סיבוב במלון ג'ורג' תל אביב

עד לפני שנים אחדות עמדו בשטח שהיה מכונה "מתחם חסן ערפה" עשרות צריפי פח ומוסכים (באחד מהם פעל הסטודיו של אלעד רוזן). כעת את מקומם תופסים מגדלי זכוכית, בעיקר משרדים, אך באחד מהם פועל מאז תחילת השנה מלון ג'ורג' תל אביב עם מועדון חברים (וגם מגורים בקומות העליונות).

את הבניין שבולט בעיצובו על רקע מגדלי הזכוכית הסתמיים, תכנן משרד האדריכלים יסקי מור סיון, ואת המלון עם מועדון החברים תכנן ועיצב האדריכל הספרדי לזארו רוזה-ויולן (Lazro Rosa-Violn). העיצוב העוטף שלא מותיר פיסה פנויה אמנם יוצר עומס, אבל הודות לרקע שבו צמח האדריכל הספרדי הוא הצליח להכיר את המקום ולהשתלב בו בטבעיות, תוך מתן במה לא צפויה לאמן קיבוצניק נשכח.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024

.

מתחם חסן ערפה (נקרא על שמו של הערבי היפואי שהיה בעל הקרקע עד לשנות ה-40): לצד מגדלי המשרדים ניצב מגדל המגורים והמלון ברחוב ישראל טל 5

.

.

(1) הסביבה

הסביבה שבה הוקם הג'ורג' טרם התגבשה. רק הבנייה כאן התרוממה לגובה והרחובות נותרו בתחתית. רחוב טל ישראל שאליו מפנה הג'ורג' את הכניסה, הוא רחוב עם חזיתות לא פעילות בשתי דפנותיו. בכביש הרחב תנועת הרכבים סואנת, אך לתנועת הולכי רגל הוא לא נעים במיוחד – מעין שממה בלב העיר.

המעברים מרחוב לרחוב באזור המתחם הם דרמטיים: הסביבות המשיקות מאכלסות מבני תעסוקה ותיקים יותר או פחות. לעומתם, מתחם חסן ערפה השתנה כמעט בתנופה אחת. התוצאה היא קבוצה של מגדלים חדשים – שלושה דומים זה לזה ומשמשים כמו בסביבה כולה למשרדים, ואחד שונה מהם בעיצובו ובו שוכן הג'ורג' – יותר פלסטי, מעוגל, פחות זכוכית ויותר משטחים לבנים. בשונה משכניו הוא מאכלס בחלקו העליון מגורים ובחלקו התחתון מלונאות ואירוח. ממערב לו השטח ריק וממתין להמשך הבנייה של מגדלים נוספים.

רק כשמטפסים במגדל ויוצאים למרפסת מגלים את הגן הציבורי החדש שמסתתר בעורפו. הגן שכולל צמחייה עשירה וגם בריכת נוי יפה, נפתח לאחרונה בלבו של המתחם ותוכנן בסטודיו אורבנוף.

העובדה ששדרות רוטשילד מצויים במרחק הליכה של 600 מ' ותחנת קרליבך של הרכבת הקלה מצויה במרחק של כמה עשרות מטרים מדגישים את מיקומו של הג'ורג' כמקום שנמצא ליד ולא בתוך. האם תצליח להתפתח כאן רקמה עירונית רציפה, או שמא ייווצר מתחם סיטי אופייני, שכמוהו הוקמו בערים רבות בשנות ה-70 וה-80? יש עתיד: מימוש התכנית למתחם צפוי להוסיף מגורים ומבני ציבור וכן ציר ירוק. כל אלה יתכן ויצליחו לחזק את הממד העירוני של הסביבה.

בינתיים, המדרכה היותר מידי רחבה שבחזית הבניין היא כרגע אזור שומם ולא נעים. תפקידה של העירייה לפתח באופן יותר מתוחכם – כמו להוסיף שורות של עצים וצמחים, מתקנים וגם אמנות, כפי שעיריית תל אביב כבר הוכיחה שהיא יודעת לתכנן ולשלב בהצלחה, ולהעניק לחזית המלון קשר מזמין ונעים עם הרחוב.

.

על הכביש הרחב תנועת רכבים סואנת אך לתנועת הולכי רגל הוא לא נעים במיוחד – מעין שממה בלב העיר.

.

הכניסה: ויתרו כאן על העברית, למרות שתיירות חוץ לא נראית באופק. שמו של המלון נקרא כך בעקבות שמו של אביהם של בעלי המלון – גרשון (גאורג) זלקינד

.

.

(2) ייחודו של הג'ורג' I

בישראל הודות לבנקים תמצאו כמעט רק רשתות של בתי מלון ומעט מאד מלונות עצמאיים. הג'ורג' אמנם לא שייך לרשת, הוא עצמאי אך אינו משפחתי. הבעלים הם חברת אלקו (מהגדולות והוותיקות במשק בשיתוף מיכאל חי) שרואים בו סנונית ראשונה לרשת שתתפתח ממנו. לעת עתה, התדמית הישראלית, הכלכלה והביטחון, ובכלל לפי ההתנהלות של הכנופיה שמנהלת את המדינה, לא נראה שההשקעה בתיירות הוא עסק יציב ומבטיח.

מה יש כאן? נתחיל מלמעלה ונסיים למטה:

170 חדרים שמתפרסים על פני 14 קומות (ב-29 הקומות העליונות של המגדל ישנן 120 דירות פרטיות ויש גם גן ילדים ציבורי בקומה השנייה). 37 מבין החדרים הם דירות זעירות הכוללות מטבחון וסלון שנועדו להשכרה לטווח קצר עד בינוני. כולם מעוצבים ומעוטרים באמנות ישראלית שעליה ארחיב כאן בהמשך. ישנם כמה סוגי חדרים לרבות כאלה שכוללים מרפסת. מחיר לדוגמה לזוג ללילה בסופ"ש הקרוב מתחיל ב-1,715 ש"ח (כולל ארוחת בוקר).

מרחב האירוח שתופס את הקומות התחתונות בבניין פתוח לאורחי המלון ולחברי המועדון שנפתח כאן. בדומה למועדון סוהו האוס הפועל כבר כמה שנים ביפו, גם למועדון שנפתח בג'ורג' אחראי אייל דה ליאו. רק הודות לרעיון של שילוב מלון עם מועדון חברים, מצליח הג'ורג' להשאר גם בימים עגומים אלה מקום תוסס לכל אורך השבוע ולכל אורך היום. כשאין תיירים מזל שיש חברים.

במרחב האירוח תמצאו ארבע מסעדות, חלל עבודה שיתופי, חדרי ישיבות, אולם למפגש ומופעים וכן קומת וולנס שלימה שמכילה בריכת שחייה עם מסעדה, חדר כושר, סאונות וחדרי טיפולים.

בקומת הכניסה פועלת חנות פופ-אפ שהעסקים בה מתחלפים כל כמה שבועות. בעת הסיבוב אכלסה את החנות מעצבת כלי קרמיקה, וכעת תמצאו בה את יצירותיה של מעצבת התכשיטים גינת מויאל.

.

אולם המבואה עם דלפק הקבלה, מימין תבליט בטון שנוצר כמחווה לכתב המחול שיצרו הכוריאוגרפית נועה אשכול והאדריכל אברהם וכמן

.

את הרהיטים עיצב האדריכל במיוחד למלון

.

וגם את התקרה עם גופי התאורה

.

.

(3) ייחודו של הג'ורג' II

אוסף האמנות הישראלית שנרכש במיוחד למלון משולב בעיצוב בכל חלקיו. היכן שהאמנות הישראלית נעדרת, תמצאו את האמנות שיצר אדריכל המלון הספרדי ואת המלאכה הוא ביצע באופן נהדר וראוי להערכה.

כשהשותף והרוח החיה במלון מיכאל חי הוא בנו של צלם האמנות אברהם חי, המנהל אייל דה ליאו הוא שוחר אמנות, ואפילו היחצ"ן שנבחר הוא יוני וולף, בנה של נורית וולף מבעלי גלריה גבעון, אז אין פלא שהתוצאה היא מקום שגדוש באמנות. גלריה גורדון נבחרה לספק קרוב לאלף יצירות ישראליות – אמנים ותיקים וצעירים. העבודות ברובן חמודות, אך נעדרת מהן כל ביקורת למציאות, מהלך שהיה ראוי לשלב בעיקר בעידן שבו אנו חיים.

בעבר היו מעצבי המלונות בישראל ובראשם דורה גד והיינץ פנחל מצרכני האמנות הגדולים במשק, כשרכשו למלונות הרבים שעיצבו אינספור יצירות ובכך תרמו לתחום באופן משמעותי. בעשורים האחרונים מעצבי המלונות בארץ נסוגו מגישה זו, ועבודתם מתאפיינת בחוסר עניין בשילוב אמנות מקומית איכותית (ראו מקרה ישרוטל שמשלבים אמנות, אך זו ירודה ודלה). כאן בג'ורג' ניתן למצוא עדנה לאותה תופעה מבורכת שהיתה ונעלמה, וביקשה להוסיף רובד מקומי ייחודי לכל שטחי המלון והאירוח. ועדיין גם בג'ורג' לא הגיעו להישגיהם של גד ופנחל ששילבו בתבונה את האמנים ביצירת הריהוט, השטיחים, הוילונות, גופי התאורה ועוד.

תרומתם המרכזית של מיכאל חי והאדריכל שעיצב את המלון, לזארו רוזה-ויולן, היא בהבנה המעמיקה בשילוב אמנות ולא רק ביצירות קנויות, אלא גם כזו שהוזמנה במיוחד למקום. חלק מעבודות אלה הוזמנו מאוהד מרומי, אדם יקותיאלי ושרון פוליאקין, וחלק יצר האדריכל בעצמו.

רוזה-ויולן יליד ברצלונה (1965) בה הוא חי ופועל גם היום, כשמשרדו מעסיק קרוב למאתיים עובדים והוא מתמקד בעיקר בעיצוב פנים של מלונות ומסעדות. בגישתו העיצובית רוזה-ויולן הוא מזרח-תיכוני, לכן הצליח להשתלב באופן כה מוצלח עד שנראה כי העיצוב מקומי. מקרה דומה ניתן למצוא בעיצובו של מלון ממילא בירושלים, שלו אחראי היה פיירו ליסוני האיטלקי, וגם הוא כמו רוזה-ויולן, מזרח-תיכוני ולא זר למקום, למד לעומק את המקום ושילב בהצלחה את שפתו העיצובית במלון הירושלמי.

חלק מרכזי ובולט בעיצוב הפנים, לבד מהאמנות, הם פרטי הריהוט – שאת כולם עיצב האדריכל במיוחד למלון, ואלה משלימים את הגישה העיצובית שניסח למקום. גליה אורנן היא מנהלת הקולינריה והקריאייטיב, אחראית על הסטיילינג והאבזור של המלון כולו.

.

המעבר שמקשר לחדר ההמתנה למעליות ולמסעדה כולל קיר אמנות שיצר אדם יקותיאלי

.

בין חלקי היצירה יש גם כניסה לשירותים

.

.

מסעדת השף "פרדס" נפתחה השבוע לתקופת הרצה:

.

מסעדת פרדס

.

אריחי קרמיקה בבר שמקיף את לב המסעדה

.

חדר יינות

.

שירותים

.

.

מסעדת משק עפאים עם חנות משק החלה לפעול ממש לאחרונה (בזמן הסיבוב נערכו עבודות העיצוב האחרונות לקראת הפתיחה). המסעדה מתייחדת בכך שהיא פתוחה לרחוב. בחלק העליון של דפנותיה הפנימיות של המסעדה יצר האדריכל הספרדי קירות אמנות. אלא שבינתיים קשה להתרשם מהם היות ונוצרו בלבן על רקע לבן:

.

המסעדה של משק עפאים בהקמה (בינתיים כבר נפתחה)

.

בחלק העליון יצר האדריכל קירות אמנות, לבן על לבן

.

התכניות

.

.

(4) קיר האמנות המרכזי

גולת הכותרת בג'ורג' היא קיר האמנות מקרמיקה שמתנשא לגובה של שלוש קומות בחדר המדרגות הרחב שקושר בין אזורי האירוח הציבוריים השונים של המלון ומועדון החברים. ביצירה מתוארות במרכזה שתי דמויות חופשיות, האחת כתומה ושנייה כחולה, המוקפות בציפורים, רימונים וענפי עץ זית שמייצגים חופש, פיריון, רעננות ואופטמיות.

כפות רגלי הדמויות הגבוהות נראות כמו מרחפות ומצויות בסמוך לבסיס המדרגות. התנועה במדרגות מאפשרת להתקרב ולהתרחק מהיצירה הגדולה, שהמפגש עימה מעשיר את העלייה והירידה בחוויה תרבותית. כך העניק האדריכל לחדר שכל תכליתו היא מעבר, את המעמד של מוקד מרכזי וייחודי שלא נשכח במהרה.

לבד משתי הדמויות מופיעים ציפורים, רימונים וענפי עץ זית. אלה מייצגים חופש, פיריון, רעננות ואופטמיות.

הבחירה באריחי הקרמיקה המבריקה, כאלה שבהם נעשה שימוש לרוב בחדרי רחצה, מייצגת ניקיון וקרירות, כל זאת ביחס לחום והעליבות שמאפיינים את הרחוב הסמוך.

את הקיר יצר האדריכל לזארו רוזה-ויולן לאחר שלמד את יצירתו של אמן ישראלי נשכח, אלעזר (לוזר) הלבני (1984-1901), שעבודתו ידועה רק למעטים, ובהם מיכאל חי שאביו צילם את יצירתו של האמן לצורך ספר שיצא אודותיו ב-2019. זוהי מחווה של אדריכל זר לאמן מקומי ולא ידוע לרבים, כמו גם לאדריכלים ואמנים קיבוציים שהשכילו לשלב אמנות באדריכלות.

הלבני יליד גליציה, היגר לארץ בהיותו בן 19 והצטרף לגדוד העבודה ולאחר מכן לקיבוץ בית אלפא. עם הפילוג ב-1940 עבר לקיבוץ רמת יוחנן ושם חי ופעל עד לפטירתו.

"הוא היה נוכח ב-1927 בעת גילויו של פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בבית אלפא", מספר יובל דניאלי, אמן, היסטוריון אמנות הקיבוץ ובעצמו יליד וחבר קיבוץ המעפיל. "במשך שנה יחד עם כמה חברים נוספים הצטרף לבדואים בעמק בית שאן כדי ללמוד את אורחות חייהם ואת מלאכת רעיית הצאן. הוא גם היה במשך שנים ארוכות רועה צאן, בדומה לאמנים רבים באותה עת בקיבוצים, כמו משה כגן מקיבוץ שמיר ושלמה מאיר מדליה. הם היו הולכים עם המרעה בשדות, מהרהרים ומציירים, זה נתן להם חופש וגמישות בעבודה". דניאלי מציין שהלבני נקשר לתפיסות הכנעניות שמצאו אחיזה ביצירתו, ובמקביל שילב אלמנטים מהיהדות. גולת הכותרת של יצירתו היא קיר קרמיקה שהשלים ב-1976 בחדר האוכל שבקיבוצו ומעטר עד היום כמו כתר את האולם רחב הידיים.

.

חדר המדרגות שקושר בין קומות האירוח בבניין הוא מוקד מרכזי הודות לקיר האמנות שמלווה אותו לגובה של שלוש קומות

.

הטיפוס במדרגות מאפשר להתקרב ולהתרחק מהיצירה הגדולה, שהמפגש עימה מעשיר את העלייה והירידה במדרגות בחוויה תרבותית.

.

את הקיר יצר האדריכל לזארו רוזה-ויולן לאחר שלמד את יצירתו של אמן ישראלי נשכח שעבודתו ידועה רק למעטים, ובהם מיכאל חי שאביו צילם את יצירתו של האמן לצורך ספר שיצא אודותיו ב-2019.

.

ביצירה מתוארות שתי דמויות חופשיות, האחת כתומה ושנייה כחולה, שכפות רגליהן הנראות כמו מרחפות מצויות סמוך לבסיס המדרגות

.

לבד משתי הדמויות מופיעים ציפורים, רימונים בשלים וענפי עץ זית. אלה מייצגים חופש, פיריון, רעננות ואופטמיות.

.

אלעזר (לוזר) הלבני (1984-1901) יליד גליציה, היגר לארץ בהיותו בן 19 והצטרף לגדוד העבודה ולאחר מכן לקיבוץ בית אלפא. עם הפילוג ב-1940 עבר לקיבוץ רמת יוחנן ושם חי ופעל עד לפטירתו.

.

חתימת האדריכל/האמן

.

.

יצירת אמנות נוספת שנוצרה במיוחד למקום, וגם שורשיה מצויים בקיבוץ, תמצאו במסעדה שבקצה העליון של המדרגות. במסעדה הזו שנקראת "לופט", מוגשות ארוחות לכל אורך היום. המסעדה עמוסה בפרטי עיצוב מגוונים ואין לעין רגע של אתנחתא.

המטבח פתוח ומעל המחיצה שסוגרת על חלקו העליון יצר האמן אוהד מרומי סבכת מתכת המתארת סצנות מחדר האוכל בקיבוץ. מרומי הוא יליד קיבוץ מזרע, בנו של אדריכל ונכדו של חבר מייסד הקיבוץ ורב-בנאים שבין השאר בנה את בית "אוהל שרה" בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין. הסבכה שיצר מרומי מורכבת מפסי מתכת דקיקים עד שקשה להתרשם ממנה. כיוון נכון של התאורה המלאכותית יפתור את הבעיה.

במסעדה ניתן למצוא עדות נוספת להשראה של אלעזר הלבני – התויות שמופיעות על בקבוקי יין הבית עוצבו עם איורים של הלבני.

.

מסעדת לופט מצויה בקצה המדרגות

.

המטבח פתוח ומעל המחיצה שסוגרת על חלקו העליון יצר האמן אוהד מרומי סבכת מתכת המתארת סצנות מחדר האוכל בקיבוץ.

.

מרומי יליד קיבוץ מזרע, בנו של אדריכל ונכדו של חבר מייסד הקיבוץ ורב-בנאים (שבין השאר בנה את בית שבתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין).

.

הסבכה מורכבת מספי מתכת דקיקים קשה להתרשם ממנה (כיוון נכון של התאורה המלאכותית יפתור את הבעיה).

.

מכונת הכלים וברקע סועדים בחדר האוכל

.

במסעדה ניתן למצוא עדות נוספת להשראה של אלעזר הלבני – התויות שמופיעות על בקבוקי יין הבית עוצבו עם איורים של הלבני.

.

אולם רב-תכליתי למופעים והרצאות לחברי המועדון, מלא גם במהלך היום

.

כאן מונח ספר שמוקדש ליצירתו של אלעזר הלבני (עורך עידו שלם, 2019)

.

היצירות שמוצגות בספר (וצולמו על-ידי הצלם אברהם חי, אביו של בעל המלון) היוו את ההשראה לאדריכל בעיצוב קיר הקרמיקה בחדר המדרגות ורצפת הבריכה

.

.

על קרקעיתה של הבריכה שמצויה בראש הגוש התחתון המאכלס את המסעדות וחללי האירוח השונים, חזר האדריכל והשתמש בדימויים שהשאיל מאלעזר הלבני. מתוארים כאן נמר תוקף איילה, לצד שאר בעלי חיים המוקפים ברימונים וצמחייה. העבודה מלאה בתנופה ומעניקה ממד נוסף לבילוי בבריכה, אל מול הנוף העירוני.

.

קומת הוולנס כוללת בריכה עם מסעדה צמודה

.

גם כאן חזר האדריכל והשתמש בדימויים שהשאיל מאלעזר הלבני: נמר תוקף איילה, לצד שאר בעלי חיים המוקפים ברימונים וצמחייה. היצירה מלאה בתנופה ומעניקה ממד נוסף לבילוי בבריכה, אל מול הנוף העירוני – נוף שעיקרו בנייני משרדים.

.

את המגדל תכנן משרד האדריכלים יסקי מור סיון שממשיך ומלווה את עבודות הבנייה וההקמה במלון

.

.

חדר ההמתנה למעליות המקשרות לחדרים, זכה גם הוא כמו חדר המדרגות בתשומת לב עיצובית. בויטרינות המכסות את דפנות החדר שילב המעצב הגרפי אילון ברגמן מודעות חלומיות למופעי ג'אז מקומיים:

.

תשומת לב מיוחדת, אולי יותר מכל חדר אחר בבניין, הוענקה לחדר ההמתנה למעליות

.

באולם המופעים מתקיימות הופעות ג'אז, אבל לא רק

.

בויטרינות המכסות את דפנות החדר שילב המעצב הגרפי אילון ברגמן מודעות חלומיות למופעי ג'אז מקומיים

.

ביבי

.

.

חדרים לדוגמה: האמנות הישראלית שולטת כאן

.

לאורך המסדרונות ניתן להיחשף לאמנות ישראלית מקורית, כמו למשל רפי לביא

.

מיכאל ארגוב

.

גם את הדלתות לחדרים עיצב האדריכל

.

חדר עם מרפסת: בכל חדר קבוצה של יצירות אמנות מקוריות לצד הדפסים

.

חדר רחצה שקוף

.

חדר נוסף

.

חדר רחצה בסויטה

.

מקלחת

.

מרפסת: גם את המגדלים הקרובים במתחם תכנן משרד יסקי מור סיון. בהמשך מגדלי המגורים במתחם השוק הסיטונאי שתכנן אבנר ישר ולמרגלותיו בנייני משרדים ותיקים שתכננו אלחנני-כנען ועודד רפפורט. משמאל שטח שהתפנה לטובת המשך הקמת המגדלים במתחם.

.

כאן מתגלה הגן הציבורי שעיצב סטודיו אורבנוף ובלבו בריכה אקולוגית

★

בתי מלון והארחה נוספים:

.

בית הבראה כנרות / המלך שלמה טבריה (אריה ואלדר שרון)

מלון אלמה (רכטר-זרחי-פרי, חידוש: רני זיס ואמנון רכטר)

נהר הירדן / לאונרדו קלאב טבריה (יהודה פייגין)

עץ הזית ירושלים (גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים)

דיויד אינטרקונטיננטל תל אביב (יהודה פייגין)

מלון ישרוטל אגמים אילת (פייגין אדריכלים)

דן אילת (אלברט סגל, גרטנר-גיבור-קומט)

בית הבראה ביתן אהרן (רודולף טרוסטלר)

הולידיי אין אשקלון (יעקב ואמנון רכטר)

גולדן קראון נצרת (פייגין אדריכלים)

הגולן טבריה (ל. מצוב ופ. הוכפלד)

דן פנורמה תל אביב (יעקב רכטר)

המלך דוד ירושלים (אמיל פוכט)

דן פנורמה תל אביב (יעקב רכטר)

קלאב הוטל טבריה (יהודה פייגין)

הילטון תל אביב (רכטר-זרחי-פרי)

הסלע האדום אילת (נחום זולוטוב)

זוג מלונות נטושים בצפת

מגדל חיפה (משה אורן)

מלון ענבל (יעקב רכטר)

חוות הברון (יהודה פייגין)

מצודת דוד (משה ספדיה)

בית הבראה ארזה (יוסף ברלין)

אכסניית שלומי (גוגנהיים-בלוך)

אכסניית בית שאן (רכס-אשכול)

אכסניית כרי דשא (אבישי טאוב)

דן כרמל (שמואל וארי רוזוב)

טלטש (ליאופולד קרקואר)

בראשית (פייגין אדריכלים)

★