סיבוב בחדר האוכל ואתר ההנצחה בקיבוץ שובל

בקיבוץ שובל השוכן כמה מאות מטרים מרהט, צפונית לבאר שבע, ישנו אחד מחדרי האוכל המאוחרים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) ואתר ההנצחה בתכנון האדריכל חיליק ערד חבר קיבוץ סער.

הבאוהאוס דגל בייצור תעשייתי וכך גם נראים מרבית חדרי האוכל שתכנן מסטצ'קין. בדגם של חזית הקשתות, כפי שמופיע כאן, הוא עשה שימוש בחדרי אוכל ברוחמה (אותו שרון צילם עכשיו כאן), ביקום ובגרסה קצת שונה גם באדמית. ערד לעומתו ניגש כל פעם לתכנן אתר הנצחה באופן שונה. ועל כך ברשימה הזו.

.

חזית חדר האוכל בתכנון שמואל מסטצ'קין

.

האדריכל שמואל מסטצ'קין היה ממייסדי תנועת הנוער העובד ובתחילת שנות ה-30 למד בבאוהאוס שבגרמניה. נכון שתל אביב מתהדרת בתואר "עיר הבאוהאוס" אך ככל הנראה מרבית המבנים שתכנן בוגר באוהאוס מצויים דווקא בתנועה הקיבוצית ולא בתל אביב. ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה […]. הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, היתה זו גם תקופה של ויכוחים אינטלקטואלים של אומנות. תקופה של מושגים […], שהביאו להעמקת הפילוסופיה של האומנויות בעזרת הוגי דעות".

במשך ששים שנה בנה בעיקר בתנועה הקיבוצית ועל חלק מאותם מבנים כתבתי כאן כבר הרבה. ב-2008 יצא "ספר שמואל מסטצ'קין – לבנות ולהיבנות בה" בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי (הוצאת הקיבוץ המאוחד). אך הוא יותר מציג תקופה ותופעה מאשר את עבודתו של אחד האדריכלים הכי פוריים ומרתקים שפעלו כאן, ולכן במידה מסוימת הספר מפוספס. את חדר האוכל בשובל לא מופיע בספר אפילו לא ברשימת העבודות של מסטצ'קין. אך למרות הביקורת, אביא מדברי העורכים בראש הספר שמציגים את מסטצ'קין כ"אדריכל מחויב, מעורב, מאמין בצמיחתה של אדריכלות המהווה חלק מתיקון חברתי, מבניין הארץ" (עמ' 10).

.

הקמת מגדל המים ומימין צריף חדר האוכל הראשון, נובמבר 1947 (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

בניין חדר האוכל הנוכחי נבנה אמנם ב-1982, אך בתוכו נבלע חדר האוכל הישן של הקיבוץ שגם אותו תכנן מסטצ'קין. בימים אלה מבקשים בקיבוץ לערוך שינויים בבניין כך שיתכן והוא ישנה שוב את פניו. חדר האוכל פעיל ולפי הספר "חדרוכל – סיפורים מתכונים קיבוץ" שערכו אסי חיים ועופר ורדי, המנה המומלצת ביותר המוגשת בו היא מרק בצקניות ("מנת הדגל שלנו" אמרו לי בקיבוץ). את המתכון שלו הביאו חברות קיבוץ שהיגרו מהונגריה בתחילת שנות ה-50. המרק מוגש מידי שבת בארוחת הצהריים. ארוחות צהריים מוגשות כל יום בחדר האוכל בין השעות 12:00 – 14:30 והמחיר משתנה בהתאם למנות.

חברה של רועי באה משובל ולכן יוצא לו להתארח שם כל כמה זמן. הוא מספר שילידי הקיבוץ משוגעים על המרק אבל לדעתו מדובר בסתם מרק עם בצקניות. הוא הציע להביא לי מנה בפעם הבאה שיהיה שם, אבל זה נראה לי מוגזם שהוא יסחוב משם מרק לכאן. יש לי את המתכון בספר חדרוכל. עדיין לא ניסיתי.

באותם חדרי אוכל עם קשתות שיצר מסטצ'קין בסוף פעילותו נראה לי שהוא נפל קצת לעודף עיסוק בהיבטים אסתטיים ופחות שימושיים. אולי הוא חש שהאדריכלות הקיבוצית היתה חמורת סבר מידי כלפי התושבים עד אותה עת, ובתקופה שהתנועה החלה להתפורר החליט לשנות כיוון. אולי הוא סתם הזדקן ונחלש.

חוץ מחדר האוכל, אציג כאן גם את מגדל המים, הספרייה ואת גן הילדים. בחלק השני של הרשימה מוצג אתר ההנצחה שעיצב חיליק ערד.

.

מגדל המים

.

שלט על המגדל

.

פנטזיה מצוירת על מגדל המים מבטון אפור

.

בית ביטחון

.

עיטור על הגמלון שבראש גן הילדים

.

הספרייה 01

.

הספרייה 02

.

מעבר אל הרחבה המרכזית המקשרת למבני הציבור של הקיבוץ, וממשיכה את הקשתות המרכיבות את חזית חדר האוכל

.

בין הקשתות

.

50 שנה לשובל ב-1996

.

הרחבה המרוצפת המקשרת למרכז המשק

.

בניין חדר האוכל מימין

.

מכולת, ארכיון וחדר חוגים עם מוזיאון קטן לכלים של פעם

.

חזית חדר האוכל המשקיפה על בתי הקיבוץ ונוף הנגב

.

חזית

.

שולחן מעוטר באריחי קרמיקה ברחבה שבחזית חדר האוכל…

.

… משקיף על הקיבוץ

.

הכניסה המרכזית לחדר האוכל תחומה מצידה האחד בספסל בנוי וארוך ומאחוריו חזית דרומית של חדר האוכל עם סוככי בטון…

.

סוככי החלונות שיצר מסטצ'קין בעבודותיו האחרונות, מדגישים את הפלסטיות של הבטון

.

ולפי התמונות ניתן לראות שהם עושים את העבודה באופן מדוייק

.

הכניסה הראשית לחדר האוכל (עם תקרה המנותקת מהקירות) ומשמאל סוככי הבטון

.

באולם הכניסה לחדר האוכל קיר מעוגל עם צוהר עגול בתקרה המחדיר אור יום

.

האולם מדגיש את ההתכנסות של חברי הקיבוץ למקום אחד ומאחד

.

ומשולבים גם מוזאיקות קטנות

.

הקיר המעוגל מסתיר מתלי מעילים ותיבות דואר

.

מודעות 01

.

מודעות 02

.

מודעות 03

.

מודעות 04

.

תיבות דואר

.

אולם האכילה

.

חזית חדר האוכל המזרחית

.

אתר ההנצחה בשובל הוקם ב-1980, אך מעולם לא הושלם וכיום בשטח נמצא רק חלק מהמיכלול שערד תכנן. שובל שוכנת על גבעה כשבראשה ניצבים מבני הציבור וסביבה מאורגנים המגורים ושאר מבני המשק. אתר ההנצחה ממוקם במדרון המקשר בין פסגת הגבעה ובין המשק. ערד יצר כאן "שדה" של קוביות בטון בגדלים שונים, חלקן מלאות וחלקן חלולות ופתוחות ובהן שילב צמחיה ומים (מערכת המים לא פעלה בעת הביקור). כל הוא רימז על המשך הצמיחה והחיים

על חיליק ערד כתבתי כאן כבר כמה פעמים: (1) סקירה כללית על יצירתו (2) אנדרטת חטיבת יפתח (3) אנדרטה לחללי קרית טבעון (4) אנדרטת שיירת יחיעם. בדומה למסטצ'קין, גם על חיליק ערד יצא ספר בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי, אלא שהפעם הספר הרבה יותר מוצלח מזה הראשון ולכן אני ממליץ עליו. ערד מייצג קבוצה גדולה של אדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית ועבודתם לא פורסמה. הם בנו בכמויות אדירות מגורים, מבני ציבור, חינוך, מינהלה, משק ותעשייה – ועד השנים האחרונות עבודתם נותרה חבויה בקיבוצים שתמיד היו מנותקים מסביבתם ובכלל מהחברה הישראלית. הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" (הוצאת יד יערי, 2013) משלים משהו בפער.

.

תרשים האתר מאת חיליק ערד (מקור: נעמי מורג, מתוך הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד")

.

מראה כללי של אתר ההנצחה השוכן למרגלות חדר האוכל

.

צלמתי סרטון קצר באתר:

.

.

הרעיון: קוביות בטון בהן משולבת צמחיה ומפלי מים כסמל להמשך הצמיחה והחיים

.

מלמטה מובילות מדרגות

.

שמות החיילים

.

שמות החיילים

.

קוביית הבטון המרכזית

.

ציטוט מספר ירמיהו: "כי מדי דברי זכר אזכרנו עוד"

.

קוביה חלולה ובה צמחיה ומפל מים (שלא עובד)

.

מבט מלמעלה על הרחבה המרכזית באתר ההנצחה

.

הריצוף

.

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר הנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

.