סיבוב באכסניית כרי דשא שעל שפת הכנרת

רק לאחרונה גיליתי את קיומן של אכסניות הנוער בישראל. יש כאלה כעשרים בכל רחבי הארץ ואחת מהן ממוקמת על שפת ים כנרת, במקום שנקרא בשם הפסטורלי: כרי דשא. מבנה האכסניה שהוקם לפני כעשרים שנה, מעוצב כחאן: מבנה סגור עם חצר פנימית. שני צבעים שולטים פה: לבן וירוק. הלבן בא מהבניין והירוק מהצמחייה העשירה שצומחת בחצר ומסביב לבניין. לא מדובר בבניין מתוחכם, אלא פשוט ובמקביל הוא גם מתאים בול לכותרת המשנה שבחרתי לבלוג הזה: דיסנילנד מקומי.

כיצד הוא תוכנן ומה בעתיד? תשובות על השאלות קבלתי מאדריכל הפרויקט. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140413_002420

Under Tropical Moonlight

.

(1) ביקור:

יצא לי כמה פעמים לנסוע על כביש 90 שממערב לכנרת, ולתהות מה מסתתר מאחורי השלט שמציין "כרי דשא". אז הפעם החלטתי לעצור ולבדוק: מדובר באכסניה הפתוחה לציבור במחירים שמתיימרים להיות נמוכים יחסית לתנאים שמציע המקום. לדעתי הם לא זולים ואפשר בהחלט למצוא פתרונות לינה באותה רמה ואף למעלה מכך במקומות אחרים באזור. אבל לא חייבים לישון כאן כדי להיכנס, לבקר ולהתרשם מהפרויקט.

בערך אחרי מחצית הדרך על הכביש המתפתל בין כביש 90 לאכסניה, מצד ימין יש אתר עתיקות. לא מפתה במיוחד לעצור ולראות ולכן המשכתי בדרכי. בדיעבד, מתברר שאתר העתיקות היווה את הבסיס לצורת ועיצוב המבנה. החניון שבחזית האכסניה היה כמעט ריק ממכוניות, אבל עשיר בצמחיה. בפנים העיצוב הוא מזערי (לא תצאו פה פסיפס של נחום גוטמן או שטיח קיר של ציונה שמשי). הבניין הוא מרובע ובמרכזו חצר סגורה שבשוליה צמחיה המטפסת ומסתירה את הבניין מהעין. חוצים את החצר ועוברים דרך מעבר מקורה, היוצא למדשאה גדולה ומטופחת. בקצה שלה גדר כמעט שקופה ואז חוף הכנרת.

.

כרי דשא

מפת התמצאות

.

(2) מידע:

תכולה: 64 חדרים כשבכל חדר 2 עד 6 מיטות. אגף חדש עם 18 חדרים.

תפוסה: האכסניה כבר מלאה בחודשים הקרובים ויש רק פה ושם לילות פנויים.

המחיר: לדוגמה ביום חמישי, 26.6, יש לילה פנוי בו יעלה חדר זוגי 450 שקלים. ביום חמישי, 12.6, לילה אחד לזוג עם שני ילדים 588 שקלים. הלינה כוללת אורחת בוקר.

הקהל: דווקא כיתות בית ספר או נוער לא ראיתי (אולי בגלל שעת הביקור). ראיתי קבוצת רוכבי אופנוע שהתפלאתי שאמנם כולם היו גברים אך בגילאים שונים. קבוצת מטיילים מבוגרים. שני זוגות תיירים משוודיה. קבוצת תיירים מבוגרים מגרמניה. זה מה שקלטתי.

השם: "כרי דשא" ניתן למקום על ידי ועדת השמות הממשלתית ב-1955. שכנה כאן חווה לגידול בקר ולמרעה. מקור השם מהפסוק "לבשו כרים הצאן" (תהלים).

האדמה: נמצאת בבעלות "האגודה הקתולית הגרמנית למען הארץ הקדושה בקלן" מאז 1886. הם רצו להקים כאן יישוב בדיוק כפי שהטמפלרים (הפרוטסטנטים) הקימו בכל מיני מקומות אחרים בארץ. הוקם גרעין יישוב עם 4 משפחות אך כמספר המשפחות כך היה מספר המתים בשנה הראשונה. העסק נכשל ובשטח הוקמה אכסניית צליינים. ב-1938 סילקו הבריטים את הגרמנים והפכו את האתר לבית מרגוע לפקידי הממשל הבריטי. במלחמתה עצמאות נהרס המקום ועד 1952 הוכרז כשטח צבאי סגור. ב-1952 הקים כאן משרד החקלאות חווה לגידול בקר ולמרעה. את המימון להקמת האכסניה מימנה האגודה הגרמנית ב-80% (לדברי האדריכל) ובתמורה הם קיבלו לידיהם חזרה חלק מהשטח עליו הקימו אכסניה המיועדת לצליינים.

עתיקות: בצמוד לכביש הגישה לאכסניה יש אתר עתיקות "חורבת מינים". ארמון אומיי, מרחצאות ביזנטיים וח'אן.

.

kareyDeshe

מבט מן האוויר על אכסניית כרי דשא בשנת 2008 – לחצו להגדלה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

(3) שיחה עם האדריכל:

האדריכל אבישי טאוב (69) סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1971 ועומד היום בראש משרד אדריכלים הממוקם בכורזים, קילומטרים בודדים מכרי דשא. את דרכו החל במחלקה הטכנית של התנועה הקיבוצית המאוחדת. כיום מתמחה טאוב בעריכת תכניות מתאר, הרחבת יישובים ומפעלי תעשייה. חוץ מאכסניית כרי דשא שתכנן לפני חצי יובל שנים, הוא מתכנן היום הרחבה לאכסניית תל חי ולאכסניית שלומי.

.

מיכאל יעקובסון: מהיכן ההשראה לתכנן בניין בצורה של מבנה עם חצר פנימית שהחדרים פונים אליה?

אבישי טאוב: הרעיון בא מחורבת מינם שנמצאת סמוך לאכסניה וגם שם היה חאן. מפה בא הרעיון.

מיכאל יעקובסון: באיזו מסגרת קבלת את העבודה?

אבישי טאוב: בהתחלה זו היתה עבודה משותפת שלי עם האדריכל בני שורץ, שיחד עבדנו במחלקת התכנון של התק"ם. התחלנו את השלב הראשון ב-1990, ובשלב של היתרי הבנייה שורץ נסע לארה"ב לעשות PHD והמשכתי לבד. לתכנון הצטרף באופן מאוד פעיל הנדסאי יאיר קינן. הוא המשיך אחר כך ללימודי אדריכלות בטכניון.

מיכאל יעקובסון: שמתי לב שבבניין הושקעה תשומת לב בתכנון המעבר בין החצר במרחב המשותף ובין החדרים במרחב הפרטי.

אבישי טאוב: בגדול המחשבה היתה שיש לבניין שלוש קומות אבל רצינו לתת תחושה שהוא נמוך יותר, לכן קומת החדרים התחתונה נמוכה בחצי קומה ממפלס החצר והקומה הראשונה גבוהה בחצי קומה, כך, יש תחושה בחצר שהבניין הוא בן שתי קומות בלבד. היום זה לא היה מאושר בגלל נגישות ובגלל המרחב המוגן, שדורשים שמפלס החדר יהיה במפלס המסדרון, וכאן תמיד יש כמה מדרגות בין המסדרון והחדר. ובאמת בתוספות המאוחרות שתכננו לאכסניה, כבר לא אישרו לנו לעשות את זה.

.

IMG_2569

חזית מערבית ובה הכניסה הראשית

.

מיכאל יעקובסון: יצרתם פתחי חלונות מאד רחבים, למה זה?

אבישי טאוב: הרעיון של החלונות הוא שיהיה אפשר לשבת על אדן החלון. זו אכסניית נוער והחבר'ה אוהבים לשבת ככה. בינתיים, האכסניה שדרגה את עצמה והיא יותר מלון של שלושה כוכבים.

מיכאל יעקובסון: המתחם כולו טובל בצמחיה מטופחת. מי היה אדריכל הנוף?

אבישי טאוב: בשלב הראשון לא היה אדריכל נוף ואת כל העבודה עשיתי עם יאיר קינן -בעיקר זו שבחצר הפנימית. מאוחר יותר הצטרפה לעבודה אדריכלית הנוף רותי פרידלנדר, היא שכנה שלי פה בכורזים, והיא הוסיפה את הפיתוח שמסביב לבניין, ובמיוחד בחזית הכניסה.

מיכאל יעקובסון: מה עם הכוונה ליצור שביל סובב כנרת, כיצד הוא ישפיע על האכסניה שהיום היא יושבת ממש על החוף?

אבישי טאוב: מנסים באמת לסגור את הגישה של האכסניה לכנרת וליצור שביל ציבורי. אם אכן יהיה שביל ציבורי אז יהיה צורך בגדר ואז כבר לא תהיה נגישות רציפה כמו היום. רישוי עסקים מחייב את האכסניה בגדר, אך הצורך בגדר יהיה גם כדי לשמור על המדשאה של האכסניה, שלא תהפוך למדשאת מנגלים ויבואו אנשים וישאירו בה לכלוך או יכנסו לבניין באופן חופשי וכך ההנהלה תאבד לשיטה על האכסניה.

מיכאל יעקובסון: שמתי לב שצמוד לבניין המקורי יש אגף מאוחר יותר, האם מתכוננות הרחבות נוספות בעתיד, כי נראה שהאתר מצליח?

אבישי טאוב: יש שם אין-סוף זכויות בנייה, כי בשינוי התב"ע שערכנו עוד ב-1981, נתתי שם 80% זכויות שזה כ-34 אלף מ"ר. היום יש 64 חדרים, הוספנו אגף של 18 חדרים וכעת תכננו אגף נוסף בדרום, זהה לאגף המאוחר שמצפון שגם הוא יכלול 18 חדרים כך שהאכסניה תכיל 100 חדרים על שטח של 4,000 מ"ר. אנחנו עכשיו בשלב סקיצות לתוספת עתידית של אגף יחידות משפחתיות. היחידות האלה יהיו דו-קומתיות ויכללו שני חדרי שינה וגם סלון שניתן להפוך לחדר שינה, בשונה מהחדרים היום באכסניה ששם כולם ישנים יחד באותו החדר.

.

IMG_2568

הכניסה

.

IMG_2563

הכניסה: מבט החוצה

.

IMG_2564

מבט מהכניסה על החזית

.

IMG_2503

אולם המבואה

.

IMG_2496

אולם האוכל

.

IMG_2502

תצלום מן האוויר של האכסניה – ללא האגף השני שטרם נבנה בזמנו

.

IMG_2506

חצר במרכז הבניין

.

IMG_2539

באחת מפינות החצר מגדל שמדמה מגדל שמירה ממש כמו במצודות הטיגארט

.

IMG_2542

מבט מהחצר על אחת מהדפנות

.

IMG_2509

מבט מהחצר אל אחת מדפנותיה בה מאורגנים חדרי השינה

.

IMG_2510

את החצר מקיפה ארקדה ממנה יורדים חצי קומה לחדרים התחתונים או עולים קומה לחדרים העליונים

.

IMG_2505

בקצה הארקדה הזו יש יציאה ישירה למדשאה שבחזית האחורית של הבניין, המקשרת אל הכנרת

.

IMG_2538

מבט אל הכיוון השני חושף משרבייה שפונה למגרש החנייה שבחזית הראשית של האכסניה

.

IMG_2531

בקומה השניה המסדרון מתאפיין בקשתות שפונות לחצר הפנימית ובפתחי תאורה טבעית מהתקרה

.

IMG_2533

מימין ומשאל צמחיה

.

IMG_2540

בקצה המסדרון בקומה העליונה משרביה המזרימה רוח קרירה מכיוון צפון ומערב

.

IMG_2534

מעבר בין קומות

.

IMG_2535

המסדרון בקומות המגורים פתוח לחצר

.

IMG_2559

מנורה

.

IMG_2562

חדר לדוגמה

.

IMG_2521

מראה האגף החדש בבניין

.

IMG_2530

חזית האכסניה הפונה למדשאה ולכנרת

.

IMG_2524

וושינגטוניות

.

IMG_2518

חזית דרומית של האכסניה

.

IMG_2519

חזית מערבית (לכיוון המדשאה והכנרת)

.

IMG_2520

קטע מחזית מערבית

.

IMG_2512

קטע מחזית דרומית

.

IMG_2511

מפגש חזיתות דרום ומערב

.

IMG_2546

קטע מחזית דרומית

.

IMG_2517

במדשאה הגדולה שמקיפה את האכסניה מוצב מודל טופוגרפי של ארץ ישראל

.

IMG_2516

מגן דוד: לצד המודל יש עמדה בה ניתן להאזין בעברית ובאנגלית להסבר על המודל + אפשרות לאיפוס

.

מהאכסניה יש יציאה ישירה אל חוף הכנרת:

.

IMG_2556

טבריה + כנרת

.

IMG_2525

שם הרי גולן

.

. . .

ולסיום שיר שהוקלט לא רחוק מכאן לפני 21 שנה:

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 12/05/2014 at 7:24

    האדריכל טאוב לא מבין, או גרוע מכך, מעמיד פנים שאינו מבין, שמטיילי שביל סובב כינרת שהולכים ברגל 62 ק"מ, אינם טורחים לסחוב עמם מנגל והם מקפידים על ניקיון הסביבה. זאת לעומת אורחי האכסניות והחניונים שמגיעים ברכבם הפרטי עם המנגל הצמוד ומערכת ההגברה. כנראה שגם אדריכלים לוקים בדמגוגיה ובשיתוף פעולה עם רודפי הבצע שמטנפים את הסביבה וסוגרים את הכינרת כאילו היא רשומה על שמם בטאבו. הסיבה היחידה לסגירה בפני מטיילי השביל היא שהם אינם מעשירים את קופתם של בעלי האכסניות והחניונים. לא פלא שהאגם מצטמק ובורח. מיכאל תודה שזכרת את הנקודה הזאת.

  • תרצה הכטר  On 12/05/2014 at 8:17

    תודה שגילית לנו פינת חמד על שפת הכינרת. הצילומים יפים במיוחד.

  • ברוך  On 12/05/2014 at 9:07

    הנה דבר חשוב , הצלת חופי הכנרת מכרישי נדלן וממנגליסטים . מיכאל , בזה אתה צריך להתרכז ולא בעידוד הפלסטינים לשוב לכפרים שהם עזבו או הועזבו .

  • ענת  On 12/05/2014 at 9:31

    בקרתי באכסנייה עם קבוצת טיול של מתנ"ס ערד לפני כחודשיים. גם אני הופתעתי לגלות פינת חמד זו. בנין המתוכנן כחאן וטובל בירק. בעלי זכר את האכסנייה הישנה מטיול צופיםוהופתע גם הוא לטובה מהאכסנייה החדשה. אכסניות או בתי הארחה , כפי שהם מכנים עצמם, השתנו לטובה בשנים האחרונות. ראו לדוגמא את האכסניה בערד או במצדה! באופן כללי אני אוהבת אותן כי הן עדיין נותנות הרגשה אינטימית ומעלות זכרונות נעימים של בילוי בקבוץ על הנינוחות והשלווה שבו בלי פלצנות של צימרים. המחירים אכן גבוהים יחסית לתפקיד המקורי של אכסניות וזה חבל! לבילוי קבוצתי זה נראה לי עדיין הפתרון החביב ביותר שמוצע. כשהתארחנו במקום נערכה באחד מחדרי האוכל ארוחת ערב שבטי שהייתה גם יום הולדת 80 לסב המשפחה וחשבתי שזה יפה לראות חגיגה משפחתית במקום שמאפשר הכלה של כל המשפחה המורחבת ומשאיר את הרגשת האינטימיות ולכל ילדי המשפחה את החופש.
    אנחנו לקחנו לעצמנו חדר באחד המקלטים וערכנו ערב שירי כנרת בהשראת המקום. כך חגגנו, דתיים וחילוניים, כולם ביחד בשמחה ובנחת (כדברי הספור של גולדברג). אז סליחה על ההשתפכות, אבל דיסנילנד מצועצע וסינתטי לא ראיתי שם. ובנוגע לשביל סובב כנרת – לדעתי אפשר גם שביל ציבורי וגם יציאה ממתחם האכסניה אל החוף. אין סתירה והפרעה לקיומם של השניים.

  • ליאור כ.  On 12/05/2014 at 10:37

    אכן סקירה מעניינת של מקום שהיכרתי מילדות כחורבה מטה לנפול. המבנה הנוכחי יושב יפה, הנפחים מעניקים תצורה מעניינת, הירוק ירוק והמקצב רגוע. יפה! אבל דלות החומר – הו דלות החומר!

  • amitaisandy  On 12/05/2014 at 17:36

    זה רחוק מלהיות כל כך מצועצע, אך בכל מקרה בניין מצועצע במקצת טובל בירוק עדיף פי אלף על מבצרי הבטון המדכאים שאתה כל כך אוהב.

  • amitaisandy  On 12/05/2014 at 17:37

    נ.ב. גם אכסניית ערד שופצה לפני מספר שנים ונראית טוב בהרבה, וגם בה יש דגם טופוגרפי של הארץ עם הסבר מוקלט. כשיורד גשם הכנרת וים המלח מתמלאים מהר מאוד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: