סיבוב באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך

מגדל מים משולב עם בונקר וגם סמל חטיבת הנח"ל היו ההשראה לעיצוב אתר ההנצחה והמורשת שהוקם בצפון פרדס חנה. המיזם שאותו יזמו עמותת ההנצחה, אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, מפקדת הנח"ל ומועצת פרדס חנה, התממש לאחר שמיזם המורשת של הנח"ל נכשל בקיבוץ נחל עוז שבנגב המערבי (הבניין נבנה אך לא יצקו בו תוכן).

אדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים, נבחר לתכנן את האתר שתוכנן ב-1988 ורק לאחר הצלחת גיוס המימון והבנייה עצמה הוא נחנך ב-1995. הברון היה אז לקראת סוף דרכו המקצועית וחייו (הוא נפטר חמש שנים לאחר חנוכת האתר), והוא בחר להציג גישה עיצובית שונה לזו שאפיינה אותו עד אז.

ועל כך ברשימה זו.

.

1995

.

התיאטרון הפתוח שמקיף את חלקו הדרומי של האתר יכול להכיל 2,000 צופים והוא כולו מכוסה בדשא

.

האתר מעוצב כמעגל גדול בקוטר של 60 מטרים שבמרכזו מגדל בטון המוקף בבמה הפונה לתיאטרון הפתוח ובעורפו מבנה לחדרי התייחדות, אודיטוריום וחדרי שירות

.

המגדל מעוצב כגליל שקצותיו דקיקים אך בתוכו פירים לתנועה וגם מרפסות קומתיות

.

הריצוף לא כל כך מוצלח ולא מדגיש את צורת האתר. בתכנית מוקדמת ניתן לראות כי האדריכל העניק תשומת לב עיצוב הרחבה אך זו לא בוצעה

.

מבט על המגדל המתנשא לגובה של 20 מטרים ובניין הסמוך לו

.

.

(1) מיקום

ההחלטה להקים את מיזם המורשת וההנצחה לחללי הנח"ל בפרדס חנה, התגבש בעקבות ההבנה כי השטח המצומצם שהועמד לרשות מיזם המורשת במרכז קיבוץ נחל עוז לא כלל את אלמנט ההנצחה, כזה שניתן לערוך בו גם טקסים רבי-משתתפים. בנוסף, פרדס חנה שכנה בסמוך לבסיס האימונים החטיבתי שפעל בשעתו במחנה 80.

היתרון באתר הוא גודלו – כ-120 דונם וסמיכותו לכביש ראשי. הוא גם מרוחק מבתי מגורים ובכך מאפשר לקיים בו אירועים המוניים מבלי לגרום לחיכוכים, אך מצד שני, בעת שלא מתקיימים בו אירועים אז הוא דומם וחסר חיים. המקום סגור בסופי שבוע, הימים שבהם בעיקר עם-ישראל מתפנה לבקר באתרי נופש שכאלה. זו גם הסיבה שעד היום לא בקרתי בו. ברגע שגיליתי שהאתר פתוח בחול המועד אז קפצתי לסיבוב. הייתי היחיד.

לבד מאתר ההנצחה והמורשת כולל השטח חורשה גדולה של עצי איקליפטוס ותיקים המהווה גם היא יתרון. בחורשה זו מארחים מעת לעת קבוצות של תלמידים וחניכי תנועות נוער שבאים לתקופות קצרות למחנאות. בנוסף, שולבו בחורשה שולחנות פיקניק, כלי מלחמה ואפילו האוטובוס של להקת הנח"ל המיתולוגית, שדומה לו מופיע בסרט "הלהקה".

.

.

.

(2) העיצוב

הרעיון הסמלי של המבנה פשוט ונובע מסמל הנח"ל – מגל וחרב. המגדל העגול המתנשא לגובה של 20 מטרים הוא המגל, כשבחלקו התחתון לוחות עם למעלה מאלף שמות החללים ובחלקו העליון תצפית. החרב מופיעה במבנה בצורת גשר נמוך שחוצה את המגדל, פורץ ממנו דרומה ויוצר מרפסת קטנה הפונה לתיאטרון הפתוח ומנגד פורץ צפונה ומתחבר לחדר ההנצחה שבבניין הסמוך.

.

1988: תכנית האתר שבה ניתן לראות כיצד סמל הנח"ל משתלב בבינוי באופן מרומז (מתוף דף מידע)

.

.

אלא שהתבוננות בעבודות האחרות שתכנן הברון באותן השנים ובשנים הקודמות, מוכיחה כי מעבר לסימליות הצורנית בהשראת סמל החטיבה, אתר ההנצחה לחללי הנח"ל מהווה נדבך נוסף ביצירתו האדריכלית בהיבט הצורני.

לאחר שלושה עשורים של עשייה אדריכלית, החל האדריכל חנן הברון לעסוק בצורות שונות שעד אותה עת לא הופיעו בעבודתו. עד אז התאפיינו המבנים שתכנן בצורת התיבה המודרנית. כך היה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים, בבית הקיבוץ האמוחד ברחוב סוטין בתל אביב ובחדרי האוכל הרבים שתכנן בקיבוצים (כמו גינוסר, גדות, כברי).

המעגל אמנם הופיע באדריכלות בקיבוצים כבר בשנות ה-70 בעבודותיה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד, שעבדה לצדו של הברון במחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד. אלא שאצל הברון צורה זו החלה להופיע רק בסוף שנות ה-80. כבר בשנות ה-70 ניתן למצוא שצורת התיבה המודרנית שאליה היה רגיל הברון עד אז, פינתה את מקומה בבניינים שתכנן לצורות אחרות שבאמצעותן ביקש לפרוץ את התיבה. בבית הספר היסודי "ניצני אשכול" שבחבל אשכול עשה שימוש בצורת המשושה וב"יד טבנקין" (ארכיון וספריית תנועת הקיבוץ המאוחד) שברמת אפעל עשה שימוש בצורת פירמידה הפוכה.

.

1988: אקסונומטריה שבה ניתן לראות את ההנחייה לעיצוב הרחבה שנועד להדגיש את צורת האתר אך לא בוצע (מתוך דף מידע)

.

1988: חתך המציג את הגשר החוצה את המגדל כשבקצה הימני הוא מרפסת הפונה לתיאטרון ובקצה השמאלי חודר אל חדר ההנצחה שבבניין הסמוך (מתוך דף מידע)

.

.

צורת המעגל בלטה בשתי עבודות אחרות ומאוחרות שיצר הברון, בסמיכות גאוגרפית וזמנים; בבית יגאל אלון שבקיבוץ גינוסר ובמרכז המבקרים של חברת "מקורות" באתר ספיר שלחוף הכנרת. המשותף לשני מבנים אלה, כמו גם לאתר ההנצחה לחללי הנח"ל, הוא היותם מרכזי מבקרים. בשלושתם מופיעה צורת הגליל החלול כולו או בחלקו. למעשה מדובר במבנים שחלקם או כולם הם קרום בטון דק, שנוכחותם בסביבה עולה על היבטים פונקציונלים, מונומנטים.

בבית יגאל אלון כמו גם באתר ההנצחה לנח"ל המבנה בצורת גליל משמש גם כמגדל תצפית. כזו המזמינה את המבקרים לטפס אל-על ולהשקיף על הנוף – הכנרת, הגולן והרי הגליל המרהיבים במקרה של בית יגאל אלון ופרדס חנה הפחות מעניינת במקרה של הנח"ל. בתכנון הפרויקט בפרדס חנה השתתף האדריכל מיכאל קראוס שהיה יד-ימינו של הברון במשך שנים ארוכות.

בשני המקרים לצד המבנה הגליל נבנו אגפים נוספים ובהם חדרי תצוגה, הנצחה, התכנסות, משרדים ואחסנה. בשני המקרים אגפים אלה מתייחסים בצורתם למבנה הגליל המרכזי. באתר ההנצחה לנחל המבנה מרוחק מעט מהגליל אך מקבל הוא את צורת המעגל באופן.

כאן באתר מופיע המעגל בכמה אופנים: תחילה המעגל הרחב ביותר שקוטרו 60 מטרים וכולל את אתר ההנצחה כולו – בחלקו הדרומי התיאטרון הפתוח ובחלקו הצפוני המבנה המוארך הכולל חדרי התייחדות והנצחה, חדרי שירות ואודיטוריום. מעגל נוסף הוא במה שבמרכזה צומח המגדל העגול אף הוא.

המגדל העגול הוא אלמנט הנצחה אנכי שאת שורשיו ניתן למצוא בימי קדם. המפורסמים שבהם נוצרו בין השאר בידי המצרים, היוונים והרומאים והם עדיין מתנשאים בטבורי כיכרות הומות. ההנצחה בישראל בשנות ה-50 השתמשה אף היא באלמנטים אנכיים. הבולט שבהם עוצב בידי מנחם שמי בבית העלמין של קרית ענבים ונועד להנציח את חללי חטיבת הראל שנפלו במלחמת העצמאות. היה זה עמוד מתוחכם יותר שכלל חדר התייחדות בחלקו התחתון. רעיון זה שוכלל בשני אתרי הנצחה שהוקמו במחצית השנייה של שנות ה-60 – האנדרטה לחללי חטיבת הנגב שיצר דני קרוון ליד באר שבע ואנדרטת חטיבת יפתח שיצר האדריכל חיליק ערד ליד קיבוץ בית קמה. בראשון משמש העמוד כתצפית ובשני כמקום התכנסות והתייחדות.

כאן בפרדס חנה העשיר, או העמיס חנן הברון על האלמנט האנכי כמה וכמה פונקציות; לבד מתצפית יצר גם מקום התייחדות, בנוסף לאלה יצר דופן ותפאורה לתיאטרון הפתוח, כמו גם מערך תנועה שמחבר בין תחתית המגדל ובין חדר ההנצחה שבמבנה הסמוך. הוא אפילו העניק למגדל קרביים עשירים יותר, זאת הודות לכשרונו כאדריכל. בנוסף לכל אלה, ביקש ליצור ניגודיות בין שתי דפנות המגדל, החיצונית והפנימית – בעוד זו החיצונית אטומה יחסית, אפורה, קרה ודוממת, הרי שבדופן הפנימית תוכננה לכסות חלק נכבד מהבטון צמחייה. ניתן לראות זאת גם בצילומי הדגם, בחתך ובאקסונומטריה שיצר הברון קודם לביצוע הפרויקט. לצורך כך קבע פתחים רחבים בדופן הפנימית של המגדל בכל אחת מהקומות ובהם שילב אדנית עמוקה. הצמחייה שאמורה היתה להישתל באדנית תוכננה לכסות את כל הדופן הזו של המעגל הפנימי, להפתיע בחיות ובלבלוב את המבקרים ולהעניק תקווה לחיים. האדניות קיימות אך הן ריקות וכנראה מעולם לא טופחו.

.

1988: דגם, קומת הקרקע של הבניין היתה פתוחה במשך כלה שנים עד לאחרונה, כשבמסגרת עבודות פיתוח נסגרה הקומה לטובת מרכז מורשת ותצוגה (צילום: חנן הברון, מתוך דף מידע)

.

1988: דגם, מבט ממערב. התיאטרון תוכנן במקור עם טריבונות בנויות, אך באופן מוצלח למדי ויתרו על הבינוי והעדיפו מדרון מכוסה בדשא (צילום: חנן הברון, מתוך דף מידע)

.

.

הבטון היה החומר המועדף על חנן הברון. באמצעותו הפליא לבטא את שאיפותיו היצירתיות במבנים כמו בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין בתל אביב, חדר האוכל בקיבוץ גינוסר והמועדון בקיבוץ נתיב הל"ה. את הבטון העדיף הברון להותיר חשוף, והוא נשאר והופיע גם באתר ההנצחה, כמו גם במבנים אחרים שתכנן באותה התקופה.

בשנים המאוחרות מצא הברון כי ביצוע הבטונים אינו משתווה לאיכות הביצוע שלה היה רגיל בשנותיו המוקדמות כמתכנן. מספר האדריכל אסף קשטן. "בצער רב ולאחר התלבטויות צמצם חנן את שטחי הבטון החשוף בעבודותיו לאחר אכזבות במספר פרויקטים". עם זאת כאמור במבני הציבור הבולטים והמואחרים שציינתי כאן הברון לא נמנע מלהשתמש בבטון כחומר הבנייה העיקרי. במהלך השנים נפגע הבטון ובימים אלה ישנה כוונה לחדש את הבטונים כמו גם את האתר כולו על תוכנו.

.

יום הזיכרון 2001: מעטפת יום ההופעה

.

2001: את הבול עיצב משה פרג

.

.

(3) האדריכל

האדריכל חנן הברון נולד בגרמניה ב-1931 ולאחר עליית הנאצים לשלטון בהיותו בן שנתיים היגרה המשפחה לארץ והתיישבה בירושלים. הברון התגייס לפלמ"ח והיה בגרעין הכשרה בקיבוץ נען. הוא נשלח על ידי התנועה ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה, והיה בין מייסדי קיבוץ רעים שבנגב המערבי, בו הקים משפחה, חי ופעל עד לפטירתו. במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד היה מהדור הראשון של אדריכלים צעירים שצמחו בתוך התנועה. יחד אתו הגיעה האדריכלית זיוה ארמוני ששיתפה עמו פעולה בסדרה של עבודות, ובראשן ההשתתפות בתכנון הספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

לאורך השנים תכנן חנן הברון עשרות רבות של פרויקטים בתחומים שונים, רובם בקיבוצים ואחדים מהם מחוץ להם, כמו זה שבפרדס חנה. לימים כתב עליו עמיתו האדריכל ויטוריו קורינלדי כי "חנן השאיר בעבודתו חותם מזהה מיוחד וברור: אדריכלות רצינית – אך 'חייכנית'; ממושמעת – אך פתוחה ושמחה". הברון נפטר בשנת 2000.

ספר זיכרון שהוקדש לדמותו ויצירתו "בקו נקי – חנן הברון" (הוצאת מערכת, 2003), כולל מדגם מיצג של עבודותיו כמו גם כמה טקסטים מעולים שכתבו עמיתיו וקרוביו וכמה ציוטים מדבריהם מובאים כאן. ועדיין הספר הוא חלקי ביותר ואינו מאיר באופן מקיף את יצירתו ותרומתו לתכנון בארץ. כאן בבלוג כתבתי על עבודות רבות שתכנן.

.

בטון

.

לזכותם של מנהלי המקום יאמר שהם העניקו את הקרדיט הראוי לאדריכל חנן הברון שתכנן את האתר. לאחר פטירתו נקבע לכבודו לוח ברזל. הם גם דואגים לציין את שמו בפרסומים שונים, מהלך שמייצג את ההוקרה וההערכה שלהם לאדם שעיצב להם את המקום.

.

בתחתית המגדל אולם התייחדות פתוח בחלקו ובו שמות של למעלה מאלף חללי הנח"ל וחיל החינוך שנפלו בעת שירותם

.

דני שטרנפלד שמנהל את האתר ואת העמותה להנצחת חללי הנח"ל מטפל בצמחים

.

מבט על הגשר וראש המגדל

.

מבט מהגשר למעלה

.

העלייה אל התצפית שבראש המגדל היא דרך מעברים שעשויים כולם מבטון חשוף

.

מסדרונות בטון

.

הגשר

.

בקצה הגשר מרפסת הפונה לתיאטרון הפתוח

.

מבט מקצה המרפסת אל הקצה השני של הגשר

.

ובקצה השני הגשר נכנס הישר לחדר ההנצחה שבמבנה הסמוך

.

לאורך הקומות פתחים לאוורור או החדרת תאורה טבעית שעוצבו בצורת מעויין – המשך לעיסוקו של הברון בצורות

.

המדרגות מוארות לאורך היום בתאורה טבעית

.

בכל קומה יש מרפסת פנימית הפונה אל מרכז המגדל. במקור תוכננה צמחייה במעקה הרחב באופן שכל פנים המגדל יהיה ירוק ומלבלב, אך זו לא בוצעה

.

מבט אל המרפסות הקומתיות. רשת נפרסה לכל אורך הבניין כדי למנוע חדירת יונים, אך אלה מצליחות לחדור מבעד לדלת והמקום מלא בגופות של יונים אומללות שנלכדו במגדל

.

מבט אל תחתית המגדל

.

העליה אל קצה המגדל שמלא ביונים שנלכדו (אחרי שנמלטו ממני בכל קומה שטיפסתי למעלה)

.

התצפית

.

עצי האיקליפטוס שולטים בסביבה

.

מבט אל התיאטרון הפתוח המכוסה בדשא

.

חזית הצד של המבנה הסמוך

.

גשר חוצה את המגדל וחודר אל הבניין הסמוך. קומתה עמודים שהיתה פתוחה לכל אורך השנים נסגרה כעת ובשטחה יוקם אולם תצוגה חדשני

.

אולם ההנצחה

.

לכל חלל מגירה

.

למעלה מאלף חללים

.

בימים אלה מפיקה העמותה סרט קצר לכל אחד מהחללים, שבאמצעות קישור שאותו ניתן לסרוק ולצפות

.

חדר הצל"שים

.

תמונות מפקדי חטיבת הנח"ל

.

בשולי האתר ישנה פינה שמוקדשת לחללי החטיבה שנהרגו באסון המסוקים ב-1997

.

ובו מופיע קיר שפורק מחדרו של אחד החללים ובו הוא צייר מסוק נופל

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

גדוד שיריון 46 בעין הבשור (ישראל גודוביץ)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

חללי קיבוץ ניר עם (ויטוריו קורינלדי)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

מבצע ולקירי בברלין

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

★