סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יטבתה

חדר האוכל בקיבוץ יטבתה הוא מהבודדים בקיבוצים שממשיך לפעול במתכונת מלאה, אפילו ללא קוּפה שגובה תשלום מהסועדים. השיתופיות נותרה כאן כמו שהיתה, וחדר האוכל מלא סועדים במשך מרבית הארוחות.

זהו חדר האוכל השלישי שהוקם בקיבוץ ששוכן בדרום הערבה וסמוך לגבול עם ירדן. הוא נחנך ב-1980 בתכנונה של האדריכלית שלי (רחל) ניסים שעבדה במחלקה לתכנון של התק"ם, לאחר שחדר האוכל שקדם לו מ-1960 בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא גם הוא עובד במחלקה בשעתו וחבר קיבוץ בית העמק, היה צר מלהכיל את כל החברים. בימים אלה דנים ביטבתה על הרחבת חדר האוכל, מאחר וגם הוא כבר צר להם.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1980)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ אילות

התמזל מזלו של קיבוץ אילות, הקיבוץ השיתופי הדרומי ביותר בעולם, שחדר האוכל הענק שלו ממשיך ומתפקד כל ימות השבוע. כיצד הם עשו זאת? (1) קהילה חזקה. (2) שילוב וניצול נכון של מוסדות חינוך ותיירות ו-(3) כשרון עסקי וקולינרי.

הסמיכות הגבוהה של הקיבוץ לעיר אילת נותנת את כל הסיבות למוסד שלכאורה מיושן כמו 'חדר אוכל' לאבד את משמעותו. למעשה יש רציפות וגדר הקיבוץ משיקה למבנים הצפוניים של העיר. אך אולי דווקא הסמיכות המידית היא שהביאה את החברים להמשיך ולהחזיק במובהקות החברתית והכלכלית של אילות לעומת אילת, והיא גם זו שהביאה בסופו של דבר להצלחתה הכלכלית.

שלושה חדרי אוכל נבנו באילות לאורך השנים. הראשון הורכב מצמד צריפי עץ שעמדו נטושים בשנים האחרונות ובקרוב יחודשו ויהפכו מקום לביקור ולארכיון הקיבוץ. השני אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) משמש כיום ספרייה, מועדון ומשרדים. חדר אוכל נוסף תכנן האדריכל ישראל גודוביץ אך הוא לא בוצע. את חדר האוכל השלישי תכנן האדריכל אלכס גרינבאום, והוא כאמור משמש גם היום, פעיל ומוצלח שמתחתיו פועל אולם מופעים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אין כמו קוסקוס צהוב

.

סיבוב בחצבה בתכנון ישראל גודוביץ

ערב טוב מתל אביב,

כשטל ניתקל במקרה בתמונה ישנה של פרויקט חצבה הוא נדלק. אמרתי לו שאני לא מוכן לנסוע כי זה רחוק. הוא לחץ אז הסכמתי. פתחנו את היום בתל שבע, המשכנו לדימונה, עצרנו באנדרטה והגענו בסוף לחצבה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מבקר בערבה.

פרויקט חצבה שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ בלט בכל במה בה הוא פורסם: ב"הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, ב"מאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית" מאת אבא אלחנני, ב"ישראל בונה" של עמירם חרל"פ ובעוד הרבה מאוד פרסומים בעברית, אנגלית ואפילו יפנית. גודוביץ בעצמו הוציא שני פרסומים על הפרויקט, שניהם באנגלית כשאחד מהם היה ספרו המצוין והנשכח "Architecturology; an interim report" – ספר שאזל מזמן וגודוביץ מתכנן להחזיר אותו למדפים בזמן הקרוב.

עד אז, כדאי פשוט להיכנס למכונית ולנסוע שעתיים ורבע עד חצבה. ועל כך ברשימה זו.

.

מפת התמצאות

.