סיבוב בקבר ערבי חדש ליד ספסופה

לפני כחודש הלכתי בשדות במרכז הגליל העליון,  בין צפת להר מרון שם נתקלתי במבנה קבר חדש שכולו בטון חשוף. על שביל העפר חלפו ללא הרף שיירות מטיילים ושאלתי את מי שנראה היה לי מדריך מי קבור כאן. הבחור שהתברר שגר ביישוב הכי קרוב לקבר, ענה שמדובר בקבר ערבי. מסביב למבנה היתה פריחה יפה, אך בפנים רצפת מבנה הקבר היתה מכוסה בגללי פרות והאוויר מלא זבובים.

האם שיגעון הקברים שתפס את הישראלים לפני עשרים שנה (וממשיך גם היום), תופס עכשיו גם את ערביי הגליל? האם הם תפסו את המשחק? נכון שהם כבר הקימו קברים בכל הארץ, אך זה היה לפני מאות שנים וגם אז מי שבעיקר הקים היה כנראה השלטון וזה פחות בא מלמטה. בכל מקרה, היות ועד 1948 שכן פה בסמוך הכפר צפצאף, יתכן מאד והקבר הזה בכלל שייך לאותו כפר שלא שרד ממנו כמעט כלום, לאחר שעל שרידיו הוקם המושב ספסופה. לאחרונה שינה את המושב ספסופה את שמו ל-אבן חושן. "זה חלק ממהלך מיתוגי שנועד למתג את המושב ככפר תיירותי" – הסביר לי אותו מדריך בהמשך הדברים. ועל כך ברשימה זו.

.

קבר ופרח

.

סיבוב קברי צדיקים

בזמן האחרון הסתובבתי קצת יותר בגליל ויצא לי לעצור בכמה קברי צדיקים. חוץ מהתופעה הדתית שהתפתחה סביב הקברים, יש גם תופעה אדריכלית והיא הקמת המבנים העוטפים את הקברים, שהם על פי רוב כוללים מערות קבורה.

דפוס מבני הקבר הוא קבוע ולאחרונה סקרן אותי איך בכל אתר של קבר צדיק, יש פרשנות אחרת לאותו מודל. מהסביבה הפסטורלית והפתוחה, נכנסים אל מבנה לבן ולו כיפה צבועה בתכלת. חדר קטן בו מונחים ספרי תפילה, ועל קירותיו תלויים שלטי תורמים לתחזוקת האתר. מהחדר מוביל פתח צר אל מערה חצובה בסלע הטבעי. לרוב המערה תישאר חשוכה ורק אור הנרות יאיר אותה, לפעמים אור יום יחדור אליה מפתח בחלקה העליון. לפעמים במקום מערה תהיה פשוט מצבה גדולה, אך גם היא תסתיר מערה תת-קרקעית שהגישה אליה חסומה.

את הרשימה הרכבתי משני ביקורים בגליל. אציג כאן אתרי קבורה המיוחסים ל:

(1) חבקוק הנביא

(2) רבינו בחיי ותלמידיו

(3) יוסי בן זמרא

(4) אבא חלקיה וחנן הנחבא

(5) חוני המעגל.

.

מערת אבא חלקיה וחנן הנחבא (נכדי חוני המעגל)

.