סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח בצומת בית קמה

צומת בית קמה זו הצומת עם תחנת הדלק על כביש 40, רגע לפני רהט ובאר שבע. עוצרים בצומת כדי לתדלק בנזין או קפה בארומה. היות ואני לא שותה קפה, העדפתי לבלות את 10 דקות זמן העצירה באנדרטה חשובה אך נסתרת.

למה חשובה ולמה נסתרת?

חשובה כי היא הוקמה לזכר חללי חטיבת יפתח, שהוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות. בראשית ימיה פיקד עליה יגאל אלון והיא גם נקראה על שמו. יפתח היה כינויו הסודי של אלון: יגאל פייקוביץ תל חי. חיילי החטיבה היו בכל מקום: בצפון, במרכז ובדרום. אחרי תהליך הסבה הפכה מחטיבה רגלית לחטיבת שריון והיא פועלת עד היום. סיבה שניה לחשיבותה היא האדריכל שיצר אותה: חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ומבכירי וותיקי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. על ערד יצא כעת ספר המסכם את פועלו, להרחבה עליו כתבתי ב-Xnet כתבה לפני כמה ימים.

נסתרת כי יחסית לגודלה ולמרות קרבתה לצומת, האנדרטה עצמה מרוחקת מהכביש ולכן השלט החום הקטן לא מספיק מושך וכמעט ואף אחד לא פוקד אותה. אולי גם ריבוי אתרי ההנצחה בארץ, דחק אותה אל מחוץ לתודעה ומחוץ לספרים, המאמרים וכתבי העת שעסקו בנושא.

ברשימה זו אני מבקש להשיב אותה מעט לתודעה.

.

מרכז המבנה מלמטה

.

בהתחלה הרמתי טלפון לחליק ערד כדי לשוחח אתו על האנדרטה, אך לצערי לא היה לו מה להגיד. אז התקשרתי ליובל דניאלי שערך במשותף עם מוקי צור את הספר שיצא כעת על ערד. דניאלי, אמן בהכשרתו, מתמקד בספר בין השאר ב-12 אתרי ההנצחה שתכנן ערד ועניין אותי לדעת כיצד הוא רואה את מגע ידו הייחודי כפי שבא לידי ביטוי באתרי ההנצחה. כי במבנים שערד תכנן בקיבוצים, אני לא מצליח עדיין למצוא ייחוד שמדגיש את יצירתו משאר האדריכלים בתנועה הקיבוצית.

"הוא עובד על שני מוטיבים מרכזיים, המגדל והמקלט. יש גם מקום שאתה יכול להשקיף ממנו וגם יכול להיות בתוכו", מסביר דניאלי. "המוטיב הזה חוזר על עצמו באתר לחללי משמר הגבול וחללי נירים, זה בא מ[שיר השומר] 'מעל המגדל סביב אשקיפה'. גם באתר בטבעון זה קיים, שם יש X של רלסים ענקיים ואתה יכול להיכנס פנימה, להתייחד ולהדליק נר. יש פה מפגש של מונומנליות עם אינטימיות".

.

.

תכנית אתר ההנצחה (מקור: נעמי מורג, חיליק ערד)

.

האתר עבר שינויים במהלך 44 שנות קיומו. כל השינויים ללא יוצא מן הכלל פוגעים במכלול השלם של היצירה. מערך הגישה השתנה, נוספו כל מיני לוחות עם טקסטים מיותרים, נוסף מעקה ורמפה לעגלות, נוספו גופי תאורה שהוצבו באופן הכי גס שניתן לעלות על הדעת, כל גופי הבטון נצבעו בלבן – כמעט חשבתי שאני ב"עיר לבנה" (והדמיון הכללי לעבודות של דני קרוון מורגש).

האתר לא מורכב מאנדרטה של פסל דמות (כמו ביד מרדכי), עמוד זיכרון (כמו בכביש החוף) או איזה פסל מופשט (כמו בעמק בית שאן). אלא כאן יש מקום לשהייה המאפשרת התכנסות פנימה ותצפית החוצה. האדריכל נותן למבקר מגוון של אפשרויות התנהלות באתר: לשוטט ולחקור, לשבת בפנים או בחוץ, לצפות או להשתין בלי שאף אחד רואה.

כל מטר קיבל כאן תשומת לב מצד המתכנן. הגימור הוא גס ולא מוקפד, אך כן יש מחשבה על החופש שניתן כאן למשתמשים. לעומת הקירות והספסלים שהוקמו מבטון שנותר חשוף, המבנה המרכזי של האתר הנראה כמו חורבה או אוהל מטויח באופן בו טויחו בתים ערבים ישנים. הריצוף הוא שטיח גרנוליט שבטח הובא מחצי האי סיני.

מרכיב ששמתי לב אליו הוא שהאתר בכללותו נראה כמו מודל שמישהו הגדיל ובנה. את התחושה הזו הרגשתי גם באתרים אחרים שתכנן ויש בהם עיוות (בעיקר בעבודותיו המופשטות). אבל היות ורק לפני כמה חודשים התחלתי לעקוב אחרי הבניינים שתכנן ערד, טרם גבשתי דעה.

אתרים נוספים שתכנן אציג בפעם אחרת. עד אז, ברצוני להודות ליובל דניאלי חבר קיבוץ המעפיל על השיחה. לנעמי מורג מעצבת הספר "הבית, המקום". ולמירה וזאנה מארכיון הנגב ע"ש טוביהו שמצאה את נאומו של מולה כהן, אותו נשא בחנוכת האתר ב-1969 ומובא כאן בשלמותו.

ועד הפעם הבאה, להתראות

.

הכניסה לאתר

.

מודל של האתר, 1968

.

הודעה על מכרז קבלנים מ-1968

.

תיאור המערכה מתוך תוכניה שהופקה ב-1990 לכנס לוחמי חטיבת פלמ"ח-יפתח (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

נאומו של מולה כהן בחנוכת האתר שהתקיימה בתאריך 21.4.1969 (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

המשך הנאום (מקור: ארכיון הנגב ע"ש טוביהו)

.

לוח אבן עם חיתוך אותיות בלייזר שנשתל כאן לאחרונה

.

המשעול העולה לאתר. הרמפה לעגלות והמעקה הם תוספת מאוחרת

.

מעקה המשעול. הצביעה של המעקה היא תוספת מאוחרת. במקור המעקה היה גולמי והציג את הבטון חשוף.

.

.

עוד לוח שיש עם חיתוכי אותיות בלייזר כתוספת מאוחרת

.

מתוך המנון הפלמ"ח: "מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב, מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר – כָּל בָּחוּר וְטוֹב – לַנֶּשֶׁק כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!" בהמשך איבר פאלי מבטון.

.

האיבר

.

גופי התאורה שנתלו והוצבו בסביבה הם תוספת מאוחרת. בתכלס, אחלה מקום לזיונים

.

במרכז האתר מבנה המאזכר חורבה. הקשתות באותה תקופה שבאה מייד אחרי מלחמת ששת הימים, חזרו לאדריכלות הישראלית. דוגמה לאותן קשתות ניתן למצוא כמה מאות מטרים דרומה מכאן בחדר האוכל בקיבוץ שובל שתכנן המורה של חיליק ערד – שמואל מסטצ'קין

.

הקשת דרכה חודר משמאל הקיר שסוגר את האתר מדרום

.

החיבור בין "החורבה" והקיר הדרומי

.

עוד לוח שיש עם אותיות בחיתוך לייזר, ניגוד גמור לגולמיות והפשטות שהאתר מייצג

.

אמפי קטן בחזית "החורבה" כשהריצוף מעוצב באופן שמכוון את המבט של הצופים למרכז האתר

.

המושבים מבטון. מישהו פיצח גרעינים

.

הבטון והשדות

.

רק בחזית האחורית נותר הבטון חשוף ובצבעו המקורי

.

החורבה עצמה מטויחת בטיח גס, כמו בבתי הערבים הישנים

.

וגם האדריכל הותיר את חותמו בקצה האתר

.

מבט על האתר מאחור

.

ומרחוק

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

★