סיבוב בתי ספר 22: בית ספר מכולות ביפן

אין ספור מכולות עומדות ללא שימוש ומחכות שמישהו ירכוש ויעשה בהן שימוש חוזר. – מה שיצר טרנד שמצליח לעורר עניין כלכלי וסביבתי. אבל יש מקרים בהם אדריכלים בוחרים לדהור על ההד התדמיתי של הרעיון ולוותר על הרעיון הסביבתי. כך עשו ביפן כשבחרו לבנות גן ילדים מחומרי מכולות חדשים. לפני שבועיים כתבתי באקסנט על בניין המשרדים במפעל המיחזור בקרית גת שנבנה באמת ממכולות משומשות ושם צללתי לנושא הכלכלי. כעת ברשימה שלפניכם, שפורסמה במקור בכתב העת "הד החינוך", בחרתי להתמקד בדוגמה למבנה מכולות שבוצע לאחרונה בעיר סאיטאמה שביפן.

התוצאות בשני המקרים ייחודיות בנוף הבנייה לו אנו רגילים. שבקרית גת הדגישה האדריכלית את קיומם המקורי של המכולות מבלי לוותר על הרעיון הסביבתי, וביפן תכננו HIBINOSEKKEI + youji no shiro מבנה שמוותר על מראה המכולות ומעניק לרעיון חזות חדשה, בעיקר בגלל מסכי הזכוכית המחליפים את דפנות הברזל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנטומיה של שקט

.

זאב רכטר על תפקיד האדריכל – 118 שנים להולדתו

מה חובתו של האדריכל? מה משמעותה של האדריכלות בכלל ובישראל בפרט? – על שאלות אלה ביקש האדריכל זאב רכטר לענות בהרצאה קצרה שנשא לפני 60 שנה. רכטר מאבות אדריכלות ישראל, הוא אבי שושלת של אדריכלים ואמנים: בין השאר אביו של האדריכל חתן פרס ישראל יעקב רכטר, חתנו של האדריכל משה זרחי וסבם של המוסיקאי יוני רכטר, האדריכלים דוד זרחי (ובנו דניאל זרחי) ואמנון רכטר, המאיירת מיכל לויט והשחקנית דפנה רכטר. על שמו נוסד הפרס המוענק מידי שנתיים שבו זכיתי ב-2014.

רכטר הירבה לתכנן: בית אנגל בשדרות רוטשילד (שעובר עכשיו חידוש), בנייני האומה בירושלים, היכל התרבות בתל אביב, בית חולים אסף הרופא בכפר סבא, חדר אוכל בקיבוץ יגור הם רק חלק קטן מעבודותיו. הוא מיעט לכתוב ולכן הדברים שנשא בטקס קבלת פרס רוקח למפעלי הנדסה (פרס שנוסד ב-1956 ומוענק עד היום) הם עדות לתפיסת עולמו. קריאה חוזרת בטקסט מגלה שהוא עדיין רלוונטי ולכן לרגל 118 שנה להולדתו בחרתי לפרסם אותו מחדש, כפי שפרסמתי מחדש לפני כמה שנים את מאמרו של האדריכל אברהם ארליק על זאב רכטר.

ב-3 לינואר 1957 התקיים במוזיאון תל אביב בשדרות רוטשילד טקס חלוקת פרס רוקח. זו היתה הפעם הראשונה שהפרס הוענק, ובמסגרת זו התחלקו בו האדריכלים הבכירים בישראל: בקטגוריית מבני שיכונים זכה זאב רכטר על פרויקט שיכון צבא הקבע "מעוז אביב" שבצפון תל אביב. בקטגוריית מבני משרדים זכה האדריכל דב כרמי ובקטגורית מבני תרבות זכו האדריכל אריה שרון עם שותפו בנימין אידלסון (על שמם של רכטר, כרמי ושרון נקראו שלושה רחובות סמוכים בצפון תל אביב). אל החבורה הנכבדה הזו הצטרפו שניים צעירים: האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר שזכו בקטגוריה של מבני מגורים ביוזמה פרטית. חוץ מרכטר נשאו דברים בטקס גם אריה שרון וח"כ ישראל רוקח ראש העירייה לשעבר שעל שמו עוד בחייו נקרא הפרס.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכל זאב רכטר

סיבוב בתי ספר 21: תיכון קוגל בחולון

האדריכל דוד נופר יכול לעשות בית ספר להרבה אדריכלים. ככל הנראה חוץ מגידי פובזנר אין בארץ אדריכל שתכנן כל כך הרבה בתי ספר וספק אם יהיה. בשונה מתחומים אחרים, תכנון בתי ספר כבול בתקציבים מאד נמוכים (החינוך לא נמצא בראש וגם לא באמצע סדרי העדיפויות של משרד האוצר הישראלי) ובלוחות זמנים לוחצים (שנת הלימודים בפתח), זאת בנוסף לתקנים שהולכים ומתרבים משנה לשנה ומוסיפים מצידם מגבלה או אתגר שאתו האדריכל נדרש להתמודד ואינם משפרים את התפקוד והעיצוב של הבניין.

נופר טיפוס צבעוני ובכל בניין שהוא מתכנן הוא מנסה, במגבלות המצוינות, ליצור אלמנט שייחד את הבניין משאר המבנים, מדגיש את מעמדו הציבורי ויעניק למשתמשיו תחושת הזדהות. הוא נמנע מלשכפל את הרעיונות בהם כבר עשה שימוש, מהלך נדיר בתחום תכנון בתי הספר, ולכן כל מוסד שהוא מתכנן יוצא שונה. המאמר פורסם במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009.

ועל כך ברשימה זו.

.

קוגל

.

סיבוב באלכסנדרה רוד אסטייט בלונדון

אחד משיאי סגנון הברוטליזם היה "אלכסנדרה רוד אסטייט" (Alexandra Road estate). ב-1968 החל האדריכל ניב בראון (Neave Brown) לתכנן במחלקת התכנון העירונית, מתחם מגורים ציבורי ובו 520 דירות. בראון רצה להעניק לכל דייר במתחם תחושה שהוא גר בוילה ולא בדירת שיכון סטנדרטית. במקביל, ביקש ליצור קהילה בה אנשים יכירו אחד את השני ותתקיים ערבות הדדית ואחריות סביבתית. אלה שאיפות של אדריכל בזמן ובמקום אחר, כי היום ופה אני לא נתקל באדריכלים עם שאיפות דומות וגם אם יש אז ספק אם יצליחו ליישם אותן.

הפרויקט שבנייתו הושלמה רק לאחר עשר שנים, ב-1978, נחשב לאחד הניסיונות היותר נועזים ויותר מוצלחים שערכו אדריכלים בתחום הדיור הציבורי. ארבעים שנה לאחר שהפרויקט אוכלס בשלמותו, הוא מצליח לשמור על איכויותיו, מתוחזק היטב, מרשים ומצטלם נהדר.

ועל כך ברשימה זו.

.

כאן

.

סיבוב במוסך קואופרטיב בית שאן – חרוד הנטוש

תמיד חשבתי שמדובר במתחם צבאי בריטי, בעיקר בגלל קמרונות החבית של המבנים. אבל מתברר שזו עבודה של האדריכל שמואל ביקלס. מתחם קואופרטיב בית שאן – חרוד, ניצב נטוש כבר כמה שנים וכיום עם קידום תכנית לשדרוג והרחבת כביש 71 על ידי חברת נתיבי ישראל נגזר דינו להריסה והמאבק בעיצומו.

יצירה אופיינית של ביקלס, מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית ומי שערך את השינוי המפליג ביותר בתנועה במסגרתו עבר התכנון בקיבוצים מידיים של אדריכלים עירוניים לידיהם של אדריכלים מתוך הקיבוץ עצמו. ברוטליזם מוקדם עם שימוש בחומרים זולים וזמינים (בטון, בלוקים), פונקציונליות ללא קישוטים מיותרים, אך שמירה על פרופורציות קלאסיות שיוצרות הרמוניה מרשימה. אך קודם לחשיבות האדריכלית, מדובר במתחם שהיה כאן לפני הרבה דברים אחרים והיווה סמל וגורם כלכלי ותעסוקתי משמעותי ביותר לקיבוצי העמק.

היו שהציעו כתגובה לתכנית ההריסה, להפוך אותו למרכז תיירות ושירותי דרך. אך התגובה נעשתה מאוחר מידי וכנראה שעוד פיסת היסטוריה תמחק לטובת אספלט ומכוניות, זאת בזמן שרכבת ישראל חנכה השנה את קו רכבת שנועד להפחית את תנועת הרכבים בעמק.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

סיבוב בחדר אוכל בקיבוץ אלונים ובית עליית הנוער

הברוטליזם לא פסח על קיבוץ אלונים והותיר בו שתיים מהיצירות המובהקות של הסגנון. תחילה בנו בו האדריכלים חנן הברון וזיוה ארמוני את בית עליית הנוער – ברוטליזם מוקדם וקליל שכמו שארמוני חזרה וטענה היה למעשה המשך לסגנון הבינלאומי. במרכז הקיבוץ ניתן למצוא את בניין חדר האוכל אותו תכנן בעת שיאו של הסגנון האדריכל שלמה גלעד, שאצלו הברוטליזם כבר קיבל פרשנות מעט כבדה.

שני המבנים אמנם עברו שינויים תפקודיים ומבניים, אבל שניהם עדיין עובדים וניתן להתרשם כיצד התייחסו האדריכלים לסביבה: הברון וארמוני באמצעות תכנון נוף שילבו ביצירתם את מגדל המים הוותיק, וגלעד, כפי שעשה ברבים מחדרי האוכל שתכנן בקיבוצים, חזר ויצר מבנה פיסולי במרכזה של מדשאה גדולה, מקום שאליו נשאו החברים את עיניהם ואת ליבם.

נוסף על אלה ניתן למצוא כאן את יצירתו של הבנאי משה יפה שתכנן ובנה בתי אבן רבים ובהם חדר האוכל הראשון. עבודות אלה מייצגות אדריכלות ורנקולרית המשלבת בנייה כפרית מודרנית עם בנייה מסורתית מקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

נוי

.