סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בהיכל התרבות בכפר-סבא ובקונסרבטוריון בדימונה

לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.

בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.

קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.

בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1985)

.

סיבוב בקיר אמנות שיצר משה סעידי בקופת חולים מאוחדת בכפר-סבא

שלושה קירות אמנות מקרמיקה יצר האמן משה סעידי בכפר-סבא, את האמצעי שבהם בקרתי הבוקר. בשונה משני האחרים ובכלל באופן חריג ביצירתו, זוהי עבודה שאינה מופשטת אלא מתאפיינת בנושא ברור – מחווה לראשוני איכרי כפר-סבא, שהשנה מציינת 120 שנה להיווסדה, וכך גם גישתו של סעידי היתה ישירה ולראשונה מופיעות ביצירתו דמויות ואפילו כאלה תקופתיות וגם נוף שדות ויישוב. זו גם העבודה שעמה בחרתי לסגור את המסלול הביקור בתערוכה שאצרתי לסעידי לפני שנה.

ב-1984 הוצב קיר האמנות בכניסה לקופת חולים מאוחדת שברחוב המייסדים 20, מבנה שאותו תכנן האדריכל שלום גרדי. המבנה לא עבר שינויים משמעותיים מאז שנחנך לפני שלושים שנה, אלא שמיקום הכניסה השתנה וכך העבודה שיצר סעידי נותרה בודדה מאז השינוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב בגל-עד בגן הזיכרון בכפר סבא

בשנים שבאו אחרי מלחמת העצמאות, הוזמנו האדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן לתכנן אנדרטאות ובתי זיכרון לזכרם של הנופלים. אחת האנדרטאות הבולטות שתכננו הוקמה בפינת גן הזיכרון בכפר סבא, עוד לפני שבכלל הוקם הגן. האנדרטה שיצרו וכונתה בשעתו גל-עד, עוצבה כמו מגילה פתוחה ומחופה באבן, כשעצי הגן מהווים רקע והדשא הגדול בסיס.

העיצוב פשוט, תמים ולא מתוחכם, אך הוא היה כנראה חדשני לזמנו, כי שנה לפני כן הציגו צמד האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר הצעה דומה לאנדרטה לנופלים בגן העצמאות בתל אביב שהיתה אמנם קלילה יותר ומאתגרת הנדסית (ניתן לראות אותה כאן). אך כיום נראה שהקווים הרכים תואמים היטב לקווים שעיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לגן הגדול שמקיף את האתר, שגם 70 שנה לאחר הקמתו הוא אחד היפים והמורכבים בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

על במותיך חלל

.

סיבוב בחצרות האחוריות של כפר-סבא וגם הצעה לחקלאות עירונית לעיר

רשימה זו הייתה אחת מהרשימות הראשונות שפרסמתי לפני כשנה, אך לבקשתו של גורם מסוים היא הוסרה מהרשת. כעת, לאחר שינויים ושלל השמטות בחרתי לכבוד יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל לשוב ולהעלות אותה, והפעם עם תוספת אקטואלית בסופה.

*

כשעיינתי בנתונים הסטטיסטים של כפר-סבא התפלאתי מהעובדה שלא כל תושבי העיר הם יהודים, ובעיר מתגורר גם קומץ של מוסלמים. שאלתי בעירייה מיהם אותם ערבים, אבל נעניתי שבכפר-סבא אין ערבים בכלל. גם כששאלתי תושבים לגבי הנושא – קבלתי את אותה התשובה. רק אחרי שבמפה העירונית, מצאתי שמופיע בפינה למטה מימין "שכונת אבו סנינא (בהקמה)", הבנתי שבכל זאת יש כאן משהו. הייתם מאמינים שכפר-סבא היא "עיר מעורבת"???

אז בהזדמנות שאורלי ביקשה סיור היכרות עם העיר, החלטתי שזו הזדמנות לבקר במקום.

*

אחד מבתי השכונה הערבית

סיבוב במרכז G בכפר-סבא החצר האחורית האמיתית שמשום מה קיבלה את הזכות לחזית הראשית

אחרי שהצלחתי להתאושש מהעובדה שמשה קצב הולך לשבת בכלא, בא רועי והציע לקפוץ ולראות את מרכז העסקים החדש של כפר סבא, ולכן ודאי שהסכמתי.

מה שמשך אותי היה השם שהוענק למרכז החדש: מרכז G. למה דווקא G – זה לא ממש עיניין אותי, היות ואצלי בתת-מודע כבר קפצה הנקודה החשובה, ומאחר וזו הנקודה שמעסיקה אותי מרבית שעות היום (והלילה), נמשכתי כבמטה קסם אל המקום.

מה רבה הייתה אכזבתי כשהגעתי לים של מכוניות העטופות באותן חנויות שכבר ראיתי מיליון פעם, ובפנים בשדרה של חנויות שראיתי אפילו יותר ממיליון ריחפו מספר כפר-סבאים עייפים. החלל הלבן והנקי שאפיין את המסדרון הגדול המשיק לחנויות – עמד בניגוד גמור לריחות והצבעים המובילים אותי כל פעם מחדש אל הנקודת G הנחשקת.

  

   

סיבוב בתערוכת חוצות בכפר סבא

לפני כמה חודשים ישבתי בוועדה לשיתוף הציבור בכפר סבא כחלק מעבודתי על תכנית האב האסטרטגית לעיר. במהלך הפגישה, הבנתי יחד עם רעי המתכננים שהשתתפו עימי בפגישה, כי הציבור שאינו בא מעולם התכנון, מתקשה להבין את מהות ותהליך העודה וכן את מטרותיה. במטרה לחזק את השקיפות ולשתף באופן המיטבי והמרבי את תושבי העיר, החלטנו לבצע שתי פעולות.

הפעולה הראשונה הייתה הקמת אתר אינטרנט לתכנית האב האסטרטגית, שישתלב בתוך אתר העירייה הרשמי, ובו תוצג באופן מלא התכנית על תוצריה השונים. לשם העלינו לבד מהמלל הקבוע, את כל המצגות והמסמכים וכן תמונות רבות.

הפעולה השניה היתה תכנון תערוכת חוצות, שתמוקם באתר מרכזי ונצפה בלב העיר. האתר שנבחר על ידי העירייה היה על הרחוב הראשי בעיר, רחוב ויצמן, לצד הקניון הייחודי בעיר הבנוי שלא כשאר הקניונים בישראל – כמבנה הפתוח אל העיר (אדריכל משה צור, אך את הקרדיט לייחודו של הקניון יש לזקוף למי שעמד בזמנו בראש אגף ההנדסה בעירייה – האדריכל יוסף קולודני).

.

.