סיבוב באכסניית בית שאן ובניסיון הנפל לחדש את שרידי העיר הערבית

קל לראות שהאדריכל שתכנן את בניין בית הארחה של בית שאן אוהב אבן. זו אחת האכסניות המצליחות ביותר של רשת אנ"א והמקום שוקק חיים.

לעומת האכסניה המטופחת והמוצלחת, מהעבר השני של הכביש מופיעה בית שאן בשיא עליבותה. שטחים מתים, מבנים נטושים וחלקם הרוסים ואלה שמאוכלסים בנויים טלאי על טלאי. בשנים האחרונות בסיוע ממשלתי אגרסיבי היה (ועדיין) ניסיון לפתח את מה שנותר מהכפר הערבי ששכן כאן עד 1948. העבודה הופקדה בידיים של אדריכל שעשה כל טעות אפשרית. נוסף לכך ביצוע ברמה ירודה וכל ההשקעה ירדה לטמיון. בכלל, בבית שאן יש אווירה המייצגת תפיסה שמה שיש מתחת לאדמה חשוב יותר ממה שיש מעליה – תושבי העיר. הרעיון הזה לא עומד במבחן, ולמרות כל המאמצים (והיו הרבה כאלה) מה שיש מתחת לאדמה לא מצליח להתרומם. ועל כך ברשימה זו.

.

10653501_905811906115059_3175776809932892208_n

החצר הפנימית בבניין הסראייה היתה ההשראה לעיצוב האכסניה

.

(1) סיפור רע: בית שאן ותיירות

מערכת היחסים של בית שאן עם תיירות היא ככל הנראה הכי לא נכונה שקיימת בתחום. למעשה אין כאן יחסים, אלא נתק מוחלט בין הצדדים. בקצה הצפוני של העיר ממוקם הגן הלאומי לעתיקות בית שאן. למרות ההשקעות האדירות בו, הוא לא מצליח להכנס לרשימת עשרת האתרים המבוקרים בישראל. לדעתי הוא כישלון אחד גדול שאף אחד לא עצר לבדוק. הכניסה אליו סמוכה למרכז המסחרי הראשי של העיר, אך מקבלי ההחלטות לאורך השנים דאגו להרחיק בין השניים ככל הניתן. בנוסף, קבעו באופן מבלבל שהכניסה היא בכלל מכביש 90 (מחוץ לעיר), שם יחנו המבקרים את רכביהם או ירדו מהאוטובוס, ואל הגן הלאומי יגיעו ברכבת קטנה. ככה ציפו לחזק את מתחם הסראייה עם "קניון בנימין" – שני פרויקטי נפל בכל היבט: מסחרי, עירוני, תיירותי, תחבורתי וחברתי.

בית שאן מוקפת בעשרות מעיינות, אבל אף אחד מהם לא נמצא בתוך העיר. אפשר לדמיין איך היתה נראית בית שאן אם במרכז שלה היה מעיין אחד שהיה נשאר טבעי או מפותח והיה מוקד מרכזי בעיר. מה זה היה עושה לתדמית ולחברה בעיר? אבל בבית שאן אין מעיין, וגם העתיקות נמצאות מחוץ לעיר. בית שאן נותרה אוסף של שיכונים ובתי "בנה ביתך" שלהיבט האסתטי שלהם מיותר להתייחס.

גם את האכסניה בחרו למקם במנותק מהעיר. הניחו אותה על כביש 90. יש אמנם שכונה של וילות מאחוריה, אבל בחלק הזה הכל מסתגר בעצמו ומנותק. האכסניה מוקפת בשטחים פתוחים ולא מפותחים או טבעיים. הריקנות הזו מדגישה את האווירה הכללית של בית שאן, בדיוק כמו שלד המפעל הנטוש שניצב בקצה השני של העיר ומקבל את פני הבאים מעמק יזרעאל. כשעמדתי מול אותם שטחים שאלתי את עצמי מדוע לא בחרו להציב את האכסניה צמוד או בתוך המרכז העירוני או אפילו באתר העתיקות? האתר הזה לא כזה קדוש והוא לא כזה מוצלח, ולא צריך למנוע כל נגיעה בו. לבית שאן יש מרכז מסחרי גדול יחסית ומגוון והאכסניה יכלה היתה לתרום לו והוא יכול היה לתרום לה. כבר כמה שנים בכניסה למרכז יש שלט שמכריז על שיפוץ וחידוש אך המרכז תקוע. בתמורה בנו מחוץ לעיר את מרכז צים, כנראה כדי לתת מכת מוות לעסקים המקומיים.

אבל יש נקודת אור! לפני שבועות ספורים נפתחה חמש דקות הליכה מהאכסניה, מול בניין הסראייה, במקום בולט וכחלק בלתי נפרד מהעיר מסעדת רוזליה – צמחונית חדשה. את המסעדה פתחו שתי שותפות שבאו מהקיבוצים באזור והיא נקראת על שם הסבתא של כל אחת מהשותפות. שתי הסבתות חלקו שם משותף ועכשיו הנכדות חולקות עסק. המקום נחמד ויפה. הרבה כוונות טובות, המלצריות חמודות אבל תודעת השירות מוגבלת. הילה קוראת לזה מסעדות פריפריה, אבל לפעמים אפשר למצוא בהן פנינים של ממש. הניוקי בפרג הוא הברקה אבל לא מתחרה עם הניוקי במסעדות בתל אביב. הפיצה היתה מגה-סתמית, לעומת הרעש שהן עושות בפייסבוק לא ציפיתי שיזרקו לי כזו פיצה על השולחן ולכן הרגשתי החמצה לא מבוטלת. בתל אביב הייתי מחזיר את המנות למטבח אבל פה העדפתי לשתוק כי לא ראיתי באותה שעה סיכוי לתיקון. אחר כך חשבתי שאולי בגלל שהמקום רק נפתח ואולי ישנם קשיי הסתגלות, אתן להן צ'אנס ואחזור בביקור הבא באזור.

בינתיים בבניין הסראייה היה אירוע במסגרתו פתחו כמה נשים מקומיות שולחן ומכרו אוכל בייתי שנראה היה מצוין. אבל כבר אכלתי. את האנשים מהאכסניה האירוע לא עניין כי לא מצאתי כאן אף אחד חוץ ממוכרות האוכל וכמה נגנים שהתכוננו לעלות לבמה ולנגן לעצמם. רחבת פעילות לילדים היתה מלאה בילדים מקומיים. וכאן למדתי פרק באדריכלות נוף: סביבת הסראייה עברה בשנים האחרונות פיתוח משמעותי. לא אתייחס כאן לתכנון הגרוע כי האדריכל שתכנן את זה מת השבוע. אבל כן אתייחס לפרט קטן: הונדליזם מטורף והכל כמעט הרוס. בשביל הראשי שמקשר בין הסראייה ובין הגן הלאומי יש שדרה של סככות ועצים. לאחרונה הגיע מישהו והרס חלק מהסככות וגם עקר עצים. העצים שכבו על השביל וחסמו אותו ושמתי לב שהחלק התחתון של העצים, באזור השורשים, עטוף בשק. אחד התושבים שצעד בשביל שם לב שעצרתי והתבוננתי בשק. הוא עצר והסביר לי שאת הונדליזם ביצעו לפני כמה לילות והוא התריע בעירייה אבל לא עשו כלום וכך ההרס נותר במקומו. בעניין השקים: מעשה הונדליזם חשף את העובדה שקבלן הביצוע ששתל את העצים לפני כמה שנים, לא טרח להסיר את השקים שעטפו את השורשים והגנו עליהם במעבר מהמשתלה לכאן. בגלל השקים השורשים היו כלואים ולכן כל העצים בשדרה לא התפתחו למרות ההשקעה בהשקיה. עכשיו לפחות נפתרה התעלומה. הכל תקוע.

.

DSC01878

האגף העגול ב"אכסניה ובית הארחה"

.

(2) בניין האכסניה

אחד הבניינים היותר מתוחזקים ושלימים בבית שאן הוא בניין האכסניה. חוץ ממנה רוב בתי העיר הם אוסף טלאים, מבנים מיושנים ומוזנחים או מבנים חדשים ומוזנחים. אני לרוב מגיע לאזור מככביש 71 ושער הכניסה לעיר הוא שלד המפעל הלא גמור והנטוש – שריד לקומבינה שהצליחה להוציא מהמדינה הרבה מאד כסף, אך הותירה את בית שאן בלי מפעל ובלי מקומות עבודה. המפעל העניק לעיר "שער" שמייצג את מצבה. העסק תקוע.

האכסניה היא מקום תוסס ופעיל. כל הזמן יוצאים ונכנסים אליה: ישראלים ותיירים, צעירים ומבוגרים, שמנים ורזים, זוגות ומשפחות. אפילו פתחו בתוכה בית קפה. האכסניה, או בשמה המקביל – בית הארחה, כוללת גם בריכה חצי אולימפית ומגרש ספורט. הרמתי טלפון לאדריכל אלי רכס שקיבל את הפרויקט ועדיין ממשיך ללוות אותו והוא סיפר לי שעכשיו הם ניגשים לתכנן קומה רביעית נוספת לבניין. את ההמלצה לבקר פה קבלתי מערן שסיפר לי שזה המקום הכי קרוב לכל המעיינות השווים באזור. הוא צדק.

האדריכל כאן לא הסתפק בקוביה, אלא דאג לטפל בתשומת לב במסות ובחומרים. לכן, ניסיתי לגלות מי תכנן את הבניין. כמעט במקרה הגעתי לאדריכל יגאל זמר, שהיה אחראי על התכנון במשרד האדריכלים רכס-אשכול, והוא סיפר לי על תהליך העבודה:

.

מיכאל יעקובסון: ממתי הבניין?

יגאל זמר: עבדתי במשרד מ-1994 ועד 2004 וב-2002 הושלמה הבנייה.

מ"י: הבניין מזכיר מבחינת התכנית שלו את בניין הסראייה שנמצא לא רחוק ממנו.

י"ז: נכון. הבניין תוכנן לשלוש קומות כשיש חצר מרכזית הסובבת בחדרים כדוגמת בניין הסראייה, כשהחצר המרכזית יוצרת אוורור של הבניין. אחר הצהריים מגיעה רוח מערבית ועוברת דרך הצמחייה שנשתלה במעבר הרחב המקשר בין החצר ובין הרחוב, ומכניסה אוויר לאכסניה. פה יש לי סיפור קטן: אני יליד בית אלפא, הסמוכה לבית שאן. למדתי בארה"ב וכשחזרתי בסוף שנות השמונים, עבדתי במשרדו של האדריכל אלי רחמימוב. באותו זמן עבדנו שם על תכנית המתאר לבית שאן וכשהגעתי ראיתי שכל הבניינים בתכנית מפנים את הפתחים שלהם לכיוון צפון. שאלתי אותו מאיפה הידע שהרוח באה מהצפון והוא הביא לי תוצאות מתחנה מתאורולוגית. אמרתי לו שגרתי שם וכל הבתים פונים מערבה כדי לקבל את הרוח ואז הבינו ושינו את כל התכנית והפנו את הבתים לכיוון מערב.

מ"י: היות ומדובר באזור עם הרבה אתרים ארכאולוגיים, האם ביצעו חפירה קודם לבנייה?

י"ז: התקיימו חפירות הצלה. כשסיימו אותם ניסיתי לברר מה מצאו ואמרו לי שמצאו בית חווה גדול עם קבר מסודר ובתוכו קילו זהב. הקבר התגלה באזור שבו עכשיו נמצאת שפת הבריכה, כיסו אותו באדמה. זה היה קבר ממאבן בזלת ורציתי שהקבר יהיה חשוף מלמעלה באמצעות תקרת זכוכית, אבל אמרו לי 'השתגעת? יבואו אנשים וימשיכו לחפור פה כדי לחפש אוצרות', אז כיסינו אותו. שאלתי את הארכאולוגים מה היה הרעיון של בית החווה שהם מצאו פה. אז הם ענו לי שלבית היתה מרפסת שפנתה להרי הגלעד. את הרעיון הזה לקחתי גם לאכסניה וגם בה יש מרפסת שאפשר לשבת בה ולהשקיף על הרי הגלעד.

מ"י: איך היה תהליך התכנון?

י"ז: את הבניין המקורי תכננתי לגובה שלוש קומות של חדרים. אנ"א בדקו מה היקף הקהל שצפוי להגיע והגיעו למסקנה שמספיק שתי קומות, אז הורידו לי קומה והבניין נשאר טוב גם ככה. לבסוף גילו שיש דרישה ענקית והוסיפו את הקומה השלישית.

מ"י: באילו חומרים בחרת להשתמש?

י"ז: החומרים הם אותם החומרים ממנה בנויה בית שאן הביזנטית: בזלת ואבן לבנה. מפני בזלת מתחממת, הקפדתי שלא תהיה בזלת באזורים הציבוריים ומיקמתי אותה רק בכרכוב הגג ובבסיס. כשהתחילו לבנות ראיתי שהביאו בזלת נהדרת ששונה מהבזלת המקומית שהיא אפרורית ונקבובית. אז שאלתי את הקבלן מאיפה הוא משיג את הבזלת הזו. הוא ענה לי שאת הבזלת הגיעה מסוריה דרך קבלן מירדן וגם האבן הלבנה הגיעה ממחצבות בירדן. השקיעו בבניין הרבה מאד כסף והביצוע היה לא רע.

.

DSC01810

בחלק אחר של הבניין השילוט הוא "בית הארחה"

.

מ"י: בית שאן העתיקה נחרבה בגלל רעידת אדמה. איך התמודדותם עם הנושא הזה כאן?

י"ז: בית שאן היא המקום הקריטי ביותר בנושא של רעידות אדמה ולכן כמובן שהבניין עומד בפני רעידות אדמה. אפילו בזמן הבנייה התרחשו כמה רעידות אדמה באזור ועובדה שהבניין לא ניזוק ולא נסדק. חילקנו אותו בגלל זה לשלושה גושים כדי למנוע סדקים וביניהם  מיקמנו את תפרי ההתפשטות שיצרנו בטכנולוגיות מתקדמות ויקרות ובעובי של 10 ס"מ. קשה לראות אותם, אבל הם שם בעיקר בסביבה בה מקמנו את המדרגות.

מ"י: שמתי לב שבאגף הדרומי שם ממוקמת המבואה ודלפק הקבלה וגם באגף הצפוני שם ממוקם חדר האוכל, השתמשתם בגג קל שמתרומם מעל לקו הבניין והופך לנקודת ציון בסביבה.

י"ז: היה ויכוח אם הקונסטרוקציה צריכה להיות מעץ או מברזל. התברר שדווקא עץ שעובר טיפול נגד בעירה הוא עמיד יותר לאש, ולכן הוחלט בסוף לבנות את הקונסטרוקציה מעץ. באותה תקופה היו מעט גגות כאלה בארץ ולכן זה הובא מצרפת. בגלל החום הגדול בבית שאן, הכנסנו בדופן הפנימית של גג הפח שכבה של חומר בידוד שמוסתר מן העין. הנושא הזה המשיך להעסיק אותנו גם בתכנון החדרים, שם בדקנו טיח תרמי שהיה אז מוצר חדש ואת הבידוד ביצענו בפנים ולא כפי שהיה מקובל לעשות אותו בחוץ.

מ"י: היה משהו שביצעו נגד רצונך?

י"ז: באולם המעוגל באגף הדרומי שבכניסה לבניין יש ויטראז'ים שנתנו לאחת מתושבי הקיבוצים בסביבה, נראה לי מטירת צבי. לדעתי זה לא נראה טוב, אבל באותו שלב כבר לא הייתי מסוגל להתנגד לזה.

מ"י: המרכיב הבולט ביותר בבניין והוא גם זה שמקבל את פני הבאים הוא שעון שמש. ראיתי באתר שלך שזה תחביב שקרוב ללבך.

י"ז: אני בין היתר מומחה לשעוני שמש. במקור אני פסל. אדריכלות התחלתי בגיל מאוחר. בכל מקום שהייתי, השארתי חלק אמנותי ושם בכניסה קטע החזית בדיוק התאים לשעון שמש. במהלך הבנייה שמתי שם מיכל מעץ וסימנתי את השנתות על הקיר. כשהבניין הושלם בצעתי את השעון בנירוסטה.

מ"י: איפה בנית את שעון השמש האחרון שלך בינתיים?

י"ז: האחרון היה בגן דדו בכפר גבירול שבדרום רחובות. לפניו היה אחד בגן ציבורי בדרך המלכים ברעננה ועוד אחד בבית ספר במיכמורת. יש הרבה שעונים ואני ממשיך. מאדריכלות אני למעשה פרשתי.

.

.

DSC01808

החזית המערבית הפונה לכביש 90 (רק מכוניות לבנות)

.

DSC01742

ארקדה מלווה את קטע המדרכה הצמוד לבניין ומלווה את כביש 90 הסואן

.

DSC01879

חזית הכניסה לבניין. מישהו תקע שם שירותים כימיים מסריחים שמקבלים את פני הבאים ובעיקר את חוש הריח שלהם

.

DSC01739

שעון שמש שיצר האדריכל יגרל זמר על חזית הבניין

.

DSC01716

אולם הקבלה: שלד עץ נושא וגג פח

.

DSC01715

קרדיט לאדריכל אין, אבל מעצבת הפנים דאגה לתלות שלט הסבר קצר להשראה עם קרדיט

.

DSC01744

יש גם לובי קטן עם בית קפה. חלונות הויטראז' נעשו שלא על פי רצון האדריכל

.

DSC01743

כמו בכל אכסניה של אנ"א, גם כאן יש מרכיב חינוכי לטובת קבוצות: לוח המציג את בית שאן העתיקה

 

DSC01734

מסדרון המוביל לחדרים: אבן הבזלת משתלבת בריצוף

.

DSC01723

בקומה העליונה חיפוי קירות המסדרות נעשה בקרמיקה בגווני חום והמעקה הוא בנוי ומחופה באבן. ברקע גג הפח של חדר האוכל

.

DSC01782

בקומה התחתונה המסדרון פתוח לחצר הפנימית והמרכזית

.

DSC01798

שלט המציין את מספר החדר עוצב בהשראת רצפת פסיפס ביזנטי שנחשף בבית שאן

.

DSC01731

מרווח של 10 ס"מ בין שניים מאגפי הבניין כמעט ולא ניתן לזהות

.

DSC01727

האכסניה מורכבת משתי זרועות בנות שלוש קומות כל אחת בהן ממוקמים חדרי הלינה (בתמונה: האגף המזרחי)

.

DSC01733

במרכז האגף המערבי ישנה הפסקה, וחצר מגוננת מקשרת בין הרחוב ובין החצר הפנימית לצורך אוורור טבעי

.

DSC01737

הקשר בין הרחוב ובין החצר הפנימית

DSC01732

יש גם שער נעול המקשר בין הרחוב (כביש 90) לחצר הפנימית

.

DSC01729

החצר המקשרת פתוחה בחלקה גם לשמיים (בתמונה: גדר המתחם הפונה לכביש 90)

.

DSC01724

מראה כללי של החצר הפנימית

.

DSC01747

המדרגות רחבות מקשרות בין החצר ובין המסדרונות ואגף חדר האוכל

.

DSC01749

כמו כל עיצוב הפרויקט, גם המדרגות אינן סימטריות

.

DSC01750

בחצר יש גם עצי צל

.

DSC01753

בחלקה הצפוני החצר מתרחבת

.

DSC01751

משני קצות החצר נמתח גשר קטן המקשר בין אגף החדרים המזרחי לזה המערבי

.

DSC01738

המדרגות המובילות מאולם הקבלה והלובי אל החצר הפנימית

.

DSC01745

מראה המדרגות/טריבונות וריצוף החצר מלמעלה

.

DSC01746

מבט אל מסדרונות קומת הקרקע והקומה הראשונה

.

DSC01786

מבט על אחד הגשרים

.

DSC01800

המדרגות המובילות לאגף חדר האוכל

.

DSC01725

גגון בקומה העליונה

.

DSC01721

נוף העמק הנשקף מהבניין והרי ירדן. מימין בולטת האנדרטה שעיצבו אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב

.

DSC01730

שילוט

.

‏‏עותק של DSC01874

את חיפוי האבן הלבנה הביא הקבלן מירדן

.

DSC01783

יש גם קרמיקה

.

DSC01785

מנורה במסדרון

.

DSC01867

דולקת

 

DSC01780

ריצוף המשלב אבן גיר ואבן בזלת

.

DSC01778

סורגים

.

DSC01748

גשר המקשר בין האגפים ומתחתיו הכניסה למתחם הברכה והספורט

.

DSC01752

הירידה לברכה (יש נגישות מלאה)

.

DSC01781

הברכה

.

DSC01791

ברכת שחייה וברכת ילדים משולשת. בהמשך יש גם מגרשי ספורט

.

DSC01764

מבט על חזית האגף הצפוני מהברכה. בקומה העליונה נמצא חדר האוכל

.

DSC01770

מבט מהברכה אל חזית אגף המכונות

.

DSC01776

כותרת עמוד בטון

.

DSC01792

גגון מעל מרפסת הגג בחזית חדר האוכל

.

DSC01793

מרפסת חדר האוכל בקומה העליונה

.

DSC01796

גג חדר האוכל

.

‏‏עותק של DSC01872

חדר האוכל: שלד עץ נושא גג פח

.

‏‏עותק של DSC01873

בופה (הקהל ברובו מורכב ממשפחות – תיירים וישראלים)

.

DSC01817

חדש בבית שאן: מסעדת רוזליה. פעם היה כאן קן השומר הצעיר. לפני זה היה כפר ערבי.

.

DSC01853

בפנים המסעדה

.

DSC01816

ריהוט מפעם וריצוף מצוייר

.

DSC01855

בבניין הסראייה מנסים למשוך קהל

.

DSC01856

הסורגים בבניין הם בהשראת הסורגים באכסניה (לטענת האדריכל)

.

DSC01825

את סביבת האכסניה מקיפות קשתות מיותרות

.

DSC01811

חלון

.

DSC01860

בניין משרדים ואולי גם מוזיאון בצמוד לבניין הסראייה. לא נראה מקום מזמין ולכן לא נכנסתי

.

DSC01866

במתחם ההיסטורי הציבו הרבה מתקני שתייה ומים אבל לא רק שאף אחד מהם לא עובד ולא מתוחזק, הם גם הרוסים ומדגישים את העליבות וההזנחה

.

IMG_0934

בסמוך יש כמה מבנים גדולים, מרשימים

.

חלק מהתמונות כאן צלמתי בסוף החורף בביקור נוסף שהיה לי בבית שאן. המצב נותר כמו שהיה:

.

IMG_0932

…ונטושים

.

IMG_0936

עוד מתקן מים הרוס ומוזנח

.

IMG_0940

ועוד אחד

.

IMG_0937

למרות שהכל חדש פה, ההזנחה הפכה את המקום לעלוב במיוחד

.

IMG_0941

לא ישן ולא חדש, סתם עלוב

.

IMG_0944

חזית בניין הסראייה

.

IMG_0949

פנים בניין הסראייה: ריק ונטוש

.

IMG_0951

מזרקות ועציצים בלי אנשים

.

IMG_0950

החדרים המקיפים את החצר המרכזית בבניין הסראייה

.

IMG_0955

קיר

.

IMG_0960

בסמוך לבניין הסראייה יש חניון אוטובוסים גדול ורחבה ריקה ומרוצפת באבן אפורה עם עצי דקל

.

IMG_0963

המתכנן: אדריכל קלמן כץ

.

IMG_0966

למה זה נועד?

.

IMG_0971

הרוס

.

IMG_0985

המסגד הנטוש של ביסאן

.

IMG_0998

בנו של ראש עיריית ביסאן האחרון (מימין) קפץ לביקור. משמאל משה מאזין להסברים

.

IMG_0992

היום הבן גר בארה"ב

.

IMG_1014

שיכון

.

IMG_1037

שיכון לקראת פינוי והרס לטובת הרחבת החפירות הארכאולוגיות (המיותרות)

.

IMG_1043

שיכון

.

IMG_1039

מסעדה במרכז העיר

.

IMG_1040

לא בתאבון

.

רשימה זו מצטרפת לרשימה קודמת שפרסמתי על אכסניית כרי דשא שעל שפת ים כנרת אותה ניתן לקרוא כאן

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמיר tlv  On 12/09/2014 at 2:02

    אסימטריה זה חביב בסביבה נקייה. ככה האסימטריה מתפקדת כשחקן הראשי.
    במבנה האכסניה המקושקש גם ככה, האסימטריה רק גורמת להעצמת כאב הראש מעודף הקשקושים המקושקשים.

  • דניאל ונטורה  On 12/09/2014 at 5:35

    כתבה מצויינת. אכן מדובר בפנינה אשר לא מצליחה להציג את יופיה. לא די בפוטנציאל וגם לא במשאבים כספיים חסר עוד משהו. מעניין האם סגן ראש העיר שפגשת התייחס לסיבת ההחמצה ?

    • מיכאל יעקובסון  On 12/09/2014 at 7:13

      לא פגשתי את סגן ראש העיר. איפה זה כתוב כאן? האדם שפגשתי (במקרה) היה הבן של מי שהיה ראש העיר ביסאן עד 1948.

  • יגאל זמר  On 14/09/2014 at 9:04

    תודה על הסקירה בתקווה שמישהוא מנבחרי העיר יקח לתשומת ליבו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: