סיבוב בהיכל המשפט בנצרת בתכנון נדלר-ביקסון-גיל

לאחר שנים שבמהלכן הושקעו משאבים רבים בהתנחלויות, חזרה ממשלתו של יצחק רבין בתחילת שנות ה-90 והשקיעה בישראל. במסגרת זו חודשו תשתיות והוקמה שורה ארוכה של מבני ציבור ממשלתיים, בהם גם היכל המשפט בנצרת. את הפרויקט שנחנך ב-1999 בגבול שבין נצרת ובין נוף הגליל, תכנן משרדם של האדריכלים שולמית נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל (בהשתתפות רינה אלקון ויפים קופילביץ'), מהוותיקים והבכירים שבמתכנני מבני הציבור שפעלו בישראל.

היכל המשפט שהוקם בפסגה נישאה מפנה אל בתי העיר נצרת חזית המזכירה טירה, כזו שהגישה אליה אינה ברורה ושבין כתליה נחרצים גורלות התושבים, גם אם הם רחוקים ממנה ולא באים בשעריה. אלא שבסיבוב בבניין עם האדריכל משה גיל, הוא מדגיש כי אכן הם ביקשו להדגיש את נוכחותו של בית המשפט, אל ההשראה לעיצובו באה מביקורי האדריכלים בנצרת, שבמהלכם התרשמו מאלמנטים שונים בבתי העיר העתיקה ואותם הם ליקטו ושילבו במבנה בית המשפט.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1999)

.

2008: היכל המשפט מתנשא מעל לבתי העיר נצרת (צלם: מארק ניימן, לע"מ)

.

2003: משמאל היכל המשפט ומימין הר תבור (צלם: משה מילנר, לע"מ)

.

יש דימיון לטירת אלקזאר ששולטת על בתי העיר טולדו – כיום ספרייה ומוזיאון (צילום: Dmitry Dzhus, 2017, cc-by-2.0)

.

1999: חזיתות דרום ומערב הפונות לנצרת (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

1999: חזית דרום ומזרח עם מתקנים להגנה מפני חדירת קרני שמש ישירות לאולמות המשפט (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

דגם של היכל המשפט שבוצע בשלב מוקדם לקראת אישור התכנית והבנייה (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

1999: מבט מן האוויר לחזית הכניסה וברקע בתי העיר נצרת (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

חזית לרחבת הכניסה (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

משה גיל מגיע לסיבוב בהיכל המשפט

.

משה גיל על רקע הכניסה לבניין בה הוא קבע שער מונומנטאלי, המורכב משלושה גופים דמויי מבנים המקורים בגגות רפאים משופעים

.

.

מבעד לשער נחשפת רחבה פנימית שיוצרת כניסה חגיגית לבניין וגם מאפשרת למתדיינים לצאת לאוויר הפתוח להפסקה או המתנה ולשוב מיד פנימה לאולם המשפט

.

מבנה הבידוק בכניסה. בריצוף דוגמה של צלב

.

אלמנטים תקופתיים: פתחים עגולים, פרזול כחול. תרומתו של השותף האדריכל שמואל ביקסון התמקדה בעיקר בחיפוי האבן של הבניין, תחום שבו הוא התמחה במיוחד.

.

החלונות המקושתים שבראש הבניין פונים לאולם המשפט של נשיא בית המשפט

.

מתקני הצללה מגנים על הפתחים הרחבים שבאולמות המשפט ופונים לכיוון השמש

.

משני צידי הכניסה לרחבה הפנימית ישנם חלונות עם סורג דמוי משרביה

.

קרדיט לאדריכלים על לוח אבן בהירה (מידי) לצד הכניסה

.

////

(1) רקע

שנות ה-80 היו עשור עגמומי יחסית שבמהלכו לא זכה משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל לקבל פרויקטים לתכנון של מבנים בולטים ומשמעותיים. שנת 1993 היתה שנת מפנה, לרע ולטוב; בשנה זו נפטר מייסד המשרד האדריכל מיכאל נדלר, ובאותה השנה זכו האדריכלים לתכנן את הפרויקט המורכב ביותר שהובא לשולחנם עד אז – היכל המשפט בנצרת. אמנם, פרויקטים גדולים ממנו הם תכננו גם קודם לכן, אך היכל המשפט המתפרס על פני קרוב ל-25,000 מ"ר של שטח בנוי, היה מהגדולים והמורכבים ביותר. הבניין מכיל בתוכו כמה סוגים של בתי משפט, כמו גם שלושה מערכים נפרדים לשופטים, עצורים וקהל, וכך הפך את הפרויקט לגולת הכותרת של עבודת המשרד המאוחרת.

המהלך להקמת היכל המשפט בנצרת כאמור בא בעקבות עליית מפלגת העבודה לשלטון ב-1992, ומינויו של דוד ליבאי לתפקיד שר המשפטים. ליבאי ביקש לשפר את התשתיות הרשות השופטת, שהיו מיושנות ומצומצמות ובכך פגעו ברמת השירות לאזרח. במסגרת זו הוחלט להקים בבאר שבע, אילת, נצרת וחיפה תשתיות חדשות לבתי המשפט המחוזי והשלום.

לצורך בחירת האדריכלים, הוקמה ועדה שרוכזה בידי האדריכל משה עצמון, בשעתו אדריכל אוניברסיטת תל אביב, שהכיר את משרד נדלר-ביקסון-גיל הודות למעורבותו העמוקה של המשרד בהתפתחות הבנייה באוניברסיטה שבה תכננו האדריכלים חמש ספריות אקדמיות. הועדה התכנסה ב-1993 באולם בתיאטרון ירושלים, בניין שתכנן המשרד, ושם הוחלט על מסירת עבודת תכנון בית המשפט בנצרת. לאורך תהליך העבודה, מספר גיל, נערכו פגישות קבועות עם שר המשפטים שליווה את תהליך התכנון. כהונתו של ליבאי לא ארכה זמן מספיק כדי שיוכל לחנוך את הבניין ו"לגזור את הסרט", והיכל המשפט נחנך תחת שלטון הליכוד.

.

1999: האדריכלים שולמית נדלר, משה גיל ורינה אלקון באירוע חנוכת הבניין (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

////

(2) הבניין

היכל המשפט נראה כמו טירה ששולטת בסביבה ומנכיחה את השלטון בקרב התושבים. לא במקרה הבניין אינו פונה לקיבוצי עמק יזרעאל, לבתי העיר נוף הגליל, אלא לבתי נצרת הערבית. ארבעת המגדלים הבולטים בקצות הבניין נובעים מסיבה פונקציונלית פשוטה. בתחתית הבניין מצוי חניון השופטים, שממנו תוכנן שהם יעברו למועדון מרווח ומאובזר היטב, שבו הם מוזמנים לפתוח את יום העבודה במפגש ושתיית קפה של בוקר. מטרת האדריכלים היתה לשפר את סביבת העבודה של השופטים, אך יותר מזה הם ביקשו ליצור לכידות מקצועית ולעודד מפגש, שיח והתדיינות בין השופטים. מהמועדון ממשיכים השופטים אל אותם צריחים שדרכם הם עולים ללשכות השיפוט שממוקמות בקומות העליונות. הרעיון שהגו האדריכלים ובוצע לא הצליח להישמר בפועל. היתה תקופה שבה התכנסו השופטים במועדון אחת לשבוע, וקיימו בראנץ' משותף, ביום חמישי בשעה 11:30, אך העניין התפוגג עד מהרה. בפועל השופטים יוצאים מרכביהם בחניון, מדלגים על המועדון ועולים ישירות לעבודתם בלשכות ובאולמות המשפט.

שופטת בית משפט השלום מיסה זועבי רואה בטירת אלקזאר שבטולדו השראה לעיצוב חזית הבניין. גיל מקבל את הפרשנות, אך מודה שהטירה הספרדית לא היוותה השראה. הוא מספר שבשלב מוקדם של התכנון הם בחנו בעיקר מגזינים לאדריכלות. הוא זוכר למשל בתי משפט שנבנו באותה עת בגרמניה, והתבססו על הגישה כי בית משפט יעוצב כבניין משרדים לכל דבר ואולם המשפט יעוצב כאולם פגישות: "זה היה קונספט שהמשפט אצל הגרמנים היה קשור לתקופה הנאצית. זו היתה גישה הפוכה לגישה שלנו, שסברה שהמשפט הוא המשך למסורת המשפט היהודי או המוסלמי עם יסודות עמוקים ועתיקים. לכן למשל עיצבנו את אולם הכניסה שבו נחשפים לעמודים גבוהים עם קשתות, כאלה שמקשרים אותנו למסורות בנייה בבתי פאר ותיקים שניתן למצוא בנצרת. אני חושב שזה אולם כניסה מאד מרשים שמספר סיפור ומפגיש בין ישן ובין חדש".

/////

"אני ריכזתי את הפרויקט במשרד", נזכר האדריכל משה גיל במהלך סיבוב שערכנו בהיכל המשפט. הסיבוב נערך בעקבות הזמנה שהגיעה מצד השופטת זועבי שעובדת בבניין ופרסמה לאחרונה מאמר אודות אדריכלות היכל המשפט. את הפרויקט הוביל אמנם גיל, אך התכנון היה תוצר של עבודת צוות, שעליה עמלו כל עובדי המשרד, שמנו בשעתו 12 אדריכלים ועבדו "בלחץ גדול", כפי שהוא זוכר בגעגוע. "היה לנו נוהל עבודה במשרד", מספר גיל, "שלפחות פעם בשבוע היינו יושבים יחד על הסקיצות ודנים בכל ההיבטים השונים של הפרויקט".

"ביקרנו בבית המשפט הישן בנצרת", נזכר גיל כיצד התגבש העיקרון המרכזי בתכנון הבניין. "כשהגענו למדרגות שעולות מהרחוב לאולמות המשפט ראינו שכולם נפגשו עם כולם, הקהל עם השופט, עם העדים ועם העצירים הכבולים. אלה היו מפגשים בהחלט לא נעימים שלוו בהרבה צעקות וקללות".

"התחלנו את העבודה בניסיונות לפתור את בעיית התנועה בתוך הבניין. זה היה אתגר בלתי רגיל שבו נדרש להביא לאולם אחד את הקהל, את השופטים ואת העצורים, כשכל אחד נע באופן נפרד בבניין ורק באולם שבו מתקיים הדיון המשפטי הם נפגשים. שולמית נדלר עסקה בליטוש של אולם המשפט הטיפוסי שחזר והופיע בכל קומות הבניין. היא התעמקה בתכנון האולם ובמיוחד במערך הכניסות אליו, כאלה שמפרידות בין הקהל, העצירים והשופטים. היה לה ראש אנליטי. ברגע שהיה לנו את הפתרון התלת-ממדי, אז התחלנו לרוץ קדימה".

"הפתרון של הקומה הטיפוסית המכילה שמונה אולמות משפט היה כמו של תשבץ", נזכר גיל בתהליך התכנון. "בצוות התכנון היה יועץ פסיכולוגי, אדריכל אריה פלד, שטען שלא יתכן שהקהל שעולה מהרחוב יתקל בכל המערכת של השופטים והפקידים. לכן, עוד במהלך התכנון הוצאנו את כל גוש המעליות והמדרגות של הקהל מהמיקום המקורי שתכננו והרחקנו מהאולמות. התרגזנו מאד בהתחלה מהשינוי, אבל לאחר זמן הבנו שהשיקול של פלד היה נכון".

בסך הכל יש בבניין שש קומות גבוהות. אלה מורכבות משלוש קומות טיפוסיות של אולמות משפט ולשכות שופטים. קומה עליונה שבה ממוקמים אולמות המשפט והלשכות של נשיאי בתי המשפט השלום והמחוזי ועוד שתי קומות תחתונות לחניון שופטים (חניון קהל מצוי מתחת לחלק משטח הרחבה שבחזית. בגלל מגבלת תקציב נבנה חניון קטן מהנדרש), מועדון שופטים וחדרי עצורים.

אולמות המשפט של הנשיאים שבקומה העליונה משוכללים וכוללים בין השאר יציע לקהל. קומת הנשיאים גם קיבלה ביטוי חזותי באמצעות קבוצה של חלונות מקושתים במסגרת בטון חשוף הפונים לאולם המשפט, וכן גגות משופעים המעניקים סיומת לבניין כולו. בהיכל המשפט ישנם גם מסעדה לקהל, אולם הרצאות, ספרייה משפטית וחדרי פגישות.

.

תכנית קומת הכניסה (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

תכנית קומה טיפוסית (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

מערך התנועה הנפרד לקהל, לשופטים ולעצירים (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

חתך (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

////

ממד טִקסי העניקו האדריכלים למהלך הכניסה להיכל המשפט – הקהל עולה מהרחוב או החניון אל רחבה שטוחה וריקה, התחומה בחלקה בדרום-מערב בבניין היכל המשפט ובחלקה הצפון-מזרחי בבניין קריית הממשלה. בהיבט העירוני ניכרת כאן צרות ההבנה של מתכנני המתחם ומקבלי ההחלטות, כשיצרו מרחב תעסוקה ושירותים בלבד, מנותק מהרחוב ומהסביבה העירונית שמקיפה אותו. התוצאה היא סביבה מנוכרת שבסוף יום העבודה ובסופי שבוע מתרוקנת לחלוטין והופכת לאתר מבודד וחסר חיים. המתכננים פספסו את האפשרות לשלב מבני תרבות, ספורט וחינוך, ששוכנים ממש בסמוך לרחבה. בתל אביב היכל המשפט צמוד לחיים העירוניים וגם בית המשפט העליון סמוך למרכז בילוי ומגורים ולפארק עירוני (אך למרות הסמיכות הוא עדיין מנותק בגלל גישה אדריכלית מתנשאת).

קל להשוות את הכיכר הגדולה, הריקה והסתמית שבחזית היכל המשפט לכיכר המוזיאון הצמודה להיכל המשפט בשדרות שאול המלך בתל אביב. כיכר המוזיאון תוכננה ככיכר אזרחית שמצליחה להכיל מגוון של פעולות אזרחיות כפי שכעת היא קרויה ופעילה כ"כיכר החטופים". בעוד שבכיכר בתל אביב המוקפת בבנייה צנועה ולא מתנשאת, הרי שבכיכר שלפנינו נחשפים לחזית היכל המשפט המונומנטלית שמתאמצת להותיר רושם על המבקר. זו חזית סימטרית, גבוהה, מצופה באבן ירושלמית בשילוב מסכי זכוכית עכשווים, ועוד שלל ציטוטים סמליים שלוקטו ממסורות קיימות ומדומיינות כמיטב האופנה הפוסטמודרנית, ובניין זה מהווה את אחת מהדוגמאות המובהקות של הסגנון בישראל.

.

דגם היכל המשפט (צילום: אברהם חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

////

שער מונומנטאלי חוצץ בין הרחבה ובין חצר כניסה פנימית. השער מורכב משלושה גופים דמויי מבנים המקורים בגגות רפאים משופעים, בדומה לאלמנטים המופיעים גם בגג הבניין עצמו. משני צדיו של אותו שר נקבעו אגפים המפנים אל השער פתחים שקועים בהם שולבו אלמנטים דמויי משרביות. מתחת לאגף המערבי מבין השניים שולב גם לוח אבן שבו מופיעים שמות האדריכלים, הקבלן וחברת הניהול של הפרויקט.

שילוב אמנות באדריכלות היה מהלך שהאדריכלים הקפידו לממש במגוון עבודותיהם לאורך השנים. בעקבות התרשומתם מקיר זכוכית בבניין משרדים בתל אביב שיצר האמן עמי לוי, הזמינו אותו לשלב את יצירתו בכניסה להיכל המשפט. בחצר הכניסה הפנימית המרוצפת עם דוגמה של צלבים, שילב לוי עבודות זכוכית אמנותיות שבהן שולבו גופי תאורה. עבודות זכוכית אלה מתאפיינות בגוון ירקרק, המודגש על רקע האבן הבהירה שנבחרה לחפות את חזית הבניין. בנוסף לעבודות הזכוכית, עיצב לוי מעקות מתכת המתארים את הנוף ההררי של סביבת נצרת.

.

.

1999: עבודות המתכת הזכוכית האמנותיים בשילוב תאורה שיצר עמי לוי זמן קצר לאחר התקנתם (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

שילוב אמנות באדריכלות: עמודי זכוכית ומעקה המתאר את נוף הרי נצרת מעשה ידי האמן עמי לוי

.

ברושים מזכוכית משולבים בתאורה

.

////

המסלול הטקסי ממשיך ועובר דרך מבנה בידוק שעוצב ב"סגנון היי-טק" – שפירושו מסכי זכוכית ולוחות פח אפור. כאן נחשפים לראשונה לתשומת הלב שהעניקו האדריכלים לשימוש בתאורה טבעית ומלאכותית ששוטפת את המבנה, כמו גם לעיצוב גופי התאורה. מכאן ממשיכים אל אולם הכניסה.

כמעט לכל גובה הבניין מתנשא אולם הכניסה המרשים, אך יותר מזה, כבר בכניסה מצליח המבקר להבין את ההגיון של התנועה וההתמצאות במבנה. סגנונות עיצוביים באו וחלפו, אך מאפיין קבוע בבניינים שתכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל היה גם אחד מכשרונותיהם הנדירים לפשט פרוגרמה לכדי תכנית שבה מערך התנועה והאולמות קלים להבנה.

האולם שטוף בקרני שמש מסוננות החודרות מבעד למסך זכוכית ענק הפונה לכיוון צפון. לעומתו נחשף המבקר למערך של עמודים וקשתות, שמתנשא גם הוא כמו מסך הזכוכית לגובה המבנה. אלמנט פוסטמודרני שעוצב גם הוא בהשראת אלמנטים שמהם התרשמו האדריכלים במהלך ביקורים בבתי נצרת העתיקה. "באותו זמן שתכננו את בית המשפט בנצרת, תכננו אדריכלים אחרים (אורי פורה ואלי יעקבי, מ"י) את בית המשפט באילת", משווה גיל. "להם לא היתה היסטוריה של המקום והם עשו בניין לגמרי מודרני. לעומת זאת בבית המשפט בבאר שבע שתוכנן במקביל והוא ענק וגדול כמו בית המשפט בנצרת, הופיעו קשתות, אך לא כאלה שמתייחסות למסורת בנייה מקומית של באר שבע".

לבד מאותה סמליות מקומית, תכננו האדריכלים באולם הכניסה מהלך נוסף שביקש למשוך את מבטם של המבקרים. הכוונה היתה שהקהל הנכנס אל הבניין יוכל לצפות על חדרי מזכירות בתי המשפט שבקומת הגלריה, בה שמורים התיקים המשפטיים. בכך ייחשפו בפני הקהל "אחורי הקלעים", כך שיחושו שטַחנות הצֶּדק מטפלות בעניינם. אלא שכבר עם הקמת הבניין התגלה כי קיים מחסור כבד באולמות משפט. כתוצאה מכך בוטלו חדרים שונים, צומצמו מסדרונות והוסבו לאולמות משפט וכך גם הרעיון הסמלי התפוגג.

.

חיפוי האבן שמופיע בחזיתות הבניין ממשיך וגולש גם אל פנים הבניין, כאן בסגנון הכותל המערבי

.

אולם הכניסה: אחד המאפיינים לגישת התכנון של משרד האדריכלים היה התכנית הבהירה, כזו שכבר בכניסה קל למבקר להתמצא ולהבין את ההגיון של המבנה

.

1999: אולם הכניסה (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

אולם הכניסה

.

מצד אחד עמודים וקשתות היסטוריות ומצד שני מסך זכוכית

.

מבט אל הכניסה

.

////

מאולם הכניסה ממשיכים אל שני אגפי הבניין – המערבי משמש את בית המשפט המחוזי והדרומי את בית משפט השלום. שניהם האגפים דומים בתכולתם התכנונית והם תמונת מראה אחד לשני.

אולמות המעבר וההמתנה המקשרים אל אולמות המשפט, עוצבו באופן שבו שולבו ספסלים ושולחנות גבוהים לעבודה בעמידה. לוחות עץ דקורטיבים מעץ אלון טבעי בהיר שעוצבו עם משחק גאומטרי, הותקנו על דפנות האולמות ומהווים אלמנט אקוסטי וגם עיצובי. חתך האולמות עשיר וכולל קומת גלריה היקפית שנועדה למזכירות ולחדרי שופטים ומתמחים.

מערך העמודים הפרוס באולמות הגבוהים מעניק להם אופי פורמלי, טקסי וחגיגי. עמודים אלה עוצבו כמקבץ של ארבעה עמודים עגולים המשיקים זה לזה ומסתיימים בתקרה פירמידלית, שממרכזה משתלשל גוף תאורה דמוי נברשת, שאצל האדריכלים קיבלה פרשנות מודרנית. גוף תאורה זה, כמו גופים נוספים בבניין, מצורף לעיסוק העקבי של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל בעיצוב הפנים של המבנים שתכננו, עיצוב שכלל לבד מגופי תאורה גם את הריהוט. בייצור הפרטים היה כאן ממש "קיבוץ גלויות": ריהוט הנגרות בוצע בנגרייה ברמת השרון. האבן הגיעה ממצפה רמון. דלתות וארונות בוצעו באנגליה. כסאות השופטים בוצעו בשווייץ. גופי התאורה בוצעו באנטוורפן, בלגיה.

גם באולמות המשפט בולטת תשומת הלב העיצובית, גם אם היא צנועה ומינימלית. בגב השופט קיר עץ גבוה ומקומר, לו העניקו האדריכלים תפקיד כפול: הדגשת המוקד המרכזי באולם – כס השופט וכן פתרון אקוסטי שנועד לספוג רעשים עודפים, שכמוהם יש לרוב בעת דיונים משפטיים. לבד מאלה, שילבו האדריכלים בקיר העץ דלת סתרים שדרכה מוזמן השופט להימלט מהאולם אל לשכתם שבעורף, בעת הצורך ולנעול מאחוריו במהירות (ואכן נעשו בדלתות אלה שימוש בעת חירום לא פעם).

גיל מספר שבשלב תכנון האולמות התלבטו אם הקהל ישב על כסאות או ספסלים. "בזמנו ובמקביל כרמלה כרמי עיצבה את הריהוט בבית המשפט בבאר שבע, והיא התנגדה שהקהל ישב על ספסלים אלא על כסאות. לעומת זאת, בנצרת הקהל יושב על ספסלים כפי שנהוג בבתי משפט רבים בעולם וכך גם נהוג לרוב בישראל.

.

1999: אולם המתנה ומעבר לאולמות המשפט (צילום: אברהם חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

.

קרוב לחצי יובל שנים פועל היכל המשפט במתכונתו המקורית ומשרת את תושבי הצפון. המבנה נותר כפי שהיה לרבות חלק נכבד מהריהוט המקורי שעיצבו האדריכלים ובוצע באיכות גבוהה. ניהול ותחזוקת הבניין כפי שמופיעים כאן נדירים במחוזותינו, רמת ניהול ותחזוקה מרשימים באיכותם ובנאמנותם לתשתית שהעמידו האדריכלים.

גם העניין שמציגים שופטים שעובדים בבניין בערכיו האדריכליים של היכל המשפט, וכאלה רבים הצטרפו לסיבוב שערכנו בבניין, מצביעים לא רק על סקרנות ויכולות אינטלקטואליות, אלא בעיקר על אהבתם למקום.

.

////

(2) האדריכלים

שולמית נדלר לבית קניבסקי-קנב (2016-1923) ומיכאל נדלר (1993-1921), היא ילידת הארץ ובוגרת גימנסיה הרצליה, הוא היגר מבולגריה, הכירו בעת לימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. זמן קצר לאחר שסיימו את לימודיהם בטכניון ולאחר שזכו בתחרות לתכנון המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר, ייסדו את משרדם המשותף בתל אביב ב-1946.

המשרד בנה את ניסיונו וצבר מוניטין הודות לתחרויות שבהם התמודד ובחלק נכבד מהן זכה בפרס הראשון לביצוע. ממשרדם הקטן שפעל בצמוד לדירת מגוריהם ברחוב בר-כוכבא, תכננו האדריכלים כמה מהמבנים הקנוניים שנבנו בישראל של שנות ה-50 וה-60, תקופה שבה נוסחה הממלכתיות המקומית.

לאחר עשור של פעילות משותפת החליטו בני הזוג נדלר להרחיב את השותפות. ב-1956 הצטרף למשרד כשכיר האדריכל שמואל ביקסון (2018-1926), יליד ירושלים וגם הוא בוגר הטכניון. אל הגישה המודרנית שאפיינה את בני הזוג נדלר, הביא ביקסון את הגישה החומרית שהובילה את המשרד אל העידן הברוטליסטי ששלט החל מאותה עת בישראל והמשרד היה בין מנסחי הסגנון במרחב המקומי.

ב-1964 הצטרף האדריכל משה גיל (נולד ב-1933) שהפך עד מהרה לשותף הרביעי וגם הוא תרם את גישתו הייחודית שהביאה לתנופה מחודשת למשרד.

היכל המשפט בנצרת היה העבודה הגדולה והמשמעותית ביותר שתכנן המשרד בשנותיו המאוחרות. עבודות נוספות שתכנן המשרד בהמשך היתה הספרייה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בניין בזק ברחובות ומרכז הספורט בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. למרות ההישג וההצלחה של היכל המשפט הבניין היה ונותר יוצא דופן בין עבודות המשרד, והאדריכלים לא הצליחו למנף את ההצלחה.

בשנות ה-90 עם פטירתו של מיכאל ושנים מעטות לאחר פרישתו של ביקסון, הצטמצם היקף העבודות וב-2010 נסגר המשרד.

.

האדריכלים במשרדם בל אביב בראשית שנות ה-70: מימין לשמאל – מיכאל נדלר, שמואל ביקסון, שולמית נדלר, משה גיל (אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריאל נדלר)

.

.

ב-2013 אצרתי עם ערן תמיר-טוויל את התערוכה "עבודת צוות – העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946", שהתקיימה בגלריה בבית האדריכל. בתערוכה זו נחשפו לראשונה ובאופן רחב היקף עבודות המשרד. את התערוכה ליווה קטלוג שבו השתתפו כמה מבכירי האדריכלים הישראלים שהציגו וניתחו בניינים שונים שתכנן המשרד. שנתיים לאחר מכן הוצגה תערוכה דומה שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, מוזיאון שאותו תכנן המשרד בשני שלבים בשנות ה-50 וה-60 (את התערוכה ליוותה דפדפת שהוקדשה לתכנון בניין המוזיאון).

עיסוקי בעבודות המשרד המשיך והתרחב. ב-2016 יצא לאור הספר "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946", שאותו פרסמתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני. ב-2018 הוזמנתי על ידי הנהלת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב לאצור תערוכה שתוקדש לבניין הספרייה בשנת היובל להקמתה. את התערוכה ליווה הספרון "אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה".

בין המאמרים שפרסמתי על עבודות המשרד:

בית התרבות בבית דגן (כיום שרוף ונטוש), מעון עולים "בית גיורא" בירושלים (כיום מעון לחיילים בודדים), שיכונים בטלביה, הצעה לתחרות בניין מוזיאון תל אביב לאמנות, קולנוע רחל באשקלון (נהרס), בית העם במושב בית חנן (כיום נטוש), בית אגד לקראת הריסה, מדרשיית רופין (כיום המרכז האקדמי רופין), בית הספר לעבודה סוציאלית בקמפוס גבעת רם (כיום האקדמיה למוסיקה), עיריית באר-שבע, בית ספר לעובדי בזק (כיום מכללת עזריאלי להנדסה), בנק החקלאות (נשמר והוסב אז בחלקו למרכז תצוגה של לקסוס), בית קרן פועלי בניין בירושלים (כיום שירותי בריאות כללית).

המשרד התמחה בתכנון ספריות שעל כמה מהן כתבתי כאן: הספרייה הלאומית בגבעת רם, הספריות באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה למדעים מדוייקים ולהנדסה באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב, הספרייה האקדמית במכללת ספיר, ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון.

הקדשתי מאמרים גם לשותפים ולסיפוריהם האישיים: סיפורו של משה גיל בימי השואה, בית משפחת נדלר בתל-אביב (כיום מושכר), מאמר הספד על שמואל ביקסון, מאמר הספד על שולמית נדלר.

.

באולמות השונים סואן במשך כל היום

.

מערך העמודים הפרוס באולמות הגבוהים מעניק להם אופי פורמלי, טקסי וחגיגי.

.

האולמות ממשיכים לתפקד ללא שינוי כמו לפני חצי יובל שנים

.

העמודים עוצבו כמקבץ של ארבעה עמודים עגולים המשיקים זה לזה ומסתיימים בתקרה פירמידלית, שממרכזה משתלשל גוף תאורה דמוי נברשת, שאצל האדריכלים קיבלה פרשנות מודרנית.

.

גוף התאורה כמו גופים נוספים בבניין, עוצב כחלק מהעיסוק העקבי של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל בעיצוב הפנים של המבנים שתכננו, וכלל לבד מגופי תאורה גם את הריהוט.

.

שילוב חומרים מעורר שאלות

.

מבט מקומת הגלריה

.

עיצוב התקרות האקוסטיות שבהן משולבים גופי תאורה היה מהלך שחזר והעסיק את משה גיל בפרויקטים רבים, כשסימן ההיכר הוא פסי התאורה האלכסוניים למשבצות התקרה והלוחות המחוררים. בספריות שעיצב הוא גם שילב צבעים.

.

הספרייה המשפטית – בשילוט שילבה המעצבת עליזה שיינזון את אלמנט העמודים הוקשתות שבאולם הכניסה

.

הספרייה ממוקמת באולם עם חזית מעוגלת הפונה אל נוף העיר נצרת במרכז הבניין, מעל הקפטריה ומעל מועדון השופטים

.

עידן האינטרנט טרם הצליח לחסל את הספרייה המשפטית

.

בקומת הגלריה יש חדרים המיועדים לישיבות ולעבודה

.

מבט על הספרייה מקומת הגלריה

.

מאולם הכניסה יורדים למטה, אל אולמות משפט נוספים

.

מבט מהתחתית

.

בקומה התחתונה מצויה קפטריה

.

הקפטריה (מתחת לספרייה המשפטית ומעל מועדון השופטים)

.

כמו פתחים אחרים הפונים לכיוון השמש בחזיתות מזרח, דרום ומערב, גם כאן שולבו רפפות להצללה על הפתחים

.

מתחת לספרייה המשפטית ומתחת לקפטריה מצוי מועדון השופטים. עיצוב השילוט בבניין נעשה על ידי עליזה שיינזון

.

במועדון

.

כורסאות LC-3 בעיצובו של לה קורבוזיה. את השולחנות כמו שאר הריהוט עיצבו האדריכלים במיוחד להיכל המשפט

.

בקומה העליונה בבניין מצויים אולמות נשיאי בית המשפט השלום והמחוזי, הם מעוצבים בדומה לאולמות שמתחתם אך רגועים יותר

.

אולם מבואה והמתנה בקומה העליונה בבניין המיועדת לאולמות של נשיאי בית המשפט השלום והמחוזי

.

מושבים ודופן מעץ בעיצוב האדריכלים

.

דלתות הכניסה בקומת הנשיאים עוצבו באופן מיוחד בידי האדריכלים תוך שילוב עץ, מתכת וזכוכית

.

בכניסה ללשכת נשיא בית משפט השלום מוצגות תמונות נשיאי בית המשפט הקודמים

.

השופט תאופיק כתילי שימש בתפקיד נשיא בית משפט השלום במחוז צפון בעת הקמת וחנוכת היכל המשפט, בתו יסמין כתילי מני ממשיכה בדרכו ומשמשת כשופטת בבית משפט השלום בנצרת

.

אולם דיונים בקומת הנשיאים

.

1999: אולם המשפט של נשיא בית משפט השלום (צילום: אברהם חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

.

כיום – האולם לא השתנה ונשמר היטב במשך קרוב לחצי יובל שנים

.

התקרה

.

בעורף האולם פתחי חלונות מקושתעם שבולטים בחזית הכניסה. בחלק העליון יציע עיתונאים

.

מבט מהחלון אל רחבת הכניסה ובנייני קריית הממשלה. משמאל חלונות מקושתים זהים הפונים לאולם המשפט של נשיא בית המשפט המחוזי

.

1999: לשכת נשיא בית משפט השלום – לבד מהמחשב והפרחים לא השתנה דבר והלשכה נותרה כך גם היום (צילום: אבי חי, אוסף משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, באדיבות אריק נדלר)

★

רשימות נוספות על בתי משפט:

.

היכל המשפט בחדרה (רכטר אדריכלים)

היכל המשפט בנתניה (אמר-קוריאל אדריכלים)

★

שיר לסיום:

.

★