סיבוב בבית הארחה ארזה הנטוש והמפורק

התמזל מזלנו והתנועה לא הייתה קשה וגם ממילא הקדמנו, אז נוצר מצב שהיה לנו מספיק זמן לעצירה בארזה. רועי הציע לפנות לאבו גוש לחומוס ואני הצעתי לבקר גם במצודת הטיגרט הבריטית שבמקום. היות וזוג הרעיונות היו טובים – החלטנו ללכת על שניהם. אך מאחר והרשימה הזו עיקרה הוא ארזה. כבר הרבה זמן רציתי לראות את המתחם שבמרכזו ניצב בניין שעוצב בהשראת הבית הלבן בוושינגטון, רק שפה הוא נבנה בתכנונו של האדריכל התל אביבי יוסף ברלין.

ועל כך ברשימה זו.

.

כביש 7 האחיות המרמז על 7 העיקולים בכביש

.

שערי הכניסה

.

הדרך כמו באחוזה

.

שלט של קופת חולים

.

כל המבנים במתחם נטושים

.

חלק מהמבנים הרוסים – כנראה שריד לאימונים של יחידות צבאיות

.

הכל עזוב ומפורק

.

הבניין ששימש את משרדי בית ההבראה

.

דלתות הכניסה המקוריות של בית ההנהלה

.

שבור

.

החזית העורפית של בניין ההנהלה ולצדו דקל וושינגטוניה יפה וגבוה. רק שלא יעקרו ולא יהרסו

.

מבנה נוסף בסגנון הבינלאומי

.

שלט הסבר

.

.

את ארזה הכרתי הודות לכתבה שסיקרה את ההזנחה במקום שהפך כבר מרגע פתיחתו למוקד עליה לרגל לכל מי שחיפש בית הארחה בהרי ירושלים. הזמן והאדם לא סייעו למקום, ומאז שהמקום נסגר וננטש הפך למפגע סביבתי של ממש. בכל מקרה, הבניין שנראה ממש כמו "הבית הלבן" סיקרן אותי מאד וברגע שבאה ההזדמנות לבקר במקום – אז היא נוצלה.

השער הנטוש שבעבר הוביל אל דרך מוצלת בעשרות עצים תמירים אל בית הארחה המפואר נפתח היום רק עם בואו ולכתו של השומר הערבי שבא לפקוד את המקום לכמה שעות כל יום.

כאן ההזדמנות לספר קצת על ארזה: הסיפור של המקום מתחיל לפני 112 שנה כשהרצל וחבורתו ביקרו במקום ועסקו בשתילת עצים, כך לפחות מספרת האגדה שבעקבותיה באו ונטעו במקום עם הקמתה של המדינה גם נשיאי ישראל למיניהם. בשנת 1904 הוחלט על הקמתו של מפעל בניה עברי במקום ורק בשנת 1923 הוחל בהקמתו של בית ההבראה שנפתח לציבור לאחר שנה על ידי ההסתדרות הכללית. ההסתדרות החזיקה בנכס היקר הזה עד לפני כמה שנים בודדות – עת נמכר ליזמים פרטיים במטרה להקים פרויקט חדש ללא כל קשר לעברו של המקום

בשנות מלחמת העצמאות הודות לעובדה כי ארזה שכנה בלב כפרים ערבים כשרק כמה עשרות מטרים ממנה שכן הכפר הערבי הקטן אל-קסטל, נוצל המקום לבסיס צבאי ללוחמי המחתרות ולאחר מכן הצבא. למשך תקופה מסוימת בשל המצב הביטחוני הירוד אף ננטש, אך לאחר המלחמה חזר בית ההבראה לפעול והפך לאחד מבתי המלון המפוארים בישראל. עם הקמתם של בתי מלון מודרנים ומשוכללים יותר בשנות ה-70 החל כוכבו של ארזה לדעוך ובשנת 1989 שינה את ייעודו והפך למרכז להשתלמויות וסמינרים. מתחם בית הבראה ארזה הוא אחד מהמתחמים הנטושים הגדולים ביותר בארץ וכמות המבנים המצויה במתחם גדולה כך שברגעים הבודדים שהיו לנו לא יכלנו להכנס לכולם. למי שרוצה לבקר במקום אז הדבר אפשרי, אמנם אין עם מי לתאם אבלהיות ולמרות שהשער נעול ישנן לא מעט פרצות בגדר המקיפה. צריך לקחת בחשבון שבחור ערבי שומר כאן בשעות היום אבל הוא לא לחוץ כך שאין סכנה שהוא יירה עליכם. שאלתי אותו אם היו כאן אורחים בלתי קרואים שעשו לו בעיות אז הוא ענה שמאז שהוא ממונה על השמירה כאן מלפני כשנה – לא היה מקרה חריג. בכל מקרה קחו אותו בחשבון.

.

.

.

עבודותיו של האדריכל יוסף ברלין הן קלאסיקה שתמיד כשחולפים על פניהן בתל אביב, קשה שלא להתרשם מההתיחסות לכל פרט ופרט בבניין. בית הבראה ארזה הוא אחד מהפרויקטים הגדולים שתכנן בארץ. ברוך רביד הוציא עד היום שני ספרים על אדריכלים משמעותיים עם שם פרטי יוסף, שפעלו כאן במחצית הראשונה של המאה ה-20. האחרון עליו הוציא רביד ספר היה יוסף טישלר והראשון היה יוסף ברלין – ספר שעדיין ניתן להשיג במספר חנויות. אני ניתקלתי בספר בחנות מרכז הבאוהאוס ברחוב דיזינגוף. במאמרה של זנדברג על ספרו של רביד על יוסף ברלין, ביקרה ובצדק את העובדה שנדמה שההיסטוריון התאהב במושא מחקרו והציג את עבודתו שלא במבט רחב ומקיף, דבר המותיר את הצורך במחקר נוסף ויותר מעמיק על האדריכל – טעות עליה חזר רביד גם בספרו השני. בכל מקרה למרות הדברים, שני הספרים הללו מומלצים ומותירים בידי הקורא את הצורך לבצע בעצמו את הניתוח לפרויקטים.
עוד על המונוגרפיה המוקדשת ליצירתו ולספרים אחרים תוכלו לקרוא ברשימה נפרדת שפרסמתי כאן.
.

כריכת ספרו של ברוך רביד: "יוסף ברלין, ארכיטקט – בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה", הוצאת בנין ודיור, 2004

.

הבניין המרכזי שתכנן האדריכל יוסף ברלין

.

נראה כמו הבית הלבן

.

בחזית הבניין עצי ארזה יפים ומלבלבים

.

מרפסת בחזית הצדדית של הבניין. הבניין הוא סימטרי וכזו מרפסת יש גם בחזית הנגדית

.

וזו המרפסת בחזית הנגדית

.

חזיתות הבניין כוללים פתחי חלונות גבוהים ועיטורי אבן בין חלון לחלון. מפתיע איך האבן נשמרה לכל אורך השנים ללא כל טיפול ותחזוקה

.

גם בתוך המבנה יש קירות אבן עם קשת מפתיעה

.

מסדרונות בשתי זרועות הבניין, בכל אחת משתי הקומות, מקשרים אל חדרי האירוח

.

המדרגות במרכז הבניין מרוכבות משני מהלכים עם מעקה עץ כבד ומרשים

.

מעקה העץ נשמר לכל אורך השנים בשלמותו

.

בשתי הקומות חדר עגול הפונה למרכז החזית

.

תקרת החדר העגול התחתונה

.

תקרת החדר העגול העליון

.

במרפסת העליונה

.

כותרת עמוד

.

מנוחת המסתובבים

.

בחזית הבניין המרכזי גן גדול ומוזנח ובהיקף בניינים נוספים ששימשו את ביתה ארחה ונבנו לאורך השנים הרבות שבו פעל המתחם

.

יורדים חזרה

.

.

מכאן המשכנו לחומוס באבו גוש. רועי גם קנה נרגילה

.

זו הפעם הראשונה שלי שאני מבקר באבו גוש ואוכל בה חומוס. הסיפתח

.

מעולה

.

עם צנובר

.

תודה

.

רועי חיפש חומר לנרגילה

.

רועי לא פראייר והוא קודם בודק

.

נרגילות

יאללה שרה, הולכים הביתה
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 25/03/2010 בשעה 10:12

    כידוע לך, ביקרתי במקום באוגוסט המהביל של שנת 2008, לפני יותר משנה וחצי, וצילמתי שם, צילומים שהוכנסו לאתר שלי לפני חודש, בפברואר 2010
    הנה הלינק לטובת כולם לצילומים החיצוניים משם
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=1&area_id=129&sub_area_id=491&index=0
    והנה הלינק לטובת כולם לצילומי הפנים משם
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?area_id=129&sub_area_id=491&type_id=9
    כמו כן, כאן הצילומים שלי ממתחם המשטרה הבריטית לשעבר באבו גוש שצולם גם הוא באותו אוגוסט מהביל של שנת 2008
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=1&area_id=130&sub_area_id=494
    לגבי החומוס אתה צודק, לא המציאו את הגלגל באבו גוש, חומוס זה חומוס זה חומוס, לפעמים טוב יותר ולפעמים טוב פחות
    האם הגיעו לאיזה תובנות מעניינות בחללית או שעסקתם באוננות מילולית?

  • מיכאל  ביום 25/03/2010 בשעה 11:37

    המקום הזה אני רואה שמשנה את פניו, היום הוא טובל בצמחיה שכמעט ומסתירה אותו ומקשה בכלל את הגישה לכל מיני אזורים במתחם. למשל את בריכת השחיה שחיפשתי שם – לא מצאתי. אתה ראית אותה?
    התובנה המרכזית הייתה שהתופעה מצויה רק בחיתוליה ומספר הבלוגים רק ילך ויגדל, כמו כן עסק הערב בכחוחות המניעים את התחום, ההשפעה, היחסים בין הכותב לקורא וכו'. היה מאד מוצלח וחבל שלא באת.

  • Sima  ביום 31/03/2016 בשעה 23:02

    אני יושבת כאן בלוס אנג'לס וחבר שואל אותי אך זה שעבדת בגיל כל כך צעיר ואם זה היה חוקי .. פתאום עלו לי זיכרונות ארזה.. הייתי בגיל 14 כשעברתי מבית הבראה אשקלון לארזה שם החבר סיגל קיבל אותי בחמימות רבה הראה לי את החדר שנימצא ליד המשרדים .. ולמחרת התחלתי לעבוד במסעדה. כל הצוות הגיע מהמושבים וכמובן ממבשרת ציון. היו לנו מגורים, אוכל, אהבה, שמחה ויחס משפחתי .. הקליינטים מוקדים מהמקום וחזרו כל שנה. עבדתי שם עד לשירותי הצבאי וגם במשך שירותי הצבאי וכמובן שנה לאחר השירות .. מפליא שאני עדיין חברה עם בנות ארזה ממש מישפחה אחת שלמה ..תודה רבה על התמונות נהנתי לקרא.. ולחזור אחורה בשנים רבות… תודות..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: