Monthly Archives: אפריל 2016

סיבוב על ספסל בלונדון

כבר בימי הביניים עברה פה ב-Tooley Street דרך שסומנה במפות, ליוותה את הגדה הדרומית של נהר התמזה וכיום מדובר באחד הרחובות הסואנים בלונדון. הדפנות בהן הבנייה היא בקו אפס של המגרש, וחוץ מאחת מתחנות הרכבת הסואנות בעיר (London Bridge station), ממוקמים כאן זה לצד זה, בנייני מגורים, מסחר, משרדים, מוזיאונים, תאטראות ומוסדות ציבור שהמפורסם שבהם הוא בניין עיריית לונדון החמוד שתכנן האדריכל נורמן פוסטר ונחנך בשנת 2002.

בתוך כל ההמולה הזו החליטו לפנות שני מקומות חנייה לצד הכביש, לטובת ספסל מגונן להולכי הרגל. בישראל רגילים להפוך את המדרכה לכלבויניק של כולם: שילוט, תמרורים, מעקות, עמודי תאורה, גינון, פחי אשפה, חניות אופנועים ואופניים, שבילי אופניים, עצים, ספסלים, שולחנות בתי קפה, המכונית של ראש העירייה – את כל אלה פשוט למצוא על המדרכה, אבל כאן בחרו לנכס לטובת הולכי הרגל את השטח מהכביש. כל השאר זה גימיק.

ועל כך ברשימה זו.

.

13002572_1267158589980387_1413186767863259847_o

דו רה מי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הצעה שלא נבנתה לבניין מוזיאון תל אביב

התחרות לתכנון בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שהתקיימה ב-1964 היתה מהיוקרתיות ביותר שהתקיימו כאן באותו עשור. 49 הצעות הוגשו במסגרת התחרות, אחת מהן הגישו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון.

הצעתם של הנדלרים זכתה בפרס קנייה. במקום השני זכתה הצעתו של האדריכל רם כרמי ובפרס הראשון זכתה הצעתם המשותפת של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר (בשיתוף דן רז), שלפני כמה ימים הצגתי את שכונת הניצחון שתכננו ממש במקביל בדימונה. למרות שהשותפות של איתן וישר החזיקה בסך הכל חמש שנים, ההישגים שלהם באותה תקופה היו חסרי תקדים. לא רק שהשותפות הצליחה להניב סדרת עבודות משמעותיות בנוף הבנייה הישראלי, אלא הן גם זכו להערכה שבאה לידי ביטוי בפרס רוקח (על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב) ופרס רכטר (על בניין המוזיאון).

לקח עוד עשור עד שבניית המוזיאון על פי תכניתם של איתן וישר הושלמה. אלא שכאן אני רוצה להתעכב בהצעתם של הנדלרים שהוגשה לתחרות. זו הצעה שכמובן לא נבנתה, אבל עיון חוזר בתיעוד הדל שנותר ממנה מאפשר למצוא בה הד לעבודות אחרות שתכנן המשרד וכן נבנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

13043358_1270863616276551_8409799233256935799_n

פרט מדגם ההצעה (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מקומות נטושים: חדר אוכל בקיבוץ בית גוברין ותחנת משטרת טגארט בריטית

30 שנה בדיוק (בליל הסדר) חלפו מאז פתיחת חדר האוכל של קיבוץ בית גוברין, וגם בדיוק 10 שנים לסגירתו. את חדר האוכל שעומד היום נטוש במרכז הקיבוץ, תכנן האדריכל אמנון לוי.

גם תחנת המשטרה הבריטית נטושה והשנה ימלאו 65 שנה להקמתה. את היומולדת אף אחד לא יציין לא לחדר אוכל ולא לתחנה, נראה שהנכסים האלה כבר לא מעסיקים אף אחד.

את הביקור בבית גוברין ערכתי עם רועי בדיוק לפני שנתיים, כשהיינו באזור בגלל פגישה שנקבעה בסמוך. הקדמנו לפגישה בשעה כך שהיה לנו זמן לבקר חצי שעה בתחנה ולאחר מכן כמה דקות בקיבוץ הסמוך. האזור כולו שופע מקומות ששווה לבקר בהם, וכאן אסתפק בשניים הסמוכים זה לזה, שניהם נטושים וראו ימים יפים יותר. מהביקור הזה פרסמתי בזמנו רק את התחנה במסגרת כתבה ב-xnet שהציגה ששה אתרים נטושים בארץ. עכשיו כשאני מציג את חדר האוכל, נראה לי הגיוני להציג גם את התחנה הנטושה ואפילו לפתוח איתה.

.

12977001_1261747917188121_5871799508664798050_o

יש לי ארץ טרופית יפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב עדכני במוזיאון אוספי הטבע באוניברסיטת תל אביב

הכוכב החדש של אוניברסיטת תל אביב הוא בניין מוזיאון אוספי הטבע שבנייתו הולכת ומתקדמת. הוא ניצב לאורך רחוב קלאוזנר עליו משקיפה חזיתו הראשית והמונומנטלית. בצידו השני הוא משקיף על הגן הבוטני ועל מזרח המטרופולין עד להרי השומרון. קשה לפספס אותו כשעוברים ליד האוניברסיטה, לא מדובר בבניין אקדמי רגיל אלא במבנה ראשון מסוגו בישראל שנועד לאכלס את אוספי הטבע לקיים תערוכות ואירועים  ולכן אופיו ובמיוחד אופיו הייצוגי שונה.

משרד האדריכלים קימל אשכולות שבראשו עומדים בני הזוג האדריכלים מיכל קימל-אשכולות ואיתן קימל, תכנן את הבניין בעקבות זכייה בתחרות סגורה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

12976771_1264727173556862_7619226363994218698_o

מביט לפה מציץ לשם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר וב-AA

מאז הושלמה בנייתו ב-1967 מגדל בלפרון (Balfron Tower) הוא מהמבנים הבולטים באזור מזרח לונדון, בעיקר בגלל גובהו (27 קומות) בסביבה בה הבינוי נמוך יחסית, אבל גם בגלל מגדל המדרגות הצמוד לו ומקושר אליו בסדרה של גשרים. השימוש בבטון חשוף והצורניות האקספרסיבית הופכים אותו לאחד מסמלי סגנון הברוטליזם ולסמל לתקופה בה השקיעה הממשל הבריטי בדיור ציבורי. האדריכל ארנו גולדפינגר (1902-1987), יהודי במוצאו, נולד וגדל בהונגריה אבל התמחה בתכנון מגורים בלונדון, אליה היגר בתחילת שנות ה-30. הוא תכנן שורה ארוכה של מבני מגורים, ששיאה הוא מגדל בלפרון במזרח העיר ומגדל טרליק (Trellick Tower) במערב העיר שהושלם ב-1972.

כמו רבים ממבני הברוטליזם, גם מגדל בלפרון נחשב היה למלכודת עכברים דחוסה בעלת תדמית שלילית, קשה ומחוספסת, שלא מתאימה לכל אחד. בשנים האחרונות גברה המודעות לאיכות המבנים והדירות וערכן עלה. רק כעת מוצדקת כרזת הסרט ויש הרואים בבניין מכרה של זהב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12961312_1258335774196002_4735172590741641425_o

כאן לא אפריקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

12898352_1252849268077986_3789384030870820276_o

אשת מהנדס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת

שלומי היא אחת מעיירות הפיתוח שקמו בגליל העליון. כמוה בגליל קמו קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, מעלות. על האכסניה בשלומי כתבתי כאן, אבל בשלומי מה שמעניין זה דווקא אזור התעשייה, שם מסתתרים שרידיה של אל-באסה.

חלפו 68 שנים מאז חוסלה אל-באסה ומיישוב ערבי הפך היישוב לעיירת מהגרים יהודים התלויים בתמיכה ממשלתית. 40 שנה חלפו מאז הוחל בהריסת הבתים שאכלסו כ-3,500 תושבים שכבר מזמן לא גרים בהם ובהקמת אזור התעשייה של שלומי. משום מה בחרו המהרסים לשמור על כמה בתים המציצים פה ושם וכן על בית הקברות ההולך ומתפורר. לאחרונה ובאופן מוזר דווקא את המסגד בחרו הרשויות הישראליות לשמור ולחדש. עבודות החידוש הסתיימו לפני שנה והוא עומד ריק ופרוץ באמצע אזור התעשייה. לא נראה שהמדינה תתן למתפללים מוסלמים לחזור ולהתפלל פה. מה מתכוננים לעשות אתו? ניסיתי לגלות דרך רשות העתיקות ודרך עיריית שלומי – אבל היו כאלה שהתחמקו והיו כאלה שענו שהם לא יודעים. נראה שרובם פשוט באמת לא יודעים מה לעשות עם המסגד ועם השאלה המטרידה שהעליתי. ברשות מקרקעי ישראל פשוט לא התייחסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

23

אל נא תעקור נטוע

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: