סיבוב קברי צדיקים

בזמן האחרון הסתובבתי קצת יותר בגליל ויצא לי לעצור בכמה קברי צדיקים. חוץ מהתופעה הדתית שהתפתחה סביב הקברים, יש גם תופעה אדריכלית והיא הקמת המבנים העוטפים את הקברים, שהם על פי רוב כוללים מערות קבורה.

דפוס מבני הקבר הוא קבוע ולאחרונה סקרן אותי איך בכל אתר של קבר צדיק, יש פרשנות אחרת לאותו מודל. מהסביבה הפסטורלית והפתוחה, נכנסים אל מבנה לבן ולו כיפה צבועה בתכלת. חדר קטן בו מונחים ספרי תפילה, ועל קירותיו תלויים שלטי תורמים לתחזוקת האתר. מהחדר מוביל פתח צר אל מערה חצובה בסלע הטבעי. לרוב המערה תישאר חשוכה ורק אור הנרות יאיר אותה, לפעמים אור יום יחדור אליה מפתח בחלקה העליון. לפעמים במקום מערה תהיה פשוט מצבה גדולה, אך גם היא תסתיר מערה תת-קרקעית שהגישה אליה חסומה.

את הרשימה הרכבתי משני ביקורים בגליל. אציג כאן אתרי קבורה המיוחסים ל:

(1) חבקוק הנביא

(2) רבינו בחיי ותלמידיו

(3) יוסי בן זמרא

(4) אבא חלקיה וחנן הנחבא

(5) חוני המעגל.

.

מערת אבא חלקיה וחנן הנחבא (נכדי חוני המעגל)

.

לא אכנס כאן לשאלה האם התופעה בה אנשים מאמינים שתפילה על קברים, שלא ברור לגמרי מי נקבר שם, היא טובה או רעה. אבל עצם היציאה מהבית, מהעיר והנסיעה אל הטבע בקבוצה או לבד היא דבר נחמד וטוב. יש כאן הזדמנות לאנשים שסתם כך לא יכולים להרשות לעצמם (מכל מיני סיבות) לצאת מהבית לטיול. ככה ניתנת לטיול פרשנות תועלתנית לפי אותה תפיסה, גם אם אין לה תעודת ביטוח. בזמן שהסתובבתי בצפון ראיתי שקשה להתחמק מכל השלטים שמכוונים לאותם אתרי קבורה. כך, שבכמה הזדמנויות, החלטתי גם אני ללכת לאותם מקומות. במיוחד התרשמתי מהבינוי שמלווה אותם.

רוב המבנים חדשים. "הועד להצלת קברי קדמונים בארץ ישראל" עומד מאחורי הקמתם. אין לי מושג מי האדריכל שתכנן אותם, אך נראה שמדובר באדריכל (או הנדסאי) אחד. ב-1993 פרסם הוועד מהדורה שלישית ומורחבת לספר שיצא במקור ב-1986: "קדמונינו – שיח מחמדי ארץ, מורה דרך למקומות הקדושים בגליל". בהקדמה לספר מופיע תיאור התפתחות התופעה בסוף המאה ה-20 ושורשיה. מסופר כי הועד הוקם ב-1981 כיוזמה פרטית של רב חרדי מירושלים: "היה זה בתקופה בה הושחתו בעוונותינו הרבים עד בלי הכר בידי אנשי זדון, רבים מקברי התנאים והאמוראים והורקו מאות מערות וכוכין בהם היו קבורים מצוקי ארץ שוכני עפר, ומי יודע את שבכוונתם עוד, ה' יפר עצתם וזממם אל יפק. […] עם התגברות מארת החפירות, הגיעו מנהיגי היהדות החרדית לידי מסקנה, מתוך ניסיון מר וממושך, כי התרופה היעילה ביותר לקדם פני הרעה ולהקדים רפואה למכה, היא שיקום ושיפוץ המקומות הקדושים והקמת מצבות חדשות ובנין עליהם". עוד הם מוסיפים, כי הודות לשיפור מערך התחבורה, עלה הביקוש בקרב האוכלוסייה החרדית להשתטח על הקברים. יתכן והרבנים ראו בקברים דרך להמשיך ולשלוט גם בטיולים של מאמיניהם.

מוסבר בספר כי זיהוי אתרי הקבורה מתבסס על זיהוי שערך במאה ה-16 רבי יצחק לוריא – האר"י מצפת. בהמשך, מובאים מספר מקורות לעלייה לקברי צדיקים. ממסכת תענית מובא: "למה יוצאין לבית הקברות (בתענית על גשמים), כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים". בין השאר מובא מדרש קדום המתייחס לקבר רחל: "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת, אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם, זה שכתוב 'קול ברמה נשמע'".

.

מפת התמצאות

.

"דבר גדול ונשגב הוא ללמוד מתורת הצדיק ולהזכיר מעשיו על קברו" ולכן אביא כאן גם אני בכל אתר כמה מילים על הדמות לה מיוחס הקבר. חלק מהמקורות מופיעים בספר של הוועד:

(1) חבקוק הנביא:

קבר חבקוק שוכן לצד כביש 65, ממש אחרי הגשר שעובר מעל התעלה הפתוחה של המוביל הארצי. סמוך אליו מעיין שווה, אך לא שייך לרשימה הזו. קבר חבקוק נמצא במבנה, שהקים הוועד להצלת קברי קדמונים, ובתוכו שוכנת מצבה.

אחד מספרי התנ"ך מוקדש לנבואותיו של חבקוק. בספר הזוהר מפרשים את שמו ועל הדרך מעניקים לו ייחוס: "נקרא חבקוק על שם שני חיבוקים, אחד של השונמית אמו שאמר לה אלישע למועד הזה את חובקת בן, ואחד של אלישע".

על פי המסורת בסמוך לקברו של חבקוק נקבר גם רבינו בחיי – ולכן "במכה אחת" אפשר לראות שני סוגי קברים.

.

על כביש 90 צמוד למפגש עם המוביל הארצי שוכנים שני אתרי קבורה

.

מבקרת בקבר חבקוק

.

מבנה הקבר במבט מצפון

.

שילוט בכניסה 01

.

שילוט בכניסה 02

.

שילוט בכניסה 03

.

מצבת הקבר

.

(2) רבינו בחיי:

בשונה מקבר חבקוק שמורכב ממבנה ומצבה, כאן מדובר במערה שבחלקה העליון יש פתח המאוורר את המערה ומחדיר גם אור טבעי. המערה ריקה. כמו במקרה של חבקוק, גם כאן הוקם המבנה על ידי הוועד.

יש מחלוקת האם קבור כאן רבינו בחיי בעל חובת הלבבות שחי במאה ה-12 בספרד, או שמא רבינו בחיי בעל הפירוש על התורה שחי במאה ה-14 בספרד. אבל מה זה משנה, בשני המקרים המערה ממילא ריקה.

כדי ללמוד משהו על רבינו בחיי, אביא כאן פירוש שנתן רבינו בחיי לשמה של מערת המכפלה, שהיתה נקראת כך "על שם שכפל שם הקב"ה קומתו של אדם הראשון והיה נקרא כן [מערת המכפלה] מעולם ובני חת לא היו יודעים הטעם למה, גם עפרון לא היה מוכר על דעה שיש שם קבר".

.

100 מטרים מקבר חבקוק מצויה מערה ריקה המיוחסת לקברי רבינו בחיי ותלמידיו

.

מימין כיפה וחדר המבואה למערה ומשמאל כיפה המחדירה אור יום למערה

.

כיפה המחדירה אור יום למערה

.

חדר המבואה למערה

.

הכניסה לחדר המבואה ובהמשך הכניסה למערה

.

חדר המבואה והכניסה למערה

.

המערה הריקה, אור יום חודר מלמעלה

.

שילוט בחדר המבואה 01

.

שילוט בחדר המבואה 02

.

בחדר המבואה 03

.

(3) יוסי בן זמרא:

הקבר של יוסי בן זמרא שוכן בשוליים של מושב כרם בן זמרא ובשונה משאר האתרים מורכב ממצבת אבן הנמצאת במבנה פח. בן זמרא חי במאה ה-2 לספירה ובשמו נאמר ש"כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו".

בכרם בן זמרא יש כמה יקבים מעולים גם ביישוב עצמו וגם באזור התעשייה הסמוך.

.

מבנה פח באתר קבר יוסי בן זמרא

.

מצבת הקבר 01

.

מצבת הקבר 02

.

מצבת הקבר 03

.

שלטים 01

.

שלט 02

.

שלט 03

.

(4) מערת הקבר של אבא חלקיה וחנן הנחבא:

הגישה לאתר היא דרך הכביש הראשי החוצה את חצור הגלילית (נקרא 'דרך הבנים' ובהמשך הופך ל'מעלה חוני המעגל'). הכביש מתחיל בכניסה הראשית ליישוב במפגש עם כביש 90. חוצים את השיכונים ויוצאים מהיישוב. הכביש עולה במעלה ההר ומיד מימין שוכן האתר. יש שילוט כבר בכביש 90 ולכן קשה לפספס. ספסלים מעוטרים בלוחות קרמיקה פזורים בחזית, והכניסה למערה היא דרך מבנה קטן מחופה באבן פראית ועל ראשו כיפה תכולה ובוהקת על רקע עצי האורן העוטפים את האתר. במערה כוכי קבורה. בעת הביקור המקום היה ריק מאדם. בהמשך הכביש, נסיעה של חצי דקה, נמצא מתחם קבר חוני המעגל.

אבא חלקיה חי במאה ה-1 לספירה והיה נכדו (בן בנו) של חוני המעגל שקברו שוכן כמה מאות מטרים מהאתר הזה. בדומה לסיפור הידוע על חוני המעגל, גם הנכד ואשתו היו קשורים בעסקי גשמים וכשהיו הגשמים מתעכבים מלרדת, היו הרבנים שולחים בקשות לאבא חלקיה שיתפלל שירדו גשמים. לפי המסופר במסכת תענית בשמים ענו לו, וגשמים ירדו.

חנן הנחבא נקרא כך כי היה נחבא אל הכלים מרוב ענווה. כמו שכנו לקבר, גם הוא היה נכדו (בן בתו) של חוני המעגל. כך מסופר עליו במסכת תענית: "כאשר היו צריכים למטר, היו שולחים אליו תינוקות של בית רבן, שהיו מחזיקים בשולי מעילו וקוראים: אבא, אבא, הב לנו מטר. אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, עשה בשביל אלו שאין מכירים בין אבא שנותן מטר לאבא שאינו נותן מטר".

.

אתר קבר המיוחס לנכדים של חוני המעגל: אבא חלקיה וחנן הנחבא

.

מבט מהצד על מבנה המבואה למערת הקבר המודגש בכיפה

.

ספסלים לרשות המבקרים בכניסה לאתר

.

הכניסה למבנה

.

שילוט 01

.

שילוט 02

.

שילוט 03

.

שילוט 04

.

חדר המבואה

.

מערת הקברים

.

(5) חוני המעגל:

האתר של חוני המעגל הפך לאימפריה. סמוך לקבר (שבזמן הביקור עמלה אשה על שטיפת רצפת המבואה) יש כולל אברכים שוקק חיים. לעומת הכולל, מערת הקבר עצמה היתה ריקה ממבקרים ומתפללים.

חוני המעגל שחי היה באזור במאה ה-1 לספירה, מפורסם עד היום בזכות המעשה שעשה עם המעגל שסימן סביבו והתנה תנאי שלא יצא ממנו עד שירד גשם. כולנו ראינו קשת וענן שם מומחזת הפרשה. בעקבות תרומתו של חוני המעגל בנושאי גשמים, שיבחו אותו ואמרו שדור שהיה אפל הוא האיר בתפילתו, דור שהיה שפל הוא הגביה אותו בתפילתו.

.

מערת חוני המעגל שוכנת כמה מאות מטרים ממערת נכדיו

.

שלט 01

.

שלט 02

.

שלט 03: נשים ימינה, גברים שמאלה

.

.

המבואה לקבר שבעבר היתה רחבה, פוצלה לשני מעברים, כל מעבר למין אחר

.

בקצה חדר המבואה נמצאת כניסה למערת הקבורה

.

המערה חשוכה ומוארת מעט הודות לנרות

.

נרות

.

אתרי זיכרון וקבורה נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר הנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

.