סיבוב במלון טלטש הנטוש – 80 שנה להקמתו

עומד ריק ונטוש במרכז הכרמל ובלב שכונה ותיקה בחיפה – מלון הר הכרמל. הבניין הייחודי בולט לכל מי שנוסע בדרך הים, אחד הרחובות הארוכים והמרכזיים בחיפה המקשר בין פסגת הכרמל ובין החוף.

מגידו היה שמו הקודם, אך שמו המקורי ניתן לו על שמה של מייסדת המלון – טלטש, שצאצאיה עדיין גרים בחיפה. כשהוקם השנה לפני 80 שנה, האזור היה ריק מבינוי והמלון היה בטבע. תהליך העיור המהיר בלע את הבניין לתוכו, נבנו מלונות חדשים במיקומים טובים יותר ועם שירותים עדכניים והמלון דעך עד שנסגר לפני שנתיים.

שקיעתו של המלון גררה את יזמיו להוסיף לו תוספות בנייה שפגעו באיכויות התכנון המקוריות שהעניק לו האדריכל לאופולד קרקואר, מהאדריכלים היצירתיים והכישרוניים שפעלו כאן במחצית הראשונה של המאה שעברה. כל בניין שתכנן שווה לבקר בו ואין סקירה על אדריכלות ישראלית שיכולה להיות שלימה ללא הצגת כמה מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

שנות ה-30 (מתוך הקטלוג "לאופולד קרקואר צייר ואדריכל", מוזיאון ישראל)

.

(1) הבניין

מרים-מטילדה טלטש עלתה כאלמנה לארץ ישראל מוינה ב-1927. בעלה נפטר ממחלה עוד קודם לעלייתה ארצה, וכאן חיכתה לה בתה שעלתה קודם לכן וגם בן. לעסקי המלונאות היא נכנסה מיד כשפתחה בחיפה מלון קטן "פנסיון בית טלטש". לאחר תקופה קצרה השכירה בניין שלם והפעילה בו מלון שנחשב היה לאחד מהיוקרתיים בארץ (בהמשך ידוע היה כ"בית המילואים", רחוב יפה נוף 34). הביקוש עלה והיא החליטה לגייס כסף, להזמין את האדריכל לאופולד קרקואר שיכין תכניות ולבנות מלון חדש על הכרמל.

ב-1935 פתח "מלון טלטש" את שעריו, אך תוך שנים ספורות, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפקיע הצבא הבריטי את המתחם ואת מקומם של האורחים תפסו קציני צבא הוד מלכותה. בבניין הפעיל גנרל מונטגומרי במשך זמן המלחמה את המכללה לפיקוד ומטה של הכוחות הבריטים בארץ ישראל. למרות שהמלון הופקע, המשיכה טלטש להפעיל אותו. גיורא טלטש, הנכד, סיפר לי שהוא זוכר היטב את ארוחות שישי כשבא לבקר את סבתו. באולם האוכל החצי עגול סעדו הקצינים ולכן המשפחה סעדה בחדר נפרד.

מיד כשהבריטים עזבו את האזור, הפקיעה המדינה את הבניין והפעילה בו מעון עולים. ב-1951 עזבה המדינה את הבניין (רק את הבניין) וטלטש החליטה שהיא מבוגרת מידי לניהול מלון ומכרה את הנכס. הבניין שימש בהמשך כמלון אך לא הצליח להגיע לשגשוג ודעך במשך שנים ארוכות, עד לסגירתו לפני שנתיים.

.

סמוך למבנה, ברחוב דרך הים 99 ו-101, ניצב אחד המבנים שתכנן האדריכל החיפאי משה חת. המבנה בולט הודות לחזית חדר המדרגות שלו והודות לכך הקדשתי לו רשימה נפרדת.

.

הצצה על המלון הנטוש מרחוב דרך הים

.

(2) הווה ועתיד

למרות שהמלון נטוש, הבניין סגור ושמור היטב. הוא נראה עדיין כאילו כל האורחים ישנים בחדרים, ועוד זמן קצר יחזור ויתעורר לחיים. הגן המקיף את המלון מוזנח ומהווה עדות ישירה לכך שהוא כבר לא פעיל. צורתו המקורית של הבניין נשמרה למרות שב-1998 ביצע האדריכל אהוד שני שינויים מפליגים בבניין.

"המבנה ההיסטורי הותאם לשנות ה-30 ונדרשנו לעשות לו תוספות כמו מעבר תשתיות, חדרי אמבטיה לכל חדר, תוספת מרפסות באגף הדרומי, וכן אולמות כנסים ובריכת שחייה באגף הצפוני", מספר שני. "השתדלתי כמה שאפשר לשמור על המבנה וכמה שיותר להיצמד למקצב הפתחים המקורי. בתל אביב לא היו מאפשרים לי את זה".

היזמים שמחזיקים בנכס הזה תקועים. מצד אחד יש להם משבצת קרקע גדולה במיוחד, הממוקמת באחד האזורים היקרים בחיפה. מצד שני, העירייה מחייבת אותם לשמור על הבניין ההיסטורי ומתעקשת שכאן יהיה אך ורק כבית מלון. כששוחחתי עם מהנדס עיריית חיפה וניסיתי להבין מדוע צריך בית מלון בלב שכונת מגורים, הרחק מכל מוקד עניין ועם תחבורה ציבורית מוגבלת, הוא ענה שאין שום בעיה עם מלון שנמצא באזור הזה. כנראה שהיזמים חולקים על דעתו, אחרת כבר מזמן היו רצים ופותחים פה מחדש את המלון. עד שיחליטו מה לעשות הוא עומד נטוש ועם קצת עזרה יתחיל גם להתפורר.

.

סיבוב במלון הנטוש:

.

.

.

(3) האדריכל

האם תצליחו להגות את שמו נכון? לאופולד קרקואר.

הוא עלה לארץ מאוסטריה ב-1924, ואת עבודתו הראשונה כאדריכל עצמאי ביצע בקיבוץ בית אלפא: חדר אוכל שהיה מהפכני לזמנו. מאוחר יותר פיתח את הרעיון הצורני והשימושי ויצר את חדר האוכל בתל יוסף – מהיצירות החשובות שנוצרו באדריכלות המקומית, ועליו כתבתי כאן באריכות. גם על מלון טלטש כתבתי בקצרה בכתבה שפרסמתי באתר Xnet, ועסקה בששה מבנים נטושים.

עד לפטירתו ב-1954, תכנן לאופולד קרקואר 119 פרויקטים שלא כולם נבנו. קרקואר היה אדריכל מודרניסט שדבק והפך לאחד ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. כל העבודות שיצר כאן התאפיינו בקווים נקיים, צורות בסיסיות וגימור של טיח לבן. מבנים פלסטיים שכל אחד מהם הוא יצירה פיסולית מקורית. בית אוסישקין חריג היות וחופה כולו באבן, אולי לבקשת החברים בקיבוץ ואולי בעקבות רצונו של האדריכל – אבל על כך אקדיש רשימה נפרדת בשבוע הבא.

.

אדריכל לאופולד קרקואר בעת ביקור בבעלבכ, לבנון, שנות ה-30 (מקור: משפחת דותן)

.

.

כאן צולם ב-2007 הקליפ של נועם רותם בכיכובו של ליאור דיין (בימוי: נועם ורדי):

.

.

חזיתו הצפונית המקורית של הבניין כשמימין האגף החצי עגול (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

תכנית קומת הקרקע (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

חתך כשמשמאל האגף החצי עגול (באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

עדיין השלט נמצא

.

חזית הכניסה למלון

.

הכניסה המקורית למלון

.

זהירות!

.

אגף החדרים: חזית דרום-מזרח היא הרחבה של האגף המקורי (היה צורך להגדיל חדרים)

.

אגף החדרים: חזית דרום-מזרח

.

אגף החדרים: חזית דרום-מזרח

.

אגף החדרים: חזית צפון-מערב הפונה לדרך הים

.

האגף המעוגל ובו אולמות האוכל והבריכה. במקור קומת הקרקע היתה פתוחה, חדר האוכל היה בקומה הראשונה ולמעלה היתה מרפסת. היום יש אולם אירועים למטה, ולמעלה וכן בריכת שחיה בקומה העליונה

.

טיח לבן וזכוכית כחולה

.

הרחבה שבחזית האגף המעוגל: במקור קומת הקרקע היתה פתוחה

.

חלונות חדר האוכל

.

מבט מלמטה

.

מדרגות מקשרות משמאל

.

מדרגות רחבות עוטפות מצפון ומקשרות בין החצר ובין הלובי והכניסה לבניין

.

הכניסה המקורית לבניין היתה מהחזית הדרום-מזרחית

.

הכניסה לבניין: הקבלה מימין והלובי בהמשך משמאל

.

קבלה

.

אין מפתחות

.

מדונה

.

הלובי מחולק לשני מפלסים

.

הלובי

.

בלובי בולטת התקרה שיוצרת אשלייה של עומק למרות שהאולם קטן

.

התקרה

.

מעלית

.

שלט

.

אולם האירועים בשטח היתה קומת עמודים פתוחה מתחת לחדר האוכל

.

אולם נוסף מעל לחדר האוכל

.

אורחים נכבדים!

.

שעות ארוחות

.

אולם חדר האוכל הריק 01

.

אולם חדר האוכל הריק 02

.

יציאה

.

מסדרון באגף החדרים 01

.

מסדרון באגף החדרים 02

.

מסדרון באגף החדרים במלון אחר

.

בריכת שחיה

.

שלט בכניסה לבריכה

.

בריכת השחיה

.

ריק אין בו מים

.

ג'קוזי עם נוף

.

מרפסת שיזוף על גג האגף המעוגל

.

אלליקה

.

.

ולסיום שיר:

.

.