סיבוב בדירה לדוגמא בפרויקט שיקום שכונות ברמלה

פרויקט שיקום שכונות אמנם גוסס, אך זה לא הפריע לי לראות מה הוא עדיין מייצר בעיר רמלה.

שושי מאגף שיקום שכונות ברמלה, משרד הבינוי והשיכון: "בתחום הפיסי אנחנו מסייעים במתן הלוואות לשיפוץ. מחוסר תקציב אנחנו כבר לא מסייעים בתכנון ובפיקוח. עד לעלייתו של ביבי לשלטון, המדינה העמידה מענק של 40% להרחבת המבנים, אך כיום בשל הביטול, השיפוץ לא כולל הרחבה".  "ברגע שדיירי הבניין מחליטים לערוך שיפוץ, אנחנו מובילים את התהליך. אנחנו מארגנים את וועד הבית, מחליטים ביחד מה הולכים לשפץ ואת זה אנחנו עושים באמצעות קביעת סדר עדיפויות בהתאם לתקציב. אנחנו מעניקים הלוואה של עד 27,000 ש"ח. 25% הדיירים משלמים, ו-75% אנחנו. ישנם דיירים הפטורים מתשלום כמו דיירי עמידר, קשישים, מקבלי הבטחת הכנסה, בעלי נכות וכדומה"."השיפוץ כולל בעיקר תשתיות, חדרי מדרגות ומעטפת חיצונית".

.

חזית הבניין

יום ששי הקרוב: מפגש על תרבות ואינטרנט ב'בית העיר'

ביום ששי הקרוב בשעה 12:00 יתקיים ב'בית העיר' שברחוב ביאליק בתל אביב פאנל על תרבות ואינטרנט, שבו אשתתף.

כמובן שאתן וגם אתם מוזמנים ואני בטוח שיהיה מעניין.

מיכאל

 

הזמנה / לחץ להגדלה

סיבוב בחדר האוכל ומרכז התרבות בקיבוץ עין גדי

 כבר הרבה זמן רציתי לבקר בקיבוץ עין גדי ולראות מה הותיר שם אחד מהאדריכלים היצירתיים בישראל – שמואל מסטצ'קין (2004-1908).

בסביבות ים המלח תכנן מסטצ'קין לא מעט מבנים שעל חלקם כתבתי כאן רשימות (בית היוצר המדהים, מרכזית טלפונים, ושיכון מגורים ומרכז תיירות שנהרס בנתיים. יש גם רשימה על הפרויקט הלא גמור בקיבוץ שדות ים). מסטצ'קין למד בבית הספר באוהאוס, שהפך בישראל לשם נרדף לסגנון בניה מודרני ונקי. אך יחד עם זאת, מסטצ'קין לא היה מחוייב לשום סגנון ואת זה ניתן למצוא לאורך כל עבודתו, ובמבנים בעין גדי במיוחד.

האדריכל והמורה דני מינץ חוזר ומדגיש שהאדריכלות של הקיבוץ היא ההפך ממה שאנחנו מצפים, והיא פועלת כמו נגטיב. בעוד שבעיר ובמושב הבניוי הוא המעצב את המקום, הרי שבקיבוץ המרחב הפתוח הוא העיקר כשהמבנים הם פרט משני בנוף. בקיבוץ עין גדי המטופח והמושקע הרעיון הזה בולט שבעתיים וישנה תחושה שכאשר מתהלכים בין בתי הקיבוץ, מטיילים למעשה בגן עדן.

  

בית התרבות במבט מלמטה

 

סיבוב יום יומי של 17 שעות בתל אביב / יום בחיי

בלוג  משמעותו יומן-רשת web log.

חשבתי שיהיה נחמד ללכת עם המושג הזה עד הסוף. אולי כמעט עד הסוף, כי לא הכל הכנסתי לכאן. אבל בהחלט הכנסתי את רוב מה שעשיתי. יש כאן גם שתיים מהבחורות הכי שוות בתל אביב. אחת מהן עכשיו כבר ביוון.

חוץ מהדברים שלא רציתי להציג, לצערי בגלל שאני בכל זאת קצת ביישן לפעמים, אז לא את הכל צלמתי. למשל כשישבתי אצל האדריכל אמנון רכטר במשרדו שבכיכר אתרים, באמצע הצטרפה גם אמו של האדריכל – השחקנית חנה מרון. התלבטתי אם לבקש לצלם את השניים. בסוף הגעתי למסקנה שהבקשה תשמע מוזרה. לכן מהביקור אצל רכטר יש כאן רק תמונות נטולות אנשים. העיצוב אגב של המשרד החדש תוכנן על ידי האדריכל כרם הלברכט – היזם והמנהל היצירתי של "החללית בירקון שבעים". 

דבר נוסף שהחסרתי הוא הפתיחה של היום. בדומה לאמצע ולסיום של היום – גם היא מצויה מול המחשב. בסך הכל אני עובד על 4 מחשבים, שביום המוצג כאן מופיעים שלושה מהם, כי את אחד לא פגשתי באותו יום. את הרשימה הזו כבר ערכתי לפני שבועיים, אבל מכל מיני סיבות העדפתי לעקב אותה. חוץ מרכטר ומרון, היו כאן גם רוני, אורן, אורית ועוד כל מיני כאלה שלא הכרתי או העדפתי להותיר מחוץ לפריים. יש גם לא מעט אדריכלות מתקופות שונות. זו רשימה של יותר תמונות ופחות מילים.

    

07:10 / במוסך, בני ברק

 

ערב על אדריכלות עם אילן פיבקו וצבי אלחייני

צבי הציע, אני תאמתי, כרם עיצב ואילן יגיע

לכם רק נותר לתפוס כסא ביום שני הקרוב 14.03.11 בחללית בירקון שבעים בשעה 20:00

להאזין, ללמוד ובסוף גם להטיח שאלות

הכניסה חופשית ומומלצת

*

גם בפייסבוק

  

   

עיצוב כרזה: כרם הלברכט

סיבוב בבית המשלחת במושב גילת

זה לא משנה מה גודל היישוב או מספר תושביו – בתכנון נכון כל נקודת יישוב יכולה להחזיק מרכז עירוני חי. מדינת ישראל שתוכננה על פי עקרונות מודרנסיטים שראו ביישובים יחידה אחת, ברגע שאותה יחידה התפרקה אז התפרקו עימה גם שלל היחידות שהרכיבו אותה. כעת, נדרשים המתכננים להשיב לכל יישוב ויישוב, על פי מאפייניו, את החיים האופטימלים.

  

במסגרת המחקר שאני עורך בימים אלה על אופקים (ועל שאר ערי הפיתוח), אני דואג כל פעם שאני מבקר באזור, להכנס לאחד המושבים וללמוד אותו. בפעם האחרונה לפני שבוע, בחרתי להכיר את המושבים תדהר וגילת השוכנים בסמוך לאופקים. שני המושבים הוקמו על פי המודלים הסטנדרטים, ששוכפלו אחר כך לעוד עשרות רבות של מושבים.

   

המיוחד בגילת הוא העובדה שהיה זה מושב העולים הראשון שהוקם בשנת 1949, ויושבו בו עולים מטוניס. כיום, למעלה מששים שנה לאחר שהוקם המושב, עדיין הוא נחשב למוביל שבמושבי הסביבה, ושכונת ההרחבה שהוקמה בו לאחרונה נחשבת לאחד מסיפורי ההצלחה של הנגב. אין פלא שדווקא מכאן יצאו שתי דמויות שתרמו לא מעט כל אחד בדרכו ועל פי תפיסת עולמו לפוליטיקה הישראלית. הראשון היה אהרון אוזן ששימש אף בתפקיד שר החקלאות, שר התקשורת, שר העבודה ושר לקליטת עליה ובכך היה השר הראשון מיוצאי צפון-אפריקה. דמות ציבורית נוספת היא פיני בדש – ששימש בעבר חבר כנסת והיום הוא ראש מועצת עומר.

   

ברשימה זו לא אעסוק במבנה הפיסי, החברתי או הכלכלי של המושב, אלא אתמקד במבנה אחד בודד ועזוב השוכן בליבה של גילת.

   

מראה כללי של בניין המשלחת

 

סיבוב בגבעות מודיעין / ערכים בשטח הגבעות הדרומיות המיועדות לפיתוח בשלב ב'

לפני זמן קצר סיימתי עם רוני לכתוב מחקר חביב על פרויקט עליו ממעטים לדבר. המשך הרחבת העיר מודיעין, או בשם הזמני "מודיעין שלב ב'". לא הרבה יודעים, אבל השאיפה של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל היא לאכלס בעיר רבע מיליון תושבים, ולמעשה יותר מלשלש את המצב הקיים.

הפנטזיה הלא הגיונית הזו, כמספר הפעמים שהורדה מהפרק – כך גם שבה ועלתה. בסופו של דבר זה הרי ברור שכל אותם מתנגדים יקבלו את השוחד המתאים לתעריף הישראלי המוכר, והתכנית תאושר. המחקר הציג את התמונה הרחבה של התכנית וגם של המצב הקיים והתבססה לבד מסיורי שטח, סקר ספרות וסקר תושבים גם סדרה של ראיונות עומק עם מרבית השחקנים המעורבים בנושא. חלקם בעד, חלקם נגד וחלק באמצע. בסופו של המחקר העלינו גם רעיון לפתרון הקונפליקט שנוצר כאן, אבל ברשימה זו אני רוצה דווקא להביא את אותו חלק במחקר שהציג את אותם ערכים פיסיים הקיימים בחלק הדרומי של אותה תכנית.

שטח זה המכונה "הגבעות הדרומיות" הוא פנינת טבע, מורשת ותרבות שקשה להאמין שמשהו העלה בדעתו למחוק אותו מעל לפני האדמה. במצב בו ישראל מנוהלת כמו באסטה בשוק, אז זה המצב. אני חושב שהרשימה הזו מציגה רק חלק קטן מאד מהערכים שסקרנו במקום אבל עדיין יש בה מספיק בשר כדי להראות כמה האזור הזה חשוב וראוי לפתח אותו בדרך יותר חכמה וצודקת מאשר בינוי מאסיבי, ועוד על חשבון  ערים שכנות ומאתגרות כמו רמלה ולוד. 

הרשימה היא כאמור חלק מהעבודה שהתפרסה על פני קרוב ל-100 עמודים. התמונות נלקחו מסיור שטח שערכנו בגבעות הדרומיות וגם קצת בעיר מודיעין.

   

חורבה בגבעות כשברקע בתי מודיעין