Monthly Archives: יוני 2017

סיבוב בבית הכנסת היחיד ששרד ברודוס

רודוס זה לא רק ים. שבוע שעבר גיליתי שהעיר העתיקה של האי רודוס מטופחת, תוססת, ובעיקר מותירה הרחק מאחור ערים עתיקות בישראל כמו ירושלים, עכו ויפו. למרות זאת, היא ממוסחרת מקצה לקצה, כל כולה תיירותית ואין בה מוקדים דתיים והיסטוריים בעלי חשיבות כמו אלה המצויים בירושלים. בין כל החנויות והמסעדות יש בה נקודה יהודית קטנה – בית הכנסת "קהל שלום" ששווה להסתובב בו.

בית הכנסת הוקם ב-1577 ברובע היהודי של העיר העתיקה. הוא שימש את חברי הקהילה לצד חמישה בתי כנסת אחרים עד שהגרמנים ובעלי בריתם אילצו את הקהילה המקומית לעזוב את העיר. אחרי מלחמת העולם השנייה לא הצליחה הקהילה המקומית להתאושש ומעמדה של הקהילה היהודית בעיר שקע. זה בית הכנסת היחיד שנותר ברודוס, והוא משמש כיום בעיקר כמרכז מבקרים שמצליח למשוך רבים מהתיירים הישראלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

קיר המזרח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ בית העמק

קיבוץ בית העמק הוא קיבוץ מיוחד: הוא הוקם בכפר הפלסטיני כויכאת ועד היום חלק מבתי הקיבוץ הם בתי אותו כפר או שאבניהם משמשות לבתים מאוחרים. בנוסף, יש בבית העמק בית כנסת שנחנך במאי 1975. את בית הכנסת כמו את מרבית בתי הקיבוץ שנבנו עד לאחרונה תכנן האדריכל פרדי כהנא, חבר הקיבוץ, מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שמציין החודש יום הולדת 90 שנה. ביום שישי עשיתי אתו ועם שאול סיבוב בקיבוץ ומבית הכנסת התרשמנו במיוחד.

סיפורו של בית הכנסת מתחיל בחוות הכשרה של תנועת "בלאו-וייס" באזור נידח בדרום גרמניה. החווה חוסלה עד מהרה, אך שרידי ארון הקודש של בית הכנסת של ההכשרה שרדו בעליית גג, התגלו במקרה על ידי בן הקיבוץ והתגלגלו לכאן יחד עם תרומה להקמת המבנה.

ועל כך ברשימה זו. וגם רציתי להזכיר שביום שישי הקרוב אעביר סיור בקמפוס גבעת רם בירושלים אליו ניתן להירשם כאן.

.

קודש

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור חד פעמי בגבעת רם

באופן חד-פעמי אעביר ביום שישי הבא (30.6, 09:30, נקודת התחלה: בספרייה הלאומית, באולם עם ויטראז' ארדון) סיור אדריכלות בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעם רם. נתחיל בשער הכניסה דרך עבודות של בכירי האדריכלים. בסיור נכיר מקרוב עבודות של האדריכלים דב כרמי-צבי מלצר-רם כרמי, מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד, היינץ ראו ודוד רזניק, אריה שרון ובנימין אידלסון, אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי ושמעון פובזנר וכמובן הספרייה הלאומית אותה תכננו יסקי, אלכסנדרוני, פובזנר, זיוה ארמוני, חנן הברון ושולמית ומיכאל נדלר.

סיפור האדריכלות הממלכתית של מדינת ישראל החדשה בא לידי ביטוי בקמפוס, סיפור בו בולט תפקידם של אדריכלים צעירים ובכלל ניסיונותיהם של אדריכלי ישראל לגבש שפה אדריכלית מקומית ייחודית למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

קרוב לקופסת גפרורים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בגן השושנים בירושלים

מוזר לגלות שעד שנות החמישים המאוחרות היה הגן השכונתי בטלביה שבירושלים המכונה "גן השושנים" הגן הממלכתי של מדינת ישראל. כאן נערכו טקסים וקבלות פנים בנוכחות ראשי המדינה. את הגן תכנן בסוף שנות ה-30 הגנן העירוני של ירושלים אלימלך אדמוני שתכנן כמה מהגנים המרכזיים שהוקמו בעיר באמצע המאה הקודמת. עם פתיחת גן סאקר וגנים אחרים, חזר הגן לתפקידו כגן שכונתי. הוא הוזנח במשך שלושים שנה עד שעבר ב-1992 תהליך חידוש בתכנון האדריכלים דבורה וג'ף רמז.

סיבוב בגן מגלה שהוא משרת מגוון רחב של אוכלוסייה: שני גברים ערבים ישבו בנחת על ספסל בחורשה העליונה של הגן ושוחחו. על המדשאה פרסו שתי משפחות צעירות שמיכות ונשכבו תחת השמש הנעימה כשהילדים והכלב השתעשעו סביבם. על מתקני המשחק והמעקות קפץ נער בודד והתאמן בכל מיני פעלולים אקרובטים. בין לבין צעדו בודדים בשבילים עם כלב. השומר או הגנן ישב בחדר הקטן והאזין לרדיו. רק גינת השושנים הפינתית נותרה מיותמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

דקל ג.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית כנסת וחדר אוכל במושב בני דרום

נסעתי עם שאול לאשדוד ובדרך החלטנו לעצור במושב בני דרום. לא הייתי שם אף פעם ורציתי לראות אם יש מה לראות, ואכן יש: בית הכנסת במושב בני דרום הסמוך לאשדוד הוא פסגת יצירתו של האדריכל אליהו משאלי, שתכנן כ-40 בתי כנסת וגם בתי ספר. המבנה בולט הודות לצורתו הייחודית המכוונת את המבט אל השמיים ובכך מרמז לתוכנו של המבנה שנועד לכנס מתפללים.

דבר נוסף מיוחד הוא העובדה שבני דרום היה קיבוץ עד 1961, אז החליטו החברים להפוך למושב שיתופי. הודות לכך, אין כאן חלקות חקלאיות בצמוד לכל בית, אלא כמו בקיבוץ יש מרכז עם מבני ציבור, רחבה גדולה, מדשאה וגם חדר אוכל, יש אזור משק ויש אזור מגורים.

ועל כך ברשימה זו.

.

-8-

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון המלך דוד – 71 שנה לפיצוץ

יצירתו האחרונה של האדריכל השוויצרי אמיל פוכט, היתה מהמוצלחות והייחודיות שתכנן: מלון המלך דוד בירושלים. מיד עם פתיחתו בדצמבר 1930, הפך המלון הגדול והמפואר למוקד חברתי ופוליטי בעיר – סעודות חגיגיות, דיונים מכריעים ופגישות סודיות נערכו וממשיכות להיערך באולמות המלון, כשבחדרים בקומות העליונות התארחו מלכים, ראשי מדינות, זונות, שחקני קולנוע, עשירי תבל, כשהאחרון שבהם היה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

תכנית המלון פשוטה ונראית כמו תיבה גדולה כשחזית אחת פונה לכיוון גן המלון עם הבריכה והעיר העתיקה וחזית שנייה פונה לרחוב ולמתחם ימק"א. לובי המלון עם חדר האוכל הוא אחד משיאיו של עיצוב בתי מלון בישראל. הוא כל כך מושקע ומוצלח עד שהוא נשמר עד היום 87 לאחר שנוצר, 71 שנה אחרי שהמלון פוצץ בידי כוחות האצ"ל ו-60 שנה לאחר שנרכש על ידי האחים יקותיאל וסמו פדרמן והפך למלון השני של חברת "'דן". הזמנים חלפו, סגנונות השתנו אך העיצוב של קומת הכניסה למלון לא הוחלף. הוא על זמני וסיבוב במלון הוא סיבוב באחד מסמליה של האדריכלות והעיצוב המקומיים.

ועל כך ברשימה זו.

.

לובי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הקרנות בחיפה

חשיבותו של "בית הקרנות" בחיים העבריים בחיפה לא נתפסת כיום לעומת עליבותו של הבניין ושל האזור כולו. כאן נערכו כל ההפגנות, העצרות, החגיגות, ההתכנסויות מסעות לוויות וכל האירועים האזרחיים החשובים בצפון הארץ. האדריכל יוסף קלארווין שלימים תכנן את משכן הכנסת, הצליח ליצור מבנה המשלב מסחר ותעסוקה וכולל רחבה ציבורית גדולה שהעניקה לבניין את חשיבותו, זאת לבד מהעובדה שהבניין אוכלס על ידי הקרנות – קרן קיימת וקרן היסוד שהיו הגופים שהיוו את התשתית להנהגת המדינה שבדרך.

קלארווין נשכח מזמן וגם הבניין עצמו הוא עוד אחד מהבניינים המוערכים אך מוזנחים בחיפה, עיר שנראה שרק שוקעת ושוקעת מאז מותו של ראש העירייה אבא חושי ב-1969. עיר שלא מתקדמת לשום מקום, מתנוונת ומתפוררת.

ועל כך ברשימה זו.

.

הקרנות

. להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נגבה ובעוד כמה מקומות

יותר מכל קיבוץ אחר הפכו חברי קיבוץ נגבה את קיבוצם לאתר מורשת לקרבות הקשים שחווה היישוב במלחמת תש"ח ולמעשה הפכו אותו למוזיאון פתוח. את הבאים לקיבוץ מקבל שיחזור מדויק יחסית של פרויקט "חומה ומגדל", לאחר מכן בית קברות צבאי שבקצהו פסלו המונומנטלי "המגינים" שיצר האמן נתן רפופורט, טנק מצרי, שדרת הפיקוסים ומגדל המים המופגז.

נוסף על אלה יש בנגבה שתי עבודות של האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבואהאוס ומבכירי אדריכלי התנועה הקיבוצית: חדר אוכל ומועדון לחבר "בית ברזילי" המשמש גם כאולם קונצרטים קאמרים. הקיבוץ הופרט ואיבד את ערכו כזירה שיתופית. חדר האוכל ריק וחלקו הוסב למשחקייה לילדים קטנים והמועדון הפסיק להיות מקום מפגש – אך עדיין ניתן להתרשם מהיצירה הגדולה והאוטופית שהותירה אחריה התנועה הקיבוצית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני כל-כך אוהב להיות אחרי הכל!

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: