מוזמנים לסיור בבית החייל בתל אביב

קוראות וקוראים יקרים,

באופן חד פעמי יתקיימו הרצאה וסיורבבית החייל ברחוב ויצמן 60 בתל אביב ביום חמישי 20.9 בשעה 18:00 ואני שמח להזמין אתכם. ההשתתפות חופשית וללא הרשמה מוקדמת. האירוע נערך במסגרת "בתים מבפנים" ולמעשה יהיה השקה לספר "שמעון פובזנר, אדריכל" (הוצאת דביר, 2018) שפרסמתי במשותף עם אדריכל ד"ר צבי אלחייני. בסיור ישתתף לבד מצבי וממני, גם אדריכל גידי פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

5y

.

ספר חדש על אדריכל שמעון פובזנר

לאחר עבודה של שנה וחצי יצא לאור הספר: שמעון פובזנר, אדריכל בהוצאת דביר. הספר אותו כתבתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, חושף כארבעים שנות יצירה של אחד האדריכלים הפוריים ביותר שפעלו כאן בשלהי המאה הקודמת. עד פרסום הספר הכרתי רק מעטות מהעבודות של פובזנר, וההזדמנות לגלות את כל שאר העבודות שתכנן, לרבות אוסף השרטוטים העצום שהותיר אחריו ונשמר לאורך כלה שנים – הפכו את העבודה לתהליך מרתק בפני עצמו.

התוצאה היא ספר של 355 עמודים המציג את גישתו המובהקת של פובזנר (1999-1919). הספר נמכר כעת בכל חנויות רשת "צומת ספרים" וכן בחנויות הספרים הפרטיות ומחירו 128 שקלים (בחנות אדרבא בירושלים מחירו 90 ש"ח). אפשר גם באתר של סטימצקי ובאתר bookme.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה)

"אחד המבצרים האחרונים שנותרו לחילונים בירושלים זה תיכון ליד"ה, סוג של שמורת טבע" הסביר לי רועי, יליד העיר שכבר מזמן היגר לרמת גן. את הבניין תכנן האדריכל שמעון פובזנר, שהיה מהאדריכלים הבולטים במאה הקודמת ותכנן מבנים בעלי חשיבות בעיר כמו מכון ון ליר ואת הספרייה הלאומית.

הסתובבתי בו לפני כמה שבועות כדי לגלות את השינויים שחלו בו במהלך 52 השנים האחרונות מאז נחנך ב-1965. בעת חנוכת הבניין הוא נחשב היה לאחד מהמוסדות פורצי הדרך בתחום תכנון בתי ספר, אך שינויים והזנחה הובילו לכך שהבניין איבד מזוהרו: החזיתות הנקיות בהן שולבו אבן נסורה עם פסי בטון חשוף זוהמו לא מעט הודות לקיומה של דרך בגין הסמוכה ועליהן נתלו ברישול כבלים, צינורות ומזגנים לרוב. בתוך הבניין מסדרונות ארוכים ואפלים המזכירים דימויים של בתי חולים או בתי סוהר, חדרי שירותים דחוסים וכיתות מיושנות – כל אלה מתקשים להעיד על התפיסה החדשנית והמהפכנית שהיתה טמונה בתכנון בית הספר שזקוק כעת יותר מתמיד לרענון.

ועל כך ברשימה זו.

.

לידה

סיבוב בבית אהרון כהנא הנטוש בתכנון יעקב רכטר

נטוש ונסתר עומד בית אהרון כהנא בקצה רמת גן ועל שפת נחל הירקון. עד לפני שנה עוד היה כאן מוזיאון לקרמיקה שפעל 26 שנה, וכעת ממתין הבניין בסבלנות לשיפוץ קטן ועתידו לא ברור. את הבניין תכנן ב-1957 האדריכל יעקב רכטר והיה זה הראשון שתכנן באופן עצמאי, סוג של עבודה בכורה.

רכטר הציג בבית כהנא הצהרת כוונות מובהקת ומכאן חשיבותו האדריכלית: חומרי בנייה זמינים ופשוטים: בלוקים ובטון שנותרו חשופים (לימים נצבעו), מרצפות טראצו בגווני אדום ושחור, ברזל וזכוכית. ההשראה לא היתה מוסתרת והגיעה מהאדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה. לאחרונה מצאתי את הצעתו של האדריכל שמעון פובזנר שהגיש גם הוא הצעה לבית. הצעתו נדחתה, במקומה בוצעה תכניתו של רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

כהנא צדק

.

סיבוב בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בתכנון יעקב רכטר

שמחתי לגלות עוד יצירה שלא הכרתי שתכנן האדריכל יעקב רכטר: בניין כיתות וחדרי חוקרים בטכניון בחיפה, או בשמו הרשמי: המרכז ללימודי מוסמכים ע"ש בלומפלד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. יצירה מאוחרת שהושלמה ב-1988, ומשלבת טיפול דומה לזה שאפשר למצוא בחזיתות מלון הילטון תל אביב, עם תכנית דומה לזו שאפשר למצוא במלון ענבל (לרום) בירושלים. אלא שלעומת שתי העבודות שדומות בתל אביב ובירושלים, העבודה החיפאית זכתה לצבעוניות עזה.

דגש מיוחד מקבל הבניין של רכטר בקמפוס, הודות לבניין הסמוך לו שתכנן האדריכל שמעון פובזנר, בניין שנבנה כעשרים שנה קודם לכן והיה הראשון ששימש את הפקולטה בקריית הטכניון. הבניין שתכנן פובזנר מורכב משתי תיבות המקושרות זו לזו במסדרונות היוצרים חצר פנימית מלבנית. כאן ניתן למצוא זו לצד זו, את האדריכלות התיבתית והמאופקת של פובזנר לעומת המשחק הצורני והוויזואלי של רכטר.

הייתי כבר ממילא בחיפה. היה אירוע לספר של האדריכל יעקב יער ובמקביל התקיימו הגשות של שנה חמישית. ההגשות היו משעממות אז בינתיים הלכתי לראות כמה בניינים בקמפוס. בסוף נותרה לי שעה עד תחילת האירוע של יער, אז ויתרתי על האירוע וחזרתי לתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

K. 626

.

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר אוכל עגול

.

סיבוב בניצן ובאנדרטה של יסקי ופובזנר בבית קברות ניצנים

יומני היקר, ביום ששי שעבר בדרכי מכאן לשם, בחרתי לעצור ולבקר בעבודה מאד ישנה של האדריכל אברהם יסקי, אותה תכנן בשותפות עם האדריכל שמעון פובזנר והפסל משה ציפר: קבר אחים לחללי ניצנים שנפלו במלחמת העצמאות. בדרך גם בקרתי בניצן הצמודה. אז מה יש בעבודה הזו שאין באף עבודה אחרת של יסקי? זו העבודה הראשונה שביצע יסקי כאדריכל עצמאי.

.

זווית פחות שגרתית של האנדרטה מעל לקבר האחים

.