ארכיון חודשי: מאי 2020

סיבוב בבניין הישיבה הלא גמור בשילה

העשור האחרון של המילניום שעבר היה גם שיאו המקצועי של האדריכל ישעיהו אילן שנפטר ב-1999 בהיותו בן 67. העבודות שנמסרו לו לתכנן היו גדולות יותר וגם השפה שגיבש בעקביות לאורך שלושה עשורים, נעשתה מורכבת וחדשנית. ב-1996 קיבל אילן לתכנן את בניין ישיבת שילה שנוסדה שני עשורים קודם לכן יחד עם ההתנחלות שבתחומה פעלה. הישיבה מנתה לאורך השנים כמה עשרות תלמידים, והשאיפה היתה לגדול.

המיקום שנבחר להקים בו את הבניין, פסגת גבעה בלב הרי שומרון ובשוליים של שילה, העניק נצפות גבוהה מכיוון כביש 60 אל הבניין, ומנגד העניק לשוהים בתוכו מבט פנורמי אל הרי השומרון. נוף קדומים נשקף מכל פתח במבנה ולמרות שבתי ההתנחלות כבר הגיעו לקרבת האתר, עדיין נשמר בו השקט והרוגע של מקום מבודד.

הבנייה החלה ללא עיכובים. שלד הבניין הושלם והכיפות נצבעו בלבן. גם הפיתוח הסביבתי התקדם יפה ומערכת של בריכות נוי חופתה כולה באריחי קרמיקה בגוון תכלת. אלא שהנהלת הישיבה לא הצליחה לגייס את המשאבים הכספיים הרצויים להשלמת הבניין הגדול והשאפתני ובנייתו לא הסתיימה מעולם.

בשבוע שעבר שאל אותי גדעון היכן כדאי לו לתרגל צילום בוידאו. המלצתי לו את בניין הישיבה הלא גמור. נזכרתי בתמונות שצלמתי לפני כמה שנים אחרי שגיליתי שאין ברשת מידע או תמונות של הבניין הלא גמור, לכן החלטתי לחזור אליו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

סוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית אלפא

יש סברה שטוענת שהמונח "קיבוץ" הומצא בידי אחד ממייסדי בית אלפא. יהודה יערי שהיה מדור המייסדים, שאל את המונח מהיכרותו עם חסידי ברסלב שהשתמשו במונח קיבוץ לצורך תיאור התכנסות. את המונח הוא הציע לחבריו בגדוד השומר הצעיר שאימצו את הרעיון שתפס. עד אז השתמשו במונחים כמו קבוצה, חבורה וגדוד.

גלריית האדריכלות בבית אלפא היא מהמרשימות שניתן למצוא בקיבוצים. הקיבוץ שעלה על הקרקע בעמק יזרעאל למרגלות הר הגלבוע ב-1922, היה הראשון שהקימה תנועת השומר הצעיר. לכן, ניתן למצוא בו את האדריכלות המוקדמת שנערכה ביישוב השיתופי שהיה טיפוס חדש של התיישבות והיה לשדה ניסויים אדריכלי. ניתן גם למצוא בו את האדריכלות המגובשת שהתנסחה בתנועה בשלבים מאוחרים. ברשימה זו אביא רק את הבולטים שבהם.

חֲדַר האוכל המקורי שנחנך ב-1932 תוכנן בידי האדריכל לאופולד קרקואר שהעניק למבנה אופי מצודתי. ב-1960 הושלמה עבודת ההרחבה שנערכה לו בתכנון האדריכל אברהם ארליק. ניתן למצוא פה גם את המועדון (שבמקור נקרא היה בית תרבות) מ-1952 שתכנן האדריכל זאב פורת ועוצב כמבנה ייצוגי בו ניתן דגש לחיבור בין המבנה ובין הנוף. בהמשך נמצא מבנה הספרייה מ-1984 של האדריכל מנחם באר, שתכנן רבים מבתי המגורים בבית אלפא. אחריו ניתן למצוא את אתר ההנצחה מ-1972 שעיצב אדריכל הנוף הלל עומר עם ג'ון בייל ובסמוך לו מתנשא מאז 1965 אולם הספורט והאירועים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין.

ועל כך ברשימה זו.

.

שיר העמק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשוק הגדול בבודפשט

להונגרים יש טעם מצועצע וחמוד באדריכלות. הצבעוניות והקישוטים שמעטרים את הבתים, בעיקר את אלה במרכז בודפשט לא הפסיקו למשוך את תשומת ליבי. בקרתי בעיר רק למשך כמה שעות ואני כבר משתוקק לחזור אליה ובמיוחד לפטל השחור המצוין שמצאתי בשוק המקורה, שבו בחרתי להתמקד כאן מבין כל המבנים בהם בקרתי בשעות הבודדות שעמדו לרשותי.

את השוק המקורה שנחנך ב-1897 תכנן האדריכל ההונגרי שאמו פץ, מהאדריכלים הפוריים והמשכילים שפעלו אז בהונגריה. השוק אמנם משרת כיום נתח משמעותי של תיירים, אך הוא עדיין שומר על האותנטיות שלו, המחירים זולים והסחורה שדגמתי מעולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

שם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במשכן לאמנויות הבמה באשדוד

במהלך שנות ה-90 היה האדריכל חיים דותן אחד מהכוכבים הצעירים של אדריכלות ישראל בכלל ובאשדוד בפרט. הוא הצליח לבנות בהיקף עצום בתי מגורים משותפים, כששיאה של פעילותו בעיר הגיע עם קבלת תכנון המשכן לאמנויות הבמה שיועד להיות לא רק אולם המופעים והכנסים המרכזי בעיר אלא מנוף למיתוג אשדוד כמוקד תרבותי.

הבניין יוצא הדופן בנוף העירוני של אשדוד, ובכלל בנוף הבנייה הישראלי, לא רק מייצג את שאיפותיו של האדריכל, אלא הוא ככל הנראה הדוגמה המובהקת ביותר לחדירה לזירה המקומית של אדריכלות הראווה שהיתה נפוצה באותן שנים בעולם. בעשור הבא תכנן דותן את ביתן ישראל בתערוכת אקספו שהתקיימה בשנגחאי. הוא עדיין פעיל בישראל אבל פחות, היות ובעשר השנים האחרונות משקיע דותן יותר בחינוך דור האדריכלים הבא בסין, ובשנים האחרונות התפרסם בעיקר בזכות גשר שקוף שתכנן במחוז חונאן שבמרכז סין.

בשיחה עם דותן ששוהה כעת בישראל, הוא חושף את הסיפור שמאחורי הקמת הפרויקט. תפסתי אותו לאחר שבמשך שבע שעות הוא ישב בזום עם קבוצה מתלמידי שנה שנייה במחלקה לעיצוב שהוא עומד בראשה ב-shanghai institute of visual art. הוא סיפר שמידי יום הוא יושב עם קבוצה אחרת היות ובנוסף לראשות המחלקה הוא גם מלמד את כל תלמידי המחלקה. מאז התפרצות הקורונה הסטודנטים פוזרו לבתיהם, אך הוא מספר שהאוניברסיטאות יפתחו ב-10 במאי והוא ישוב לשם קודם לכן.

ועל כך ברשימה זו.

.

הד במדבר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ גשר

ב-1963 עם הקמת מבנה המועדון לחבר בקיבוץ גשר, האדריכל חנן הברון שילב בו בקומת הקרקע המפולשת פינת זיכרון. הברון תכנן זמן קצר קודם לכן את פינת הזיכרון לאוטו הירש בשבי ציון, מהעבודות הקטנות והיפות שנעשו בישראל (ונהרסה). להברון כבר היה ניסיון בטיפול בקומות מפולשות, כאלה שמצויות מתחת למבנה ועמודים חוצים אותה, כשהניסיון העיקרי היה בספרייה הלאומית בירושלים שבתכנונה השתתף ושם יש שטח גדול דומה. אלא שבשונה מהקומה המפולשת בספרייה הלאומית שנועדה למעבר בלבד, כאן הוא התבקש ליצור רחבת זיכרון לטקסים והתייחדות.

פינת הזיכרון היא הגינה היותר נעימה בגשר השוכן באחד האזורים החמים בארץ. כאן תמצאו שהטמפרטורה תמיד נמוכה בכמה מעלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

פעם בשנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על האוסף של המהנדס משה בן-חורין

אמר מנחם בגין: "את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה, ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם. משה בן-חורין היה בונה גדול, לא רק על פי מקצועו אלא מתוך הכרת שליחות". כך הספיד בגין את המהנדס משה בן-חורין (1972-1905) והוסיף מיד: "בנו הלך בעקבותיו, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים". בהכשרתו היה משה מהנדס אך הוא תכנן כמו כל אדריכל אחר ובהיקפים גדולים. לפני ארבע שנים ניצל אוסף השרטוטים של בן-חורין, כמו גם האוסף של בנו האדריכל מרדכי בן-חורין והחומרים הופקדו בארכיון אדריכלות ישראל.

"בן-חורין תכנן ובנה לפחות כמו האדריכלים המודרניסטים שנכנסו לקנון ואפילו הרבה יותר מחלק גדול מהם כמו אריה שרון, זאב רכטר ודב כרמי", מציין האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמכיר את האוסף מקרוב מאז הופקד בארכיון אדריכלות ישראל. "אין ספק שהשתייכותו הפוליטית לימין והפעלתנות הרבה שלו בארגונים פוליטיים – ועל כך מעיד הספר שהוצא לזכרו ומשך הספדים מגדולי מנהיגי הימין – אחראית בין השאר לדחיקתו מההיסטוריה של האדריכלות המודרנית הארץ-ישראלית והישראלית, היסטוריה של דמויות שמזוהות יותר עם זעיר בורגנות שמאלית, מפא"י, ההסתדרות, קיבוצים, סוציאליזם וכו'. וזה למרות שבן-חורין למד במוסד איכותי בגרמניה, היה לתופעה מקומית בהיקפי הבנייה שלו בכל קנה מידה והגיע להישגים בתכנון אדריכלות מודרנית ראויה".

לכבוד 115 שנה להולדתו של בן-חורין אני מביא כאן מקבץ קטן ואקראי של שרטוטים מתוך האוסף הגדול המאגד יותר מ-800 מבנים שתכנן. בן-חורין שהיה תושב פתח תקווה במשך שנים רבות ובה גם פעל משרדו, תכנן בה מאות מבנים – בתי מגורים, תעשייה, מסחר, בריאות, תרבות וזיכרון, ורבים מלקוחותיו היו ממשפחות המייסדים של המושבה. אוסף ייחודי זה שופך אור על תולדות העיר פתח תקווה, בעשורים שבהם הפכה ממושבה לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: