סיבוב בסניף הדואר בקרית טבעון

על מעורבותם של האדריכלים השותפים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד ביישובים הסמוכים קרית עמל וטבעון כמעט ולא נכתב דבר. בשני היישובים שאוחדו ב-1958 ליישוב אחד – קרית טבעון, אפשר למצוא שורה ארוכה של מבני ציבור, מסחר ושירותים שתכננו השניים החל מ-1947 ועד לתחילת שנות הששים.

בית הדואר הקטן והחמוד שתכננו השניים בכניסה לקרית עמל ממוקם כיום במרכז היישוב המאוחד ונצפה היטב לכל מי שחוצה אותו. בעבר כתבתי כאן על אתר ההנצחה שניצב מולו ואותו תכנן האדריכל חילק ערד. צורתו השלימה של בית הדואר נותרה עד היום כמעט ללא שינויים וחומריותו יוצאת הדופן מדגישים אותו בנוף המקומי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בית קטן בקריה

.

1951: בית הדואר עם חנוכתו (ארכיון קרית טבעון)

.

חזית סימטרית פונה לכניסה ליישוב ומורכבת ממבואה פתוחה ומקורה המצויה בעומק החזית. שני גוונים שולטים כאן: הבלוקים האפורים והגג והעמודים הנושאים אותו בגוון חום-אדמדם

.

החומרים חשופים: גג עץ ורעפים, קירות בלוקים, רצפת אבן ומסד מבטון

.

מבט מלמטה על תקרת העץ החשוף במבואת הכניסה

.

ריצוף המורכב מלוחות אבן בהירה

.

בימי שישי סניף הדואר נסגר בשעה 12 ורק ניתן להציץ עליו מדלת הזכוכית

.

.

נסעתי עם צבי לבקר במכללת אורנים, אחד מהקמפוסים האקדמים הוותיקים שנבנו בארץ ומתייחד באווירה הכפרית שבו. לאחר מכן המשכנו לאכול משהו בקרית טבעון ועל הדרך חלפנו על פני מבנה קטן שלא ייחסתי לו כל חשיבות. לאחר שצבי סיפר שתכננו אותו מנספלד (חתן פרס ישראל וממתכנני מוזיאון ישראל בירושלים) ווינרויב (שלמד תקופה בבאוהאוס), החלטתי לעצור ולראות מקרוב במה מדובר. סניף הדואר היה כבר סגור בשעה הזו ולכן יכול הייתי להתרשם רק מן החוץ. ממילא הפנים עבר כבר עשרות שינויים, קירותיו כוסו בשכבות של צבע, תקרתו כוסתה בלוחות אקוסטיים ואין בו ככל הנראה זכר לעבר הגלוי לעין.

את העבודה לתכנון בית הדואר קיבלו האדריכלים וינרויב ומנספלד ב-1949 ובנייתו הושלמה שנתיים לאחר מכן ונחשבה לתרומה משמעותית לרווחת תושבי האזור. היוזמה להקמה היתה מצד המועצה המקומית של קרית עמל שהרוח החיה בה היה אינג' דב פטישי שהכיר את וינרויב והודות לכך העניק למשרד עבודות רבות בקרית עמל ובטבעון.

זהו מבנה קטן בו העניקו האדריכלים תשומת לב לכל פרט. החומריות של המבנה היא המרכיב המרכזי בו ובאמצעותה הוענק לו המראה הפלסטי. בלוקי בטון אפורים מרכיבים את חזיתותיו, עץ ורעפים אדומים מרכיבים את הגג הכפרי, ואבן בהירה מצפה את הרצפה וגם חלק מקומת המסד. הבלוקים הם אלה שיוצרים את הפלסטיות באמצעות עיבוי הפתחים האנכיים בחזיתות האורכיות וכן החזית הכפולה במבואה הראשית המובילה אל אולם קבלת הקהל.

.

החזיתות האורכיות של המבנה הן זהות ומורכבות מששה פתחי חלונות אנכיים המאירים ומאווררים את אולם קבלתה קהל

.

החומריות המודגשת במבנה חוזרת ומופיעה בעבודתם של וינרויב ומנספלד לאורך השנים. רבים מהמבנים שתכננו אמנם טויחו בטיח לבן, אך יותר מאלה הופיעו החומרים כשהם חשופים – בטון, בלוקים, לבנים, עץ ואבן. משהו בעיבוד החומרי של הבלוקים בחזיתות מזכיר את העבודה עם האבן בחזיתות בית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה שתוכנן במקביל, או חזיתות לבני הסיליקט במוזאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע שתוכנן זמן קצר קודם לכן. סדר וארגון היו גם הם אלמנטים חוזרים בעבודתם, ובמיוחד בזו של מנספלד שהמשיך והירבה לתכנן גם אחרי פירוק השותפות. חזיתותיו הקצרות של המבנה סימטריות בעוד החזיתות האורכיות הן בתמונת מראה ובהן פתחים אנכיים וחזרתיים הנראים כמו חיילים ממושמעים המדגישים את הסדר.

לא הצלחתי למצוא בעבודות אחרות של השניים תשומת לב לפרטים כמו זו שהעניקו כאן למסד הבניין או עיצוב דומה לפתחי החלונות האנכיים. בספר שפרסם היסטוריון האדריכלות ריצ'רד אינגרסול ומוקדש לעבודתו של וינרויב ובמיוחד לזו המשותפת עם מנספלד ("מוניו גיתאי וינרויב – ארכיטקט באוהאוס בארץ-ישראל", בבל ומוזיאון תל אביב, 2009), מופיע הפרויקט הזה ברשימת עבודתם כמו גם מבנים אחרים בקרית טבעון שהם תכננו. אך לאלה לא התייחס אינגרסול בתוכן הספר עצמו. היות ומדובר במבנים יוצאי דופן, בית הדואר וקולנוע זוהר (תמונה שלו בהמשך הרשימה), אני מקווה שתהיה לי הזדמנות לחזור ולעסוק במבנים אלה. תכניות המבנים יכולות לסייע. פניתי לבניהם של שני האדריכלים – עמוס גיתאי ומיקי מנספלד, אדריכלים בעצמם המחזיקים את עיזבון אבותיהם, אך לא קבלתי כל התייחסות.

.

בעורף המבנה מצויים חדרי שירות ובהם החלונות הם סטנדרטיים. אחד מהם נאטם

.

בחזית הנגדית לזו הראשית מצויים תאי דואר שכנראה סוגרים על פתח כניסה אחורי שנאטם

.

המבנה כיום מוסתר כמעט מכל כיוון: מכוניות שמחנות בצמוד לו, שיחים, עצים ומתקני מיחזור

.

מסד הבניין בולט בחלקו המזרחי של המבנה מקו החזית ומחופה באבן בעיבוד פראי, בעוד המסד בחלק המזרחי מעוצב כבטון חשוף מסורק בפסים אנכיים

.

בלוקי הבטון המרכיבים את חזיתות המבנה מעבים את פתחי החלונות ומעניקים למבנה הקופסתי את המראה הפלסטי

.

מסד הבניין שונה בין החלק המזרחי לזה המערבי

.

.

המשכנו אל המרכז המסחרי הסמוך לראות מה יש שם. גם אותו תכננו מנפסלד ווינרויב והוא כולל לבד ממבנה מסחרי גם מבנה קולנוע המורכב מבלוקים חשופים. בדופן מגרש החניה יש שני מבנים יוצאי דופן:

.

ברחוב הסמוך יש כמה מבנים יוצאי דופן

.

וגם זה

.

במרכז המסחרי הישן שגם אותו תכננו האדריכלים וינרויב ומנספלד ניצב קולנוע זוהר שעדיין מתפקד כאולם קולנוע המשרת את תושבי קרית טבעון להקרנת סרטים ועריכת טקסים וחגיגות עירוניות. כמו בבית הדואר גם כאן נעשה שימוש בבלוקים חשופים

.

במרכז המסחרי יש חנות שוקולד

.

5 ש"ח ליחידה. חפיסת שוקולד עולה 25 ש"ח

.

זהו להיום

★

לסיום שיר (שכתבה אשתו של האדריכל משה לופנפלד):

.

★