סיבוב במלון מגדל חיפה

מלון מגדל חיפה שנחנך ב-1992 (לאחר שעמד לא גמור במשך 16 שנים) ברחוב הרצל 63, היה בניין נוסף בשורה ארוכה של בניינים מכוערים שלא התאימו לסביבה שבה נבנו. נדרש היה כישרון מוגבל במיוחד אם בכלל כדי לתכנן את המגדל, גם בהיבט העיצובי וגם בהיבט העירוני. לכן לא פלא שהמלון שהוקם בבניין כמו גם שאר העסקים שבו נותרו נחותים לא פחות מהסביבה המקיפה אותו – שכונת הדר.

במקור תוכנן לקום במגרש בית קולנוע גדול. בתכנונו השתתפו האדריכלים ג'ון ודרו אברסון מניו יורק ומשרדו החיפאי של האדריכל שמואל רוזוב, אלא שהפרויקט לא התממש.

תכנון המגדל נמסר בשנות ה-70 לאדריכל משה אורן, שהיה פעיל בחיפה באותן השנים ולא לחינם נשכח מאז. הקמת המגדל היתה לו הזדמנות להותיר חותם בולט בנוף העירוני שבו כמעט ולא נבנו עד אז בו מגדלים. ואכן אורן הצליח והותיר אחריו נקודת ציון, ה' ירחם.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1992)

.

המגדל במבט ממרומי הכרמל על רקע הנמל

.

מבט מרחוב סירקין

.

מבט מרחוב החלוץ

.

המגדל צומח מגוש המתנשא לגובה של ארבע קומות שפונה לרחוב החלוץ. העסקים נסגרו או עזבו ונותר ריק, חלק משקיעת המסחר בשכונת הדר

.

.

(1) הקולנוע שלא נבנה

במגרש הגדול שעליו הוקם המגדל, 1.8 דונם שטחו, בין הרחובות החלוץ והרצל – מהרחובות המסחריים הסואנים בחיפה בכלל ובשכונת הדר בפרט, קודמה לאורך שנים ארוכות עוד בשנות ה-40 תכנית לבית קולנוע גדול.

שכונת הדר באותה עת היתה מקום משגשג, מטופח ומתקדם. לאחר שהאוכלוסייה היהודית בחיפה בחרה להתבדל מזו הערבית ולהקים מרכז חדש בשכונת הדר, שני למרכז הותיק שהיה בעיר התחתית, הוקמו בה לבד מבתי דירות מרווחים, גם שדרות של חנויות, בתי קפה ושוק מקורה (שוק תלפיות). לצד אלה הקימה בה הקהילה המקומית שורה ארוכה של מוסדות חינוך (ובראשם בית הספר הריאלי והטכניון), תרבות (בתי הקולנוע אורה ומגדלור), ספורט (בריכת הפועל / גלי הדר), וכן מבני משרדים למנגנוני ארגוני עובדים וממשל של המדינה שבדרך (בית הקרנות) כמו גם בניין העירייה.

בית הקולנוע שתוכנן לקום במגרש רחב ידיים שחזית אחת שלו פונה לרחוב הרצל 63 וחזית שניה לרחוב החלוץ 64, יועד להשתייך לרשת בתי הקולנוע האמריקאית פוקס המאה העשרים. הרשת שהשתייכה לאולפנים המפורסמים, גם תכננה להקים בתי קולנוע בתל אביב (זה הוקם לבסוף ב-1957 ונקרא היה "קולנוע תל אביב") ובירושלים.

לתכנון הפרויקט הוזמן האדריכל שמואל רוזוב (1975-1900), מבכירי האדריכלים שפעלו אז בעיר ועל עבודותיו כתבתי כאן כבר כמה מאמרים: תחנה מרכזית עכו, תחנה מרכזית צפת, קריית החשמל, הבית הגדול, מלון דן כרמל, הבית ברחוב יצחק 5 ובית האיכרים).

על חלק מהתכניות לקולנוע שנערכו כולן באנגלית, חתום גם משרד אדריכלים ניו-יורקי שבראשו עמדו ג'ון ודרו אברסון, אב ובנו. אדריכלים אלה התמחו בתכנון בתי קולנוע ותיאטראות ותכננו למעלה מ-500 כאלה בארה"ב.

הבדלי הגובה בין הרחובות הרצל והחלוץ אפשרו ליצור אולם משופע וגדול למדי, עם מבואה רחבה בחלקו העליון שפנתה לרחוב הרצל. המבנה יועד להיות הקומפלקס הגדול בארץ – כזה שיכיל אולם עם כ-900 מושבים ואולם נוסף ובו 450 מושבים.

חניון רכבים חפור בחלקו במדרון הטבעי של הקרקע ופתוח לרחוב החלוץ תוכנן לקום במפלס התחתון של בית הקולנוע. כדי לקשר בין הרחובות הרצל והחלוץ שקרוב לשמונה מטרים גובה הבדילו ביניהם, תכנן רוזוב משני צידי המגרש הגדול מדרגות נוחות לציבור: מדרום מדרגות ישירות ומצפון מדרגות עם מהלך שבחלקו כפול וחגיגי.

.

1949: תכנית האולם הגדול שתוכנן להכיל כ-900 מושבים מעל לחניון (מקור: ארכיב העירייה)

.

1950: חתך בני אולמות הקולנוע וחניון מתחת לאולם הגדול שפונה לרחוב החלוץ (מקור: ארכיב העירייה)

.

1950: חזית צפונית הכוללת את שורת הקשתות כהמשך לקשתות הקיימות בבניין הסמוך. מימין המדרגות שהיו לחלק היחיד בפרויקט שהתממש (מקור: ארכיב העירייה)

.

.

אלא שקידום התכנית נתקל בשינויים נדרשים, ואלה האריכו את התהליך אל שנות ה-50. לבסוף נדחה רעיון החניון בתחום המגרש והעירייה דרשה כופר חניה עבור עשרות רבות של מקומות חנייה. העלויות הגבוהות הובילו לשינויים בתכנית ולבסוף לגניזת הפרויקט השאפתני.

החלק היחיד בפרויקט שבוצע לפי תכניתו של רוזוב, היה מהלך המדרגות שבצפון המגרש ומחבר בין הרחובות הרצל והחלוץ. בפודסט שבמרכז מהלך המדרגות שולבה שוקת לשתייה (שנהרסה) עם קיר קרמיקה אמנותי שיצר האמן ישראל רובינשטיין, שכמה מיצירותיו שולבו במבני ציבור בחיפה. קיר הקרמיקה מנציח את שמואל איצקוביץ' (1934-1881) ממייסדי שכונת הדר והטכניון, שאת מצבת קברו עיצב האדריכל אלכסנדר ברוואלד שתכנן את בניין הטכניון בשכונה.

.

1950: קטע מתכנית בית הקולנוע שבה מופיע החלק היחיד בפרויקט שבוצע – מהלך המדרגות בצפון המגרש שנועד לחבר לציבור את הרחובות הרצל והחלוץ (מקור: ארכיב העירייה)

.

את מערך המדרגות שנועדו לקשר בין הרחובות הרצל והחלוץ תכנן האדריכל שמואל רוזוב, כחלק מפרויקט גדול שלא נבנה – בית קולנוע

.

במדרגות שולב קיר אמנות עם ברזייה שאינה פעילה

.

שמואל איצקוביץ' (1881 – 1934) ממייסדי שכונת הדר והטכניון. את מצבת קברו עיצב האדריכל אלכסנדר ברוואלד שתכנן את בניין הטכניון בשכונה (כיום מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד)

.

את קיר האמנות יצר ב-1959 האמן ישראל רובינשטיין, שיצר גם תבליטים בבית הכנסת הגדול בשכונת הדר שתכננו מוניו גיתאי-וינרויב ואל מנספלד

.

.

(2) מלון מגדל חיפה

במגרש קידמו היזמים את הקמתו של מגדל בן 23 קומות הכולל כמה קומות חניון בחלקו התחתון, מסחר בקומות הרחובות הרצל והחלוץ וכן כמה קומות של משרדים. עיקר ייעודו של המגדל תוכנן להיות מלון, לכן גם וועדת התכנון הסכימה לחרוג מגובה הבנייה הנהוג בשכונת הדר הוותיקה ולאפשר את בנייתו של מגדל. התקווה היתה כי הקמתו של מלון חדש יוסיף ערך תיירותי יוצר דופן לשכונה שכבר אז שקע מעמדה.

בתכניות ששמורות בארכיב העירוני ניתן למצוא כי בפרויקט שנקרא היה במקור "מגדל משה", תוכנן כבר משלב ראשון לנצל את הפרשי הגובה בין הרחובות וליצור שתי חזיתות מסחריות – אחת לכל רחוב. למלון תוכננה מבואת כניסה צנועה מכיוון רחוב הרצל ומעליה קומה שהכילה את אולמות ההסעדה והאירועים וכן המטבח.

מעל לקומת המסד תוכננו קומות משרדים אחדות שהעניקו לבניין את ייחודו – קומות אלה רחבות יותר באופן הדרגתי ומעניקות לבניין את התנופה העיצובית. אלא שהתוצאה גמלונית, כבדה ומגושמת. בקומות אלה שולבו מרפסות שהאדריכל הפנה משום מה לכיוון הכרמל במקום אל נוף המפרץ.

מעטפת המבנה מורכבת מפסי חלונות של זכוכית כהה ופסי בטון בהיר או צבוע בלבן עם תבליט לסירוגין. קומות המסד מחופות באבן נסורה בהירה. העיצוב זר לסביבה הבנויה של שכונת הדר ונראה שהאדריכל כלל לא השכיל לתכנן בניין שישתלב בסביבה, אלא העדיף ש"יצירת המופת" שיצר תבלוט לא רק לגובה אלא גם בעיצובה החזותי.

.

הקומות התחתונות במגדל רחבות יותר באופן הדרגתי ומעניקות לבניין את התנופה העיצובית, אלא שהתוצאה גמלונית, כבדה ומגושמת (מקור: ארכיב העירייה)

.

.

אלמנטים שתוכננו ולא בוצעו היו למשל מעבר תת-קרקעי שיועד לקשר בין קומת המסחר ברחוב הרצל ובין צדו השני של הרחוב הסואן. על גג הבניין תוכננה לקום מסעדה, שממנה יתאפשר לסועדים להנות גם מנוף פנורמי של העיר.

.

תכנית מוקדמת של הבניין הכילה גם מסעדה בקומת הגג שבלטה מעט מקו החזית (מקור: ארכיב העירייה)

.

סוף שנות ה-70: תכנית למסעדה על גג הבניין שלא בוצעה (מקור: ארכיב העירייה)

.

קומת החנויות במבואה מכיוון רחוב הרצל שבוצעה לפי התכנית למעט המדרגות שבקצה העליון שיועדו למעבר תת-קרקעי מתחת לרחוב הרצל ולא בוצע (מקור: ארכיב העירייה)

.

.

המלון תוכנן להכיל 113 חדרים הפרוסים ב-12 קומות (במעלית לא קיימת קומה 13). דירוג המלון הוא של שלושה כוכבים וחדריו מתהדרים בפתחי חלונות רחבים שמהם נשקף נופה העלוב של חיפה. מומלץ לקבל חדר בקומה ה-17 ולהתרשם מהנוף, ביום ובלילה. החברה שהחזיקה במלון הפעילה שני מלונות נוספים בארץ – "מלון מגדל העיר" שבמרכז ירושלים ו"מלון בקעת הירח" באילת.

במקור נמסר עיצוב המלון לאדריכלית הפנים אדית ברון, שיצאה אז לדרך עצמאית לאחר שעבדה שנים (1975-1963) במשרדו של אדריכל הפנים היינץ פנחל. לצערי לא הצלחתי למצוא תמונות של עיצוב המלון המקורי, ממנו לא נותר כמעט זכר בבניין שעבר שיפוצים יותר מפעם אחת. השריד האחרון שנותר מהעיצוב המקורי הוא נברשת זכוכית, אלמנט שהופיע בעבודות אחרות שתכננה ברון, כמו גם במסגרת עבודתה אצל פנחל (מנורה כזו ממש ניתן למצוא עדיין במלון דן פנורמה).

הבניין ראה ימים יפים יותר. אמנם בקומות המלון הפנימיות נעשו המאמצים ליצור עיצוב אחיד ועכשווי, אלא שבחלקים אחרים של הבניין המצב עגום: שטחי המסחר הפונים לרחוב החלוץ נעזבו ועומדים ריקים. בצמוד לחזית המזרחית של המגדל ולכל גובהה הוקמו מדרגות חירום הבולטות היטב הודות לצבע הירוק שנבחר להם. נתלו גם מזגנים בחזית ובצמוד לחזיתות שבראש המגדל הוצבו באי-סדר אנטנות סלולריות.

.

חתך (מקור: ארכיב העירייה)

.

תכנית הקומות טיפוסית ומורכבת ממסדרון מרכזי המקשר לחדרים הפרוסים משני צידיו – משרדים או חדרי המלון (מקור: ארכיב העירייה)

.

.

מלון מגדל חיפה הוא מהזולים בעיר ומהבודדים שפועלים בשכונת הדר. למרגלותיו מצוי מלון נוסף, במבנה מודרני שתכנן בשנות ה-30 האדריכל משה גרשטל. העדפתי להתארח במלון מגדל חיפה היות וידעתי שממנו אוכל להנות מהנוף העירוני – ולא התאכזבתי. באתר בוקינג מקבל המלון ציון מכובד וראוי של 8.1 וכיום מתארחים בו מפונים מיישובי גבול הצפון.

במלון אמנם מוגשות גם ארוחות במחיר משתלם, אך מומלץ לנצל את הקרבה לרחוב סירקין המתאפיין בצפיפות גבוהה של מסעדות טובות ומקוריות. על מבנה שגם אותו תכנן אדריכל משה אורן ומאכלס שתיים מהמסעדות הטובות באזור כתבתי כאן לאחרונה – בסירקין 21.

כמובן שלא רק ההיבט הקולינרי הוא זה שמצדיק את הביקור בשכונת הדר ובמלון מגדל חיפה – ישנו גם נימוק תרבותי והוא זה שהוביל אותי לכאן. בקרבת המלון מצוי מוזיאון חיפה לאמנות, בו מוצגות בימים אלה כמה תערוכות ששווה להשקיע בהן שעה של פנאי. ברחובות השכונה מצוי מקבץ המבנים המרתק ביותר שנבנה בארץ, בעיקר במהלך שנות ה-30. כאן ב"חלון אחורי" התמקדתי בכמה עשרות מהמבנים הנבחרים בשכונה.

.

ליד המגדל מצוי אחד ממפגשי הרחובות המרכזיים בשכונת הדר – הרצל, ארלוזורוב ומנחם. משמאל מלון סאטורי השוכן בבניין משנות ה-40 שתכנן האדריכל משה גרשטל כמלון תלפיות

.

את הקומות התחתונות במגדל תכנן האדריכל עם מרפסות רחבות שפונות אל הכרמל (במקום אל נוף המפרץ…)

.

הבניין מורכב מפסי חלונות כהים ולעומתם פסי בטון מתועשים עם דוגמה

.

חדר מדרגות נראה כמו תוספת מאוחרת

.

במקור שכן בקומת הקרקע סניף של בנק לאומי שנסגר ומאז המקום ריק ועזוב

.

1977: למעלה חזית צפונית לרחוב החלוץ ולמטה חזית דרומית לרחוב הרצל (ארכיון העירייה)

.

מחכים למשיח, או לראש עירייה טוב (מספיק גם בינוני)

.

ריקה ועזובה – הקומה המסחרית הפונה לרחוב החלוץ

.

קומות המסד מחופות באבן נסורה

.

המגדל מציץ מכל פינה

.

מוכה ומילל

.

הבדלי הגובה בין רחוב הרצל העליון ובין רחוב החלוץ התחתון הובילו ליצירת מעבר מדרגות שפתוח לציבור המקשרות בין המפלסים והרחובות – מעבר זה הוא שריד יחיד לתכנית הקולנוע שלא מומשה ואותה תכנן כאן האדריכל שמואל רוזוב

.

הכניסה למלון היא דרך מעבר מסחרי שפונה לרחוב הרצל

.

נקי אבל חסר חיים

.

מדרגות מקשרות בין הקומות התחתונות

.

הנברשת היא שריד יחיד ובודד מהעיצוב המקורי של המלון שתכננה אדריכלית הפנים אדית ברון

.

במקור הפיר איפשר חיבור במבט בין מפלס הכניסה לבניין ובין הקומה הציבורית של המלון, כיום רובו חסום

.

הנברשת

.

דלפק הקבלה שוכן בקצה המעבר המסחרי שבקומת הכניסה מרחוב הרצל

.

חדר האוכל של המלון

.

במעלית אין קומה 13!

.

מומלץ לקבל חדר בקומה 17 – העליונה בבניין

.

חדר

.

נוף מהחדר

.

שכונת הדר והעיר התחתית

.

קולנוע רון ניצב עזוב ומוזנח – עדות לחיי התרבות והפנאי שפיארו בעבר את שכונת הדר

.

הנוף משתנה עם רדת החשיכה

.

ובינתיים על המסך בחדר מככב האדריכל ישראל גודוביץ שיוצא נגד הרכבת הקלה. בחודש הבא יהיה גודוביץ בן 90. מזל טוב ישראל!

.

תודה לאדריכלית הפנים אדית ברון ולאינג' דב יהלום

★

רשימות נוספות על חיפה:

.

הבית הגדול

מגדל המגינים

שיכוני המורים

שכונת בת גלים

מוזיאון מאיר בן אורי

שכונת קריית אליעזר

בניין הנהלת קופת חולים

בית הכנסת בשכונת עין הים

בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

בית הכנסת המרכזי בהדר

בלוק ברמת הדר

מלון טלטש

בית הזכוכית

בית הקרנות

דרך הים 99

 גשר רושמייה

מגדל הנביאים

ארלוזורוב 65-63

בר גיורא 28 ו-34

הכרמלית לפני השריפה

בריכת גלי הדר הנטושה

המאבק על גבעת העיזים

בית הכנסת המרכזי בכרמל

המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר

חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון

פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תיאודור מנקס

קריית חשמל בתכנון שמואל רוזוב

חדר האוכל בתחנת כוח חיפה

מלון גני דן הנטוש

גן ומצפור אלנבי

6 פנינים בחיפה

בית אבא חושי

סירקין 21

הדריון

★

שיר לסיום:

.

★