליה צוירו שמיים מעוננים. שיחה עם גרטנר מגלה כיצד תוכנן ועוצב הפרויקט ומה מייחד אותו מנקודת מבטו של האדריכל.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיים בונציה?

.

סיבוב בשכונה של סלו הרשמן במעלה אדומים

בראיון שערכתי לפני שמונה חודשים עם האדריכל סלו הרשמן לצורך עבודה שכתבתי באוניברסיטה, חזר הרשמן והדגיש את כל אותם הרעיונות של גן מרכזי, כיכר ורחוב. הרשמן הסתובב פעם בפירנצה, התרשם מהכיכרות שיצרו אבותינו ברנסאנס וביקש לשוב וליצור אותם בארץ ישראל: בגילה, בלוד, בגבעת שמואל וגם כאן במעלה אדומים: "בפירנצה שנבנתה לפני 600 שנה, אתה הולך ואתה מרגיש את הרחוב ופתאום נפתחת לך כיכר וכן הלאה והלאה. אתה מסוגל לעשות את זה בארכיטקטורה חדשה ולא משנה מה החומרים אבן או זכוכית או ברזל – אבל כאן זה לא נעשה וזה הדרדור שנוצר היום באורבניזציה ברוב הפרויקטים שבונים אותם".

פרויקט המגורים שתכנן הרשמן בשנת 1981, באחת מהשכונות הראשונות במעלה אדומים הוא אמנם לא הביא ליצירתו של רחוב וכיכר, אך כן הצליח ליצור חלל ציבורי משותף ומוצלח שהופך את השכונה הקטנה לקיבוץ פרברי על ספר המדבר.

.

חזית חיצונית הפונה אל הרחוב ההיקפי אל מחוץ לשכונה

.