סיבוב בתערוכת חוצות בכפר סבא

לפני כמה חודשים ישבתי בוועדה לשיתוף הציבור בכפר סבא כחלק מעבודתי על תכנית האב האסטרטגית לעיר. במהלך הפגישה, הבנתי יחד עם רעי המתכננים שהשתתפו עימי בפגישה, כי הציבור שאינו בא מעולם התכנון, מתקשה להבין את מהות ותהליך העודה וכן את מטרותיה. במטרה לחזק את השקיפות ולשתף באופן המיטבי והמרבי את תושבי העיר, החלטנו לבצע שתי פעולות.

הפעולה הראשונה הייתה הקמת אתר אינטרנט לתכנית האב האסטרטגית, שישתלב בתוך אתר העירייה הרשמי, ובו תוצג באופן מלא התכנית על תוצריה השונים. לשם העלינו לבד מהמלל הקבוע, את כל המצגות והמסמכים וכן תמונות רבות.

הפעולה השניה היתה תכנון תערוכת חוצות, שתמוקם באתר מרכזי ונצפה בלב העיר. האתר שנבחר על ידי העירייה היה על הרחוב הראשי בעיר, רחוב ויצמן, לצד הקניון הייחודי בעיר הבנוי שלא כשאר הקניונים בישראל – כמבנה הפתוח אל העיר (אדריכל משה צור, אך את הקרדיט לייחודו של הקניון יש לזקוף למי שעמד בזמנו בראש אגף ההנדסה בעירייה – האדריכל יוסף קולודני).

.

.

סיבוב בבית הכנסת היפה בארץ (לפחות לפי דעתי עכשיו)

את בניין בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' בבני ברק, "גילה" לי חבר יליד העיר, שכמוני חובב אדריכלות טובה. אלא שהפעם היה מדובר באדריכלות מצוינת, ששוב הוכיחה לי שגם במקומות מוזנחים כמו בני ברק, שבמבט ראשון נראים כניגוד גמור לאסתטיקה איכותית – ניתן למצוא יצירות מפתיעות.

את בית הכנסת תכנן האדריכל יעקב נטל, שתכנן בעיקר עבור המגזר הדתי בישראל בעשורים הראשונים למדינה. המבנה נותר כמו שהיה עם שינויים קלים, זאת למרות שהשכונה עברה שינויים קיצוניים – הבינוי השתנה והחברה התחלפה ואת מקומם של הציונים-דתיים שהסתלקו מכאן תפסו חרדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת, המשלבת מאפיינים של הסגנון הבין-לאומי עם סגנון מזרחי, ומאזכרת חזית של מצודת משטרה בריטית מטיפוס טיגארט.

.

סיבוב בלוד כולל שכונת הרכבת

עבר הרבה זמן מאז ביקרנו בפעם האחרונה אצל חליל ברמלה, אז בששי האחרון מצאנו את עצמנו שוב מנגבים חומוס בצוותא. כאן זה המקום בו קיימת בינינו הסכמה שבחומוס של חליל קשה להתחרות ותמיד יוצאים ממנו עם מצב רוח טוב.

הפעם שמנו לב, שצמוד למקום של חליל, ניצבת כנסיה יוונית. בדומה לכנסיות רבות בארץ גם היא מתחבאת מאחורי חומות ושערי ברזל, כך שלבקר בה – לא היה מצב, לפחות לא היום.

.

סיבוב בחורבות חומש (2005-1978)

לפני כחודשיים השתתפתי בביקור לא הכי חוקי בחורבות מה שהיה עד לפני שנתיים וחצי הישוב חומש. את הסיור ארגן ארגון חברים של זקני הליכוד, ובשל כך הצנחתי את הגיל הממוצע של משתתפי הסיור בכמה עשרות שנים.

.

.

סיבוב בבניין מרכז פרס לשלום ועוד

יום ששי האחרון החלטתי שאחרי שבפעם האחרונה שביקרתי בבניין החדש של מרכז פרס לשלום, היה בור ענק עליו עתיד היה לקום בית פרס לשלום > הגיע הזמן לבדוק מה קורה שם.

בפעם האחרונה שכתבתי כאן על סיבוב ביום ששי, בו ביקרנו בסלמה ובגלריות בתל אביב, שאול התלונן שזה נראה שלא עשינו כמעט כלום, כי לא עסקתי בעוד כמה מקומות די מעניינים בהם ביקרנו . ניסיתי להסביר לו שכאן זה בלוג שאני זה שמחליט מה יעלה, ולא הוא, ולכן לא הכל ייכנס. גם הפעם לא הכנסתי הכל, אבל בחרתי להיות יותר נדיב בכמות התמונות.

אז אחרי חומוס משולש אצל אבו חסן, המשכנו למה שנשאר משכונת עג'מי, והגענו למפלצת שנחתה בלב השכונה: בניין אטום ומנותק לחלוטין מהשכונה בתכנונו של האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. לפני כחודש ביקרתי במרכז הקונגרסים החדש שפוקסס מקים בימים אלה ברובע EUR שברומא, והבנתי שהצעצוע של פוקסס ביפו, הוא אנקדוטה בלבד במכלול העבודות שלו.

.

.

מסחר ומוות בגבעת שמואל

על פי רוב כשמבקשים להציג פרויקט ארכיטקטוני, מציגים את התצלומים מימי חנוכתו. באותה עת העצים לא מסתירים, אין כתמי נזילות או סדקים שבולטים למרחקים, ואין עוד 1001 מפגעים המלווים כל בניין בעולם בכלל ובישראל בפרט. השלב השני להצגת תמונה של פרויקט, זה רגע לפני החרבתו – אז, שוב חוזר הבניין להיות נקי, וכל התוספות של המזגנים והתריסים מוסרים ממנו.

לכן, הופתעתי כשביקרתי במרכז המסחרי שנפתח לפני חודשים ספורים בלב גבעת שמואל. המקום שנמצא בתקופת חנוכתו, נראה בשעה בה ביקרתי בו כאילו הוא מצוי בשלב השני שלו, שלב הפוסטמורטם.

.

.

סיבוב באמה התחתונה

יום ששי האחרון הצטרפתי לסיור של כמה חבר'ה פעילים באנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה העברית. לא הרבה מודעים, להתרחשויות הסוערות המתקיימות מאחורי הקלעים של האתר המהפכני הזה. אבל חוץ מהוויכוחים, המחיקות ושאר הטרדות, ישנה שם קבוצה קטנה של פעילים, היוצאת מידי חודש לטיול, שאחת ממטרותיו היא להעשיר את מאגר התצלומים בויקיפדיה מאתרים שונים, ובעיקר מירושלים.

יש המוצאים בויקיפדיה משחק ידע מקוון ויש הלוקחים אותה ביתר רצינות וממש רואים בה את מאגר הידע המרכזי החשוב ביותר. אני נמצא בצד של אלה שלוקחים ברצינות, ורואה בה את העתיד של אצירת העבר והידע האנושי, יחד עם זאת, עם היכרותי עם חלק מהילדים, המובטלים או סתם מתוסכלים שפועלים באתר הזה ללא ליאות – ישנם לא מעט ספקות לגבי התוצר הסופי. אבל כנראה, שככה זה במאה ה-21.

.

ויקיפדים

.

סיבוב בכפר סלמה

ביום ששי האחרון, שאול ואני – עשינו את מה שכבר כמעט ושכחנו לעשות יחד: סיבוב גלריות. עד לפני כמה שנים לא הייתה תערוכה וגלריה שלא פקדנו, ובצורה כמעט אובססיבית השקענו את מיטב זמננו בביקור בכל התערוכות בעיר. עם הזמן קלטנו שיותר מ-90% ממה שאנחנו מחשיבים כאמנות, הוא למעשה רדידות חובבנית, ואט אט המרנו את הבילוי המשותף והקבוע בדברים אחרים.

בעקבות הופעתו של מקבץ איכותי של תערוכות, בחרנו לשוב ולשוטט בין הקירות המוכרים. אבל קודם לכך, כדי לזכור מאילו "חולות" קמה תל אביב, יצאנו לבקר בשרידי הכפר סלמה בדרומה של העיר.

ההיסטוריה הישראלית אהבה לטפח את המיתוס שתל אביב צמחה מהחולות, אך למעשה תל אביב התפתחה במרחב שבחלקו הגדול היה מיושב ומעובד. כך לדוגמה: שכונת אחוזת בית, הוקמה על כרם אשר על שמו נקראה הייתה חלקת האדמה כרם ג'באלי, שפירושו כרם הגבעה, על שם הכרם והגבעה שהיו במקום. בשטחיה של תל אביב כיום, נבלעו מספר כפרים, פרברים ומתחמים שהיו מיושבים עד למלחמת העצמאות באוכלוסיה ערבית: שיח' מואניס, סומייל, ג'מאסין אל-ע'רבי, מנשייה, אבו כביר והגדול שבהם: סלמה.

.

בסלמה

.

סיבוב באיקאה / ארוחת ערב

אחת לחצי שנה אני נוהג לבקר באיקאה. זו נראית לי תדירות נורמאלית לחלוטין, למרות שהורי, למשל, לא ביקרו אף לא פעם אחת בחנות מאז פתיחתה בשנת 2001. הבניין הכחול-צהוב המשתרע על שטח של 23,500 מ"ר, תמיד מושך אותי לשוב ולבקר בו, כמו מגנט לא מובן – אני חוזר אליו.

לבניין שתוכנן על ידי משרד האדריכלים מן-שנער, ישנם את כל המאפיינים שעודד מנדה-לוי הגדיר במאמרו "קניון": סגור, מוגן, מאובטח, מנוהל וממושטר, מאוכלס בצרכנים, חלל אשלייתי ומרחב של בידיון ועוד כל מיני. מה שבטוח: שישנם שני מקומות באיקאה שאני אף פעם לא מפספס: המסעדה ובית השימוש – והם שניהם צמודים זה לזה.

אחד מהדברים המושכים אותי לאיקאה, זו ההשתוממות מהתנועה המדמה את זו של המשוטט בעיר. ההתפתלות של נתיב ההליכה, המלא הפתעות וגילויים כל צעד, וחשיפה אל מקומות ואירועים חדשים – והכל בנתיב מלאכותי קבוע מראש, כמעט ללא אפשרות לסטייה. יחד עם זאת, המסלול השיווקי הזה, מועדף עלי בהרבה על מסלול ה-Highway המוכר מהסופרמרקט, שם החוויה הצרכנית משמימה בהרבה ביחס לזו שבאיקאה.

.

מודל סופרמרקט

.