סיבוב במרכז יהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה

לכבוד 70 שנה לגבעת חביבה – המוסד שהוקם כמרכז לאידאולוגיה והכשרה של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, פרסם יובל דניאלי, אמן והיסטוריון אמנות ואדריכלות קיבוצית, את הספר "גבעה ורוח בה" המוקדש לסיפור התפתחותו של המקום. בין השאר הוא מתעכב על המבנים שתוכננו בגבעת חביבה – החל מהמתחם המוקדם שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, דרך מבני המחנה הבריטי ועד הבינוי הייעודי למוסד שאותו תכננו בעיקר האדריכלים שמואל מסטצ'קין וחיליק ערד מהמחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר.

תמצאו כאן מבנים שונים בצורתם ובשימושם, אך רק שלושה כאלה שהם יוצאי דופן במיוחד – חדר האוכל (הבריטי) הספרייה (מסטצ'קין) ומרכז יהודי-ערבי לשלום שנחנך ב-1988 בתכנונו של האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. המבנה שבו אגף מרכזי בצורת מתומן, מכיל חדר לאירוח ולדיון שבו ערוך ארגון הישיבה באופן שוויוני (חוץ כמובן מזה שיושב ליד הדלת ויכול להסתלק במהירות). לצד הבניין שני מבנים נוספים בתכנונו של ערד שגם עליהם אתעכב כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1988

.

מוזמנים להרצאה על חדרי אוכל בקיבוצים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין בוגר הבאוהאוס

בגבעת חביבה חידשו לאחרונה את בניין הספרייה שעמד נטוש במשך שנים. הבניין המונומנטלי החריג בנוף, תוכנן בצורה המזכירה בונקר או מגדל שמירה ממוגן שבו בולטים חרכי ירי. כעת, הוסב חלק מהבניין לטובת מוסד חינוכי כשבחלקו המרכזי ציור קיר גדול שעבר חידוש ושימור. בקומת הקרקע של הבניין שולבה התערוכה "הבאוהאוס מגיע לקיבוץ" – מחווה לאדריכל שמואל מסטצ'קין, מתכנן הבניין שפעל במשך קרוב לארבעים שנה בתפקיד אדריכל ראשי במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר (אוצרים יובל דניאלי וירון לוי).

במסגרת פתיחת התערוכה עורך "יד יערי", ארכיון ומרכז החקר של תנועת "השומר הצעיר", אירוע (3.11 יום רביעי, 16:00-13:30, כניסה חופשית) הכולל לבד מביקור בבניין המחודש ובתערוכה המסקרנת גם כמה הרצאות שאת אחת מהן אשא.

ועל כך ברשימה זו.

.

1956

.

סיבוב ביד יערי שבגבעת חביבה בתכנון חיליק ערד

בדרך לפגישה בעמק חפר קפצתי לביקור ביד יערי שבגבעת חביבה. בית יד יערי כולל משרדים, ארכיון מוזיאון ואתר זיכרון שתכנן האדריכל חיליק ערד ונחנך ב-1983. 35 שנה לאחר חנוכתו הוא נותר ללא שינוי של ממש, אי של זיכרון לאידאולוגיה הנועזת שייצגו חברי השומר הצעיר במאה שעברה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזק ואמץ

.

סיבוב בספרייה הנטושה בגבעת חביבה וגם פרס רזניק

מעמדן של הספריות הדרדר בעשור הקודם ואחת הספריות ששילמה על כך מחיר יקר היתה הספרייה של תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. את בניין הספרייה הייחודי שהוקם לאחר הקמת המדינה בשטחו של בסיס בריטי, תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס.

מספר מהמבנים המעולים שתכנן מסטצ'קין מצויים כיום בסכנה ולא זוכים לתשומת הלב הראויה להם. במרכז חינוכי כמו גבעת חביבה הייתי מצפה לגלות שהמבנה שהיה לראשון שהקימה התנועה במרכז החינוכי-אידאולוגי שלה ימשיך לפעול, אך בישראל "ישן מפני חדש תוציאו" וזה דינו של הבניין הזה.

ועל כך ברשימה זו (וגם על הזוכים בפרס רזניק לאדריכל צעיר).

.

המבצר הריק

.

סיבוב באולם גולן ובאנדרטה לחביבה רייק שבגבעת חביבה

קמפוס גבעת חביבה הוא אחד מהקמפוסים שהפעילה ההתיישבות העובדת באמצעות הקיבוץ הארצי. דומים לו היו מדרשת רופין, בית ברל, סמינר אפעל, סמינר אורנים וסמינר הקיבוצים. בכל אותם קמפוסים ניתן למצוא אחידות ודוגמאות לאדריכלות האופיינית להתיישבות, לכן לא מפתיע לגלות שגבעת חביבה נראה כמו קיבוץ לכל דבר. האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, היה אדריכל הבית של הקמפוס. בשנות ה-70 הוא העביר את התפקיד לעמיתו האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער.

על תשתית של בסיס צבאי בריטי (מחנה 84) הוקמה גבעת חביבה, וחלק מהבניינים הבריטים משמשים את המקום עד היום. אולם ההתכנסות והמופעים שתכנן מסטצ'קין ונחנך ב-1969 הוא חוליה מרכזית בקמפוס – הוא שוכן לצד המדשאה המרכזית, ולצד מבנה הספרייה ההיסטורי שתכנן עשרים שנה קודם לכן. לרוב האולם נעול, אבל למזלי בדיוק הגיעה קבוצת מנקות שפתחו את המקום והחלו במלאכתן. לא רחוק ממנו מצויה האנדרטה שתכנן ערד ב-2009 והיתה לעבודה האחרונה שתכנן בחייו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ

.