סיבוב בבניין המנהלה במכללת עמק יזרעאל שתוכנן כמוזיאון

לאחרונה הזדמן לי להסתובב כמה פעמים במכללה האקדמית עמק יזרעאל, שהיא המכללה הגדולה ביותר בצפון הארץ. קודם לכן פרסמתי על שני מבנים אחרים במכללה הספרייה ובניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית (שניהם בתכנון אדריכל מנחם באר). המכללה ששוכנת על שטח קטן יחסית, 120 דונם, נבנתה בשלושה גלי בנייה. הגל הראשון התרחש בתחילת שנות ה-60 והורכב בסך הכל משני בניינים סמוכים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומייסד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי.

הבניין המרכזי תוכנן כמוזיאון אזורי והוא נחנך ב-1960. לצדו הוקם בניין משרדי המועצה האזורית עמק יזרעאל. לימים הוסבו שני הבניינים למשרדי המכללה. האולמות הגדולים שהיו בבניין פוצלו לחדרים קטנים, וכל מה שנותר מהמוזיאון אלה פסלים שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במערבולת

.

.

(1)

תחילה אתעכב על הבניין הפחות חשוב מבין השניים, זה ששימש במקור את משרדי המועצה האזורית.

בשלב הראשון נבנתה קומה אחת ולאחר תקופה קצרה הוקמה גם קומה שנייה. זה בניין מעוגל שכמו עוטף את הבניין המרכזי הסמוך לו. כל חזית בו עוצבה באופן שונה בהתאם למיקומה ביחס לפגיעת קרני השמש. האדריכל העניק תשומת לב גדולה להגנה מפני פגיעת קרני שמש ישירות, אך ההגנות הקבועות שיצר מבטון הן בחלקן לא עונות על הצורך. אפשר לראות כאן בתמונה איך הקרניים פוגעות יפה בפתחים בעוד הצל שיוצרות ההגנות מגן על חלק סתמי בקיר החזית. בחזית המערבית הפתחים בולטים בזוית מהקיר ומגנים על עצמם.

יש גם מדרגות חיצוניות שמובילות אל הקומה השנייה והן מעוגלות ומזכירות במשהו את המדרגות הפנימיות שבבניין הסמוך לו, זה המרכזי במתחם.

.

הבניין האחד (השני שנבנה מבין השניים בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין) שימש במקור את משרדי המועצה האזורית עמק יזרעאל וכיום משמש את משרדי הנהלת המכללה. המועצה עברה לבניינים אחרים בסמוך לקיבוץ מזרע

.

1973: לא הרבה השתנה, רק המעקה המעוגל שהיה במקור מבטון חשוף נצבע כמו כל חזית הבניין בורוד (תצלום שמוצג במסדרון הבניין הסמוך)

.

אלמנט ההצללה הקבוע ומבטון חזר והופיע במבנים רבים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין. מהתמונה אפשר לראות שהוא לא היה הכי יעיל

.

המדרגות העולות אל הקומה העליונה יוצרת מהלך לולייני בדומה למדרגות שבמרכז הבניין הסמוך (הראשון שתכנן מסטצ'קין בקמפוס ובכלל הבניין הראשון באתר)

.

החזית האחורית הפונה למערב מורכבת מפתחים בולטים, אנכיים ומוגנים מפני חדירת קרני שמש ישירות. אך כיום העצים מצלים עליהם

.

מהצד נראית הקומה השנייה אטומה

.

.

(2) 

העיסוק בצורה ובפונקציונליות העסיקו את האדריכל שמואל מסטצ'קין לאורך כל דרכו המקצועית שנמשכה קרוב לשישים שנה. שורשי העיסוק נעוצים בתקופת לימודיו בבאוהאוס, אותו בית ספר גבוה ללימודי עיצוב, אמנות ואדריכלות שמציין כעת 100 שנה להיווסדו ובו למד מסטצ'קין בין השנים 1933-1931. שני נושאים אלה, צורה ופונקציונליות היו עיקרון מרכזי בגישה שהנחילו רבים מהמורים בבאוהאוס.

הצורות המעוגלות חזרו והופיעו בעבודותיו של מסטצ'קין לאורך השנים. בית מוסיקה בעין השופט, האמפיתיאטרון בקמפוס גבעת רם והפתחים המקושתים שיצר בחזיתות חדרי אוכל רבים הם רק חלק מאותם מבנים בהם שילב צורות מעוגלות. במכללת עמק יזרעאל ניתן למצוא בשני המבנים הראשונים שנבנו בקמפוס, שאת שניהם תכנן מסטצ'קין, את אותם קווים מעוגלים. הבניין המרכזי מורכב מגוש תחתון שמפנה לכיוון מזרח חזית עגולה ומחלקו המרכזי מתנשא אגף שאמנם הוא משושה, אך יש בו אשליה של תנועה כמו שיוצר גוש מעוגל. הבניין השני כאמור גם הוא מעוצב עם קוים מעוגלים עדינים והוא כמו עוטף את הבניין הראשון.

חדר המדרגות הממוקם במרכז הבניין הוא כולו מעוצב על בסיס של קווים מעוגלים ויוצר חוויה מיוחדת לעולים וליורדים בו. קשה שלא להיזכר בחדר המדרגות בבניין בית הספר באוהאוס בדסאו שתכנן האדריכל ומנהל המוסד וולטר גרופיוס, מבכירי האדריכלים במאה ה-20. גרופיוס לא תכנן אמנם חדר מדרגות מעוגל, אך החוויה של העליה והירידה בו מיוחדת ולא לחינם הפכו המדרגות בבאוהאוס לחלק מרכזי בבניין. מסטצ'קין חווה, הכיר וזכר את אותן מדרגות ולכן באופן עקבי השתדל להעניק משהו מאותה חוויה גם בחדרי המדרגות שתכנן בעיקר בחדרי האוכל וגם כאן.

הרעיון של מבנים עם קווים מעוגלים נשמר בתכנון המבנים הבאים שנבנו בקמפוס בשנות ה-70 וה-80 בתכנונו של האדריכל מנחם באר חבר קיבוץ געתון. באר שהיה תלמידו ויד ימינו של מסטצ'קין במשך שנים רבות, ירש ממנו את תפקיד האדריכל הראשי של הקמפוס ולכן הוא זה שנבחר לתכנן את כל המבנים שהוקמו כאן בשני העשורים הבאים. הבניינים שתכנן היו מעוגלים מעט כמו בניין הספרייה. את בניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית הוא כבר תכנן כבניין עגול.

את הדגם של הבניין המרכזי תכנן מסטצ'קין בגרסה קצת שונה בגבעת חביבה. המבנה שם נועד לשמש ספרייה וחדרי התכנסות והוא דומה מאד בעקרונות התכנון לבניין שתכנן כאן. גם בבניין בגבעת חביבה יש גוש מרכזי רחב שבמרכזו מתנשא אגף מצולע (שם יש לו 10 צלעות, ולא 6 כמו כאן), והבניין שולח זרועות למרחב כששבילים חוצים אותו והוא הופך למעשה למערכת של שטחים בנויים ופתוחים. הגורל של שני הבניינים לא היה כל כך טוב. הבניין בגבעת חביבה איבד את מעמדו וננטש. הבניין במכללה עבר שינויים לא מוצלחים והוסב למשרדי הנהלה.

קצת על ההיסטוריה של המקום: כבר באמצע שנות ה-40 פעל במושב תל עדשים מכון ללימודי הסביבה וגלריה לאמנות שנקראו "אוהל שרה", על שמה של האחות הראשונה בעמק – שרה לישנסקי. המוסד הצנוע פעל באחת מכיתות בית הספר המקומי שפעל במושב והיה צר מלהכיל את הקהל. ב-1956 על קרקע בקצה המושב ובסמוך לכביש המחבר בין עפולה ובין נצרת, הונחה אבן הפינה למתחם שתכנן מסטצ'קין ויועד להרחיב את היקף הפעילות של המוסד.

ב-1960 נחנך במקום מוזיאון "אוהל שרה" ובשבועות שבאו לאחר מכן נטעו סביבו ילדי המשקים באזור את העצים המעטרים כיום את המכללה. המטרה היתה להקים "מוזיאון אשר יעלה עדות כבוד לשותפות האשה במערכות העלייה ובמאבק על העצמאות, בחיי החברה, העמל ובתנועת העבודה, בהגנה, במלחמה, בחזיתות היישוב ובגולה, בשדה הרוח, המדע והאמנות". לישנסקי היתה אחותם של אשת נשיא המדינה, רחל ינאית בן צבי ושל הפסל בתיה לישנסקי. היא התגוררה תקופה יחד עם בן צבי בתל עדשים שהיה למרכז של ארגון "השומר" ומכאן הקשר בין לישנסקי ובין אדמת תל עדשים והעמק. לכן גם בטקס הנחת אבן הפינה ובחנוכת הבניין שהתקיימה ב-1964, נכחו הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו ופסליה של בתיה לישנסקי, אחותם של רחל ושרה, הוצגו במוזיאון. חלק מאותם פסלים עדיין מצויים בבניין ומוצגים בקומת הקרקע.

התצוגה במוזיאון התמקדה בחלקה המרכזי בתולדות האזור. חלק אחר בתערוכה עסק בהתיישבות העברית בעמק יזרעאל וחלק שלישי הוקדש לארכאולוגיה ולממצאים שאותרו ברובם באזור תל עדשים. חלק נוסף במוזיאון הוקדש לאמנות ובה נטלו חלק הפסליות בתיה לישנסקי וחנה אורלוף וכן אמנים מהאזור.

המוזיאון פעל במשך כמה שנים וניהל אותו אברהם אמרנט (טושק), חבר קיבוץ מזרע הסמוך. אמרנט היה בין מייסדיה של תכנית לימודים למבוגרים שהשתלבה ב"אוהל שרה". ב-1973 החלו קורסים אקדמיים בכלכלה, מדעי המדינה, סוציולוגיה, חינוך וספרות באמצעות אוניברסיטת חיפה ו"אוהל שרה" הפך למכללה הרביעית שהוקמה בישראל. הסטודנטים במסלול האקדמי למדו שלוש שנים במכללה, את השנה הרביעית למדו באוניברסיטת חיפה ובסיומה קיבלו תואר. קורסים אקדמים אלה הלכו ותפסו מקום מרכזי בתכניות הלימודים במוסד עד שהפך לבסוף לגוף אקדמי עצמאי. עדיין, גם היום פועלת במכללה ובמקביל ללימודים האקדמים, תכנית לימודים למבוגרים שמושכת אליה אלפים מתושבי האזור. אם בשנותיו הראשונות של המוסד מרבית תלמידיו הגיעו מההתיישבות העובדת, הרי שכיום מעטים מבני המושבים והקיבוצים לומדים במכללה ומרביתם באים מערים או יישובים אחרים. 

.

(3) האדריכל

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. כמו האדריכל אריה שרון, גם הוא הגיע לארץ ישראל ממזרח אירופה בה נולד, וחזר לאירופה לצורך הכשרה מקצועית, כשהוא בוחר בבאוהאוס בדסאו – המוסד הנועז והבולט ביותר שפעל אז בעולם בתחום העיצוב והאדריכלות והיה בשיאו. הוא שב לארץ והשתקע בתל אביב בה התגורר לשארית חייו.

ההישג המרשים שלו היה ייסוד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי ב-1943. הוא למעשה ניסח את תפיסת התכנון בקיבוץ הארצי ווהתמנה לתפקיד אדריכל ראשי, תפקיד אותו נשא במשך שלושים שנה. מסטצ'קין היה מקובעי מדיניות התכנון של הקיבוץ הארצי, בעוד עמיתו האדריכל שמואל ביקלס קובע את מדיניות התכנון לתנועת הקיבוץ המאוחד. בשנות ה-80 פרש מסטצ'קין מעבודה והוא נפטר ב-2004.

ב-2008 פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הקיבוץ המאוחד), שיותר משהיה מונוגרפיה מקצועית על יצירתו, עסק הספר בעקרונות התכנון בקיבוצים.

כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי באמצעות הכתיבה לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שהוא תכנן וכתבתי עליהם: אדמית, כרמיה, יקום, נגבה, רוחמה, שער הגולן (עם החזית האהובה עלי), דן, חצור, כפר מנחם, רבדים, מגן, גבעת עוז, עין דור, שובל ובית ניר.

.

שנות ה-60: המראה המקורי (מתוך הספר "לבנות והלבנות בה", באדיבות נעמי מורג)

.

הבניין הראשון שנבנה בקמפוס תוכנן בכלל כמוזיאון. מסטצ'קין תכנן אותו בדומה למבנה הספרייה שתכנן בגבעת חביבה, אך צנוע ופשוט יותר

.

להשוואה: הבניין המרכזי בגבעת חביבה בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין מ-1956 – גם כאן אגף מרכזי עם פתחים אנכיים גם בגג וזרועות של אגפים בהם משתלבים מעברים ושבילים (מקור: ארכיון יד יערי)

.

הבניין עבר שינויים קלים שדפקו אותו לגמרי

.

הגוש העליון מנותק מקומת המסד באמצעות פס חלונות צר המפריד בין שני הגושים

.

בעורף הבניין מתגלה חזית עגולה

.

הכניסה הלא מרשימה

.

שילוט מקורי שרד ומציין כי שמו הראשון של המבנה היה "אוהל שרה – לזכר שרה לישנסקי החלוצה האחות בעמק יזרעאל". וש"הבית הוקם על אדמת המושב תל עדשים".

.

1976: פרס העמק של מועצה אזורית יזרעאל מוענק ל"אוהל שרה בית ספר להשכלת מבוגרים בעמק בהיקף ובמגוון רחב בשיטה ההולמת את רוח ההתיישבות העובדת"

.

1956: מגילת אבן הפינה למוסד

.

המשך

.

המשך

.

המשך

.

תצלום מטקס הנחת אבן הפינה, כשמעל שולחן המכובדים (הנשיא יצחק בן צבי נואם) מופיע תצלום דגם הבניין

.

1960: הנשוא יצחק בן צבי ולצדו רעייתו רחל ינאית בן צבי לצד שולחן המכובדים בטקס חנוכת המוזיאון ב-7 לינואר. מאחורי הנשיא תלוי ציור דמותה של שרה לישנסקי, אחותה של רחל ינאית בן צבי, והאחות הראשונה בעמק שעל שמה נקרא המוזיאון "אוהל שרה" (אלבום הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, יד יצחק בן צבי)

.

תמונות היסטוריות מתולדות הבניין

.

יציקת הגג

.

שרידים אחרונים לתצוגה המוזיאלית שהוצגה במוזיאון שהיה כאן: לצד קירות קומת הקרקע מוצבים פסלי גבס שיצרה בתיה לישנסקי, אחותה של שרה לישנסקי שעל שמה נקרא המוזיאון

.

יצחק בן צבי

.

פסלי הגבס צבועים ברובם בשחור

.

ההורה: את הפסל הזה חזרה בתיה לישנסקי ויצרה בכמה טכניקות. בבטון מצופה פלטינה שנמצא עכשיו למכירה בגלריה בידרמן, ופסל נוסף היא יצרה בקנה מידה גדול ב-1946 והוצב בבית ספר (בעבר כפר נוער) אונים בכפר סבא

.

ישראל גלעדי

.

הוריה של בתיה לישנסקי

.

7 בינואר 1960: הנשיא יצחק בן צבי ואשתו בביקור ממלכתי שנערך במסגרת חנוכת המוזיאון שנקרא על שם אחותה של רחל ינאית. מתבוננים בפסליה של בתיה לישנסקי (אלבום הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, יד יצחק בן צבי)

.

1960: הנשיא בתערוכה (אלבום הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, יד יצחק בן צבי)

.

1960: התערוכה הורכבה מתיבות ולוחות תצוגה שהוצבו באמצעות מוטות פיגומים שהתנשאו לכל גובה האולם (אלבום הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, יד יצחק בן צבי)

.

במרכז המבנה מדרגות המקשרות בין קומות הבניין

.

שנות ה-60: במקור הקומה היתה כולה פתוחה ושימשה לתצוגת תערוכה, וכיום הוקמו קירות והאולם מוקף בחדרים. גם הוסרו גופי התאורה המקוריים, הוחלפו המרצפות והעמודים נצבעו בלבן (מתוך הספר "לבנות והלבנות בה", באדיבות נעמי מורג)

.

האדריכל שמואל מסטצ'קין אהב מדרגות לוליניות ורחבות והוא חזר ועשה בהן שימוש גם בחדרי האוכל שתכנן

.

מדרגות זיזיות עם מעקה עדין ומיוחד

.

מבט מלמטה

.

קצה חדר המדרגות נבצע בצבע כחול בהיר ובאמצעות פתחים צרים הוא מודגש בקרני שמש לא ישירות

.

העמודים הנושאים את התקרה דקים ומרובעים

.

בקצה המדרגות: בעבר היה כאן אולם פתוח אך לאחר שהוקמו קירות ליצירת חדרים הוא נעלם

.

מבט למטה

.

1960: הנשיא יצחק בן צבי עולה במדרגות (אלבום הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, יד יצחק בן צבי)

.

רצפת הלינוליאום היא מקורית וצבעה זהה לצבע בו נצבעה תקרת חדר המדרגות

.

גם בקומה העליונה פוצל אולם התצוגה הגדול לחדרי משרדים

.

מבט מהמדרגות אל הכניסה ואל החלונות האופקיים החוצצים בין גושי הבניין

.

שריד לתערוכה שהיתה כאן כשהבניין שימש מוזיאון

.

משרדים

.

.

(4) ועוד משהו

לפני שנה כתבתי כאן על בניין בית ספר גורן לתקשורת חזותית במכללה. תכנן אותו האדריכל מנחם באר ובחזיתו שולב תבליט בטון שיצר אריה סרטני שהיה מבכירי יוצרי תבליטי הבטון בישראל ומהפוריים שבהם. התלוננתי אז שהנהלת בית הספר תלתה כרזה שכיסתה חלק מהתבליט כי ראיתי בכך זלזול וחוסר הערכה לבניין ולאמנות ששולבה בו, ובעיקר חוסר יצירתיות בבחירת מיקום הכרזה.

חלפה שנה וגם הפעם נתלתה כרזה דומה שכסתה על התבליט:

.

.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ל"ת  ביום 25/09/2019 בשעה 9:11

    היי,
    אני תלמידה בגורן, חייבת להגיב על הדבר האחרון שאמרת. כל שנת הלימודים הטבלית של הבטון אינה מכוסה, דווקא היא מוצגת ויפה מאוד וכך גם מרשימה. רק לפני תערוכות בוגרים של סוף השנה שמים על השלט הזה, אחרת אנשים ילכו לאיבוד במכללה ולא יבינו היכן גורן נמצא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: