יומני היקר, ביום ששי שעבר בדרכי מכאן לשם, בחרתי לעצור ולבקר בעבודה מאד ישנה של האדריכל אברהם יסקי, אותה תכנן בשותפות עם האדריכל שמעון פובזנר והפסל משה ציפר: קבר אחים לחללי ניצנים שנפלו במלחמת העצמאות. בדרך גם בקרתי בניצן הצמודה. אז מה יש בעבודה הזו שאין באף עבודה אחרת של יסקי? זו העבודה הראשונה שביצע יסקי כאדריכל עצמאי.
.
.
תמיד רציתי לתכנן אנדרטה. כבר בשנה הראשונה שלי בבצלאל השתתפתי בתחרות לעיצוב יצירת אמנות בבית ספר יסודי בטירת הכרמל, ובחרתי ליצור שם אנדרטה (שלצערי לא זכתה). לכן אולי עצרתי לראות את קבר האחים של הרוגי ניצנים ובאותה הזדמנות גם באתר הקרווילות ניצן הסמוך – אנדרטה חיה ונושמת למציאות שנעקרה ממקומה.
מצבת קבר האחים הוא תוצר של תחרות שנערכה ב-1953 והצעתם של השלושה זכתה. שנתיים אחרי גם נחנכה. העבודה נראית דומה מאד לאנדרטה שעיצבו אותה קבוצה בככר העצמאות בנתניה, שהיתה גם היא תוצאה של תחרות בה זכו באותה שנה. שנה קודם לכן זכו יסקי ופובזנר בתחרות לתכנון ככר מלכי ישראל בתל אביב, אך מימושה התעכב בעשוור. לעומת הנאדרטה בככר העצמאות בנתניה, חסר כאן ההיבט העירוני והמערכתי. בבית הקברות של ניצנים מדובר רק באנדרטה ולא יותר מזה . לכן אולי זו עבודה מאד שולית בביוגרפיה המקצועית של יסקי ופובזנר, למרות שהיא משלימה חתיכה נוספת בפאזל של יצירתם.
לפני כמה שבועות נתקלתי ביובל יסקי, בנו של אברהם יסקי ושאלתי מה דעתו על האנדרטה. הוא ענה שהוא חושב שהאנדרטה בכלל כבר לא קיימת, כי בעבודה על הספר של שרון רוטברד "אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית" (הוצאת בבל, 2007) הוא הסתובב כמה פעמים באזור ולא הצליח למצוא אותה. בכל מקרה, האנדרטה (זו למעשה מצבה) קיימת ושילמה ורק נעשו בה כמה שינויים קלים במהלך השנים, אותן ניתן לזהות רק בהשוואה לתמונות היסטוריות שקבלתי מארכיון קיבוץ ניצנים (ותודה לנאוה זלינגר על העזרה).
יסקי הוא ככל הנראה האדריכל שתכנן הכי הרבה מ"ר בישראל, כך הוא גם הדגיש באוזניי כשראיינתי אותו בדירתו במגדל האופרה לפני שנתיים (את הראיון ניתן לראות ולשמוע כאן). בין הפרויקטים שתכנן בתל אביב: מגדלי YOO, מגדלי עזריאלי, מגדלי אקירוב ברחוב פנקס, כיכר מלכי ישראל ובית י.ב.מ. בית הלוחם בשכונת אפקה. בבאר שבע: התחנה המרכזית, שיכון הארבעים, שיכון רבע קילומטר, בניין האודיטוריום ע"ש קרייטמן, בניין הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בן גוריון והשוק הסיטונאי (שנהרס). בית חולים הרצפלד בגדרה, שיכוני יסקי בקרית גת (שנהרסו לאחרונה), מעונות עולים בבאר שבע ובנצרת עילית. שמעון פובזנר תכנן את כיכר מלכי ישראל, בית החייל ברחוב ויצמן, מכון ון ליר בירושלים ובית תרבות בקיבוץ ניר דוד. משה ציפר יצר טבליתי אבן רבים, פסלים ואנדרטאות.
בית הקברות החל לפעול ערב מלחמת העצמאות, לאחר שהוטמנו בו שלושה מחברי הקיבוץ שנרצחו בעת שעבדו בשדות הקיבוץ על ידי שכניהם מהכפר חמאמה (حمامه). רביעי נטמן כאן מפקד וחבר ניצנים שלמה רובינשטיין, בעת שליווה שיירה מניצנים לתל אביב (שבוע לאחר מכן נולד בנו השני). גם אחיו של האדריכל נחום זולוטוב, בצלאל, קבור פה. הבאתם לקבורה של 33 חללי "שיירת ניצנים" הפכה את המקום מאתר קבורה קטן ושולי לנקודת ציון ישראלית, שבינתיים נשכחה.
האתר היום מתוחזק ומטופח היטב, אך הוא כבר נשכח ואינו עוד נקודת ציון המהווה חלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי. ריבוי המלחמות והמאורעות גרם לאינפלציה, שדחקה חלק מאתרי תש"ח. אך בעבר לא היה הדבר כך: לדוגמה בשנת העשור להקמת המדינה, נערכה עצרת לאומית באתר, אליה הגיעו אלפי משתתפים וכן שר המשפטים פנחס רוזן, אלוף פיקוד הדרום חיים הרצוג, שגריר ארגנטינה בישראל וסנטור אמריקאי. בטקס הוקראה איגרת מיוחדת שכתב לאירוע ראש הממשלה ושר הביטחון שבה התייחס לעלילה שטענה שנעשו דברים שלא היו צריכים להיעשות בניצנים. אבל עברו כבר כל כל הרבה שנים ומה זה משנה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ב-2005 הועברו לחלקה בסמוך לבית הקברות של קיבוץ ניצנים, חלק מהגופות שהוטמנו בבית הקברות האזרחי והצבאי בגוש קטיף.
.
.
.
אחרי בית הקברות בחרתי להמשיך לסיבוב במתחם הקרווילות, שנמצא כאן עוד מזמן ההתנתקות ומאוכלס כולו. הקרווילות היו זהות במקור, אך הן עברו שינויים ותוספות. המשכתי גם ליישוב הקבע ניצן אליו אמורים לעבור תושבי הקרווילות:
.
.
.
.
★
אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:
.
חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)
לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)
יד קנדי (דוד רזניק)
אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)
אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט
אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)
מצודת יואב (חיליק ערד)
אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)
אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)
אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)
אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)
אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)
אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)
אנדרטת דנגור (חיליק ערד)
אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)
אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)
אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)
אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)
אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)
אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)
יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)
בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)
גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)
אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)
אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)
גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)
אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)
אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)
אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)
אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)
יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)
קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)
היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)
אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)
אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)
גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)
גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)
קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)
גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)
אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח
אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)
אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)
אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)
אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)
פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)
בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)
אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)
אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)
אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)
האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)
★★★
תגובות
תודה, מקום ראוי נוסף לעצירה בדרך דרומה והרבצת ציונות בדרדקים ("מה, אין חיל אוויר?"), בנוסף לגבעה 69 וגשר עד הלום.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9D
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%94_69
"אתר הקרווילות ניצן הסמוך – אנדרטה חיה ונושמת למציאות שנעקרה ממקומה" ???
לבי לבי למתנחבלים.
אנדרטה למציאות דרום-אפריקאית שתוקנה ע"י העפת המתנחבלים.
כל הכבוד, מיכאל!
יסקי היה בטוח שהרסו את זה. אכן נסענו לשם כמה פעמים עם אברהם ובלעדיו ולא מצאנו את זה.
שרון
תודה שרון!
מיכאל
איך אני אוהב תגובות בפול גז של לוחמי זכויות אדם באשר הוא אדם… אבל לא יהודי.
"מתנחבלים" זה בדיוק כמו "ערבושים". מי שמקטין אנשים, ואפילו הם האוייב האידיאולוגי שלו, מראה מה דעתו באמת על זכויות אדם.
וטרור על בלוגים זה בכלל כיף.
האדריכל מיכאל יעקובסון כותב במסירות על אתרי הנצחה בישראל.
בדקתי את הרשימה לעיל ואותי מפתיע איך אדריכלים שהרבה פעמים הם פסלים מתוסכלים, או בלשון אחר פסלים גרועים שמוצאים פרנסה הגונה בבנייה, נוטלים לעצמם כתר פסלים ללא הצדקה והרבה מהאנדרטאות שהם מעצבים נראות כמו מודלים לבניינים פוטוריסטיים.
קל להם לשלול מהפסלים המוחלשים וחסרי ההשפעה את הזכות לפסל בנוף הציבורי מאחר והם קרובים לצלחת מקבלי ההחלטות.
המבלי אין פסלים בישראל???
האמן שעשה את שער הברזל לבית הקברות בניצנים , שמו צבי עמיתי הוא תכנן וביצע עוד פסלים בבית הקברות החדש הניצנים.