ארכיון תג: אנדרטאות

סיבוב בגל-עד בגן הזיכרון בכפר סבא

בשנים שבאו אחרי מלחמת העצמאות, הוזמנו האדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן לתכנן אנדרטאות ובתי זיכרון לזכרם של הנופלים. אחת האנדרטאות הבולטות שתכננו הוקמה בפינת גן הזיכרון בכפר סבא, עוד לפני שבכלל הוקם הגן. האנדרטה שיצרו וכונתה בשעתו גל-עד, עוצבה כמו מגילה פתוחה ומחופה באבן, כשעצי הגן מהווים רקע והדשא הגדול בסיס.

העיצוב פשוט, תמים ולא מתוחכם, אך הוא היה כנראה חדשני לזמנו, כי שנה לפני כן הציגו צמד האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר הצעה דומה לאנדרטה לנופלים בגן העצמאות בתל אביב שהיתה אמנם קלילה יותר ומאתגרת הנדסית (ניתן לראות אותה כאן). אך כיום נראה שהקווים הרכים תואמים היטב לקווים שעיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לגן הגדול שמקיף את האתר, שגם 70 שנה לאחר הקמתו הוא אחד היפים והמורכבים בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

על במותיך חלל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר זיכרון לצוענים שנרצחו בשואה שיצר דני קרוון בברלין

רציתי לראות את העבודה שיצר דני קרוון בברלין. אז אחרי הביקור באנדרטה לשואת היהודים, המשכתי לשער ברנדנבורג, חציתי את הכביש הסואן ונכנסתי לגן הגדול שמאחוריו התנוססה כיפת הזכוכית של בית הנבחרים הגרמני. ממש בקצה הגן, בקטע הגובל ברחוב המשיק לבית הנבחרים, מצוי אתר הזיכרון לצוענים שעיצב קרוון ונחנך ב-2012.

עמדתי שעה באתר (אין ספסל והדשא היה רטוב) וצפיתי בהמוני המבקרים שסוטים מהשביל המרכזי של הפארק ונכנסים לחמש דקות של התבוננות באתר המיוחד והיפה הזה. הם נכנסים בדממה ושומרים עליה לאורך כל הביקור. למרות שהאתר לא שונה מהותית משאר חלקי הגן, הדממה והרצינות כובשות את המבקרים. האווירה המיוחדת שעוצבה כאן, ממקדת את המבט ויוצרת מציאות אחרת. האתר פשוט ומורכב ממחיצת זכוכית, מבריכת מים עגולה שבמרכזה אי משולש עליו מונח פרח וממנגינת כינור הבוקעת מרמקולים נסתרים. המבקרים מקיפים את הבריכה, עוצרים לקרוא את אחד הקטעים המופיעים על קיר הזכוכית וממשיכים בדרכם. אין כמעט שהמקום ריק מאדם.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גת

חדר האוכל השלישי, הגדול והאחרון שבנו חברי קיבוץ גת הוא דוגמה לעבודה מוקדמת שתכנן האדריכל מנחם באר. ביקרתי בו אחרי הסיבוב בשכונת כרמי גת הסמוכה. השעה היתה מוקדמת, נותרה לי שעה פנויה עד הפגישה שנקבעה לי בשעה 11, ולכן המשכתי לסיבוב בקיבוץ גת. חדר האוכל כבר שנים שאינו מתפקד לייעודו המקורי. הוא עדיין משרת את הקהילה לאירועים מיוחדים והוא אינו נטוש. גודלו העצום והזמן שאינו מיטיב עמו מקשים את תחזוקתו. בקיבוץ יש מבנים נוספים ששווה לעצור ולהסתובב בהם: מועדון לחבר ואתר זיכרון לנופלים.

שילוב אמנות באדריכלות מופיע כאן כמו בקיבוצים רבים אחרים. רודא ריילינגר שילב את עבודתו על חזיתות בניין חדר האוכל וגם במועדון. יש עמוד זיכרון שיצר יהושע סגל. פסל של דג בבריכת השחייה שעיצב שמואל כץ. קישר זיכרון שיצר ישראל הדני ועבודות פסיפס שיצר חבר הקיבוץ לשעבר יעקב ג'ולסון.

ועל כך ברשימה זו.

.

גת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת הטייסים בגן העצמאות

ציפור הפלדה שמתנוססת בקצה גן העצמאות מקסימה אותי בכל פעם שאני חולף על פניה ותמיד נעצר להתבונן בה ובנוף לכמה דקות. הגנן העירוני אברהם קרוון עיצב את גן העצמאות כך שנוף הים נסתר למבקר הבא מכיוון רחוב הירקון, ורק כשמגיע לקצה הגן אז נחשף לקו האופק המרהיב וחופי הרחצה של העיר. היה זה ככל הנראה הגן היצירתי והמקורי ביותר שיצר קרוון אותו הוא כינה "גן של חוף ים". גן מלאכותי שנראה כאילו היה פה תמיד ומתייחס לסביבתו הקרובה והרחוקה. לא רק את הצמחייה, אפילו את סלעי הכורכר הביא לכאן קרוון מאינספור מקומות לאורך מישור החוף והמאמץ ניכר עד היום, גם לאחר עבודות החידוש שנערכו בתחילת העשור הנוכחי.

בנובמבר 1952 נחנך הגן המשתרע על פני 53 דונם. במקביל נערכה תחרות לעיצוב אנדרטה שיועדה לקום בנקודה הגבוהה בגן. ההצעה הזוכה המציגה אנדרטה בצורת ציפור שיצרו בנימין תמוז והאדריכל אבא אלחנני, הוצבה רק ארבע שנים מאוחר יותר. האנדרטה נועדה להזכיר לתושבי תל אביב את זכרם של שניים מחללי מלחמת העצמאות שנהרגו כשמטוסם הופל לים. היתה זו אנדרטה שונה מכל אלה שהכירו עד אותה עת. לאחרונה הוסרה הציפור מראש העמוד לצורך חידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

אפשר לשמוע את הגולשים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הנצחה לחללי חטיבת גבעתי במצודת יואב

צורת המשולש הדומיננטית בנוף היא מהצורות המועדפות על מעצבי אתרי זיכרון ובכלל מבנים המבקשים לבלוט, והאדריכל חיליק ערד עשה בה שימוש לא מבוטל בעיצוב אתרי ההנצחה שיצר לאורך חמישה עשורים בכל רחבי הארץ. למרות המובלטות של האנדרטה שהשלים כאן ערד בשנת 2001, העיקר באתר הוא מצודת הטיגרט – בניין משטרה בריטי שהקימו שלטונות המנדט ב-1940 בפריסה ארצית.

"המפלצת על הגבעה" כך כינו חיילי צה"ל את מצודת המשטרה הודות לגודלה ובדידותה במרחב. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ ומסרו אותה לידי הערבים, היא נכבשה בסופו של דבר מידי הכוחות המצריים באוקטובר 1948. הקרב נכנס לספרי ההיסטוריה הודות לתכסיס שהגה יצחק שדה, כשהוביל את חייליו מכיוון מערב בשעת בין ערביים, כשהשמש מאחוריהם מסנוורת את החיילים במצודה. לאחר הקמת המדינה הפך הבניין לבסיס צבאי, מה שלא הפריע לקירק דאגלס לצלם בו ב-1965 את סרט הקולנוע Cast a Giant Shadow על חייו של קולונל דוד מרכוס. בשיאו של הסרט צולמה כאן סצנה בהשתתפות 800 חיילי צה"ל. לסרט ההוליוודי אין כאן זכר (וחבל שכך), ורוב שטח הבניין הפך למרחב תצוגה הפתוח לציבור.

ועל כך ברשימה זו.

.

משולש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח בצומת בית קמה

צומת בית קמה זו הצומת עם תחנת הדלק על כביש 40, רגע לפני רהט ובאר שבע. עוצרים בצומת כדי לתדלק בנזין או קפה בארומה. היות ואני לא שותה קפה, העדפתי לבלות את 10 דקות זמן העצירה באנדרטה חשובה אך נסתרת.

למה חשובה ולמה נסתרת?

חשובה כי היא הוקמה לזכר חללי חטיבת יפתח, שהוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות. בראשית ימיה פיקד עליה יגאל אלון והיא גם נקראה על שמו. יפתח היה כינויו הסודי של אלון: יגאל פייקוביץ תל חי. חיילי החטיבה היו בכל מקום: בצפון, במרכז ובדרום. אחרי תהליך הסבה הפכה מחטיבה רגלית לחטיבת שריון והיא פועלת עד היום. סיבה שניה לחשיבותה היא האדריכל שיצר אותה: חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ומבכירי וותיקי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. על ערד יצא כעת ספר המסכם את פועלו, להרחבה עליו כתבתי ב-Xnet כתבה לפני כמה ימים.

נסתרת כי יחסית לגודלה ולמרות קרבתה לצומת, האנדרטה עצמה מרוחקת מהכביש ולכן השלט החום הקטן לא מספיק מושך וכמעט ואף אחד לא פוקד אותה. אולי גם ריבוי אתרי ההנצחה בארץ, דחק אותה אל מחוץ לתודעה ומחוץ לספרים, המאמרים וכתבי העת שעסקו בנושא.

ברשימה זו אני מבקש להשיב אותה מעט לתודעה.

.

IMG_9713

מרכז המבנה מלמטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכותל המערבי של אוניברסיטת תל אביב

לא הרבה יודעים והרבה גם פשוט לא שמים לב – אבל בלב הקמפוס ולצד השדרה המרכזית שוכן לו "כותל מערבי" קטן!

הוא אמנם לא הוקם על ידי כוהנים ולווים בצו שמימי במקום מקודש ובמטרה לשחוט בו קרבנות, אלא הוא הוקם כתוצאה מהדחף הישראלי ביותר שיכול להיות. למרות זאת, התוצר היה הפוך על הפוך וכך קיבל הקמפוס מקום קדוש משל עצמו, רק שבשל עודף צניעותו הלך לאיבוד, ואולי זהו קסמו וסודו.

.

מבט מפנים האתר

להמשיך לקרוא