סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

IMG_2821

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

יחיעםמרץ69

חנוכת האתר המורחב במרץ 1969

.

(1) הביקור:

האתר נמצא כמה מאות מטרים מצומת כברי שבגליל המערבי (4 ק"מ ממזרח לנהריה). הגישה היא מכביש 70 אך השילוט בעייתי ובקלות אפשר לפספס את הכניסה. האתר עבר מתיחת פנים בשנים האחרונות, ובכניסה אליו יש פסל טפשי וריק מתוכן של משוריין שעולה במעלה כלשהו. זה משוריין של המאה ה-21 והוא דו-ממדי. סביבו יש חניון רכבים ולבסוף הכניסה לאתר, שם כבר יש שלדי משוריינים מקוריים. אך קודם למשוריינים הציבה הקק"ל שולחנות פיקניק ובעת הביקור היו כולם מלאים במשפחות. לעומתם, היה אתר ההנצחה ריק.

תחילה מגיעים לרחבה המרוצפת שפונה לאנדרטה שיצר חיליק ערד ב-1969. סוג של קיר בטון חסר צורה שאולי מדמה חורבה ואולי את דרכה של השיירה במעלה הגליל. ממרחק האנדרטה נראית כמו מודל קטן אבל כשמתקרבים אליה, המידות שלה נראות קצת מעוותות. מאחורי האנדרטה מסתתר בית הקברות של הכפר כאברי – כפר ערבי ששכן בסמוך עד 1948. בתי הכפר נהרסו והשטח עליו עמד הכפר הפך לשטח חקלאי של קיבוץ כברי. בית הקברות נותר שלם, אך הוא מוזנח והמצבות הגדולות מתפוררות.

מבית הקברות יש שביל צר שחודר אל יער עצי האורן (ראו סרטון קצר עם סוף נורא בהמשך). לאחר הליכה קצרה מגיעים לאנדרטה המקורית שהציב כאן משרד הביטחון (בתכנון האדריכל אשר חירם): עמוד גבוה שנראה כמו עמוד ניצחון, מחופה באבן גיר ועליו תלוי לוח עם שמות החללים. בשונה מהאנדרטה של חיליק ערד שנמצאת במפלס מישורי ובגובה העיניים, כאן האנדרטה ממוקמת על במה גבוהה (המנצלת את השיפוע הטבעי) ומדרגות רחבות ומרשימות מובילות אליה, מסר מרומז לכך שהמתים נפלו למען מטרה נשגבה. ערד הקיבוצניק ויתר על הטקסיות הרשמית ויצר, כהרגלו, אתר יומיומי.

התמונות ברשימה לא מאורגנות לפי מסלול ההליכה של המבקר, אלא מתחילות באמצע – עם האנדרטה של חיליק ערד. הסיבה היא שירדתי מהמכונית וישר רצתי לאנדרטה שלו. רק אחר כך הרמתי את הראש והסתכלתי מה יש עוד.

.

IMG_2850

האנדרטה של חיליק ערד והרחבה המרוצפת שבחזיתה

.

(2) שיחה עם חיליק ערד על האנדרטה:

לפני מספר חודשים פרסמו יובל דניאלי ומוקי צור את הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", ובו דניאלי מרחיב על האנדרטאות של ערד. דניאלי פרסם גם בעיתון "הזמן הירוק" מאמר על האנדרטאות של ערד, כך שדניאלי חשף היטב את קבוצת עבודות ההנצחה של ערד, מה שהביא אותי בעצמי לבקר בהן ובעקבות זאת לפרסם רשימות משלי. לא הרגשתי שאני ממחזר, והתקשרתי לערד לשאול אותו כמה שאלות על האתר. אני מביא פה חלק קטן מהשיחה:

מיכאל יעקובסון: כיצד ניגשת לעבודת התכנון של האתר?

חיליק ערד: מי שמתכנן בדרך כלל מתרשם תחילה מהמקום, וכשאני קבלתי את המקום אז השתדלתי שיישאר שם שטח נקי לגמרי. בלי חשמל ובלי צינורות. רציתי לתת את השטח שהיה לפני כל העניין הזה של השיירה.

מ"י: האם היו מכשולים בדרך?

ח"ע: תמיד יש מכשולים שאתה מקבל ולא יכול לשנות אותם. כמו למשל השקע שיש בקו החיצוני העליון [של האנדרטה] והיה מכוון כך שדרכו יראו [המבקרים] את בית הקברות שמשם התקיפו את השיירה. בדיוק מאחורי השקע גדל עץ גדול והוא מסתיר את כל בית הקברות. אי אפשר לעקור עצים ובמקרה הזה זו מכשלה ולא נכון.

מ"י: תכננת מספר גדול יחסית של אתרי הנצחה, בראייה רחבה ולאורך השנים, איזה מאותם אתרים אתה הכי ממליץ לי לבקר בו?

ח"ע: אני אוהב מאד את האוהל של ביתניה. זה יושב בתוך ההר ויש שם משטח ועליו אוהל גדול, וכשעולים רואים דרך חריץ את עמק הירדן והכנרת. זו העבודה הכי נקיה שעשיתי.

.

IMG_2828

את הרחבה המרוצפת באבן פראית עוטפת בחצי גורן גדר אבן המשלבת מקומות ישיבה

.

(3) אדריכל חיליק ערד:

ערד נולד כיחיאל פלוצר פולין ב-1927 ועלה בגיל 6 לארץ ישראל עם משפחתו. במהלך מלחמת העצמאות היה חבר בגרעין המייסד של קיבוץ סער – שם הוא מתגורר עד היום. אדריכלות למד בטכניון ולאחר מכן החל לעבוד כאדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. תכנן מבני מגורים, חינוך, תרבות, תעסוקה וחדרי אוכל בקיבוצים וכן קיבוצים שלמים (סמר, כישור, פלך ואליפז). תכנן גם מבני ציבור שונים מחוף לקיבוצים, בעיקר ביישובים הערביים שבגליל המערבי. ערך קצר על ערד כבר קיים בויקיפדיה וניתן לקרוא אותו כאן.

(4) שיירת יחיעם:

"שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם, נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 לוחמים‏, והאירוע נחשב לאחד התבוסות היהודיות הקשות במהלך מלחמת העצמאות" – מתוך הערך בויקיפדיה.

.

IMG_2822

האנדרטה 01

.

IMG_2832

האנדרטה 02

.

IMG_2833

האנדרטה 03

.

IMG_2825

האנדרטה 04: תיאור דרכה של השיירה באמצעות תבליט

.

IMG_2826

האנדרטה 05

.

IMG_2827

האנדרטה 06

.

IMG_2824

האנדרטה 07: "השקע" שדרכו תכנן חיליק ערד ליצור קשר עין לבית הקברות שממנו נפתחה האש על השיירה, אך נחסם בעץ

.

IMG_2835

משוריין וברקי בית הקברות של הכפר כאברי

.

IMG_2841

בית הקברות של הכפר כאברי 01

.

IMG_2836

בית הקברות של הכפר כאברי 02

.

IMG_2837

בית הקברות של הכפר כאברי 03

.

IMG_2839

בית הקברות של הכפר כאברי 04

.

IMG_2842

בית הקברות של הכפר כאברי 05

.

IMG_2838

בית הקברות של הכפר כאברי 06

.

IMG_2840

בית הקברות של הכפר כאברי 07

.

ויש גם סרטון קצר עם סוף נורא:

.

.

IMG_2846

עמוד הזיכרון בעיצוב אדריכל אשר חירם

.

IMG_2848

העמוד והמדרגות

.

IMG_2854

אפשר להכנס למשוריין

.

IMG_2855

תחילת המסלול

.

IMG_2856

בכניסה לאתר: כאילו משוריין

.

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי זקהם  On 18/09/2013 at 18:05

    גם בגן הזכרון בכפר סבא יש בדיוק כזה עמוד זכרון

  • Benny Bedarshi  On 20/02/2014 at 13:04

    האדריכל מיכאל יעקובסון כותב במסירות על אתרי הנצחה בישראל.
    בדקתי את הרשימה לעיל ואותי מפתיע איך אדריכלים שהרבה פעמים הם פסלים מתוסכלים, או בלשון אחר פסלים גרועים שמוצאים פרנסה הגונה בבנייה, נוטלים לעצמם כתר פסלים ללא הצדקה והרבה מהאנדרטאות שהם מעצבים נראות כמו מודלים לבניינים פוטוריסטיים.
    קל להם לשלול מהפסלים המוחלשים וחסרי ההשפעה את הזכות לפסל בנוף הציבורי מאחר והם קרובים לצלחת מקבלי ההחלטות.
    המבלי אין פסלים בישראל???

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: