סיבוב באנדרטה ליום האדמה בסח'נין

הפקעת קרקעות מתושבי יישובים ערבים בגליל לטובת הרחבת העיר כרמיאל והקמת מועצה אזורית שאוכלוסייתה יהודית, הובילה ב-30 במרץ 1976 למחאה והפגנה המונית. במהלכה הפעילו כוחות צבא ומשטרה אש חיה כנגד מפגינים. התוצאה גבתה את חייהם של חמישה גברים ואשה אחת – ח'דיג'ה שואהנה שנורתה בגבה. שלושה מההרוגים ובהם שואהנה היו תושבי סח'נין שבגליל התחתון.

על הקמתה של אנדרטה, כזו שתנציח את אותו אירוע שנקרא מאז "יום האדמה", הוחלט תוך זמן קצר. האנדרטה שהוקמה בלב בית הקברות שלצד רחוב אל-ג'ליל במרכז סח'נין לפני 45 שנה, ב-1978, היא לא רק אתר זיכרון ייחודי ביישובי הגליל וראשון מסוגו לערבים בישראל, אלא גם יצירה משותפת לשני תושבי חיפה, יהודי ומוסלמי – האמנים גרשון קניספל ועבד עאבדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1978)

.

סח'נין (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

בהפגנה שהתקיימה כאן ב-1976 במחאה להפקעת קרקעות פרטיות מתושבי סח'נין לטובת יישובים יהודים במעטפת העיר, הרגו הצבא והמשטרה ששה מפגינים, בהם אשה שנורתה בגבה

.

על הקמתה של אנדרטה שתנציח את "יום האדמה" וחלליה הוחלט תוך ימים ספורים.

.

האנדרטה נחנכה ב-1978 בלב בית הקברות שבמרכז ס'חנין. היא לא רק אתר זיכרון ייחודי ביישובי הגליל וראשון מסוגו, אלא גם יצירה שנוצרה במשותף על-ידי שני תושבי חיפה, יהודי ומוסלמי – האמנים גרשון קניספל ועבד עאבדי

.

המצבות הנמוכות והמגוונות, חדשות וישנות, עוטפות את האנדרטה, כמו קהל דומם למוקד המרכזי.

.

שני גופים יצרו האמנים – אחד תיבתי וסטטי מיציקת אלומיניום ושני דמוי מחרשה או זרוע ארוכה המוטה לכיוון האופק הגבוה ומלאה בתנופה.

.

דמויות המבטאות כאב וזעקה לצד טקסטים

.

האלמנט דמוי הסרקופג מהדהד בצורתו אנדרטה אחרת שיצר קניספל בגינה ציבורית בחיפה, ארבע שנים קודם לכן לזכר חללי שכונת אחוזה

.

מידי שנה ב-30 במרץ מתכנס קהל רב לטקס סביב לאנדרטה

.

.

(1) רקע

הפקעת הקרקעות מתושבים בסח'נין וסביבתה היתה לאורך השנים עניין שבשגרה. ההפקעה היתה חד-צדדית: פעם לטובת פרויקט לאומי כמו המוביל ארצי ופעם לצורך יישובי-שינה ("מצפים") שהוקמו בגליל ליהודים בלבד, כשבכל אחד מהם כמה עשרות משפחות. להבנת היחסים וכדי לצפות פני עתיד ניתן לבחון למשל את יחס האוכלוסייה לשטח בשניים מיישובי מועצה אזורית משגב הסמוכים לסח'נין: בקיבוץ אשבל שהוקם ב-1979 כהאחזות נח"ל יש כיום 140 תושבים בלבד ושטח היישוב הוא כ-300 דונם. במעלה צביה שהוקם באותה השנה כמו אשבל ישנם 327 תושבים בשטח של 560 דונם. להשוואה: בסח'נין 33,500 תושבים ושטח היישוב הוא 11,500 דונם.

לטובת ייהוד הגליל הופקעו ב-1976 כ-20,000 דונם בבעלות פרטית מתושבים בסח'נין וסביבתה. המטרה הלא מפורשת של מהלך הייהוד היתה למנוע את התפתחותה של סח'נין, כמו גם של יישובים אחרים שאינם יהודים (כך הוקמו למשל במקומות אחרים בארץ יישובים כמו צור יצחק כדי למנוע את התפתחות טייבה דרומה, ומי עמי כדי למנוע את התפתחות אום אל-פחם לכיוון דרום-מערב). מאז כלוא שטחה של העיר סח'נין בעומק שטחי מועצה אזורית משגב. אירועי המחאה למהלך גבו אם כן את מותם של ששה אזרחים ועוד עשרות פצועים ועצורים.

"חשבנו שעל הדבר הזה אי אפשר לעבור לסדר היום", סיפר גרשון קניספל לגיש עמית (דבריו מובאים במאמרו של עמית "'אתם תקימו ואנחנו נהרוס' – אמנות כחפירת הצלה", שפורסם בכתב-העת "סדק", גיליון 2, 2008). "עלינו ללשכה של רבין, שהיה שר הביטחון, ודרשנו ועדת חקירה שתבדוק את הסיבות למה שקרה. התשובה שלו היתה 'שק לי', ואז אני אמרתי לו: 'טוב, אז תדע לך שאנחנו נקים אנדרטה שתהיה עדות למקרה הנורא הזה שאתה אחראי לו ושותף לו. ורבין חייך ואמר: 'אתם תקימו ואנחנו נהרוס'".

הפנייה המקורית להקמת האנדרטה בוצעה לעבד עאבדי, כך לפי טל בן צבי בספרה "סבְּרה – ייצוגי הנכבה באמנות הפלסטינית בישראל" (רסלינג, 2014). פרק מרכזי בספר הקדישה בן צבי לעאבדי שאותו היא מגדירה כ"אבי האמנות הפלסטינית שהתפתחה בישראל", ומציינת כי עאבדי הוא האמן הערבי הראשון שהתקבל לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, הערבי הראשון שזכה בפרס ציבורי – פרס הרמן שטרוק ב-1972 והערבי הראשון שזכה בפרס שָׂרת התרבות ב-2008. עאבדי שהתמקד עד אז בציור פנה לקניספל שהספיק לצבור עד אז ניסיון עשיר בהתמודדות עם לקוח ציבורי, פיתוח נושא לזיכרון ועבודה בטכניקות שמתאימות למרחב הציבורי (התנסותו הראשונה בתחום באה לו עוד ב-1963, כשהוזמן ליצור קיר אמנות בנושא הישרדות היהודים בחזית מועדון "מכבי" בסאו פאולו, ברזיל).

.

.

.

לא במקרה בחר עאבדי בקניספל כשותף ליצירת האנדרטה. אמנים רבים פעלו אז בחיפה וסביבתה והתמחו בתכנון וביצוע אנדרטאות, אלא שקניספל היה שונה מהם. "קניספל מעולם לא צעד בדרכי הקונצנזוס הסלולות, כי נתיב חייו ויצירתו הם הדרך האחרת, היא הדרך השנייה", תאר אותו חוקר האמנות והאוצר רון ברטוש (בפתח מאמר שפרסם בספר "קניספל", הקיבוץ המאוחד, 2016). גילה בלס, חוקרת אמנות ואוצרת ותיקה, תארה אותו כ"אמן מהפכן" (שם מאמרה באותו הספר).

"דור בא ודור הולך ומשאיר אחריו מצבות אשר קיומן נמשך בהווה", כתב האמן עבד עאבדי. "עבודתנו המשותפת, של עמיתי גרשון קניספל ושלי, הינה הגשמתו של הרעיון של שיתוף פעולה יוצר בין שני העמים, כדי למנוע חזרה על הטרגדיה, וכדי שמאמצינו יורישו לעתיד אנדרטאות שלום ודו-קיום בארץ זו". טקסט זה שכותרותו "אנדרטה להווה", כמו גם הציטוטים הבאים, פורסם במקור ב-1979 במארז שיצא זמן קצר לאחת הקמת האנדרטה (כיום מפורסם באתר המוקדש לה בגלריה הגר ומהווה המשך לתערוכה "סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסח'נין" שאצרה טל בן צבי).

המחזאי ובמאי התיאטרון יהושע סובול התייחס באותה עת ליצירה המשותפת של קניספל ועאבדי בני שני עמים: "מאז ראשיתו של הקונפליקט היו המטיפים להבנה ולאחווה בין שני העמים מיעוט בקרב עמיהם, וקולם היה קול קורא במדבר. ביום שאמונתם תהיה לנחלת הרוב – ישכון השלום וישרור הצדק בין עמינו, והיצירה המשותפת לבני שני העמים תמצא את ביטויה בכל תחומי החיים, בחומר וברוח, ולא עוד באנדרטות לקורבנות האיבה".

אמנם קניספל ועאבדי היו בני עמים שונים, אך שכנים, אמנים ובעלי גישה דומה שהתאפיינה בריאליזם חברתי. עד מהרה הכין כל אחד מהם סקיצות, ולבסוף התגבש דגם לאנדרטה שהוצג בפני הציבור, אושר ובוצע. במשך שנים רבות היה הדגם, שמשקלו הגיע לרבע טון, נשכח וזרוק בחורשה ליד ביתו של קניספל בחיפה. לקראת התערוכה "סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסח'נין" שאצרה בן צבי, אותר הדגם, שוקם והוצג החל מ-2006 בתערוכה שנדדה בין כמה חללי תצוגה. בהמשך הפקיד קניספל את הדגם במשכן לאמנות בעין חרוד, וכיום הוא שמור ב"מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל" ומוצג לציבור המבקרים במרכז מידי "יום האדמה" (במוסאוא גם הקדישו לאנדרטה עמוד באתר הארגון).

על מטרת האנדרטה כתב קניספל בטקסט שכותרתו "התשובה": "הקמתי עם ידידי ועמיתי עבד עאבדי 'גל-גושים זה' [כדי] לגרש [את] הרוח הרעה ולהשאיר עקבות, עקבות למעשי חמס, גזל ונשל, אך גם עקבות ליצירה משותפת שתהפוך בבוא העת לתעודה, בה יפגשו הדורות הבאים, אשר יתקשו להאמין כי היה היתה… ואם תרצו יצירת ערובה! למען לא תחזור שנית".

תחילה יועד לקום האתר בעראבה, אך הרעיון נדחה מתוך חשש מפני כוחות הביטחון והממשלה, וכן האתר הוקם בס'חנין. במהלך ההקמה נעצר ראש המועצה המקומית בידי המשטרה, בטענה שבניית האנדרטה בוצעה ללא היתר אך הוא שוחרר לאחר כמה שעות.

.

אשה רוכנת ומזריעה את האדמה

.

.

(2) האנדרטה

היצירה המשותפת שהקימו גרשון קניספל (2018-1932) ועבד עאבדי (נולד ב-1942) מצויה בלב בית הקברות שבמרכז סח'נין, ונצפת גם מהרחוב. המצבות הנמוכות והמגוונות, חדשות וישנות, עוטפות את האנדרטה, כמו קהל דומם. שני גופים יצרו האמנים – אחד מרכזי בצורת תיבה המוקפת בארבע לוחות אמנותיים. שני נפרד וסמוך לזה הראשון דמוי זרוע ארוכה המוטה לכיוון האופק ומלא בתנופה. הראשון מזכיר בצורתו ארון קבורה ומורכב מדמויות וטקסטים, בעוד שהשני עוצב בהשראת מחרשה שבורה ועזובה ובכך מדגיש את האבידה הכפולה – של חיי אדם ושל האדמה.

האלמנט דמוי ארון קבורה מהדהד בצורתו אנדרטה אחרת שיצר קניספל בגינה ציבורית בחיפה לזכר חללי שכונת אחוזה, ארבע שנים קודם לכן. הפלסטיות, השפה העיצובית והחומריות דומים. גם כאן השתמש קניספל ביציקת אלומיניום (העוטפת גוש תיבתי מבטון), טכניקה ייחודית שבה הוא התמחה.

.

1978: בסיס האנדרטה קודם לציפויה בלוחות האמנותיים (צילום: גדעון גיתאי)

.

1978: בניית האנדרטה (צילום: גדעון גיתאי)

.

30 במרץ 1978: טקס הסרת הלוט במהלך יום האדמה (צילום: גדעון גיתאי)

.

.

עבודות ציבוריות רבות שיצר קניספל בוצעו בטכניקה זו, לרבות קירות אמנות בתחנות אוטובוסים מרכזיות, כמו אלה שבעכו, דימונה ובת-גלים (זו האחרונה נעלמה). השפה החזותית גם היא דומה ומתאפיינת בשפה שפיתח קניספל וליוותה אותו לאורך עשרות רבות של שנים.

לצד טקסטים, מופיעות דמויות, בעיקר נשים, כאלה כפופות שמבטאות כאב וזעקה. גם דמות האשה שמופיעה בדופן המערבית של האנדרטה כפופה, אך היא עסוקה בהזרעת האדמה, ומייצגת את הקשר ההדוק בין האדם לאדמה. דמות האשה כמו גם שאר הדמויות והאיברים מופיעים כשהם נראים כמו לכודים בגושניות של התיבה.

הטקסטים באנדרטה שעליה חתומים במשותף שני האמנים, מבלי להבדיל בין חלקיה השונים, כוללים בין השאר מתחת לחתימתם בשלוש שפות את תקוותם של האמנים: "להעמקת ההבנה בין שני העמים". בדופן הפונה לכניסה לבית הקברות מכיוון הרחוב מופיעים בערבית בלבד שמות החללים.

באירוע הסרת הלוט מהאנדרטה שהתקיים ב"יום האדמה" ב-30 במרץ 1978, השתתפו כעשרת-אלפים תושבים. במהלכו נשמעו קריאות "מהפיכה עד ניצחון" ו"ברוח ודם נפדה את הגליל", אך האירוע הסתיים ללא מהלך חריג או אלים.

טקסי זכרון ממשיכים להתקיים לצד האנדרטה מאז ועד היום אחת לשנה ב"יום האדמה". שערי בית הקברות שממוקם בלב העיר ולצד כיכר מרכזית פתוחים לאורך היום, לכן ניתן בקלות להיחשף לאנדרטה גם בעת נסיעה והביקור בה חופשי.

.

30 במרץ 1978: חנוכת האנדרטה במהלך יום האדמה (צילום: גדעון גיתאי)

.

30 במרץ 1978: עבד עאבדי (מימין) באירוע חנוכת האנדרטה. עאבדי התמקד ביצירתו בעיקר בציור, אך בהמשך יצר אנדרטאות נוספות – בשפרעם, כפר כנא וכפר מנדא (צילום: גדעון גיתאי)

.

כאן באנדרטה שעליה חתומים במשותף שני האמנים מבלי להבדיל בין חלקיה השונים, ומתחת לחתימתם מצוין: "להעמקת ההבנה בין שני העמים".

.

.

בימים אלה מוצגת במוזיאון חיפה לאמנות תערוכה המורכבת מעבודות נבחרות מאוסף המוזיאון (אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר). זו לצד זו מוצגים שני ציורים, האחד של עבד עאבדי ("פליטים ממתינים לשיבה", 2018) ושנייה של גרשון קניספל ("לשכת העבודה", 1956).

.

עכשיו בתערוכה במוזיאון חיפה לאמנות: עאבדי (מימין) וקניספל (משמאל) זה לצד זה ולצדם מיצב של אפרת נתן וציור של יוחנן סימון

.

למרגלות האנדרטה נמצא הרחוב הראשי של סח'נין – רחוב אל-ג'ליל

.

דמויות כפופות המבטאות כאב וזעקה, חיות או מתות, משחק בין הגושניות של התיבה ובין הדמויות שנראות כמו לכודות בה.

.

האלמנט השני שמרכיב את האנדרטה מזכיר בצורתו זרוע ארוכה המוטה לכיוון האופק הגבוה ומלאה בתנופה, אלא שההשראה לעיצובו באה ממחרשה שבורה.

.

יום לפני הדין

.

הפסקת צהריים: סמוך לבית הקברות ישנה חומוסיה

.

מכאן המשכנו לשדות שמצפון לסח'נין

★

אתרי זיכרון נוספים:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

הניצחון בנתניה (סאלוואט שרבקוב, ו. פרפילייב, ח. וינקלר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי עמק הירדן בצמח (שמי אלמוזנינו ודב פייגין)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

גדוד שיריון 46 בעין הבשור (ישראל גודוביץ)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

חטיבת הנח"ל וחיל החינוך (חנן הברון)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי קיבוץ ניר עם (ויטוריו קורינלדי)

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטה לבני אשדוד (משה סעידי)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בית תרבות ביונתן (צבי מוססקו)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

חדר הנצחה בקיבוץ תל קציר

יד לבנים אשדוד (מתי שילוני)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

מבצע ולקירי בברלין

בית קברות ממילא

בית קברות מיעאר

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

יפעת

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

יד לילד (משה ספדיה)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אנדרטת הרוגי ניצנים (שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצוענים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

★

שיר לסיום:

.

★