סיבוב באכסניית שלומי

רק אל תזמינו חדר באתר Booking. יצא ששילמתי יותר ממחיר המחירון. ב-Booking דואגים להצניע את המידע כי המחיר באתר אינו כולל מע"מ, ורק כשמגיעים מגלים שמשלמים יותר. אבל אם נשים בצד את ההפסד של כמה עשרות שקלים, זו האכסניה הרביעית שאני מבקר בה מרשת אנ"א בישראל, ומתרשם שיש כאן חלופה לשהות ברמת שלושה כוכבים בפריסה ארצית. עדיין, במחיר נמוך יותר ממחיר של לילה באכסניה בארץ, ניתן להתארח במלון חמשה כוכבים בכיכר דאם באמסטרדם שלא בעונה. אבל עדיין החלופה הישראלית היא בגדר הגיון מקומי וזה מה יש.

האדריכלים דוד גוגנהיים ואלכס בלוך תכננו את האכסניה בשלומי שבנייתה הושלמה ב-1994. בלוך נפטר שנה לאחר מכן בעקבות תאונה. גוגנהיים הוא מהמורים הוותיקים במחלקה לאדריכלות בבצלאל וזוכה פרס רכטר לשנת 2012 (במשותף עם האדריכל דניאל מינץ). הרמתי אליו טלפון לשמוע על תכנון הפרויקט שנראה קצת מנותק מאופי הבנייה בגליל בכלל ובשלומי בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

11949315_1115039181858996_8492627883041355343_n

חלון למדרגות

.

שלומי

מפת התמצאות

.

(1) ביקור

הגעה: הגעתי בלילה כך שלא ראיתי איפה אני נמצא. התרשמתי רק מהחדר הקטן באופן מוגזם, אבל זה לא נורא ואפשר בהחלט להסתדר אתו. האכסניה היתה ריקה למרות שמדובר היה ביום חמישי ובחופש הגדול. רק מאוחר בלילה הגיעה קבוצת צעירים. בארוחת הבוקר גיליתי שיש עוד כמה אנשים שהתארחו פה. ארוחת הבוקר עצמה היתה מגוונת אבל לא טעימה וויתרתי. באכסניית כרי דשא לדוגמה, ארוחת הבוקר הרבה יותר שווה: האוכל נראה יותר טוב, יש לחם חם וביתי וההגשה יותר טובה. תמיד יש מה לשפר. ראוי לציין לשבח את רמת הניקיון.

אגפים: הבניין הוא לא גוש אחד, אלא מחולק לכמה אגפים מוארכים שחוסמים את המבט במפלס הקרקע, אך כשעולים למעלה לחדרים מגלים את הנוף. מבני האגפים מלווים את הטופוגרפיה ולכן כמעט ולא מסתירים את הנוף זה לזה. בפריסת האגפים בשטח אין הגיון סימטרי או כזה שנועד להקל את התמצאות התנועה במתחם. ההיגיון מתבסס על הכוונה לפתוח לכל החדרים את הנוף, אך כאמור את זה מגלים רק כשעולים לחדר.

נוף: מכל החדרים נשקף הנוף של הים התיכון. החדר כולו מעוצב כך שתראה את הים: מיקום המיטה, הפתח בחזית, המרפסת, המעקה כולם מאפשרים ללכת לישון עם השקיעה בעיניים ולקום בבוקר עם הים ומורדות הגליל המתעוררים לחיים. המתחם עצמו טובל בירק, מטופח ונעים.

חומרים: הטרקוטה האדמדמה עוטפת את הבניין בחוץ וגם בפנים. בטון חשוף מציץ פה ושם ומשתלב עם גג הרעפים האפור. שילוב החומרים זר לשלומי ובכלל לאדריכלות הישראלית הטיפוסית, הוא היה זר ב-1994 כשהפרויקט הושלם והוא זר גם היום. כך נוצרה כאן תחושה קצת חו"לית, כזו שלא מכאן. רק הנוף מזכיר איפה אתם.

צורות: באופן כללי הגושים והגריעה מהם עוצבו בקווים ישרים ונקיים. בולטים פתחי החלונות העגולים במגדל המדרגות. שם ניתן מאמץ, אך לא ברור למה דווקא שם היה צריך חלון עגול. גם חדר האוכל והקפטריה שמעליו מצויים באגף היחיד במתחם שהוא מעוגל. באופן כללי ההתעגלות לא נותנת תחושה טובה, יש כמה חדרי אוכל כאלה בקיבוצים וגם שם אלה חדרי האוכל הפחות נעימים (לרוב תכנן אותם שמואל מסטצ'קין). לא מדובר במרכיב משמעותי, אבל כשמתבוננים במכלול אז הוא קופץ לעין. כאן אולי המקום להשוות את פריסת האגפים לאכסניות אחרות: מבני החצר בבית שאן ובכרי דשא, או האגפים המפוזרים לגמרי ומנותקים זה מזה בתל חי. כאן מדובר יציר כלאיים, יש כאן הגדרה של חצר, ויש כאן לפחות שתיים: אחת סגורה בין אגפי חדרי האירוח אבל היא לא שמישה כל כך, וחצר מרכזית שנייה בין האגפים השונים. הצורה הלא ברורה של החצרות לא פשוטה ומעוררת עניין.

.

DSC00965

חדר

.

(2) מידע:

תכולה: 100 חדרים זהים בגודלם. החדרים זעירים (הסיבה לכך תוצג בהמשך), אבל אפשר בנוחות יחסית לדחוס 4 נפשות. יש Wi-Fi חינם, יש טלויזיה ויש חדר רחצה בכל חדר.

תפוסה: האכסניה לא ידועה כמעט ולכן פנויה. כששהיתי בה היא היתה כמעט ריקה למרות שהיה מדובר בסופ"ש ובחופש הגדול.

המחיר: לדוגמה ביום חמישי 10.9 יעלה חדר זוגי 410 שקלים כולל ארוחת בוקר. תוספת ילד: 98 ש"ח.

השם: "שלומי" מלשון שלום, היישוב הוקם לאחר שתושבי העיירה אל-באסה ששכנה כאן גורשו במהלך מלחמת העצמאות מבתיהם בשלום. באופן רשמי נקרא היישוב על שמו של האבא של נשיא שבט אשר. כאן גם חפר ניסה לעבור טסט ללא הצלחה.

בסביבה: שווה לבקר באזור התעשייה ולהתרשם משרידי העיירה אל-באסה – מסגד שעבר שימור לאחרונה, כנסייה, מבנה קבר, ווילות נטושות. סביב שלומי יש כמה אתרים שכדאי לראות כמו מערת קשת, בסיס חיל אוויר בריטי נטוש, אתר ראש הנקרה (עליו כתבתי כאן), קיבוץ אדמית עם עבודות של שמואל מסטצ'קין ומשה ספדיה, חוף אכזיב ועוד.

אנ"א: כבר מזמן שרשת אנ"א לא מפעילה אכסניות ברמה של נוער, ולשמחתי הם דואגים כל הזמן לפתח ולחדש את הנכסים שלהם. האכסניות מתוכננות היטב, ולכן כל אחת מאלה שבקרתי בהן עד היום שווה רשימה נפרדת. כתבתי כבר על זו בבית שאן ועל זו בכרי דשא. כך בשקט הפכה רשת אנ"א לגדולה ביותר בענף התיירות הישראלי, אף רשת מלונות לא מתחרה איתה במספר בתי הארחה. הבעלות על הרשת נמצאת בידיים של משרד החינוך, ולכן תמצאו בכל אחת מהאכסניות חדרים ועזרים חינוכיים.

21: האכסניה בשלומי כבר בת 21, אבל מתוחזקת היטב, דבר שזיהיתי גם בכל שלושת האכסניות האחרות שבקרתי בהן. למעשה, האכסניה מתוחזקת ונקייה יותר מכמה בתי מלון חמישה כוכבים שבקרתי בהם בארץ למרות שאין כאן צוות ענק של עובדי ניקיון ושירות.

.

dannah67

מודל, תחילת שנות ה-90: האודיטוריום הגדול שבמרכז המודל לא נבנה וגם לא אגף המגורים שבקצה השמאלי (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

(3) התכנון / שיחה עם אדריכל דוד גוגנהיים:

מ"י: איך נולד הפרויקט?

ד"ג: הרעיון היה במסגרת שיקום שכונות. הקהילה היהודית בשווייץ אימצה את שלומי וחשבנו שצריך לתת נופך אחר לעיר היומיומית הזו, לתת לה סיפור חדש. לכן, הוחלט שתקום כאן מדרשה למורים. המורים יבואו לשבוע להשתלמות וגם יגורו כאן. אלא שאז עלתה השאלה, מה יעשו עם כל המתחם באותם שבועות או חודשים שבהם לא יתקיימו השתלמויות. תוך כדי הליך התכנון הבינו שעלול להבנות כאן פיל לבן. אז החליטו לאחד את המדרשה עם אכסניית נוער.

מ"י: בעקבות ההחלטה נערכו שינויים?

ד"ג: לא שינינו את הפרוגרמה. החדרים תוכננו במקור לאכלס שני מורים בחדר, ואחרי ההחלטה לשלב גם אכסניית נוער הכניסו לחדרים שתי מיטות נוספות שמתקפלות.

מ"י: האם היה משהו שתכננתם ולא בוצע בסופו של דבר?

ד"ג: יש כמה מרכיבים שתכננו ולא בוצעו. במדשאה יש שטח פנוי שם תכננו אודיטוריום שישמש גם את המדרשה וגם את היישוב, אך נגמר הכסף. תוכננה גם בריכת שחייה וגם היא בוטלה. תכננו גם את התב"ע לשכונה הצמודה, היה יער שהיה המשך לאכסניה ולשכונה ושתיהן השתלבו בו, אבל בסוף כרתו את היער ובנו עליו שכונה. הכוונה המקורית היתה שהשכונה הצמודה תהיה שכונת מורים, היו גם מגעים עם הסתדרות המורים לאכלוס השכונה. הרעיון העקרוני היה יצירת קמפוס ולא עוד בניין שלא קשור לשום דבר. לכן פרקנו את המתחם לכמה אזורים – אזור הוראה, אזור אכילה, אזור מגורים, אזור ירוק, אזור ספורט. לא רצינו בניין אחד, קופסה שנותנת שירותים, אלא רצינו מקום שאפשר להיות בו. לכן גם אין פרוזדורים לחדרים, אלא המעברים תמיד פתוחים לצד אחד ונוצר קשר עין בין האנשים. נכון שזה מייקר, כי במקום שמעבר ישרת שני חדרים משני הצדדים הוא משרת רק צד אחד שיש בו חדרים אבל זה פועל בצורה יותר טובה. מאוחר יותר, תכננו באותה צורה את אכסניית הצליינים בטבחה.

מ"י: האם השווייצרים השפיעו על הפרויקט? יש בו אווירה קצת חו"לית.

ד"ג: נכון, רצינו את זה. אמרנו לעצמנו אוקי זה חו"ל, אבל זה הכל תוצרת הארץ. הטרקוטה למשל באה מאופקים. לשווייצרים לא היו דרישות מיוחדות, הם רק ביקשו שהכל יהיה בסטנדרט גבוה.

מ"י: יש תחושה שרציתם להתרחק מהשפה העיצובית של שלומי ובכלל של הבנייה בגליל.

ד"ג: במקום שיהיה בניין אפור עם גג אדום, יש כאן בניין אדום עם גג אפור. רצינו להביא חדשנות, שינוי, אבל ההתייחסות היא לא רק לעצבות של אותן ערים. אגב, אם שמת לב באחד האגפים הגג מכוסה כולו בקולטי שמש. במקום רעפים יש קולטי שמש. זה היה מסובך אבל מאד יעיל. בכלל, הבניין כולו היה מאד מסובך לתכנון, כי באותה תקופה היה צריך לעשות בנייה ממוגנת בגלל ירי קטיושות. לכן הבניין בנוי כולו מבטון מזוין. פעם אחת, לפני 15 שנה, נפלה קטיושה ופגעה בבניין אבל היה רק חור שתוקן.

מ"י: למה בחרתם להציב חלונות מעוגלים דווקא בחדר המדרגות?

ד"ג: זה נועד להדגשה אבל גם מסיבה נוספת. רם כרמי אמר שצריך איזה דודל ואני חושב שהחלונות העגולים האלה הם מין שעשוע. לא הכל צריך להיות פורמאלי.

DSC02964

אדריכל דוד גוגנהיים

.

DEV-Model copy

תכנית מפלס כניסה: משמאל חצר סגורה בין אגפי חדרי האירוח ובמרכז חצר בין גפי המתחם השונים (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

149-DEV1-Model_copy

תכנית מפלס תחתון (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

‏‏עותק של A-A-Model_copy

חזיתות 01 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

A-A-Model_copy

חזיתות 02 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1121

פרספקטיבה (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

dannah72

1994: מבט על האכסניה (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1128

פרגולה מבטון במרכז המתחם, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1130

אגף הכניסה לאכסניה, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1129

מגדל המדרגות עם חלונות עגולים, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1124

מבט על אגף החדרים הצמוד לאגף הכניסה קודם שכוסה בצמח מטפס, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

dannah78

המרפסת הצמודה לקפיטרייה (מעל חדר האוכל) ומשקיפה על הים התיכון, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

dannah74

פרספקטיבה של כיתת לימוד באגף ההוראה, תחילת שנות ה-90 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1122

כיתת לימוד וספרייה באגף ההוראה, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1138

כיתת לימוד וספרייה באגף ההוראה, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1126

שירותים, 1994 (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

1135

פעם נפלה כאן גם קטיושה (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

2015:

.

DSC01020

פרגולת בטון ברחבת האכסניה, משמאל: אגף הכניסה לאכסניה

.

DSC01021

בקצה הפרגולה ומעבר לחומה מציצה שכונת המגורים

.

DSC01019

מעבר מקורה באגף ההוראה

.

DSC01018

כותרת עמוד

.

DSC01071

אגף חדרי אירוח: המסדרון הפתוח פונה לשכונה והחדרים פונים לנוף

.

DSC01022

אגף חדרי אירוח

.

DSC01027

אגף הכניסה מימין ואגף חדרי אירוח משמאל

.

DSC01028

שילוב בטון חשוף עם חיפוי טרקוטה מתוצרת אזור התעשייה באופקים

.

DSC01034

אגף הכניסה מכוסה כולו בצמח מטפס

.

DSC01036

קבלה

.

DSC01070

מחירון (באתר של אנ"א המחירים נמוכים יותר. אבל אל תזמינו דרך אתר Booking)

.

DSC01035

המדרגות המרכזיות באגף הכניסה

.

DSC01044

מסך זכוכית משקיף אל אגפי האירוח ואל הים

.

DSC01046

מסדרון באגף חדרים

.

DSC01045

הרחבה המרכזית במתחם ומשמאל בתי השכונה במבט מהמסדרון באגף חדר אירוח

.

DSC00982

דשא ועצים במרכז המתחם

.

DSC01042

במסדרון

.

DSC01040

יער חניתה משתלב היטב בפיתוח הנופי של האכסניה

.

DSC01065

מעבר ומקום שהייה בין אגפי חדרי האירוח

.

DSC01062

מעבר

.

DSC00986

חלון רחב וגבוה באחד מחדרי המדרגות המשניים

.

DSC01014

בטון חשוף

.

DSC00985

חיפוי המסדרונות

.

DSC00988

חיפוי קירות בטרקוטה

.

DSC00990

חלון עם מסגרת כחולה וברזייה

.

DSC00987

שילוט (יש דיסקוטק במקלט)

.

DSC01012

טרקוטה

.

DSC01015

טרקוטה

.

DSC00992

מקום לשבת בו

.

DSC01054

חדר האוכל ומעליו קפיטריה עם מרפסת לנוף

.

DSC00993

המעבר המקשר בין אגפי החדרים, חדר האוכל (מימין) ואגף ההוראה

.

DSC01004

חדר האוכל המעוגל

.

DSC01005

הגשה עצמית

.

DSC00996

בתאבון

.

DSC01016

התורמים

.

1123

תחילת שנות ה-90: אגף ההוראה בבנייה (באדיבות אדר' דוד גוגנהיים)

.

DSC01017

2015: חלק מאגף ההוראה

.

DSC01024

פרגולת הבטון בכניסה לאגף ההוראה

.

DSC01056

מדרגות פתוחות מקשרות בין שני אגפי חדרי אירוח

.

DSC01058

מבט על שניים מאגפי חדרי האירוח ובמרכז אגף הכניסה הבולט הודות למסך הזכוכית לכל גובהו

.

.

.

תחנה חינוכית שראוי לעצור בה: אזור תעשייה שלומי, שם תמצאו את שרידי אל-באסה. הצעה מפורטת לסיור באל-באסה ניתן למצוא במסדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ":

.

DSC03798

בית ח'ליל סאלח חורי (מבט ממערב)

.

DSC03853

בית ח'ורי מורכב מכמה שכבות בנייה המייצגות תקופות שונות (מבט מדרום)

.

DSC03840

"בית האחיות" שימש גם ככנסייה פרוטסטנטית ולאחר המלחמה שימש חלק ממוצב צבאי

.

DSC03821

המסגד שימש כדיר צאן עד לפני שנים בודדות ולאחרונה שופץ ונותר ריק וללא שימוש

.

DSC03823

במסגד

.

23

הכנסייה היוונית אורתודוכסית נעולה ומתפוררת

.

.

אכסניות נוספות עליהן כתבתי:

.

כרי דשא (אדריכל אבישי טאוב)

בית שאן (אדריכל אלי רכס, אדריכל אחראי: יגאל זמר)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zak  On 25/08/2015 at 0:45

    תיירים מחו"ל לא משלמים מע"מ על לינה במלונות, על כן המחיר הנמוך שלא כולל עדיין מע"מ באתר BOOKING, לא מתוך נסיון להטעות

  • מֹ  On 25/08/2015 at 10:25

    כותרת העמוד נראית כאילו נעשתה מזנב של קטיושה..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: