סיבוב במלון דן אילת

העיצוב הטוטלי במלון דן אילת נותר בדיוק כפי שהיה כשהמלון נפתח בחנוכה 1995. חלפו 21 שנה והנהלת המלון ממשיכה ומקפידה באופן חריג בנוף המלונאות הישראלי לשמור על מקוריותם של ספות, שטיחים, שלטים, וילונות, מנורות, מראות וידיות. רק הצלחות המקוריות שעוצבו במיוחד למלון או עיצוב חדר האוכל המקורי כבר לא קיימים. לאחרונה הוחל בחידוש חדרי האורחים, אך ככל הנראה צפוי העיצוב החדש לכלול פריטים מהעיצוב המקורי. מדובר במנהרת הזמן במידה מסוימת, כי היום כבר לא עושים דברים כאלה. הצבעוניות והקווים אופייניים לשנות ה-90, עשויים היטב ולכן גם הסיבוב במלון הוא כל כך מרתק. לא ברור עד כמה אכן העיצוב הזה יישאר כאן איתנו ולכן מומלץ לראות לפני שימחק חלקו או רובו תחת גלגלי ההתחדשות.

שילוב כוחות של קבוצת מתכננים הוא שהביא לתוצאה. אך אפשר למצוא בחלק נכבד ממלונות דן את החיבור בין אמנות לאדריכלות. כשלא קיימת רציפות תחזוקה הולמת ואין הערכה מספקת לעיצוב הוותיק, נוצר מצב בו חלק מהעיצובים מתמסמסים ואוירה של ערבוביה מוזרה שורה על המלון, אך בדן אילת ניתן עדיין להתרשם מהעיצוב הטוטלי המלא.

מתכנני הפרויקט הם האדריכלים אלברט סגל ויחיאל קומט שעבד במסגרת השותפות גרטנר-גיבור-קומט. על השטחים הפתוחים הופקד אדריכל הנוף הווארד פילדס האמריקאי יחד עם אדריכל הנוף ברוס לוין הישראלי. על עיצוב הפנים הדומיננטי היה אחראי האדריכל אדם טיהני הישראלי-אמריקאי ואת השילוט כולל הלוגו יצר המעצב ספי מטיוק. את צוות המתכננים הקדים וליווה צוות חשיבה בו היו מעורבים אנשים מתחומים אחרים כמו טקסטיל, תאטרון ומוסיקה ואת כולם הוביל עמי פדרמן, מבעלי הרשת וחובב אדריכלות ועיצוב בעצמו.

ועל כך ברשימה זו.

.

12694580_1208366679192912_7860182181065171146_o

בואי לאילת

.

(1) ביקור:

המלון מפנה את הגב לרחוב ולכל מה שמצפון לו. בכלל אזור המלונאות של אילת מורכב מכבישים שחוצצים בין אוסף מקרי של מלונות שיוצרים מערבולות אוויר בלתי נסבלות. לא נעים להסתובב ברחובות האלה וכל מי שמתהלך בהם מזדרז להימלט מהם. היחידים שנותרים לשהות ברחובות האלה הם העובדים שממתינים בתחנות ההסעה, שמובילות אותם חזרה לדירותיהם או חדריהם הרחק מאזור המלונות.

שתי כניסות יש לדן אילת המתוכנן כמבנה סימטרי. עיצוב הכניסות זהה. אחת סגורה ומאוחר יותר יתברר לי שזו כניסת קבוצות ושנייה פתוחה. בכל אחת מהכניסות מגלים קיר המתנשא לגובה שלוש קומות ומחופה במה שנראה כמו העתקה של סלע ומופיע גם בחוץ בבריכת השחייה (מדובר בסיבי זכוכית דרוכים בבטון שנוצקו בארה"ב בהזמנה מיוחדת והורכבו באתר). בימים אחרים יש מפל מים שגולש על קיר הסלע, אך שינויים בצנרות המים מונעים כעת את הפעלתו. בכניסת הקבוצות המפל עובד ומסתיים בתחתיתו בבריכת דגים. מולו יש כלוב ובו ששה תוכים ואיגואנה אחת. בשלט הצמוד לכלוב מתברר שאת בעלי החיים והכלוב עיצבו ומלווים אנשי גן החיות התנ"כי בירושלים. בעבר היה כאן גם כלוב קופים שבעקבות מחאה אוכלס גם הוא בציפורים אבל הוא סולק בשלב מסוים. הלובי עצמו מחולק לשני מפלסים המקושרים זה לזה, כך שהעליונה היא למעשה קומה חלקית ומתפקדת כקומת גלריה שבחלקים ממנה גשרים רחבים מחברים בין חלקיה.

ביטלג'וס זה הדבר הראשון שעלה לי לראש כשנחשפתי לעיצוב הצבעוני עם הקווים החדים בלובי. צבעוניות של כתום וסגול עם קווים חדים וחזות של תפאורה קצת הזויה מזכירה לי את אחד הסרטים האהובים עלי שביים טים ברטון בשיאו היצירתי. במישור המקומי, באמצע שנות ה-90 העיצוב הפוסטמודרני המתבסס על משחקי צבע וצורה, הופיע בכל מקום ובעיקר בלט בטלויזיה ובמיתוג שידורי הכבלים וערוץ 2 ובתפאורות ותלבושות בתכניות כמו הקומדי סטור, מרגול ורשות הבידור. אלה היו שנות ה-90 הצוהלות, המשגשגות והמבטיחות. רבין בשלטון, הסכמי שלום נחתמים בזה אחר זה. ימות המשיח.

השטיחים והריצוף הם המרכיב השני שבולט בכל חלק ופינה במלון. יש אמנם אחידות צבעונית וצורנית, אך בכל מקום תמצאו שטיח אחר שעוצב במיוחד למקום בו הוא נפרס ונראה שאפשר ליצור קטלוג שלם רק מעשרות דוגמאות השטיחים שיש כאן. דוגמאות השטיחים לא מציגים רעיון שמנותק מהמתרחש על השטיח, אלא ניתן בקלות לראות שהעיצוב מתאים לכיוון התנועה או השהייה על השטיח וכן לריהוט או לקירות הסוגרים עליו. הצבעוניות הגדולה ביותר נמצאת במסדרונות של קומות החדרים. באזור המעליות הצורות רגועות יחסית ובמסדרון עצמו, בעקבות התנועה המקשרת לחדרים, הצורניות תזזיתית ובקנה מידה המזכיר מרצפות קטנות. בלובי לעומת זאת השטיחים הם מרכיב משני ואת מקומם תופס ריצוף באבן פראית שהובאה ממחצבות בגליל. השימוש באבן בלובי ממשיך את הריצוף שעוטף את בריכת השחייה שבחוץ, ובכך מרומז הקשר בין פנים ובין חוץ, רעיון מרכזי באופיו של המלון.

בנוף הנשקף מהחדרים רואים את הבריכה עם הסלע שניצב במרכזה ומתפקד בקיץ כמסעדה שאפשר לשבת במים ולאכול בה על הבר. אבל מה שעניין אותי היה המבט על השכנה הירדנית – עקבה. עולם מקביל על עקבה אפשר כיום לומר שהדשא של השכן ירוק יותר. יש נמל משוכלל עם ספינות משא עצומות שעוגנות סמוך לו, לעומת נמל אילת הריק. יש דגל עצום עם תורן שמתנשא לגובה 130 מטר ולעומתו פרוס על ההאנגר בנמל אילת דגל ישראל מקושקש. אין שם (עדיין) מלונות גדולים כמו אלה באילת, אבל אחרי שירדן קיבלה מסעודיה לפני שלוש שנים רצועת חוף באורך של כ-19 ק"מ, מעניין אם עכשיו יתחילו לצוץ מלונות ואטרקציות המתחרות עם אילת. בינתיים העסקים באילת כרגיל ולא נראה שמישהו מתכונן כאן לתחרות.

.

DSC02012

קטע משטיח

.

(2) בראשית:

את הקרקע רכשה רשת מלונות דן ב-1980 והתכנון נמסר ל"אדריכל הבית" של הרשת – היינץ פנחל (עליו כתבתי כאן). פנחל ערך תכנית למלון החדש באילת, אך התכנית נדחתה ולא בוצעה מסיבות פוליטיות, כלכליות ותכנוניות. ב-1986 נסגר משרדו של פנחל שנפטר שנתיים מאוחר יותר, ובמקביל החליט מי שהיה מנכ"ל הרשת ומבעליה, עמי פדרמן, לזרז את מימוש הפרויקט. את מקומו של פנחל תפס אחד מבכירי עובדיו, האדריכל אלברט סגל שהכין תכניות חדשות. לסגל הצטרף האדריכל יחיאל קומט שצבר ניסיון בתחום לאחר שעבד עמו ועם פנחל על "דן פנורמה חיפה". אביו של קומט, האדריכל ישראל קומט, תכנן לפדרמנים את פרויקט "מעונות צבי" בחיפה וכך נולדה ההיכרות המקצועית בין שתי המשפחות.

לעומת הצעת פנחל שהציג מגדל בן 20 קומות הניצב לים כפי שנהוג היה לבנות בתי מלון בתל אביב, החליטו המתכננים להציב את המלון עם החזית לים, כך שכל חדרי האורחים והמרחבים הציבוריים ישקיפו עליו. בנוסף, במטרה להגן על שטחיו הציבוריים ובעיקר על הבריכה מפני הרוח הצפונית החזקה, עוצב המלון בצורת האות ח'. במקום המונוליט שהציע פנחל, תוכנן כעת בניין המורכב משלושה אגפים כששני הצדדים כוללים דירוג, כשהאגף המרכזי מגיע לגובה 14 קומות. כדי לשבור מעט את הסימטריה והעיצוב השמרני של החזית נוסף מרכיב פיסולי המקשר בין הלובי ובין הבריכה וגם מצל על הלובי, ומורכב משני גגות משולשים משופעים ומסכי זכוכית.

עד הטכניון הגיעו האדריכלים כדי לבחון את תנועת הרוחות והשמש. קומט נזכר בפרק הניסיוני בתהליך התכנון: "בגלל שעונת תיירות החוץ באילת מגיעה לשיא בדצמבר וינואר, נדרשנו לדאוג שהשמש תהיה ישירה לבריכה במרבית שעות היום ויראו אותה מכל החדרים. הדירוג של הקומות נקבע למעשה בעקבות ניסוי שערכנו בטכניון. באותם ימים ניתן היה רק שם לערוך כזו בדיקה, מה שהיום אפשר לעשות באמצעות תוכנת מחשב בכל משרד. בנוסף,  בנינו דגם תלת-ממדי עם פרופ' עדנה שביב כדי להסביר ולשכנע את הנהלת דן שצריך שהבניין יבנה בצורת האות ח' במטרה להגן על הבריכה מהרוח הצפונית. הבאנו אותו למנהרת הרוח בפקולטה לאוירונאוטיקה בטכניון וכך נקבעה התנוחה הסופית של הבניין".

.

‏‏עותק של DSC02020

תחילת שנות ה-80: ההצעה המקורית שהציג האדריכל היינץ פנחל למלון דן אילת ולא בוצעה

.

S35C-416020219420

1993: אדריכל אלברט סגל (במרכז) ואדריכל יחיאל קומט עם ידיה בטיבולי בעת בחירת האבן לחיפוי המלון (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

(3) הרעיון:

"ניסיתי לבדוק מה הפך מלונות אחרים למקום שאנשים אוהבים לחזור אליו שוב ושוב", סיפר פדרמן בפרק שהוקדש למלון בספר "המלונאים" המתאר את תולדות רשת המלונות הותיקה. "יכולתי לחשוב על שני מלונות כאלה בסביבה המיידית: מלון דן אכדיה ומה שהיה מלון סונסטה טאבה. ניסיתי לנתח מה בעצם אנשים אוהבים בשני המלונות האלה. היו כמה קוים משותפים והבולט שבהם היה שבשניהם התנהלו החיים סביב מוקד מרכזי; בדן אכדיה המוקד היה הבריכה ובסונסטה היו אלה חוף הים והבר במרכז המלון". כך נולד הרעיון לקשור במלון את הפנים עם החוץ מה שהשליך גם על העיצוב בכללותו.

"דמיינתי מקום שמי שהולך יחף עם גופיה ירגיש בנוח להסתובב בכל אחד מחלקי המלון. התייאשתי מלחנך את האורחים והבנתי שעדיף להתאים עיצוב לקהל מאשר להתאים את הקהל לעיצוב, וזה הוכיח את עצמו כי הקהל הצביע ברגליים". פדרמן גם מספר שהחליט לחרוג מהקו העיצובי של הרשת. המניע היה פתיחתו של מלון רויאל ביץ' שנערכה כמה שנים קודם לדן. רויאל ביץ' התבסס על תפיסה שמרנית ולכן ניתנה לפדרמן תמריץ מספיק כדי לחדש בענף ולהוות תחרות. גם לחדרים עצמם גלשה התחרות, והם תוכננו בגודל חריג לזמנם. לכל חדר נוספו בממוצע 30 ס"מ ברוחב, כך שרוחב חדר נקבע על 4 מטרים במקום 3.70, וכן הוגדלו משמעותית חדרי הרחצה הכוללים שני כיורים, אמבטיה נפרדת ממקלחון ושירותים נפרדים. בסך הכל גודל חדר רגיל במלון הוא 32 מ"ר וחדר משפחתי 64 מ"ר. ההיגיון שהוביל להשקעה בגודל היה שבעיצוב ניתן תמיד לשנות ולחדש, אך גודל של חדר נותר קבוע והגודל יהווה יתרון כל עוד המלון קיים.

מרכיב חריג נוסף במלון הוא חיפוי החזיתות באבן, המשתרע על שטח פנים של 25 אלף מ"ר. במלונות סמוכים לים נהוג לצפות אותם בחומר לבן (טיח או פסיפס), אך כאן העדיפו לבחור באבן בעלת גוון דומה לגוון ההרים המקיפים את מפרץ אילת. לבחירת האבן נסעו פדרמן והאדריכלים עד לטיבולי שבאיטליה, שם בחרו אבן טרוורטין – אבן גיר שמקורה במחצבות בעלות מסורת של אלפי שנים שנעשה בה שימוש בבנייה כבר ברומא העתיקה. "גילינו שלטרוורטין יש שלושה מופעים שונים בהתאם לשיטת החיתוך", מספר האדריכל יחיאל קומט בשיחה אתו. "חיתוך בכיוון הגידים יוצר מרקם גידי אורכ. חיתוך נגד כיוון הגידים יוצר משטח המזכיר שיש חברון, ואם מבקעים אותה מקבלים פלסטיות מחוספסת. כך אפשר לקבל מאותה אבן עושר בלתי רגיל של שלושה עיצובים. בחרתי חומר אחד והצלחתי ביישום משתנה להגיע לתוצאות שונות".

"זה היה פרויקט החיים שלי", מכריז קומט בשיחה אתו. "הייתי רק בן 37 כשקבלתי את העבודה וזה לא מובן מאיליו לקבל כזה פרויקט בטח לא בגיל כזה צעיר. עבדנו על המלון חמש שנים והרגשתי אחריות גדולה גם בגלל המורשת המשפחתית וגם בגלל המורשת המכובדת של רשת מלונות דן. ראיתי כאן שליחות ורציתי לבנות להם את 'הקינג דיוויד' של אילת". אלברט סגל נפטר שנים ספורות לאחר חנוכת המלון. קומט המשיך לתכנן בתי מלון יחד עם שותפיו למשרד ובין השאר תכננו את מלון הילטון מלכת שבא הסמוך ואת שניים ממלונות הרודס באילת. כמו כן תכנן את פרויקט "האי היווני" המפורסם שהסתבך ולא התממש.

.

_ק_ף_¿1___ץ_¬__

תכנית חדר (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

(4) העיצוב:

לעיצוב המלון הוזמן אדם טיהני, ישראלי יליד רומניה, שלמד באיטליה והצליח בזמנו לצבור ניסיון בתחום עיצוב מסעדות והביא אתו את המילה האחרונה בעיצוב הפנים. העיצוב היה כאמור טוטלי ולטיהני ניתנה ההזדמנות לעצב הכל, כמעט מבלי להותיר צורך להזמין פרטים סטנדרטיים. בלובי עוצבה כל פינת ישיבה על ידי מעצב אחר, אבל גם כאן טיהני ליווה את הרכישה ודאג שיהיה גיוון עיצובי אך הצבעים יהיו חלק מהפלטה שנקבעה מראש. בין הספות שהוזמנו בולטת עד היום ספה שעיצב רון ארד וגרסה חד-מושבית שלה הופיעה בשנת חנוכת המלון בקליפ המשותף של מייקל וג'נט ג'קסון Scream (בדקה 1:50). אגב, לאחר שלאחרונה התגלה כי ספה כזו השיגה במכירה פומבית סכום של 120 אלף דולר, הזדרז מנכ"ל המלון לבטח אותה.

נתן יוסף סלייד אמן אמריקאי יליד ראשון לציון שמתמחה בצביעת משטחי מתכת, הוזמן להשלים את המכלול העיצובי. אין עומק משמעותי בעבודות שלו והן מתאימות היטב לעיצוב הכולל, כמו מוסיקת רקע. יוסף ציפה את קירות חדרי ההמתנה למעליות בקומות הציבוריות בלוחות מתכת צבועים בצבעים התואמים את הסביבה: כחול בקומת הבריכה, אדום בקומת הלובי העליונה והסולידית המקשרת לחדר האוכל) הוא עיצב גם כמה קירות באזור אולמות הכנסים ושיבץ תמונה בכל אחד מחדרי האירוח ויש פה 375 כאלה. הרשת ביצעה עם יוסף עסקה ורכשה את כל עבודותיו בתמורה ל-200 אלף דולר, אך מאז עלה ערך יצירותיו וכל תמונה בחדר אורחים מוערכת כיום בכ-3,000 דולר. כיום משוער סך ערך יצירותיו במלון ביותר מ-2 מיליון דולר.

ב-1992 החלה הבנייה וחנוכת המלון התקיימה שלוש שנים לאחר מכן. שריפה, רעידת אדמה ורצח רבין עיכבו וצמצמו את אירועי חנוכת המלון שנחשב היה לפורץ דרך בתחום המלונאות הישראלית בכלל ובמלונות באילת בפרט.

.

DSC01767

משקיף מקומתה גלריה בלובי אל הבריכה דרך פירמידת הזכוכית

.

(5) סיור אדריכלות

ביקור בדן אילת יכול להפוך לסיור אדריכלות של שעה עד שעתיים. כל פרט כאן עוצב במיוחד למקום וניתן ללמוד לא רק מבחירת הצורות והצבעים אלא גם מהפרופורציות והחומרים.

באופן כללי בין מלונות דן אפשר למצוא מגוון ולא מעט כאלה שתוכננו ועוצבו בידי בכירי האדריכלים. דן תל אביב הוא המלון בו השתמר באופן הטוב ביותר עיצוב הפנים של היינץ פנחל (זוכה פרס רכטר הראשון) והחזית המאוחרת שיצר יעקב אגם. בדן פנורמה חיפה עיצוביו מופיעים בחדרי האורחים, במסדרונות ובחדרי האוכל. דן אכדיה וקינג דיוויד גם בהם יש עיצוב פנים שהפך לקלאסיקה. בין האדריכלים שתכננו את מלונות הרשת אפשר למצוא את דוד רזניק חתן פרס ישראל (דן ירושלים, במקור היאט), יצחק ישר זוכה פרס רכטר ורוקח (דן פנורמה ירושלים, במקור מוריה), פסקואל ברוידה (דן בוטיק ירושלים במקור אריאל), שמואל רוזוב (דן כרמל – עליו כתבתי כאן), ורנר יוסף ויטקובר (דן אכדיה), ג'ורג' קנדיליס (דן קיסריה), יעקב רכטר חתן פרס ישראל ופרס רוקח (דן פנורמה תל אביב במקור לרום עם עיצוב פנים של דורה גד).

.

_¬_¢___ש_ץ_¬_ץ_ק_¬_ת1___ץ_¬__

תכנית וחזית (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

_ק_צ_ש_¬1___ץ_¬__

חזית מערבית (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

P224A

1992: תחילת עבודות הבנייה בטקס "סלי היסוד" (מקור: רשת דן)

.

P224

1992: סמו פדרמן חותם על סלע היסוד (מקור: רשת דן)

.

S35C-416020219260 (2)

דגם (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

S35C-416020219270 (2)

1994: בבנייה (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

P225B

1993: בבנייה (מקור: רשת דן)

.

S35C-416020219310

תחילת שנות ה-90: בבנייה (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

S35C-416020219300

1994: בניית "הסלע" עם המסעדה במרכז הבריכה (למעלה) ומראה כללי של המלון מהחוף (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

_____ש___פ1

סקיצה לאוהל הזכוכית המקשר בין הלובי ובין הבריכה (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

S35C-416020216041

אדריכל יחיאל קומט בחזית המלון (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

P297

1995: פרסומת למלון

.

dan12

חנוכה 1995: חנוכת המלון – סמו ויקותיאל פדרמן – מייסדי הרשת למרגלות קיר הסלע (מקור: רשת דן)

.

S35C-416020216000

1996: שער מגזין (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

S35C-416020216001

2011: גלויה עם בול בעיצוב אסנת אשל המציג את המלון עם קו החוף של אילת (מקור: אדריכל יחיאל קומט)

.

Copy_of_DSC_0567_-_Copy

1995: המלון וברקע הרי אדום (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC_0144

אבן הטרוורטין בשלושה חיתוכים שונים יוצרת גיוון (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC_0145

סמל המלון בעיצוב ספי מטיוק חופשי ורענן כמו העיצוב, אבל יש בו גם חזרה לסמל המלון המקורי משנות ה-50 (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

S35C-416020219271

מלון דן אילת במיני ישראל (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.
2016:

.

DSC01530

אזור המלונות כפי שמופיע במפה בשדה התעופה ומלון דן בולט לצד החוף

.

DSC01955

לקראת סיום מירוץ "איש הברזל" בטיילת

.

DSC01938

מלון דן מכיוון הטיילת (חזית דרומית)

.

DSC_4844

מבט מהבריכה (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC_4856

מבט מהבריכה (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC01960

בחיבור בין האגף המרכזי ובין כל אחת משתי הזרועות יש חלון אורך המאיר מסדרון פנימי

.

DSC_4878

הדירוג בזרועות הבניין (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC_0120

פיסול (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC01830

לוגו המלון בפסגת הבניין

.

DSC01963

רשת המרפסות מעניקה לבניין ממד פיסולי

.

DSC01846

מכאן מזכיר את חזית הילטון תל אביב

.

DSC01840

מבט מהבריכה

.

DSC01860

במרכז הבריכה "סלע" ענק ממנו אפשר לגלוש לבריכה או לאכול משהו במסעדה שנמצאת במערה (בחורף היא סגורה והמגלשה בשיפוץ)

.

DSC02203

בלילה מוארת הבריכה באור כחול

.

DSC01871

את הפסיפס הצבעוני שעל שפת הבריכה חידשו רק השבוע

.

DSC01873

הפסיפס

.

DSC01834

מרפסות חדר האוכל צומחות מתוך הבריכה ומעליהן מדרגות הסויטות המגוננות

.

DSC01828

פירמידת הזכוכית המקשרת בין הברכה והלובי

.

DSC01869

מעצב הפנים יצר פסל סביבתי שמוביל מים מהבריכה אל הלובי: בחדר שבחרוט נשפכו מים על היושבים בפנים. המים נשאבו למעלה אל התעלה שהובילה אותם למזרקה בתוך הלובי.

.

DSC01865

התעלה המובילה את המים אל המזרקה בלובי

.

DSC01864

בחרוט פעם ישבו כשמים נשפכו, המתקן יחזור לפעול אולי בקרוב אחרי שתותקן צנרת מים חדשה

.

DSC01863

הקצה העליון שלה קונוס במבט מבפנים

.

.

DSC02151

חזית צפונית אטומה יחסית ובה חריצי פתחים למסדרונות המקשרים לחדרי האורחים

.

DSC02182

קיר מחופה ב"סלע" לגובה שלוש קומות מקבל את פני הבאים

.

DSC01807

"הסלע"

.

DSC02134

הריצוף בלובי וגם בבריכה בוצע באבן פראית המחזקת את הקשר בין פנים ובין חוץ

.

DSC01901

דלפק הקבלה בקצה הלובי

.

DSC02155

דלפק הקבלה

.

DSC02156

נברשת שמשתלשלת עד לדלפק הקבלה

.

DSC_4905

הלובי מתפרס על שתי קומות (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC02125

שילוט מקורי כחלק מהעיצוב הכולל

.

DSC01908

פינת ישיבה: כתום, כחול וחום

.

DSC02198

מושבים

.

DSC02196

.

DSC01902

בין "הסלעים" נמצא המעבר למעליות

.

DSC01904

חדר המעליות בקומת הכניסה מעוצב כולו באמצעות עבודות המתכת שיצר האמן נתן יוסף

.

DSC01905

מתכת צבועה בגווני כחול וירוק

.

DSC02148

עולה ויורד

.

DSC01907

ובקצה תמונה בהתאם

 

DSC02127

חדר המעליות בקומת הלובי העליונה

.

DSC02135

מתכת צבועה חום-אדום

.

DSC01809

מבט מקצה חדר המעליות בלובי העליון כלפי מעלה: חלון ברומטר כהה מתנשא לכל גובה הבניין ודרכו משקיפים הממתינים למעלית על הים האדום

.

DSC02187

האדום ממשיך אל הלובי בקומה העליונה המשקיף (משמאל) על קיר "הסלע"

.

DSC02128

בקצה הלובי העליון יש חדר אוכל מרכזי מצד אחד (ובצד השני בר ומועדון ליליה)

.

DSC02126

ספות ייחודיות שעוצבו ללובי המלון

.

DSC02186

השטיח שכמו כל דבר אחר עוצב גם הוא במיוחד ללובי

.

DSC01782

גשרים עיליים מחברים את האזורים הציבוריים המתפרסים על פני שתי קומות

.

DSC01793

קיר "מסולע" נוסף נמצא בחלקו השני של הלובי

.

DSC01785

הסלע צומח מבריכת דגים

.

DSC01789

יש גם תוכים ואיגואנה שהובאו מגן החיות התנכ"י בירושלים

.

DSC01803

מנורת ענק מייצגת את השמש

.

DSC02195

בלילה השמש מאירה

.

DSC02130

מתחת לשמש מעגל ספות שאת חלקן עיצב רון ארד

.

DSC02122

ספה מברזל אבל מאד נוחה (Big Easy Volume 2 for 2, 1989)

.

DSC02123

גם הקטנות נוחות ונעימות

.

 

DSC01805

הפסל עם המים מזרים (אך לא כעת) מים מהבריכה פנימה אל הלובי

.

DSC01804

מדרגות זכוכית ובמרכזן בריכת מים עם מזרקה

.

DSC02188

בלילה: המדרגות מוארות מהבריכה

.

DSC01918

הבריכה בתחתית המדרגות (המזרקה משובתת)

.

DSC01920

קיר דקורטיבי בעיצוב האמן נתן יוסף

.

DSC01791

שלטי ברזל גם הם חלק המעיצוב שיצר ספי מטיוק שהופקד לא רק על עיצוב הלוגו אלא גם על השילוט

.

DSC02183

בלילה דולקת נברשת היורדת למטה אל מעל דלפק הקבלה

.

DSC02184

אולי מחווה למעצב והאדריכל היינץ פנחל: משולשים מוזהבים

.

DSC01820

בחדר האוכל

.

DSC01816

זיתים ופלפל חריף

.

DSC01818

עוגות

.

DSC01819

טירמיסו

.

DSC01827

מרפסת רחבה של חדר האוכל מאפשרת לשבת גם בחוץ על הבירכה

.

DSC01896

מעבר שמקשר למתחם הכושר ומתחם הילדים

.

DSC01881

שתי בחורות באחד מאולמות הסקווש

.

DSC01884

הכניסה לחמאם הטורקי

.

DSC01886

בחמאם

.

DSC01890

התקרה בכניסה למתחם הילדים

.

DSC01893

הירידה למתם הילדים שגם מקשור לבריכה מהצד השני

.

DSC01895

מתחם הילדים מעוצב כמו מערה

.

DSC02157

הכניס לאולם האירועים הגדול

.

DSC01898

אולם האירועים המרכזי

.

 

DSC02175

חדר המתנה למעליות ובקצה משקיפים על הים

.

DSC02138

קטע משטיח

.

DSC01768

השטיח

.

DSC01763

האור בקצה

.

DSC01924

הים

.

DSC01998

כחול

.

DSC01927

מחלון חדר המעליות: הטיילת והחוף הצפוני

.

DSC01769

שלט ברזל בקצה חדר המעליות בקומת חדרים בעיצוב ספי מטיוק

.

DSC02139

ובינתיים בקומה 8

.

DSC02173

המסדרון צמוד לחזית הצפונית

.

DSC02142

השטיח

.

DSC01764

לאורך המסדרון פתחים לנוף

.

DSC01750

הנוף מהמסדרון: עיר המלכים שגם אותה תכנן משרד האדריכלים בו היה קומט שותף

.

DSC01932

הלגונה המזרחית

.

DSC01929

מלון הרודס וחניון

.

DSC01969

במפגש בין הגוש המרכזי של הבניין ובין כל אחת המזרועות המסדרון מתעקל ונפתח לאטריום

.

DSC01756

השטיח

.

DSC01972

מבט על המסדרונות המשקיפים על האטריום

.

DSC01754

באטריום אחד יש פסל עם עץ (שמת בינתיים) התלוי מהתקרה

.

DSC01759

תלוי מהתקרה

.

DSC02011

1995: תצלום הבאת העץ לאתר הבנייה

.

DSC01757

את הפסל יצר רן מורין שמתמקד בשתילת עצים מנותקים מהקרקע (עבודה דומה בולטת שלו נמצאת ביפו העתיקה)

.

DSC01744

החדר: באמצעות השטיח יש הפרדה בין אזור השינה ובין אזור הישיבה. בפינה הימנית העליונה מציצה מראה פשוטה אבל גאונית: המראה מסתובבת על ציר ומאפשרת למי ששוכב במיטה לא רק להביט שמאלה אל הים הנשקף מהחלון, אלא גם ימינה למראה דרכה נשקף הים

.

DSC02163

השטיח

.

DSC01713

וילון צבעוני במיוחד

.

DSC01716

על הקיר תמונה שיצר האמן נתן יוסף (מחירה נאמד בכ-5000$)

.

DSC01722

ברזל

.

DSC01740

חיפוי אבן טרוורטין שהובאה לאילת ממחצבות טיבולי באיטליה

.

DSC01989

טוענים שהמבריכה מעוצבת כמו מפתח. ברקע מפרץ עקבה

..

DSC01982

"סלע" גדול מפריד בין שתי הבריכות: אחת לשחיה ורגועה ושנייה למשחק

.

S35C-416020219311

1993: יציקת הבריכה (צילום: אדריכל יחיאל קומט)

.

DSC01994

הבריכה מחוממת (27 מעלות) ומשום מה היא עדיין ריקה

.

DSC01718

מרפסות

.

DSC01748

שכנים

.

DSC01983

מפרץ עקבה באופק

★★

רשימות נוספות שכתבתי על מבנים באילת:

(1) בית פיליפ מוריי (אדריכל אבא אלחנני)

(2) הספרייה העירונית (אדריכל צבי תורן)

(3) הבית המדברי (אדריכל אברהם אלואיל)

(4) המצפה התת ימי ובריכת הכרישים (אדריכל בן פלג)

(5) סינג סינג (אדריכל תאודור קיסלוב)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלגיה  On 11/02/2016 at 0:12

    חלק נראה כמו תפאורה של עוץ לי גוץ לי. חלק כמו מלון מיושן. חלק נראה כמו רטרו לא מוצלח. אוסף של דברים לא קשורים. זה נכון שמי שנוסע לאילת סובל, אבל יש גבול. בחיים לא הייתי מנחשת שמלון המלך דוד והדבר הזה זה אותה רשת. שבוע הבא אני באילת, בדן פנורמה, אני אקח פראמין לפני.

  • Amir in Tel Aviv  On 11/02/2016 at 2:49

    נראה שההשראה בחלקה מגיעה מדמות הליצן הונציאני

    https://www.google.co.il/search?q=venetian+clown&hl=iw&biw=939&bih=641&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwjF-uHJsO7KAhWjCpoKHY6xC14Q_AUIBigB

  • שלגיה  On 11/02/2016 at 11:25

    הליצנים הוינציאנים זה מעוינים,אולי עליסה בארץ הפלאות. תגיד,אני רואה שאתה יושב על שטיח מרובע ורציתי להמליץ לך לעבור לשטיח עגול של איקאה. לא בכוח. רק אם בא לך. החתול שלי שוכב על כזה. יש את זה בכל מיני דוגמאות.

  • אלכס כהן  On 11/02/2016 at 11:32

    באותם השנים תוכנן ונבנה קלאב הוטל אילת בקונספט תכנוני אורבני ועיצובי שונה מאד סוג של אנטיתזה למלון דן ומלונות דומים באילת, שווה להכרה ולהתייחסות

  • amitaisandy  On 11/02/2016 at 21:50

    התארחתי ברבים ממלונות אילת בילדותי. הם כל כך דומים שקשה להבדיל.

  • יעל ב.  On 12/02/2016 at 8:46

    יפה. בא לי להיות שם גם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: