סיבוב בגל-עד בגן הזיכרון בכפר סבא

בשנים שבאו אחרי מלחמת העצמאות, הוזמנו האדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן לתכנן אנדרטאות ובתי זיכרון לזכרם של הנופלים. אחת האנדרטאות הבולטות שתכננו הוקמה בפינת גן הזיכרון בכפר סבא, עוד לפני שבכלל הוקם הגן. האנדרטה שיצרו וכונתה בשעתו גל-עד, עוצבה כמו מגילה פתוחה ומחופה באבן, כשעצי הגן מהווים רקע והדשא הגדול בסיס.

העיצוב פשוט, תמים ולא מתוחכם, אך הוא היה כנראה חדשני לזמנו, כי שנה לפני כן הציגו צמד האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר הצעה דומה לאנדרטה לנופלים בגן העצמאות בתל אביב שהיתה אמנם קלילה יותר ומאתגרת הנדסית (ניתן לראות אותה כאן). אך כיום נראה שהקווים הרכים תואמים היטב לקווים שעיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לגן הגדול שמקיף את האתר, שגם 70 שנה לאחר הקמתו הוא אחד היפים והמורכבים בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

על במותיך חלל

.

מדרגות רחבות מקשרות את הגן עם השכונה שמדרום

.

שדרה שלאורכה שורה של עצי פיקוס השדרות שהועתקו לכאן מרחוב ויצמן בשנות ה-50 בתיאום עם אדריכלי הנוף יהלום וצור

.

בקצה הדשא הגדול ומבין העצים מתחיל להיחשף הגל-עד

.

על רקע הגוונים הירוקים בולט המבנה המבהיק בלבן

.

הגל-עד ניצב על במה מעוגלת אליה עולים בשש מדרגות. משמאל לאנדרטה מציץ תותח נפוליונציק שהוצב כאן ב-1962

.

1955: על עמוד הזכרון מצוין כי האתר הוא "יד לבני כפר סבא שנפלו במלחמת הקוממיות", ורק לאחר כמה מלחמות נוספות נערך שינוי ובמקום "מלחמת הקוממיות" מופיע "מערכות ישראל" (צילום: דניאל קפלן, לע"מ)

.

.

ביום שישי האחרון קפצתי עם צבי לבקר באתר הזיכרון שתכננו לייטרסדורף ובלזיצמן. כאן פתחנו את הבוקר. המשכנו לאתר זיכרון נוסף שהם תכננו בקיבוץ רמת הכובש הנמצא בסמוך לכפר סבא, 15 דקות נסיעה ללא עומסים. אכתוב עליו כאן בהזדמנות אחרת. את היום סיימנו בבית הדואר בקרית טבעון שעליו כתבתי כאן.

.

(1) הגל-עד

מיקום האנדרטה נבחר להיות בפינת הגן. אין שביל שמקשר ישירות אליה, ומי שרוצה לגשת לאתר נדרש לסטות מהשביל. זו אנדרטה כללית המוקדשת לבני כפר סבא שנפלו במלחמות והיא לא נושאת שמות או פרטים אחרים.

במה אליפטית בה הקוטר הארוך 12.5 מטרים והקצר תשעה מטרים, אליה עולים בשבע מדרגות טקסיות (כיום התחתונה שבהן קבורה מתחת לדשא) הנמתחות לכל אורכה ממערב. מנגד למדרגות מתנשא קיר העוטף את האליפסה ממזרח, כשקצהו האחד מתנשא לגובה של מטר וחצי, קצהו השני מגיע לשבעה מטרים והוא מדמה מגילה. הקו האלכסוני של הקיר יוצר את הדרמה ומוביל את המבט אל עמוד רחב וגבוה הנושא בין השאר את הציטוט "במותם ציוו לנו את החיים" הלקוח משירו של חיים נחמן ביאליק. לאורך הקיר ספסל בנוי המלווה את הקיר ונועד להתייחדות ולהנחת זרים בימי זיכרון. המבנה כולו מצופה באבן גיר בהירה בעיבוד פראי, למעט עמוד הזיכרון המצופה באבן בעיבוד עדין. משמאל לעמוד הזיכרון הוצבה ב-1962 גרוטאה של תותח נגרר.

אדריכלי הנוף שתלו עצי אורן וברוש ברקע של הגל-עד. הם גם שילבו בגן שהוקם חמש שנים לאחר חנוכת הגל-עד בריכת נוי ובה דגי זהב. הבריכה עוצבה באופן שניתן יהיה להשקיף ממנה על הגל-עד הניצב כמה עשרות מטרים ממנה ומשתקף במימיה. בנוסף, שילבו מפל של מים שמנצל את הבדלי הגובה ומעניק למקום ממד חושני נוסף. גם היום יש בבריכה דגי זהב ומשולבים בה צמחי מים שהופכים אותה לבריכה אקולוגית, אך המפל הוזנח והוא כבר לא עובד.

.

1954: טקס חנוכת האתר. מימין בוער נר תמיד ועל הספסל ניצבים זרי פרחים (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

.

(2) תולדות

ההחלטה על הקמת אתר הזיכרון התקבלה זמן קצר לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות. האתר שנבחר ניצב לצד הדופן הדרומית של רחוב ויצמן – הרחוב הראשי של כפר סבא החוצה את העיר ממזרח למערב כשלצדו ניצבים כמה מהמוקדים המרכזיים של היישוב.

ב-1952 הרעיון להקמת האתר הפך להזמנת עבודה שנמסרה לאדריכלים. שטח האתר שעמד אז לרשות הציבור לאחר שעבר תהליך של הפקעה היה 10 דונם, ובהמלצת האדריכלים נרכשו שתי חלקות נוספות שהרחיבו את השטח הציבורי ואפשרו את יצירתו של גן גדול יחסית. קודם שהיה כאן גן כיסו את השטח פרדסים. ב-1917 נעקר חלק משטח הפרדס ובשטח נקברו כמה מתושבי תל אביב שהשלטון התורכי גרש מביתם ולימים הוקם לצד בית הקברות האזרחי גם אחד צבאי. סביב שני בתי הקברות הוקם הגן המתפרס על פני 20 דונם.

חנוכת הגל-עד התקיימה בא' אייר 1954. האירוע נפתח במצעד שיצא מגן המגינים שבמערב העיר והגיע לאחר חצי שעה לגל-עד שבחזיתו התקיים טקס בהשתתפות אל"מ נחום שדמי – אב בית הדין הצבאי, השחקן צבי פרידלנד ונבחרי ציבור ובראשם ראש המועצה מרדכי סורקיס. "גל-עד זה הנו חלק מתכנית ההנצחה שתושבי המדינה מקימים לגבוריה, לבנים ובנות אשר את חייהם העלו קרבן ואת דמם שפכו ללא רתיעה למען תחיית הארץ וגאולת העם לפזוריו", הכריז סורקיס בטקס חנוכת האתר. "לא שוחרי הרפתקאות היו הם, לא ששים אלי קרב, כי אם רוח של חופש ודרור פעמו בהם. ברוח זו נחלצו הם בעוז, במסירות, להגן להם על היקר".

.

1954: חיילים עם נשקם מקבלים את המשתתפים לטקס חנוכת האתר (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

רק ב-1955 הצליחה המועצה המקומית להשיג את התקציב למימוש הגן שתכננו אדריכלי הנוף השותפים ליפא יהלום ודן צור, ושלוש שנים לאחר מכן הושלמה מלאכת הקמתו. "הגן מאופיין בפיתוח התואם את תקופת תכנונו: בריכת מים, משחקי טופוגרפיה, שבילי עפר מהודקים ושימוש באבן מקומית לריצוף ולחיפוי קירות", כתב אדריכל הנוף ליאור וולף שהיה שותפו של דן צור באחרית ימיו, בתיק תיעוד שערך לגן ב-2017. "גם הצמחייה אינה מגוונת, אך מותאמת לאופי הים תיכוני וכוללת שלד ירוק יציב לאורך שנים. מאפיינים דומים ניתן למצוא בגני זיכרון שתוכננו באותה התקופה על ידי משרד יהלום-צור, כדוגמת גן יד לבנים בפתח תקווה".

ב-2013 הכריזה עיריית כפר סבא על גן הזיכרון כאתר לשימור במגבלות מחמירות.

.

(3) האדריכלים

על תכנית האתר חתום אנדריי לייטרסדורף (1970-1905) אך זוהי עבודה משותפת שלו ושל האדריכל איליה בלזיצמן (2006-1917). לייטרסדורף למד אדריכלות בצ'כיה וגם עבד בה תקופה ארוכה. בלזיצמן לעומתו לא זכה להכשרה אקדמית, אלא למד דרך העבודה כשכיר במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד שתכנן בין השאר את בית חולים אסותא בתל אביב ואת המוסד החינוכי במשמר העמק.

בעקבות עליית הנאצים לשלטון ורדיפת היהודים היגרו שניהם מאירופה בשנות ה-30. הם הכירו זה את זה כשעבדו כשכירים במשרדו של האדריכל זאב רכטר וב-1946 פתחו משרד משותף שפעל 25 שנים, עד לפטירתו הפתאומית של לייטרסדורף ב-1970.

הם תכננו בתחומים רבים: חינוך, תרבות, קהילה, רפואה, תעשייה והנצחה. אך יותר מכל הם התמחו בתכנון מוסדות ההסתדרות בערים רבות ברחבי ישראל. כאן בבלוג כתבתי על כמה מבנים שתכננו: (1) מתחם בנייני ההסתדרות בראשון לציון, (2) בניין שרת – בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ו-(3) בית העם הנטוש במושב חרות.

.

האחוריים

.

אבן פראית

.

1976: ראש הממשלה יצחק רבין מניח זר באנדרטה (צילום: יעקב סהר, לע"מ)

.

1977: הנחת זרי פרחים בטקס יום הזיכרון (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

1977: זרי פרחים מונחים על הספסל (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

ספסל אבן הנמתח לכל אורך חלקה הפנימי של האנדרטה נועד לשמש מקום התייחדות וגם מדף לזרי הזיכרון המונחים פה בטקסים

.

עמוד רחב ניצב בקצה האנדרטה. בשונה מהקיר המחופה באבן בעיבוד פראי, מחופה העמוד באבן בעיבוד מוטבה עדין

.

החיבור בין העמוד ובין הקיר

.

1961: בסמוך לאתר יצרו אדריכלי הנוף בריכת נוי בה משתקף הגל-עד (צילום: בן נועם, ארכיון כפר סבא)

.

מפל של מים גולש על קיר אבנים הישר אל בריכת נוי

.

1954: חנוכת הגל-עד (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

1977: טקס יום הזכרון לצד בריכת הנוי אל מול הגל-עד (צילום: דניאל קפלן, ארכיון כפר סבא)

.

הבריכה

.

תודה לגלית שאול מארכיון כפר סבא

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

★

לסיום שיר

.

★